אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדרך להכיר את אלוהים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים

זה עתה דנו במעגל החיים והמוות של הקטגוריה הראשונה, הכופרים. כעת, הבה נדון במעגל החיים והמוות של הקטגוריה השנייה, המאמינים השונים. "מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים" גם הוא נושא חשוב מאוד, וכדאי שתהיה לכם הבנה מסוימת שלו. קודם כול, הבה נדבר במה מאמינים "המאמינים" השונים: אמונותיהם הן יהדות, משיחיות, נצרות קתולית, איסלאם ובודהיזם – חמש הדתות הגדולות. בנוסף לכופרים, האנשים שמאמינים בחמש הדתות האלה מהווים חלק גדול מאוכלוסיית העולם. מבין חמש הדתות האלה, האנשים שעשו קריירה מאמונתם – חסידים העובדים במשרה מלאה למען אמונתם – הם מעטים, אך לדתות אלה יש מאמינים רבים. המאמינים שלהן מגיעים למקום אחר כשהם מתים. "אחר" יחסית למי? יחסית לכופרים, חסרי האמונה, שזה עתה דיברנו עליהם. לאחר מותם, מאמיני חמש הדתות האלה מגיעים למקום אחר, מקום שונה מזה שאליו מגיעים הכופרים. העולם הרוחני ישפוט גם אותם על סמך כל הדברים שעשו לפני מותם, ובעקבות כך הם יעברו תהליך בהתאם. אך מדוע בני אדם אלה ממוקמים במקום אחר כדי לעבור תהליך? יש לכך סיבה חשובה. ומה סיבה זו? אספר לכם בעזרת דוגמה.

ניקח לדוגמה את הבודהיזם: הרשו לי לחלוק עמכם עובדה. בודהיסט הוא, בראש ובראשונה, אדם שהמיר את דתו לבודהיזם, והוא אדם היודע מהי אמונתו. כאשר בודהיסט מגלח את שיערו ונעשה לנזיר, משמעות הדבר היא שהוא נפרד מן העולם החילוני והותיר הרחק מאחוריו את שאון עולמו של האדם. מדי יום הוא מדקלם את הסוטרות ואוכל מזון צמחוני בלבד. הוא חי חיי פרישות ומעביר את ימיו בלוויית אורה הקר והחלש של מנורת החמאה. כך הם מעבירים את כל חייהם. כשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם מסכמים את חייהם, אך בלבם הם אינם יודעים לאן יגיעו לאחר מותם, במי יפגשו ומה יהיה סופם – הדברים האלה אינם ברורים להם בלבם. הם לא עשו דבר, אלא רק העבירו את חייהם באופן עיוור כשאמונה מלווה אותם, ולאחר מכן הם עוזבים את העולם בליווי משאלות ואידיאלים עיוורים. כזה הוא סוף חייהם הגשמיים כשהם עוזבים את עולם החיים, וכשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם שבים למקומם המקורי בעולם הרוחני. השאלה, אם האדם יתגלגל מחדש כדי לשוב לחיות על פני האדמה ולהמשיך בטיפוחו העצמי, תלויה בהתנהגותו ובטיפוחו העצמי לפני מותו. אם האדם לא עשה דבר שלא כשורה במהלך חייו, הוא יתגלגל מחדש במהירות ויישלח בחזרה אל פני האדמה, שם הוא יגלח פעם נוספת את ראשו ויהיה לנזיר. הוא נעשה לנזיר שלוש עד שבע פעמים: בהתאם לנוהל של הפעם הראשונה, גופו הגשמי מטפח את עצמו, ולאחר מכן הוא מת ושב אל העולם הרוחני, שם הוא נבדק. לאחר מכן – אם אין בעיות – הוא יכול לשוב פעם נוספת לעולמו של האדם, ולהמשיך בטיפוחו העצמי, כלומר, הוא יכול להמיר פעם נוספת את דתו לבודהיזם ולהמשיך בטיפוחו העצמי. לאחר שהתגלגל שלוש עד שבע פעמים, הוא ישוב פעם נוספת אל העולם הרוחני, למקום שאליו הוא מגיע בכל פעם שבה חייו הגשמיים מסתיימים. אם כישוריו השונים והתנהגותו בעולם האנושי מתאימים לצווים השמיימיים של העולם הרוחני, מנקודה זו והלאה הוא יישאר שם – הוא לא יתגלגל עוד לאדם, ולא יהיה כל סיכון לכך שייענש על מעשים רעים שעשה על פני האדמה. הוא לא יחווה עוד לעולם את התהליך הזה. במקום זאת, בהתאם לנסיבותיו, הוא יקבל תפקיד בעולם הרוחני, וזהו הדבר שהבודהיסטים מתייחסים אליו כאל השגת אלמותיות. כעת אתם מבינים, נכון? ולמה מתייחס הביטוי "השגת אלמותיות" בבודהיזם? פירושו להיות לפקיד בעולם הרוחני, ושאין סיכוי נוסף לגלגול או לעונש. יתרה מזאת, פירושו לא לסבול עוד את מטרד הקיום האנושי לאחר גלגול מחדש. אם כך, האם יש עוד סיכוי כלשהו שהוא יתגלגל לבעל חיים? בהחלט לא. ומהי משמעות הדבר? שהוא יישאר בעולם הרוחני כדי לקבל שם תפקיד ולא יתגלגל עוד לאדם. זוהי דוגמה אחת להשגת אלמותיות.

ומה באשר למי שאינו משיג אלמותיות? בשובו לעולם הרוחני, הוא נבחן ומאומת על ידי הפקיד הרלוונטי, ונמצא כי לא טיפח את עצמו בחריצות או לא דקלם את הסוטרות באופן מצפוני כפי שמכתיב הבודהיזם, אלא במקום זאת, שהוא ביצע מעשים רעים רבים ועשה דברים מרושעים רבים. בשובו לעולם הרוחני נערך שיפוט על מעשיו הרעים, ובעקבות זאת הוא נענש. אין בכך יוצאים מן הכלל. אם כך, מתי אדם כזה ישיג אלמותיות? בחיים שבהם לא יעשה רע – כאשר ניתן יהיה לראות, לאחר שישוב לעולם הרוחני, שהוא לא עשה דבר שאינו כשורה לפני מותו. בסדר! הוא ימשיך בגלגולים, הוא ימשיך לדקלם את הסוטרות, הוא יעביר את ימיו לאורה הקר והחלש של מנורת החמאה, הוא לא יהרוג שום יצור חי, לא יאכל בשר, לא ייקח חלק בעולמו של האדם, יותיר את צרותיו הרחק מאחור, ולא יהיו לו מחלוקות עם אחרים. בתהליך זה, הוא אינו עושה רע, ובעקבות זאת הוא שב לעולם הרוחני, ולאחר שכל מעשיו והתנהגותו נבחנו, הוא נשלח פעם נוספת לעולמו של האדם, במעגל הנמשך שלוש עד שבע פעמים. אם אין שיבושים תוך כדי כך, השגת האלמותיות על ידו לא תושפע, והוא ינחל הצלחה. זהו מאפיין של מעגל החיים והמוות של כל המאמינים: הם יכולים להשיג אלמותיות ולקבל תפקיד בעולם הרוחני. זהו הדבר המבדיל אותם מן הכופרים. ראשית כל, כשהם חיים על פני האדמה, מהי התנהגותם של אלו שיכולים לקבל תפקיד בעולם הרוחני? אסור לו לעשות מעשה רע כלשהו: אסור לו לרצוח, להצית, לאנוס או לבזוז. אם הוא יבצע זיוף, מרמה, גניבה או שוד, הוא לא יוכל להשיג אלמותיות. כלומר, אם יהיה לו קשר או שיוך כלשהו למעשה רע, הוא לא יוכל לחמוק מן העונש של העולם הרוחני. העולם הרוחני עורך הסדרים מתאימים לבודהיסטים שמשיגים אלמותיות: ייתכן שהם ימונו לנהל את אלה שנדמה כי הם מאמינים בבודהיזם ובאיש הזקן שבשמיים. לבודהיסטים תינתן סמכות שיפוט, הם ינהלו את הכופרים או שיהיו פקידים זוטרים מאוד. מינויים אלה הם בהתאם לטבען של נשמות אלה. זוהי דוגמה לבודהיזם.

מבין חמש הדתות שעליהן דיברנו, המשיחיות מיוחדת במידה מסוימת. ומה מיוחד במשיחיות? אלה הם אנשים המאמינים באל האמיתי. כיצד יכולים המאמינים באל האמיתי להופיע ברשימה זו? מפני שהמשיחיות רק מכירה בכך שיש אלוהים, אך מתנגדת לאלוהים ועוינת כלפיו. הנוצרים צלבו את המשיח פעם נוספת ומיקמו את עצמם כאויבי עבודתו של אלוהים באחרית הימים, וכתוצאה מכך הם נחשפים ומוקטנים לקבוצת אמונה. מכיוון שהמשיחיות היא סוג של אמונה, היא ללא ספק רק קשורה לאמונה – היא מעין טקס, מעין כת, מעין דת, ודבר-מה נפרד מאמונתם של חסידיו האמיתיים של אלוהים. הסיבה לכך שמיקמתי אותה ברשימה בין חמש הדתות הגדולות, היא כי המשיחיות הורדה לרמה הזהה לזו של היהדות, הבודהיזם והאיסלאם. רוב המשיחיים אינם מאמינים שיש אלוהים או שהוא שולט בכל הדברים, ופחות מכך הם מאמינים בקיומו. במקום זאת, הם רק עושים שימוש בכתבי הקודש כדי לדבר על תיאולוגיה, ובעזרת התיאולוגיה הם מלמדים בני אדם להיות טובי לב, להתמודד עם סבל ולעשות מעשים טובים. זהו סוג הדת שהיא המשיחיות: היא מתרכזת בתיאוריות תיאולוגיות בלבד, אין לה כל קשר לעבודת ניהול וישועת האדם על ידי אלוהים – זוהי דתם של חסידי האל שאלוהים אינו מכיר בה. אך לאלוהים יש עיקרון גם בגישתו כלפיהם. הוא אינו מטפל בהם ומתמודד עמם כלאחר יד או על פי רצונו כפי שהוא מטפל בכופרים. גישתו כלפיהם זהה לגישתו כלפי הבודהיסטים: אם בחייו יש למשיחי משמעת עצמית, ואם הוא מסוגל לציית בקפידה לעשרת הדיברות ויתר המצוות, ודרישותיו מהתנהגותו האישית מצייתות לחוקים – ואם הוא יכול לעשות זאת במשך כל חייו – יהיה גם עליו להעביר משך זמן זהה במעגלי החיים והמוות בטרם יוכל להשיג באמת את ההילקחות, כפי שמכנים אותה. לאחר שהשיג את ההילקחות, הוא נותר בעולם הרוחני, שם הוא מקבל תפקיד ונעשה לאחד מפקידיו. בדומה לכך, אם הוא מבצע מעשים רעים על פני האדמה, אם הוא חוטא חטאים רבים מדי, בלתי נמנע שהוא ייענש ושתוטל עליו משמעת בדרגות חומרה שונות. בבודהיזם, השגת אלמותיות פירושה הגעה לנירוואנה, אך כיצד מכנים זאת במשיחיות? הדבר מכונה "כניסה לגן עדן" ו"הילקחות". מי שבאמת נלקח עובר גם הוא את מעגל החיים והמוות שלוש עד שבע פעמים, ולאחר מכן כשהוא מת, הוא מגיע לעולם הרוחני כאילו נרדם. אם הוא עומד בדרישות, הוא יכול להישאר שם ולקבל תפקיד, ובשונה מבני האדם שעל פני האדמה, הוא לא יתגלגל מחדש בדרך פשוטה או על פי המקובל.

בקרב הדתות האלה, הסוף שהן מדברות עליו ושואפות אליו זהה להשגת האלמותיות בבודהיזם – אלא שהוא מושג באמצעים שונים. כולם מאותו סוג. למאמיני הדתות האלה המסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות בהתנהגותם, לחלק זה מבני האדם, נותן אלוהים יעד מתאים, מקום מתאים להגיע אליו, ומטפל בהם בהתאם. כל הדברים האלה הגיוניים, אך הם אינם כפי שבני אדם מדמיינים. כעת, לאחר ששמעתם מה קורה למשיחיים, מה אתם מרגישים? האם אתם חשים צער עליהם? האם אתם מזדהים אתם? (מעט.) אין שום דבר שניתן לעשות – הם יכולים להאשים רק את עצמם. מדוע אני אומר זאת? עבודתו של אלוהים אמיתית, אלוהים חי וממשי, ועבודתו מכוונת לכל האנושות ולכל אדם – מדוע אם כן המשיחיים אינם מקבלים זאת? מדוע הם מתנגדים לאלוהים ורודפים אותו כאחוזי טירוף? הם אפילו ברי מזל שיש להם סוף כזה, אזי מדוע אתם חשים צער עליהם? העובדה שהם מקבלים יחס כזה מעידה על סובלנות רבה. על סמך המידה שבה הם מתנגדים לאלוהים, יש להשמידם – אך אלוהים אינו עושה זאת, אלא רק מטפל במשיחיות כפי שהוא מטפל בדת רגילה. האם יש אם כן צורך לפרט על הדתות האחרות? מהו האתוס של כל הדתות האלה? שבני אדם יהיו טובי לב ולא יעשו מעשים רעים. סבול קשיים רבים יותר, סור מרע, אמור דברים נחמדים, עשה מעשים טובים, אל תקלל אחרים, אל תמהר להסיק מסקנות על אחרים, התרחק מוויכוחים, עשה דברים טובים, היה אדם טוב – רוב התורות הדתיות הן כאלה. לכן אם אנשי האמונה האלה – אנשי הדתות והכתות השונות האלה – מסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, הם לא יטעו טעויות גדולות ולא יחטאו חטאים גדולים במהלך הזמן שבו הם על פני האדמה, ולאחר שיתגלגלו שלוש עד שבע פעמים, ברוב המקרים האנשים האלה, האנשים שמסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, יישארו כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני. והאם יש אנשים רבים כאלה? לא קל לעשות מעשים טובים או לציית לכללים וחוקים דתיים. הבודהיזם אינו מאפשר לבני אדם לאכול בשר – האם היית יכול לעשות זאת? אילו היה עליך ללבוש גלימות אפורות ולדקלם סוטרות במקדש בודהיסטי במשך כל היום, האם היית יכול לעשות זאת? הדבר לא היה קל. למשיחיות יש עשרת הדיברות ומצוות אחרות, האם קל לציית למצוות ולחוקים האלה? לא! ניקח לדוגמה את האיסור לקלל אחרים: בני אדם אינם מסוגלים לציית לכלל הזה, כן? אינם יכולים לעצור בעד עצמם, הם מקללים – ולאחר שקיללו הם אינם יכולים לחזור בהם, אם כך, מה הם עושים? בלילה הם מתוודים על חטאיהם! הם אינם יכולים לעצור בעד עצמם מלקלל אחרים, ולאחר שעשו זאת, יש עדיין שנאה בלבם, והם אף מרחיקים לכת עד כדי כך שהם מתכננים מתי יפגעו בהם. לסיכום, למי שחי בתוך הדוֹגמה המתה הזו, לא קל שלא לחטוא או לעשות מעשים רעים. לכן בכל דת, רק מעטים מסוגלים להשיג אלמותיות. אתה חושב שמכיוון שאנשים כה רבים מאמינים בדתות האלה, רבים יוכלו להישאר כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני! אך אין רבים שזוכים בכך, רק מעטים מסוגלים להשיג זאת. באופן כללי, זה הכול לגבי מעגל החיים והמוות של המאמינים. הדבר שמבדיל אותם הוא שהם יכולים להשיג אלמותיות, וזה ההבדל בינם לבין הכופרים.

מתוך 'המשך של הדבר מופיע בבשר'

קודם:מעגל החיים והמוות של הכופרים

הבא:מעגל החיים והמוות של חסידי אלוהים

ייתכן שתאהב גם...