זה כה אמיתי ונכון שחמלת האל וסובלנותו קיימות,

אך כאשר הוא מתיר את חמתו, קדושתו וצדקו,

הוא גם מגלה לבני האדם צד באלוהים שלא סובל שום עלבון.

כשבני האדם יכולים ללכת בדרכו של אלוהים ולהישמע להוראותיו באמת,

וכשהם פועלים בהתאם לדרישותיו של אלוהים,

חמלתו של אלוהים כלפי בני האדם שופעת ועשירה.

כשבני האדם נמלאים שחיתות, נמלאים שנאה ועוינות כלפי אלוהים,

הוא יגלה זעם עמוק.

ומה תהיה מידת זעמו?

חמתו תימשך עד שהוא לא יראה עוד,

לא יראה עוד את מעשיהם המרושעים של בני האדם והתנגדותם,

עד הללו ייעלמו מנגד עיניו.

ומה תהיה מידת זעמו?

חמתו תימשך עד שהוא לא יראה עוד,

לא יראה עוד את מעשיהם המרושעים של בני האדם והתנגדותם,

עד שהללו ייעלמו מנגד עיניו.

רק אז ייעלם זעמו של אלוהים.

לא חשוב מי הוא האדם, אם לבו התרחק מאלוהים

ודחה את אלוהים מתוך כוונה לעולם לא לשוב,

אז מבלי להתחשב באופן שבו, לכאורה או ברצון,

הוא רוצה לעבוד את אלוהים, ללכת בדרכו ולהישמע לו בגופו או במחשבותיו,

ברגע שבו דחה לבו את אלוהים,

חמתו של אלוהים תותר ללא הפסק.

אם אלוהים יתיר את זעמו, לאחר שנתן לבני האדם שפע של הזדמנויות,

לא יהיה ניתן לקחת אותו בחזרה,

ואלוהים לעולם לא יהיה עוד,

הוא לעולם לא יהיה עוד רחמן וסובלני כלפי אדם כזה!

זהו צד אחד בטבעו של אלוהים שלא סובל שום עלבון.

אלוהים הוא סובלני ורחמן כלפי דברים נעימים, יפים וטובים.

הוא זועם עמוקות כלפי דברים מרושעים, זדוניים ומלאי חטא,

כך שחמתו אינה פוסקת, חמתו אינה פוסקת.

אלה הם שני ההיבטים העיקריים בטבעו של אלוהים,

ואלוהים גילה אותם מהתחלה ועד סוף:

חמלה שופעת וחמה עמוקה.

זהו צד אחד בטבעו של אלוהים שלא סובל שום עלבון.

אלוהים הוא סובלני ורחמן כלפי דברים נעימים, יפים וטובים.

הוא זועם עמוקות כלפי דברים מרושעים, זדוניים ומלאי חטא,

כך שחמתו אינה פוסקת, חמתו אינה פוסקת.

אלה הם שני ההיבטים העיקריים בטבעו של אלוהים,

ואלוהים גילה אותם מהתחלה ועד סוף:

חמלה שופעת וחמה עמוקה.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'