אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על המשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

שאלה 27: ספרי הקודש הם הקאנון של הנצרות, ואמונתם של המאמינים באלוהים התבססה על ספרי הקודש במשך אלפיים שנה. יתר על כן, רוב בני האדם בעולם הדתי מאמינים שספרי הקודש מייצגים את אלוהים, שאמונה באלוהים זהה לאמונה בספרי הקודש ולהפך, ושמי שסוטה מספרי הקודש לא יכול להיקרא מאמין. ברצוני לדעת אם אמונה באלוהים בדרך כזו עולה בקנה אחד עם רצונו של אלוהים.

תשובה:

מאמינים רבים סבורים, למעשה, שכתבי הקודש הם הייצוג של אלוהים, כי אמונה בכתבי הקודש ואמונה באלוהים הן הינו הך. אנשים מייחסים לכתבי הקודש האלה אותו המעמד שהם מייחסים לאלוהים. יש גם אנשים שמכירים היטב את כתבי הקודש, ולא את אלוהים. לדעתם, כתבי הקודש הם הסמכות העליונה, ואף מתיימרים להחליף את אלוהים בכתבי הקודש. קיימים אפילו מנהיגים דתיים המכירים בכתבי הקודש מבלי להכיר במשיח, ויש שטוענים כי דורשי ביאתו השנייה של אדוננו הם כופרים. מה בדיוק הבעיה כאן? זה ברור, העולם הדתי שקע מאוד ומכיר רק בכתבי הקודש, ואינו מאמין בשיבתו של האדון – לא ניתן להצילו. מתוך כך ברור שהעולם הדתי הפך בעצם לחבורה של צוררים נגד המשיח, הרואים את אלוהים כאויב. אין להכחיש כי מנהיגים דתיים רבים הם בדיוק אותם פרושים צבועים. בפרט הטוענים כי מי שנושא דרשות בדבר הביאה השנייה של האדון הוא כופר, הם כולם צוררי המשיח והכופרים האמיתיים. זה נראה כי רבים אינם יודעים מהי בדיוק אמונה באלוהים. הם מכנים את אמונתם האמונה האורתודוכסית, ומאמינים בכתבי הקודש במקום להאמין באל. הם אפילו מגנים את המשיח בהתגלמותו באחרית הימים. הם מתעלמים מכל אמת שמבטא המשיח, וכך זונחים אותה, פשוטו כמשמעו. מהי הבעיה כאן? זוהי שאלה מעמיקה למדי! בעבר, כאשר ישוע עשה את עבודתו, האם היהודים לא נהגו באותה הדרך בדיוק? לפני שישוע הופיע וביצע את עבודתו, כל בני האדם ביססו את אמונתם באלוהים על התנ"ך. איש לא יכול היה לומר אמונתו של מי אמיתית ושל מי לא, ואיש לא יכול היה לומר מי נשמע באמת לאלוהים ומי מתנגד לו. אז מדוע כאשר ישוע המשיח התגלם כבשר ודם וביצע את עבודתו, התברר טבעו האמיתי של כל אדם? זו יכולתו וחוכמתו של אלוהים. כשהאל הכול יכול, המשיח, מופיע ומבצע את עבודתו, הבתולות החכמות שומעות את קולו של אלוהים, וגם רואות את עקבותיו; לפיכך, הן מובאות לפני כס האלוהים. ובאשר לאותן בתולות טיפשות, היות שהן מתעקשות על כתבי הקודש ומסרבות לקבל שהאל הכול יכול, המשיח, הוא אכן אלוהים, הן נחשפות ומסולקות מן הדרך. ומה קורה עכשיו? הן נאחזות במה שהן מכנות, "אמונה" מבלי להרפות בכלל, אך כשיתחילו להתרחש האסונות, תייבבנה, ותחרוקנה בשיניהן בסופו של דבר. מכאן נוכל לראות כי אלו שרק נצמדים לכתבי הקודש ואינם זוכים באמת, אלו שמאמינים רק באלוהים, אך אינם מקבלים את המשיח בהתגלמותו, הם כולם כופרים, ואלוהים יסלקם מן הדרך. זוהי האמת! בואו נשמע כעת מה אומר האל הכול יכול.

האל הכול יכול אומר, "מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באלוהים הייתה האמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באלוהים, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אלוהים, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם וכאילו אם הם היו מאבדים אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם בני האדם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש, אם הם לא יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו הם מאבדים את חייהם" ("לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר').

"הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

"ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. כיצד יכול אדם לקבל את ישועתי בשעה שלבו כה זדוני ואופיו כה מנוגד לי?" ("עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח" ב'הדבר מופיע בבשר').

מה זאת אומרת, להאמין באלוהים? מהי האמונה בכתבי הקודש? כיצד כתבי הקודש קשורים לאלוהים? ומה קדם למה, כתבי הקודש או אלוהים? במצב הזה, מיהו זה שעושה את עבודת הישועה? אז כתבי הקודש יכולים להחליף את עבודתו של אלוהים? והאם הם יכולים לייצג את אלוהים? אם אנשים סוגדים בעיוורון לכתבי הקודש, האם המשמעות היא שהם סוגדים לאלוהים? האחזות בכתבי הקודש משמעה התנסות בדבר האלוהים וקיומו למעשה? האם ההאחזות בכתבי הקודש משמעה שאדם הולך בדרכו של אלוהים? אז מי ששם את כתבי הקודש לפני כל דבר, האם זה אומר שהוא עובד את אלוהים, שהוא ירא את אלוהים ונשמע לו? איש לא רואה את האמת שביסוד הדברים האלה. במשך אלפי שנים, אנשים סגדו לכתבי הקודש בעיוורון ויחסו להם ולאלוהים את אותו מעמד. היו גם כאלה שאפילו השתמשו בהם כתחליף לאלוהים. אבל איש אינו מכיר באמת את אלוהים, ולא נשמע לו. רק משום שהפרושים נאחזו בתנך, הם צלבו את ישוע אדוננו. מה היתה הבעיה? האם הבנת כתבי הקודש משמעה הכרת האלוהים? האם האחזות בכתבי הקודש משמעה צעידה בדרכו של אלוהים? הפרושים היו מומחים לפרשנות התנ"ך, אך הם לא הכירו את אלוהים. וחרף זאת, הם צלבו את ישוע אדוננו שביטא את האמת, ועשה את עבודת הגאולה. האם ייתכן ששכחנו את זה? מה זה לדעת באמת את אלוהים? האם הבנת הידע שבכתבי הקודש ופרשנותם שקולים להכרת אלוהים? אם זהו המקרה, מדוע גינו הפרושים את ישוע אדוננו? והתנגדו לו בעוד הם מפרשים את כתבי הקודש? מה שקובע אם אדם מסוגל להכיר את אלוהים ולהישמע לו זו השאלה האם הוא את מכיר את המשיח בהתגלמותו ונשמע לו ולדבריו. אלוהים בהתגלמותו חושף את כלל האנושות; רוב בני האדם אינם מבינים את זה. קללת ישוע אדוננו על הפרושים מהווה עדות לכך שאלוהים מתייחס לכולם במידת הצדק. כפי שידוע, מי שלא נשמע לאלוהים ואינו עובד אותו, אלא רק סוגד בעיוורון לכתבי הקודש, הוא לא יזכה באישורו של אלוהים. אם אמונתו של אדם בנויה רק על כתבי הקודש ואין מקום לאלוהים בליבו, אם אינו מסוגל לעבוד אותו וליישם את דברי אלוהים; אם הוא לא מסוגל לקבל את דבריו, וכן לא להישמע לו, אז אשאל אתכם, האם לא תאמרו שאותו אדם הוא פרושי צבוע? האם הוא אינו צורר שהפך את המשיח לאויבו? לפיכך, אם אדם רק נצמד לכתבי הקודש, זה בוודאי לא אומר שהוא זכה באמת ובחיים. טעות לסגוד לכתבי הקודש ולפעול בעיוורון; מי שעושה כן לא יזכה באישור האל. אלוהים התגלם כבשר ודם, וביטא את האמת כדי לטהר את האדם, להושיעו ולחלצו מהשפעת השטן, כדי שהוא יוכל להישמע לאלוהים, לעבוד אותו, וליפול בנחלתו. זו בדיוק המשמעות של אלוהים בהתגלמותו העושה את עבודתו. האמונה, היא-היא הגשמת דבר האלוהים, חיפוש האמת וההתנסות בדבר האלוהים. רק כך נקבל את עבודת רוח הקודש ונלמד להכיר את אלוהים. אז נוכל לירוא את אלוהים ולהלל אותו בליבנו. אז נרכוש אמונת אמת באלוהים ונישמע לו. זו המשמעות של אמונתנו באלוהים. רק אם נעשה כן, נזכה לאישורו של אלוהים. מתוך כל זה, כל אחד יכול לראות בבירור שאמונה בכתבי הקודש אינה שקולה לאמונה באלוהים. אז מהו הקשר בין אלוהים לכתבי הקודש? בשאלה הזאת, ישוע האדון דיבר בבירור רב. פתחו את הבשורה על פי יוחנן בפרק ה"א, פסוקים שלושים ותשע עד ארבעים. "אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים". אם כן, מדבריו של ישוע האדון עולה מאוד בבירור שכתבי הקודש הם רק עדות לאלוהים, הם רק תיעוד של עבודתו של אלוהים שנעשתה בעבר. כתבי הקודש לא מייצגים את אלוהים, מכיוון שכתבי הקודש כוללים רק דיווח מוגבל אודות דברי אלוהים ועבודתו. כיצד דיווח מוגבל על דברי אלוהים ועבודתו יכול לייצג את אלוהים? אלוהים הוא הבורא, הממלא את הכול בכול, אדוני כל הדברים. חייו של אלוהים הם אינסופיים ובלתי נדלים. האדם לעולם לא יוכל להבין את הגדולה והשפע של אלוהים. והתיעוד המוגבל של דברי אלוהים ועבודתו בכתבי הקודש הוא רק טיפה בים הגדול של חיי אלוהים. כיצד יוכלו כתבי הקודש לייצג את אלוהים? כיצד יוכלו כתבי הקודש להיות שווי ערך לאלוהים? אלוהים בעבודתו יכול לגאול את האדם. האם כתבי הקודש מסוגלים לזה? אלוהים יכול לבטא את האמת. האם כתבי הקודש מסוגלים לכך? אלוהים יכול להעניק הארה לאדם ולהנחותו בכל עת. כתבי הקודש יכולים? מובן שלא! לפיכך, כתבי הקודש לא יכולים לייצג את אלוהים! לפי האדם כתבי הקודש חשיבותם כאלוהים, וכתבי הקודש מייצגים את אלוהים. האם זוהי לא הקטנה של אלוהים וחילול שמו? אם האדם רואה את כתבי הקודש כתחליף לעבודת האל, זוהי הכחשת האלוהים ובגידה בו. אלוהים הוא אלוהים. וכתבי הקודש הם כתבי הקודש. כתבי הקודש לא מייצגים את אלוהים, ולא מחליפים את עבודתו של אלוהים. כתבי הקודש הם רק תיעוד עבודתו של אלוהים. דברי אלוהים בכתבי הקודש הם אמת. הם ביטוי של טבע חייו של אלוהים, ומלמדים על רצון האל. אך כל שלב בעבודתו מייצג רק את דרישתו ואת רצונו לגבי האנושות רק באותו שלב, ולא מייצג כלל את דבריו של אלוהים ועבודתו בעידנים אחרים. האם עכשיו כל הדברים ברורים לכולכם?

ביחס לכל מה שבאמת התרחש בכתבי הקודש, בואו נקרא בדברי האל הכול יכול. "איש לא יודע את טיבם האמיתי של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי?" ("לגבי כתבי הקודש (4)" ב'הדבר מופיע בבשר').

"לפני כן, עם ישראל קרא רק את התנ"ך. כלומר בתחילת עידן החסד, בני האדם קראו את התנ"ך. הברית החדשה יצאה לאור רק במהלך עידן החסד. הברית החדשה לא הייתה קיימת כשישוע עבד. בני האדם תיעדו את עבודתו לאחר שהוא קם לתחייה ועלה השמיימה. רק אז יצאו לאור ארבעת ספרי הבשורה... אפשר לומר שמה שהם תיעדו היה בהתאם לרמת החינוך שלהם והאיכות האנושית שלהם. מה שהם תיעדו היה החוויות של בני אדם, לכל אחד מהם היו אמצעים שונים לתיעוד ולידע, וכל תיעוד הוא שונה. לפיכך, אם אתם עובדים את התנ"ך כאילו הוא אלוהים אתם בורים וטיפשים עד מאוד! מדוע אתם לא מחפשים את עבודתו של אלוהים של היום? רק עבודתו של אלוהים יכולה להושיע את האדם. כתבי הקודש לא יכולים להושיע את האדם. הם יכולים לקרוא בהם במשך אלפי שנים ועדיין לא יתרחש בהם אף שינוי קל שבקלים, לא השתנו כלל מזה אלפי שנים, ואם תעבדו את כתבי הקודש, לעולם לא תזכו בעבודתה של רוח הקודש" ("לגבי כתבי הקודש (3)" ב'הדבר מופיע בבשר').

"גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ואמונה, ואיש לא יכול להבין לגמרי את הסודות או המהות של כתבי הקודש. כך שכיום, לבני האדם עדיין יש תחושת קסם בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש. יתרה מזאת, יש להם אובססיה לכתבי הקודש והם מאמינים בהם. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומה הם האותות לבוא אחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים מתקרבת, כך הם מקבלים יותר את הנבואות שבכתבי הקודש, ובמיוחד את אלה על אחרית הימים. יש להם כזו אמונה עיוורת בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש שהם לא רוצים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש אפשר למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. בני האדם מאמינים שרק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף בן אדם – יכולים להבהיר הכל על אלוהים ועל כלל עבודתו, שכתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, ושכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, בני האדם לא ממהרים לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, בלי קשר לאופן שבו כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים בכל מקום, אך כיום, עקבותיו מוגבלים לכתבי הקודש. לכן הרחבת עבודתו הנוכחית הפכה קשה כפליים, והפכה למאבק ללא סוף. כל זאת משום הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש, ומשום הנבואות השונות בכתבי הקודש. כתבי הקודש הפכו לאליל בדעתם של בני האדם – הם הפכו לחידה במוחם. בני האדם פשוט לא מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד במנותק מכתבי הקודש, הם לא מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, וקל וחומר שהם לא יכולים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא תעלה על הדעת עבור בני האדם – הם לא יכולים להאמין בכך והם גם לא יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול עבור בני האדם, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו על ידי אלוהים" ("לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר').

"אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה נעדרים ממצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינה הזו? עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" ("לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר').

החיפוש אחר האמת וחקר האמת בשאלת הייצוג והקשר בין אלוהים לתנ"ך הם בעלי חשיבות גדולה מאוד. זוהי באמת שאלה ראשונה במעלה. ואנחנו נשתף בשאלה הזו. ראשית, עלינו ללמוד: איזה אל הוא אלוהים? אלוהים ברא את כל הדברים, והוא גם שליטם. אלוהים הוא מי שהוא, כול יכול וחכם. רק אלוהים יכול להושיע את האנושות ולהנחות אותה. רק אלוהים יכול לקבוע את גורל האנושות. עובדה זו מוכרת ברבים. כיצד נוצרו כתבי הקודש? לאחר שאלוהים סיים את עבודתו, האנשים שבהם השתמש כתבו את עדויותיהם ואת התנסויותיהם, ואותן עדויות והתנסויות הפכו לכתבי הקודש. לפיכך, אפשר לקבוע בוודאות שכתבי הקודש הם פשוט תיעוד של עבודתו של אלוהים בעבר, לא יותר מאשר עדות לעבודתו של אלוהים. אין בכוחם לייצג את אלוהים, ואינם יכולים לגאול את בני האדם במקום אלוהים. אם אמונתנו לא מבוססת על התנסות בעבודתו של אלוהים, לעולם לא נקבל את עבודתה של רוח הקודש ולא ניוושע. מפני שעבודת הישועה של אלוהים הינה התפתחות מתמדת. לפיכך, אל לנו להתקבע על שלב אחד או שני שלבים בעבודתו של אלוהים. עלינו לצעוד בעקבות עבודתו של אלוהים עד שאלוהים ישלים את עבודתו, את גאולת האנושות. רק כך נוכל לזכות בישועה מלאה מאלוהים, ולהגיע ליעד הנעים של האנושות. תוכנית הניהול של אלוהים לישועה כוללת שלושה שלבים: העבודה של עידן החוק, עידן החסד, וכמו כן, עידן המלכות. לא הכל מבינים כי עידן החוק היה העידן שבו אלוהים הנחה את חיי האדם באמצעות חוקים. בעידן החסד, אלוהים עשה את עבודת גאולת האנושות. ישוע אדוננו נצלב על מנת לגאול את האנושות מתחומו של השטן, למחול לה על חטאיה ולהכשירה כך שתוכל להתייצב לפני אלוהים, להתפלל, ולשתף עימו. באשר לעבודת השיפוט בעידן המלכות, זוהי בדיוק העבודה שתושיע את כל האנושות ותביאה לשלמות. אם האנושות תעבור אך ורק דרך עבודת עידני החוק והחסד, אם האנושות תעבור רק בעבודת עידן החוק ועבודת עידן החסד, היא לא תיוושע ולא תיפול בנחלתו של אלוהים. כולנו יכולים לראות כי בעידן החסד, עבודתו של ישוע האדון היתה אך ורק לגאול את האנושות. בעידן זה האמונה באלוהים איפשרה רק מחילה על חטאינו, את הזכות להתפלל וליהנות ממלוא חסדו של אלוהים, אך לא השגנו טוהר בעידן הזה. מדוע? מכיוון, שמטבענו אנו חוטאים, מורדים באל ומתנגדים לו לעיתים קרובות. ישוע אדוננו הבטיח שיבוא שוב ויבטא את כל האמיתות שתגאלנה את האנושות באחרית הימים כדי לטהר את כל אלו ששומעים את קולו של אלוהים ומובאים לפני כס מלכותו. ממש כפי שחזה ישוע אדוננו: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13). בדברי האל הכול יכול ועבודתו מתקיים במלואו האמור בפסוק מספר יוחנן: "אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת". האל הכול יכול הוא ביאתו השנייה של ישוע האדון. האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט באחרית הימים, והוא מביא לשלמות את כל אלו שהתייצבו לפני כס מלכותו. היינו, הוא הופך את הבתולות החכמות ששמעו את קולו למתגברות ויביאן אל מלכות אלוהים. העובדה שעבודת הגאולה עשויה שלושה שלבים, מאפשרת לנו לראות כי אלוהים תמיד שאף להנחות את האנושות ולגאול אותה. כל שלב בעבודתו של אלוהים נעלה ומעמיק יותר לעומת קודמו. ובאשר לכתבי הקודש, הם אך ורק בגדר ספר חובה עבורנו חסידיו של אלוהים. הם לא יכולים לעשות את עבודתו של אלוהים, להנחות את האנושות ולגאול אותה.

כתבי הקודש הם רק תיעוד של עבודתו של אלוהים. כאשר אלוהים השלים עבודה, האדם העלה את דבריו ואת עבודתו על הכתב, וכך הם נוצרו. הגם שכתבי הקודש חיוניים לאמונתו של אדם, אדם יכול להבין את כתבי הקודש ואת האמת רק כשיקבל את עבודתה של רוח הקודש. זוהי עובדה. לפיכך, אנו חייבים לצעוד בעקבות השה, ולקבל את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים. רק כך נוכל לקבל את עבודתה של רוח הקודש ואת גאולתו של אלוהים ולבוא לידי שלמות. אם רק נקרא את כתבי הקודש, אך לא נקבל את דבריו ואת עבודתו של אלוהים באחרית הימים, לא נוכל להיטהר ולהיוושע. למעשה, אפילו אם כל דבריו של אלוהים היו מתועדים בכתבי הקודש, ללא עבודתה של רוח הקודש, עדיין לא היינו מסוגלים להבין את דבר האלוהים. כדי להבין את האמת, עלינו להתנסות בדבר האלוהים ולקיים אותו, עלינו לקבל את הנאורות וההארה מרוח הקודש. רק כך נבין את דבר האלוהים ואת האמת, רק כך יביאנו אלוהים לידי שלמות. המפתח הוא עבודתה של רוח הקודש וביאה לידי שלמות. אז מיהי רוח הקודש? האין רוח הקודש אך ורק אלוהים עצמו? כתבי הקודש הם רק תיעוד של עבודתו של אלוהים בעבר. לפיכך, כיצד יחליפו את אלוהים בעצמו? כפי שאמרתי, רק אלוהים יכול להושיע את האדם. כתבי הקודש אינם מסוגלים לכך. אם אמונתנו נצמדת רק לכתבי הקודש, ולא לדבריו ועבודתו של אלוהים באחרית הימים, אם איננה בהלימה לשלבי עבודתו, אנו נינטש ונסולק מן הדרך. בעידן החוק, רבים לא קיבלו את עבודתו של ישוע אדוננו. והם סולקו מן הדרך. אלו שמאמינים בישוע אדוננו, אך לא מקבלים את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, אפילו הם ינטשו ויסולקו מן הדרך. ניתן לומר כי אלו אנשים עיוורים שאינם מכירים את אלוהים. נותר להם רק להמתין לאסונות ולחרוק שיניים.

בנוסף, עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים בביטוי האמת, היא בדיוק עבודת הליבה בתוכנית הניהול לגאולת האנושות. זה השלב הסופי בעבודתו של אלוהים שנועד לטהר את כלל האנושות, ולהביאה לשלמות. לכן, אם המאמינים ייצמדו רק לשני שלבי העבודה הראשונים שבכתבי הקודש, ולא יקבלו את עבודת הטיהור והישועה שעושה המשיח של אחרית הימים, הם לעולם לא יוושעו ולא ייכנסו למלכות אלוהים. ולא משנה כמה שנים הם מאמינים באלוהים, הכל ירד לטמיון. מכיוון שהמתנגדים לישועת האל הכול יכול באחרית הימים הם יריביו של אלוהים, הם כולם פרושים צבועים. אין שום ספק לגבי זה. אפילו שהפרושים דחו את ישוע אדוננו בהתבסס על התנ"ך, הזקנים והכמרים דוחים את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים על סמך כתבי הקודש, כל הטיעונים שלהם מתפוררים. היות שהם לא מתבססים על דבר האלוהים, אלא רק על נוסח כתבי הקודש, לא חשוב כמה נימוקים יש לאדם מי שלא מקבל את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים הוא יריב של אלוהים ובוגד בו. בעיני אלוהים, הם כולם עושי הרע. אלוהים לעולם לא יכיר בהם. הכופרים וצוררי המשיח שחושפת עבודתו של אלוהים באחרית הימים יאלצו לספוג את עונשם באסונות שיבואו בעודם חורקים שיניים. את כל אלה אלוהים נידה וסילק מן הדרך לנצח. הם לא יקבלו עוד הזדמנות לחזות באמת באלוהים ולזכות באישורו. וכעת נוכל להבין עובדה אחת: כתבי הקודש פשוט אינם יכולים לייצג את אלוהים, ואינם יכולים להחליף את עבודתו. אלוהים הוא אלוהים, כתבי הקודש הם כתבי הקודש. ואם אנו מאמינים באלוהים, עלינו להתנסות בעבודתו ולעמוד בקצב של עבודתו. עלינו לאכול ולשתות את דברי אלוהים באחרית הימים, עלינו לקבל את כל האמיתות שאלוהים מביע ולפעול על פיהן. זוהי באמת האמונה באלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לעבוד, עליו לסלק מן הדרך את אלו שרק נצמדים לכתבי הקודש, אך לא מכירים את אלוהים ולא נשמעים לו. לכן כעת נוכל לומר בבטחה, "האמונה באלוהים חייבת לתאום את כתבי הקודש, ההיצמדות לכתבי הקודש היא אמונה אמיתית באלוהים, וכתבי הקודש מייצגים את אלוהים", קביעות אלו מופרכות מעיקרן. כל מי שמתבטא כך אינו מכיר את אלוהים, והוא פשוט עיוור. אם האדם היה מציב את כתבי הקודש מעל כל דבר אחר ומשתמש בהם כתחליף לאלוהים, האם הוא לא היה פוסע במורד נתיב הפרושים? הפרושים נצמדו לכתבי הקודש בהתנגדותם לאל, ועל כן אלוהים קילל אותם. האם אלו לא העובדות?

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

אנשים זוכים בחיים דרך אמונתם באלוהים רק אם הם משיגים את האמת. אם הם השיגו אותה, הם הכירו את אלוהים באמת; רק אלה שעשו כך זכו בחיים באמת. אלה שאינם מכירים את אלוהים באמת, לא השיגו את האמת; על כן הם לא השיגו את החיים. זה בטוח, מעבר לכל ספק. אז מה זה בדיוק אומר "להשיג את האמת"? זה דורש להכיר את המשיח, מכיוון שהוא אלוהים בהתגלמותו בקרב האנושות, הדרשן של כל האמת. האמת נובעת מחיי האל, והיא כולה ביטוי של המשיח, שמהותו היא האמת, הדרך והחיים. רק למשיח מחזיק במהות האמת והחיים, לכן הכרה ואמונה במשיח היא הדרך האמיתית היחידה להשגת האמת. מכאן ברור שבקרב המאמינים, רק אלה שמכירים במשיח ומקבלים אותו, באמת השיגו את החיים, הכירו את אלוהים, וקצרו את חיי הנצח. דבר זה מגשים במדויק את הכתוב בספרי הקודש: "הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, אַךְ הַמְסָרֵב לְהַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים, אֶלָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים חָל עָלָיו" (יוחנן ג' 36). האמונה בבן מתייחסת, ללא ספק, להליכה בדרכו של המשיח בהתגלמותו. מתוך המאמינים באלוהים, רק אלה שמכירים בכך שהמשיח הוא האמת, הדרך והחיים, יכולים להכיר את אלוהים באמת, להיוושע ולהפוך למושלמים; רק הם יזכו בשבחי האל. כל מי שמאמין באלוהים, אך עדיין מסוגל להכחיש, להתנגד או לנטוש את המשיח, הוא אדם בעל אמונה אך שמתריס ובוגד באלוהים. בשל היותו אדם כזה, הוא לא ישיג ישועה או יבוא לידי שלמות. אם מישהו מאמין באלוהים, אך סוגד לכתבי הקודש ומעיד עליהם בצורה עיוורת בעודו מתנגד למשיח או רוחש כלפיו שנאה, הרי שאדם זה כבר החל לצעוד בנתיב צוררי המשיח והפך לאויב האל. בהיותו צורר משיח של ממש, אדם זה ייענש ויקולל בידי אלוהים, ובסופו של דבר יישלח אל אבדון וחורבן. עבור המאמין, זהו הכישלון והצער החמורים ביותר.

ישנם רבים שמאמינים רק באל מעורפל השוכן בשמיים לפי ספרי הקודש, אך אינם מאמינים שאלוהים יכול להתגלם כבשר ודם, ובטח שאינם מאשרים שהמשיח הוא אלוהים בהתגלמותו, מושיע האנושות המושחתת או האל המעשי שמושיע את האנושות. אנשים כאלה אינם יודעים שהמשיח הוא האמת, הדרך והחיים; ומעבר לכך, אינם יכולים להשיג תאימות עם המשיח. הם בהחלט סוג האנשים שמשתעממים מהאמת ומתעבים אותה. כולנו יכולים לקרוא בספרי הקודש על הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים, שהאמינו באלוהים במשך כל חייהם אך סרבו לקבל את התגלמותו של ישוע, עד כדי כך שהם צלבו למוות את ישוע המשיח. כתוצאה מכך, הם הפכו לאנשים המתנגדים לאלוהים ובוגדים בו, ולכן סבלו מעונשיו ומקללותיו. חרף אמונתם ארוכת השנים, הם לא היו מסוגלים להשיג את ברכותיו והבטחתו של אלוהים. כמה מעורר רחמים ועצוב זה היה! על כן, אנשים מצליחים באמונתם כל עוד הם מכירים במשיח ומקבלים אותו. עיקר העניין הוא אם הם קיבלו את כל האמיתות שביטא המשיח, וחוו בצייתנות את כל עבודתו של אלוהים; אם הם מסוגלים לשבח את המשיח ולשאת לו עדות עד שהם תואמים לו. זהו העניין שמכריע את הצלחת או כישלון אמונתם באלוהים. אולם, אנשים רבים אינם מסכימים עם זה. הם רואים בספרי הקודש עליונים על כל דבר, ואף משתמשים בהם כתחליף לאמונה באלוהים בלבבותיהם. כאשר אלוהים בהתגלמותו בא לעבוד, אנשים אלה מסוגלים להכחיש, לדחות ולהתנגד למשיח. אם דברי המשיח ומעשיו אינם עולים בקנה אחד עם כללים מסוימים בספרי הקודש, אנשים אלו ירחיקו לכת עד כדי גינוי, דחייה ונטישת המשיח. יהיה מדויק יותר לומר שהם מאמינים בספרי הקודש במקום להאמין באלוהים. בעיניהם, ספרי הקודש הם אדונם, אלוהיהם. נדמה להם שאלוהים, האדון, מצוי בספרי הקודש, ושאותם ספרים מייצגים אותו. לכן הם מאמינים שהאמת היא כל דבר שתאום בשלמות את ספרי הקודש, ואילו כל דבר שאינו תאום את ספרי הקודש לא יכול להיות האמת. הם מחשיבים את ספרי הקודש כנשגבים מהאמת כולה; סטייה מספרי הקודש משמעותה סטייה מהאמת, שכן רק הכתוב בספרי הקודש הוא האמת. הם חושבים שעבודתו של אלוהים ואמרותיו מסתכמים בכתוב בספרי הקודש. הם מסרבים להכיר בכל דבר שייתכן שאלוהים אמר או עשה מחוץ לספרי הקודש. אנשים כאלה דומים לכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים שהכירו בספרי הקודש בלבד מבלי להכיר את אלוהים, ושאף פחות היו מוכנים להודות בקיומו של המשיח בהתגלמותו. הם אפילו הציבו את ספרי הקודש ואת המשיח זה כנגד זה, מבלי לדעת שהוא האמת, הדרך והחיים. למעשה, הם שיבחו את ספרי הקודש, העידו עליהם, וצלבו את המשיח, וכך ביצעו את החטא המפלצתי של ההתנגדות לאלוהים. בדרך זו, ייתכן שהם האמינו באלוהים, אך הם לא נושעו; להיפך, הם הפכו לאויבי האל, ונועדו לקבל את עונשו וקללותיו. זוהי ההשלכה הישירה של אנשים דתיים שהאמינו באלוהים, הולכו שולל ונשלטו בידי הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים, וצעדו בנתיב צורר המשיח. זה ממחיש את אמיתות דבריו של ישוע אדוננו: "וְאִם עִוֵּר מַדְרִיךְ אֶת הָעִוֵּר הֲרֵי שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לַבּוֹר" (מתי ט"ו 14). בהחלט לא ניתן להושיע אנשים כאלה או להביאם לידי שלמות.

ספרי הקודש מכילים דברים המייצגים את מהותו של המשיח בצורה הטובה ביותר. זה מה שאמר ישוע אדוננו, "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי" (יוחנן י"ד 6). במילים אלה, ישוע אדוננו פגע בול, וגילה את התעלומה הגדולה ביותר לגבי האמונה באלוהים – ­העובדה שרק דרך הכרת המשיח וקבלתו, אנשים יכולים להשיג ישועה. זאת משום שרק כאשר אלוהים מתגלם כמשיח, הוא יכול להושיע את האנושות לגמרי. המשיח הוא השער היחיד דרכו יכולים לעבור הכבשים של אלוהים כדי להגיע למלכות השמיים, ורק המשיח בהתגלמותו הוא האל המעשי שיכול להביא ישועה לאנושות. אם הם מאמינים באלוהים, רק דרך קבלת המשיח והליכה בדרכו הם יוכלו לצעוד בנתיב הישועה והשלמות. זוהי הדרך היחידה שבה הם יכולים להפוך לאנשים שממלאים את רצון האב שבשמיים ולבוא בתורם אל מלכות השמיים. מכאן ברור שהמאמינים באלוהים חייבים לקבל את המשיח בהתגלמותו ולהישמע לו, על מנת שיוכלו להיוושע ולבוא לידי שלמות כדי לקבל את שבחי האל. זוהי הדרך שאלוהים ייעד מראש למאמיניו כך שישיגו ישועה. לפיכך, השאלה האם אנשים שמאמינים באלוהים מכירים את המשיח וקיבלו אותו היא בעלת חשיבות עליונה, ויש לה השפעה ישירה על ייעודם ותוצאתם.

שעה שאנו נזכרים בעבודה שעשה ישוע אדוננו כאשר הוא בא אל העולם כדי לפתוח בעידן החסד, אנו יכולים לראות שאף אחד ממאמיני הדת לא הכיר אותו או הלך בדרכו. זה היה נכון במיוחד לגבי הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים שסירבו כולם להכיר או לקבל את המשיח. נוסף לכך, אנשים אלה הכחישו, שפטו וגינו את ישוע אדוננו על פי הכתוב בספרי הקודש. הם אפילו צלבו אותו, וכך ביצעו חטא נורא של התנגדות לאלוהים, והפכו לאב-טיפוס של אנשים שבאלפיים השנים האחרונות ומעלה האמינו באלוהים אך בכל זאת התנגדו לו ובגדו בו, ובשל כך סבלו מעונשיו ומקללותיו. למעשה, עוד בתחילת הדרך, בעת שהטיף, ישוע אדוננו הבין את העובדה לפיה העולם הדתי התנגד במהותו לאלוהים, ובדיוק רב הוא חשף את שורש ומהות התנגדות הפרושים לאלוהים: "דְּבָרוֹ אֵינוֹ שׁוֹכֵן בָּכֶם, כִּי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב שְׁלָחוֹ. אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי. וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים" (יוחנן ה' 38-40). דברי ישוע חשפו את אמת והמהות של הקהילה הדתית המאמינה באלוהים אך מתנגדת לו. במקביל, דבריו שפכו אור על מהות היחסים בין ספרי הקודש והמשיח. זוהי ללא ספק ישועה אדירה עבור אנשים המאמינים באלוהים. אולם בקהילה הדתית של ימינו, רוב האנשים עדיין מאמינים בספרי הקודש, סוגדים להם ומעידים עליהם בצורה עיוורת, ואף מעריצים אותם יותר מהמשיח ומעדויות על המשיח. דבר זה נכון במיוחד לגבי מנהיגים דתיים וכמרים, שבדומה לפרושים ממשיכים לשפוט, לגנות ולנאץ את המשיח בהתגלמותו באחרית הימים לפי ספרי הקודש, חרף האמת שהוא מבטא. מעשיהם הובילו לטרגדיה הסופית של צליבת המשיח בשנית, וכבר מזמן עוררו את זעם האל. התוצאה היא הרסנית, כפי שהאל הכול יכול התריע לפני כן, "אוי למי שצולב את אלוהים" ("על הרשעים להיענש" ב'הדבר מופיע בבשר'). לפיכך, זה הכרחי לחלוטין ליצור קשר ברור בין ספרי הקודש והמשיח, כך שכולם יוכלו להתייחס לספרי הקודש כהלכה, לקבל את המשיח ולהישמע לעבודתו כדי להשיג את אישורו של אלוהים.

(...)

בנוגע לכתבי הקודש, ישוע אדוננו אמר פעם: "וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי". כאן דבר אלוהים בוטא בבהירות רבה; ספרי הקודש הם רק לקט עדויות אודות אלוהים. כולנו מבינים שספרי הקודש הם עדות כנה לשני השלבים הראשונים בעבודתו של אלוהים. במילים אחרות, זוהי עדות לשני השלבים הראשונים בעבודתו של אלוהים, שמסכמים את הכוונת וגאולת האנושות לאחר בריאת השמיים והארץ וכל הדברים, כולל האנושות. מקריאת ספרי הקודש ניתן לראות כיצד אלוהים הוביל את בני האדם בעידן החוק, ולימד אותם לחיות בפניו ולעבוד אותו. ניתן גם לראות כיצד אלוהים גאל את האנושות בעידן החסד, סלח להם על כל חטאיהם מן העבר, והעניק להם שלום, שמחה וכל חסד אפשרי. לא רק שאנשים יכולים לראות שאלוהים ברא את האנושות, אלא גם שהוא תמיד כיוון אותה ולאחר מכן גאל אותה. בינתיים, אלוהים גם תמך באנושות והגן עליה. בנוסף, בנבואות ספרי הקודש כתוב שבאחרית הימים דברי אלוהים ישרפו כאש כדי לשפוט ולטהר את אנשיו. דבריו יושיעו את האנושות מכל חטא ויסייעו לנו להימלט מהשפעתו האפלה של השטן, כדי שנוכל לשוב אל אלוהים לחלוטין ובסופו של דבר לרשת את ברכותיו והבטחתו. זו הייתה כוונתו של אלוהים כשאמר: "וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי". לפיכך, כל מי שקורא את ספרי הקודש באופן מצפוני, יכול להיווכח בכמה ממעשי האל ולהכיר בקיומו, וכן בכול-יכולתו ובחוכמתו שעמן הוא ברא הכול, ואף מושל ושולט בכול בשמיים ובארץ. לכן ספרי הקודש הם בעלי משמעות עמוקה לאנשים שמאמינים באלוהים, שמכירים את אלוהים ושצועדים בנתיב האמונה – נתיב החיים הנכון. כל מי שמאמין באלוהים בכנות ואוהב את האמת, יכול למצוא מטרה וכיוון בחיים דרך קריאת ספרי הקודש, ויכול ללמוד להאמין באלוהים, להסתמך עליו, להישמע לו ולעבוד אותו. כל הדברים הללו הם השפעות ישירות של עדות ספרי הקודש לאלוהים; זוהי עובדה בלתי ניתנת להכחשה. עם זאת, ישוע אדוננו גם הסביר נקודה חשובה יותר כשאמר: "אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם", "וְאִלּוּ אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹצִים לָבוֹא אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם חַיִּים". דברים אלה הם כה חשובים! אם אנשים המאמינים באלוהים רוצים להשיג את האמת והחיים, לא מספיק שיסתמכו רק על עדויות מספרי הקודש, אלא עליהם גם לבוא אל המשיח ולקבל את האמת והחיים. לא מספיק שיסתמכו רק על עדויות מספרי הקודש, אלא עליהם גם לבוא אל המשיח ולקבל את האמת והחיים. זאת משום שרק הוא יכול לבטא את האמת, לגאול את האנושות ולהושיע אותה. אלוהים הוא האחד שנותן לנו חיים. ספרי הקודש אינם יכולים להוות תחליף לעוצמתו, על אחת כמה וכמה לתפוס את מקום עבודת רוח הקודש, ואינם יכולים להעניק לאנשים חיים בשם אלוהים. רק על ידי קבלת המשיח והישמעות לו אנו מסוגלים להשיג את עבודת רוח הקודש ולקבל את האמת והחיים. אם אנשים מאמינים בספרי הקודש בלבד מבלי לקבל את האל המעשי בהתגלמותו, הם לא יקבלו את החיים, משום שספרי הקודש אינם אלוהים, אלא רק עדות לעבודתו של אלוהים. באמונתנו באלוהים עלינו להבין שישנם שלבים בעבודת ישועת האנושות של אלוהים. יש הכרח בשלושה שלבי עבודה כדי להושיע ביסודיות את האנושות מהשפעת השטן, כך שתוכל לשוב באמת אל אלוהים וליפול בנחלתו. לכן, כל שלב בעבודתו של האלוהים שהאנושות חווה מספק לה חלק מישועתו. רק באמצעות הליכה בדרך עבודת רוח הקודש וחוויית השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים, אנו יכולים לקבל את ישועתו השופעת והמלאה של אלוהים. לדוגמה, באמונתם ביהוה אלוהים, בני ישראל יכלו ליהנות אך ורק מהבטחת האל בעת עידן החוק. אם הם לא קיבלו את ישועתו של ישוע המשיח, הם לא יכלו לזכות במחילה על חטאיהם, ופחות מכך ליהנות מהשלום, השמחה והחסד השופע שאלוהים מעניק; זוהי עובדה. אם אנשים רק מקבלים את גאולתו של ישוע אדוננו למען יימחלו חטאיהם ולמען קבלת חסדיו הרבים של אלוהים, אך לא מקבלים את עבודת המשפט והייסורים שלו באחרית הימים, הם אינם יכולים להשיג אמת או חיים, וטבע חייהם לא ישתנה. לאור זאת, הם לא יהיו כשירים לרשת את הבטחות האל ולהיכנס למלכות השמיים. כל שלב בעבודתו של אלוהים נושא פירות משלו. עבודתו של אלוהים נבנית שלב אחר שלב, וכל השלבים הללו משלימים זה את זה. אין לפסוח על אף אחד מהשלבים, הם מובילים בהדרגה אל שלמות. אם מישהו אינו מקבל את אחד השלבים בעבודתו של אלוהים, אדם זה יכול להשיג רק חלק מישועת האל, לא את כולה. גם זו היא עובדה. אם אנשים מאמינים אך ורק בספרי הקודש ולא מקבלים את המשיח באחרית הימים, הם יהפכו למתנגדים ובוגדים באלוהים. כתוצאה מכך, הם לא יזכו במלוא הישועה הסופית של אלוהים. במילים אחרות, אנשים שמאמינים רק בישוע אדוננו מבלי לקבל את הישועה שהוא – האל הכול יכול – הביא עמו באחרית הימים, אמונתם תיחרב באמצע הדרך, והכול יהיה לריק. כמה חבל זה יהיה! כמה מצער! על כן, אדם שאינו מקבל את המשיח בהתגלמותו לא יהיה מסוגל להשיג את החיים. אנשים אינם יכולים להיוושע או להשיג חיים דרך אמונה בספרי הקודש בלבד, והם לעולם לא יכירו את אלוהים דרכם, כיוון שספרי הקודש אינם אלוהים, אלא רק עדות לו. לכן אם אנשים מאמינים בספרי הקדוש בלבד מבלי לקבל את המשיח, הם אינם יכולים לקבל את עבודת רוח הקודש. כתוצאה מכך, הם אינם יכולים להיוושע בידי אלוהים; הם יכולים רק להימחות על ידיו. זה בטוח מעבר לכל ספק. זוהי עובדה שניתן לגלות דרך קריאה בספרי הקודש. יתר על כן, זה הגורם הבסיסי לכך שמנהיגים דתיים וכמרים מאמינים באלוהים אך מתנגדים לו, דבר המוביל לכישלון באמונתם.

משיתופיהם של בכירים

קודם:שאלה 26: כמרים ובכירים דתיים דבקים בדבריו של פאולוס בספרי הקודש, "כל כתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית" (טימותיאוס ב' ג' 16). מתוך אמונה שכל מה שנכתב בכתבי הקודש הוא דברי האל. אך אתם אומרים שכתבי הקודש לא כוללים רק את דברי האל, אז מה העניין בדיוק?

הבא:שאלה 28: כתבי הקודש הם עדות לעבודתו של אלוהים. רק באמצעות קריאת כתבי הקודש יכולים המאמינים באלוהים להכיר בכך שאלוהים ברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ורק כך הם מסוגלים להבין את מעשיו המופלאים של אלוהים, את גדולתו ואת כול יכולתו. כתבי הקודש כוללים דברי אל רבים וכן עדויות על חוויותיו של האדם. הם יכולים לספק את צרכיהם של בני אדם ולהעניק להם הארה גדולה, לכן, מה שברצוני להבין הוא אם אנחנו באמת יכולים להשיג חיי נצח באמצעות קריאה בכתבי הקודש. האם ייתכן שאין דרך לחיי נצח בתוך כתבי הקודש?

פוסט בנושא דומה