אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על המשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

שאלה 14: בכתבי הקודש נכתב: "הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י' 10). אנחנו מאמינים שהאדון ישוע מחל על חטאינו והפך אותנו לצדיקים באמצעות האמונה. יתר על כן, אנחנו מאמינים שאם מישהו זוכה בישועה, הוא זוכה בישועה לנצח, וכשהאדון יחזור, אדם כזה יילקח וייכנס למלכות שמיים. אם כן, מדוע אתם מעידים שעלינו לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים בטרם נוכל לזכות בישועה ולהיכנס למלכות שמיים?

תשובה:

כל מי שמאמין באלוהים חושב: ישוע אדוננו גאל אותנו מחטאינו כאשר הוא מת על הצלב, לכן כל חטאינו נמחלו כבר. בעיני אלוהים כבר איננו חוטאים. נהיינו צדיקים הודות לאמונה שלנו. כל עוד נסבול עד הסוף, אנו ניוושע. בשובו של האל נילקח היישר למלכות השמיים. האם זאת האמת? האם יש עדות בדברי אלוהים שתגבה טענה זו? אם תפיסה זו אינה תואמת את האמת, אילו השלכות יהיו לכך? אנו המאמינים באלוהים צריכים להשתמש בדברי אלוהים כבסיס לכול. זה נכון בפרט לשאלה כיצד להתייחס לשובו של אלוהים. בשום אופן לא נוכל להתייחס לשובו של אלוהים על סמך התפיסות והדמיונות של האדם. ההשלכות של התנהגות כזאת תהיינה חמורות מכדי להעלותן על הדעת. זה בדיוק כמו שבזמנו הפרושים צלבו את ישוע אדוננו בעודם ממתינים לבוא המשיח. מה עשויה להיות התוצאה? ישוע אדוננו השלים את עבודת גאולת האנושות. זה נכון, אבל האם הסתיימה עבודת הישועה של אלוהים עבור האנושות? האם זה אומר שכולנו המאמינים בישוע אדוננו זכאים להילקח אל מלכות השמיים? איש אינו יודע את התשובה לשאלה זו. אלוהם אמר פעם: "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). על פי דבריו של אלוהים, אנו יכולים להיות בטוחים שהנכנסים למלכות השמיים השתחררו מחטא וטוהרו. הם אלה שעושים את רצון האל, נשמעים לאלוהים, אוהבים את אלוהים ויראים אותו. כי אלוהים הוא קדוש, ומי שנכנס למלכות שמיים ישכון איתו. אם לא טוהרנו, כיצד נזכה לבוא אל מלכות השמיים?! לכן התפיסה שלנו שלפיה נמחל לנו המאמינים על חטאינו ואנו יכולים לבוא אל מלכות השמיים, היא פירוש מוטעה של רצון האל. מקורה בדמיונות של בני אדם. זו תפיסה אנושית. ישוע אדוננו מחל לנו על חטאינו. זה לא שגוי. אבל ישוע אדוננו מעולם לא אמר שטוהרנו לגמרי באמצעות המחילה הזאת, ושכעת אנו זכאים לבוא אל מלכות השמיים. איש לא יוכל להכחיש עובדה זו. אז מדוע כל המאמינים חושבים שכל מי שנמחל לו על חטאיו יכול לבוא אל מלכות השמיים? על מה הם מסתמכים? כיצד הם תומכים בטענה זו? אנשים רבים אומרים שהם מבססים אמונה זו על דבריו שפאולוס ויתר השליחים, כפי שנכתבו בכתבי הקודש. אם כן הרשו לי לשאול אתכם, האם דברי פאולוס ויתר השליחים מייצגים את דברי ישוע אדוננו? האם הם מייצגים את דברי רוח הקודש? דברי בני אדם עשויים להימצא בכתבי הקודש, אבל האם פירוש הדבר שאלה דברי אלוהים? עובדה אחת אנו רואים בבירור מכתבי הקודש: האנשים שזכו לשבח האל מקשיבים לדבריו ונשמעים לעבודתו. הם אלה שהולכים בעקבותיו, אלה שזכאים לרשת הבטחתו של אלוהים. זאת עובדה שאיש לא יכול להכחישה. כולנו יודעים שלמרות שנמחל לנו המאמינים על חטאינו, עוד לא טוהרנו. אנו עדיין מרבים לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים אמר לנו בצורה ברורה: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). מדברי אלוהים אנו יכולים להיות בטוחים שלא כל מי שנמחלו חטאיו זכאי לבוא אל מלכות השמיים. אנשים צריכים להיטהר. עליהם לעשות את רצון האל לפני שיוכלו לבוא אל מלכות השמיים. זאת עובדה שאין עליה עוררין. נראה שבניגוד למה שנדמה, לא קל להבין את רצון האל. איננו נעשים מטוהרים רק משום שחטאינו נסלחו. עלינו קודם להבין במידה מסוימת את המציאותיות של האמת ולזכות בשבח האל, ואז נהיה זכאים לבוא אל מלכות השמיים. אם איננו אוהבים את האמת, ולמעשה אף מאסנו בה והיא אפילו שנואה עלינו, ואם אנו רק מבקשים גמולים ואת העטרה, אבל מתעלמים מרצון האל, ובוודאי שלא פועלים לפי רצון האל, האם איננו עושי רע? האם אלוהים מברך אנשים כאלה? אם כן, אנחנו בדיוק כמו הפרושים הצבועים: הגם שנסלחו חטאינו, עדיין איננו יכולים לבוא אל מלכות השמיים. זאת עובדה שאין עליה עוררין.

בואו נמשיך בשיתוף. ישוע אדוננו מחל לנו על כל החטאים. על אילו "חטאים" הוא מחל? על אילו סוגים של חטאים אנו מתוודים לאחר שאנו מתחילים להאמין באלוהים? החטאים העיקריים המוזכרים הם אותם חטאים עובדתיים שבוגדים בחוקים ובמצוות של אלוהים או בדבריו. אנו בני האדם הפרנו את החוקים והמצוות של אלוהים, ולכן הורשענו ונענשנו באמצעות חוקי האל. לכן ישוע אדוננו הגיע לעשות את עבודת הגאולה שלו. אם כך, עלינו רק להתפלל לישוע אדוננו, להתוודות ולהתחרט על חטאינו, והוא ימחל לנו. לאחר מכן לא נהיה עוד ראויים להרשעה וענישה על פי החוקים שלו. אלוהים לא יתייחס אלינו יותר כאל חוטאים. נוכל להפנות את תפילתנו הישר לאלוהים. נוכל לזעוק לאלוהים ולחלוק עמו את שפע החסד והאמת. זה הפירוש האמיתי של ה"ישועה" שעליה דיברנו תכופות בעידן החסד. אין ל"ישועה" ולא כלום עם היטהרות וכניסה למלכות השמיים. אפשר לומר שאלה שני דברים שונים, כי ישוע אדוננו מעולם לא אמר שכל מי שניצל ומחלו לו, יוכל לבוא אל מלכות השמיים. בואו נקרא כמה מדבריו של האל הכול יכול. "עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא" ("חזון עבודתו של אלוהים (2)" ב'הדבר מופיע בבשר'). "לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זו רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי כדי להיות ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו, ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהתנקות. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים. ...על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל הכול יכול משיבים על השאלה בבירור רב. מרגע שאנו שומעים אותם, אנו מבינים אותם. בעידן החסד ישוע אדוננו עשה אך ורק את עבודת הגאולה והמחילה על חטאי האנושות, כלומר הפיכת בני האדם לצדיקים באמצעות האמונה והצלתם באמצעות האמונה. אבל ישוע אדוננו מעולם לא אמר שכל מי שמחלו לו על חטאיו יוכל לבוא אל מלכות השמיים. זאת משום שישוע אדוננו אולי מחל לנו על כל החטאים, אבל הוא מעולם לא מחל לנו על האופי השטני שלנו. היוהרה, האנוכיות, הרמייה והרוע הפנימיים שלנו וכדומה, כלומר הטבע המושחת שלנו, נותרו על כנם. דברים אלה הם עמוקים יותר מהחטאים. הרבה יותר קשה לפתור אותם. אם האופי השטני והטבע המושחת, המתנגדים כל כך לאלוהים, לא יבואו על פתרונם, לא נוכל שלא לבצע חטאים רבים. אנו עלולים אפילו לבצע חטאים שיהיו גרועים יותר מהפרת החוק, כלומר חטאים קשים במיוחד. כיצד יכלו הפרושים לגנות את ישוע אדוננו ולהתנגד לו? כיצד הם יכלו לצלוב אותו? זה מוכיח שאם אופיו השטני של האדם לא יבוא על פתרונו, האדם עדיין עלול לחטוא, להתנגד לאלוהים ולבגוד באלוהים.

אנו האמנו באלוהים כל השנים האלה והתנסינו בעצמנו בדבר אחד, כלומר למרות שמחלו על חטאינו, עדיין איננו יכולים שלא לחטוא דרך קבע. אנו עדיין משקרים, מכזבים, מרמים ומשתמשים בהתפלפלויות למען המוניטין והמעמד שלנו. אנחנו אפילו משתמטים מאחריות ומסבכים אחרים בבעיות לטובתנו אנו. כשאנו נתקלים באסונות טבע ומעשה ידי אדם או בניסיונות ומצוקות, אנו מאשימים את אלוהים ובוגדים בו. כאשר עבודתו של אלוהים אינה תואמת את התפיסות שלנו, אנו מתכחשים ומתנגדים לאלוהים ושופטים אותו. הגם שאנו מאמינים באלוהים בשמו, אנו עדיין מעריצים בני אדם אחרים והולכים בעקבותיהם. אם יש לנו מעמד, אנו משבחים ומעידים על עצמנו, בדיוק כמו הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים. אנו מתנהגים כאילו אנו אלוהים ומנסים לגרום לאחרים להעריץ אותנו ולרחוש לנו כבוד. אנחנו אפילו גונבים ומנכסים לעצמנו את מנחות האל. אנו מקנאים ופועלים על פי ההעדפות והגחמות של הבשר והרגשות שלנו. אנו שותלים את הדגלים שלנו, מכוננים את הקבוצות שלנו ומקימים את המלכויות הקטנות שלנו. כל אלה הן עובדות ברורות. אנו יכולים לראות שאם האופי והטבע השטניים שלנו לא ייפתרו, לא נהיה זכאים לבוא אל מלכות השמיים גם אם ימחלו אינספור פעמים על חטאינו. העובדה שאנו יכולים עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים מלמדת שאנו עדיין שייכים לשטן, שאנו אויבי האל, והוא בלי ספק ירשיע ויעניש אותנו. זה בדיוק כמו שנכתב בכתבי הקודש: "הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים" (עברים י' 26-27). בואו נקרא עוד מדברי האל הכול יכול. "חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים" ("בנוגע לתארים וזהות" ב'הדבר מופיע בבשר'). כפי שאתם רואים, ישוע אדוננו רק גאל אותנו מחטא, אבל אנחנו עדיין חיים עם הטבע השטני שלנו, ולעתים קרובות חוטאים ומתנגדים לאלוהים. עלינו לחוות את השיפוט והטיהור של אלוהים באחרית הימים כדי להיות נקיים לגמרי מחטא ולהיות כלבבו של אלוהים. אז נהיה ראויים לבוא אל מלכות השמיים. למעשה, ישוע אדוננו אמר פעם: "אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָכִין לָכֶם מָקוֹם. וְאִם אֵלֵךְ וְאָכִין לָכֶם מָקוֹם, אָשׁוּב וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֵלַי לְמַעַן תִּהְיוּ גַּם אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם" (יוחנן י"ד 2-3). אלוהים חזר כדי להכין עבורנו מקום, ואחרי שיכין לנו מקום הוא יחזור כדי לקבל אותנו. למעשה, "קבלה" זו מתייחסת לתוכניותיו עבורנו: להיוולד מחדש באחרית הימים. כשאלוהים יבוא לעשות את עבודתו, הוא יעמיד אותנו בפני כס מלכותו כדי להישפט, להיטהר ולהיעשות מושלמים באמצעות דברי אלוהים. הוא יהפוך אותנו למתגברים לפני בוא האסונות. התהליך שבו אלוהים יקבלנו הוא התהליך שבו הוא יטהר אותנו ויביאנו לידי שלמות. אלוהים בא כעת לעולם הזה כדי לבצע את עבודת השיפוט שלו של אחרית הימים. אנחנו נלקחנו לפני כס מלכותו כדי לשכון איתו. האין בכך כדי להגשים במלואה את הנבואה שאלוהים יגיע כדי לקבל אותנו? אחרי האסונות הגדולים תוקם מלכותו של המשיח בעולם הזה. לכל אלה שישרדו את הזיכוך של האסונות הגדולים יהיה מקום במלכות השמיים.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

על אף שחטאינו נמחלו בגלל אמונתנו באלוהים, בעיני אלוהים נשארנו מזוהמים ומושחתים, ולא התרחקנו מחטא כדי להיטהר. משמעות המחילה שקיבלנו היא שהחוק לא מרשיע אותנו. זו בדיוק המשמעות של "ניצלו בחסד". אלוהים אולי מחל על חטאינו, והעתיר עלינו ברכות רבות, ואפילו מאפשר לנו ליהנות מכך שחטאינו נמחלו, ונותן לנו את הזכות להתפלל לאלוהים ולשוחח ולתקשר אתו, אבל לא ניתן להכחיש שלעתים קרובות אנחנו חוטאים ומתנגדים לאלוהים, ולא הגענו למעלת קדושה. אנחנו עדיין צריכים שאלוהים ישוב באחרית הימים ויבצע את עבודתו להושעת האנושות. במילים אחרות, עבודת הגאולה של ישוע אדוננו סללה את הדרך לעבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים. עבודת האל להושעת האנושות לא מסתכמת בזה. עלינו לדעת את זה. בדיוק מקודם שאלתם, איך ייתכן שאחרי שחטאינו נסלחו הודות לאמונתנו אנחנו עדיין חוטאים לעיתים קרובות ואיננו מצליחים לחלץ את עצמנו מחיי חטא? זה משום שהושחתנו עמוקות בידי השטן, באופן עמוק עד כדי כך שיש לכולנו אופי וטבע שטניים. ולכן, פעמים רבות אנחנו לא יכולים שלא לחטוא. אם אופיינו השטני לא יטופל, אנחנו נמשיך לחטוא ולהתנגד לאלוהים, אפילו אם חטאינו כבר נסלחו. בדרך הזו אנחנו לעולם לא נוכל להיות תואמים לאלוהים. זו הסיבה שישוע אדוננו אמר שהוא חייב לשוב. כך הוא יוכל לבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים שתטהר ותושיע את האנושות. כפי שאמר האל הכול יכול: "לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זו רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי כדי להיות ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו, ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהתנקות. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להתנקות ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב את השלב הזה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, השלב הזה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל. באמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולגלות דברים, כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נחשפים לחלוטין" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר').

"ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנות אותו מהיסוד. חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, מה שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. כמו כן, הדבר מצריך מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה, כדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, וכדי שהוא יוכל לעשות את כל הדברים בהתאם לרצונו של אלוהים, להשליך מעליו את הטבע השטני המושחת ולהשתחרר מהשפעת החושך של השטן, וכך להיחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. ...לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר').

דברי האל הכול יכול ברורים מאוד. בעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע רק את עבודת הגאולה. חטאי האנושות נסלחו בשל האמונה בישוע, אבל טבעם החוטא של בני האדם לא טופל. אופיו החוטא של האדם, הוא אופיו של השטן. אופי זה כבר השתרש עמוק בתוך האדם, והפך להיות חייו. זו הסיבה, שהאדם אינו יכול שלא לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אופיים השטני של בני האדם הוא הגורם העיקרי להתנגדותם לאלוהים. חטאי האדם יכולים להיסלח, אבל האם אלוהים יכול לסלוח על אופיו השטני של האדם? האופי השטני מתנגד באופן ישיר וברור לאלוהים ולאמת. אלוהים לעולם לא ימחל על כך. לכן, אלוהים חייב להושיע את האנושות מהכבלים ומהשליטה של אופיים השטני, הוא חייב לשפוט ולייסר את האנושות. השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים הם העבודה שמכוונת לטבע ולאופי השטניים שבתוכנו. יכול להיות שאנשים ישאלו, האם ניתן לטפל בטבע השטני שלנו רק על ידי משפט וייסורים? האם לא נוכל לטפל בטבע השטני שלנו באמצעות סבל, הכנעת הגוף והגבלת עצמנו בכוח הרצון? בוודאי שלא. בואו נסתכל שוב בקדושים הרבים לאורך ההיסטוריה ששילמו את המחיר בסבלם והכניעו את גופם. כולם רצו להשתחרר מהאחיזה והשליטה של החטא ולהתעלות מעל הגוף, אבל מי מהם הצליח להתגבר על השטן ולהיעשות אדם שבאמת נשמע לאלוהים? כמעט אף אחד. גם אם כמה הצליחו, הם היו אנשים שאלוהים השלים במיוחד. אבל כמה אנשים כאלו היו? בגלל שלא היו משפט וייסורים אלוהיים, הטבע השטני של בני האדם לא היה יכול להיטהר ולכן טבע האדם לא היה מסוגל להשתנות. העובדה הזו מספיקה כדי להוכיח ששימוש באמצעים אנושיים לא יכול לפתור את אופייה השטני של האנושות. בני האדם חייבים לחוות את המשפט והייסורים מאת אלוהים, את הגיזום, הטיפול והזיכוך שלו, לפני שיוכלו לזכות באמת ובחיים ולקבל את דרך חיי הנצח. רק אז הטבע השטני של האדם יוכל להיפתר לחלוטין. זו הסיבה שהאל הכול יכול מבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים על יסודות עבודת הגאולה של ישוע אדוננו כדי להציל את האנושות לחלוטין מכבלי הטבע השטני ושליטתו, כך שהאנושות תוכל להיטהר ולקבל את ישועת האל וליפול בנחלתו. מכאן אנחנו יכולים לראות שהמשפט והייסורים של אלוהים באחרית הימים הם מה שמטהר ומציל את האנושות. וזאת היא האמת.

מדוע עושה אלוהים את עבודת המשפט והתוכחה של המין האנושי המושחת באחרית הימים? כדי להבין סוגייה זו עלינו לדעת שאלוהים אינו מושיע את המין האנושי באופן מלא באמצעות שלב אחד או שניים של עבודה בלבד. למעשה, מדובר בשלושה שלבים של עבודה: עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. הדרך היחידה להושיע את האנושות מתחומו של השטן באופן מלא היא באמצעות שלושת שלבי העבודה הללו, ורק השלושה מהווים את מכלול עבודתו של אלוהים לישועת האנושות. בעידן החוק, יהוה אלוהים פרסם חוקים ומצוות כדי להנחות את בני האדם בחייהם בעולם, כדי שבאמצעותם בני האדם יוכלו לדעת אילו אנשים מברך האל, אילו אנשים האל מקלל, מה צודק ומה מהווה חטא. אך בשלבים האחרונים של עידן החוק, כל בני האדם חיו בחטא כי השטן השחית את המין האנושי בצורה עמוקה יותר ויותר. הם לא היו מסוגלים להכפיף עצמם לחוקים והם היו בסכנת הרשעה – החוקים הללו היו מביאים עליהם קללה. לכן בא ישוע בעידן החסד, כדי לעשות את עבודת הגאולה ולאפשר לבני האדם להתוודות על חטאיהם, לחזור בתשובה ולזכות למחילה עליהם. כך שוחררו בני האדם מההרשעה ומהקללה הנגזרים מהחוק ויכלו להימצא ראויים לבוא בפני אלוהים ולהתפלל – להתוועד עם אלוהים וליהנות משפע חסדו ומהאמת שלו. זוהי המשמעות האמיתית של המילה "להיוושע". אך ישוע אדוננו רק מחל על חטאינו, הוא לא מחל על אופיינו החוטא, השטני. עדיין קיים בנו אופי שטני. אנו המשכנו להתקיים בתוך מעגל קסמים של חטאים, התוודות עליהם ועשיית חטאים נוספים – מבלי שהיתה לנו דרך כלשהי להשתחרר מכבלי אופיינו השטני, השולט בנו. זעקנו לאלוהים בכאבנו: "אני באמת סובל! כיצד אוכל להשתחרר מכבלי החטא ומשליטתו?" מדובר בהתנסות, בהבנה שכולנו חולקים מתוקף היותנו מאמינים באלוהים. אך איננו מסוגלים למצוא מזור לטבענו החוטא בכוחות עצמנו. אף יצור אנושיאינו מסוגל לעשות את העבודה שעניינה הושעת המין האנושי. רק אלוהים, הבורא, מסוגל להושיע את האנושות ולשחררנו מהשטן ומן החטא. רק הוא יכול להושיענו מתחומו של השטן. האל הכול יכול אומר כך: "היות שהוא ברא את האדם, אלוהים מנהיג אותו. היות שהוא מושיע את האדם, אלוהים יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהוא מנהיג את האדם, אלוהים יביא אותו אל היעד הראוי לו. היות שהוא ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, על אלוהים לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שעושה הבורא" ("שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא" ב'הדבר מופיע בבשר'). 8אלוהים הוא נאמן. היות שאלוהים מושיע את בני האדם, הוא יעשה זאת באופן מלא. הוא בהחלט לא ירים ידיים באמצע הדרך. זו הסיבה לכך האל הכול יכול משמיע את כל האמיתות שנועדו לטהר את האנושות ולהושיעה באחרית הימים, כדי להושיע את המין האנושי באופן יסודי. אלוהים מתחיל את עבודת המשפט מבית האל, כדי לפתור מהיסוד את בעיית אופייה השטני של האנושות. אלוהים עושה זאת כדי שהאנושות תוכל להשתחרר מן החטא, לזכות לישועה וליפול בנחלתו של אלוהים. עבודת המשפט שעושה האל הכול יכול של אחרית הימים היא בדיוק מה שנחוץ לאנושות המושחתת – וזהו גם שלב המפתח בעבודה שעל אלוהים לעשות כדי להושיע את האנושות. בכך מתגשמת נבואתו של ישוע אדוננו: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13). הביטוי "רוח האמת" מתייחס לכך שאלוהים יתגלם בגוף אנושי באחרית הימים, יביע את האמת ויעשה את עבודת משפט. כל שעלינו לעשות הוא לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים ולהישמע לה, וכך נוכל להגיע אל הישועה וליפול בנחלתו של אלוהים. את זה יכולים לאשר כל אלו שחוו באמת את עבודת המשפט של אלוהים.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

קודם:שאלה 13: רוב בני האדם בעולם הדתי מאמינים שהעובדה שהאדון ישוע אמר "נִשלם" (יוחנן י"ט 30) על הצלב היא הוכחה לכך שעבודת הישועה של אלוהים כבר הושלמה לחלוטין. עם זאת, אתם מעידים שהאדון חזר כבשר ודם כדי לבטא את האמת ולעשות את עבודת המשפט החל מבית האל, על מנת להושיע את האנושות באופן מלא. אם כן, כיצד יש להבין בדיוק את עבודתו של אלוהים להושעת האנושות? ההיבט הזה של האמת לא ברור לנו, אז אנא שתפו זאת עבורנו.

הבא:שאלה 15: פאולוס הוא אות ומופת עבורנו, ואנחנו עובדים קשה מאוד למען אלוהים, מפיצים את הבשורה ונושאים עדות על אלוהים, ורועים את כנסיותיו של אלוהים, בדיוק כפי שעשה פאולוס: "את המלחמה הטובה נלחמתי, את המרוץ סיימתי, ואת האמונה שמרתי..." (טימותיאוס ב' ד' 7). האם זה לא ציות לרצונו של אלוהים? נוהג כזה פירושו שאנחנו כשירים להילקח ולהיכנס למלכות שמיים. אם כך, מדוע עלינו לקבל את עבודת המשפט והטיהור של אלוהים באחרית הימים בטרם נוכל להיכנס למלכות שמיים?

פוסט בנושא דומה