יח. יש לשתף בבירור מה פירוש הדבר להישמע לרצונו של אלוהים ומהי עדות אמיתית לאמונה באלוהים

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"'וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ.' זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'" (מתי כ"ב 37-39).

"מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֺר אֶת דְּבָרִי וְאָבִי יֺאהַב אוֹתוֹ; גַּם נָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֺּן אֶצְלוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי" (יוחנן י"ד 23-24).

"אִם תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי, תַּלְמִידַי אַתֶּם בֶּאֱמֶת" (יוחנן ח' 31).

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 21-23).

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל עידן, כשאלוהים עובד בעולם, הוא מעניק לאדם כמה מדבריו ומגלה לאדם כמה אמיתות. האמיתות האלה מהוות את הדרך שהאדם צריך לדבוק בה, את הדרך שהאדם צריך לצעוד בה, את הדרך שמאפשרת לאדם לירוא את אלוהים ולסור מרע, ואת הדרך שבני האדם צריכים להנהיג ולדבוק בה בחייהם ובמהלך מסע חייהם. אלה הסיבות לכך שאלוהים מעניק את דבריו אלה לאדם. על האדם לדבוק בדברי האל האלה, והדבקות בהם פירוש קבלת חיים. אם בן אדם לא דבק בהם, לא מנהיג אותם ולא מביא את דברי האל לידי ביטוי בחייו, בן האדם הזה אינו מנהיג את האמת. ואם הוא לא מנהיג את האמת, הוא לא ירא את אלוהים וסר מרע, והוא לא יכול לְרַצות את אלוהים. אם מישהו לא יכול לְרַצות את אלוהים, הוא לא יכול לזכות לשבחים מאלוהים. לבן אדם כזה אין כל סוף.

קטע מתוך "כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו" ב'הדבר מופיע בבשר'

הצעידה בדרכו של אלוהים אין פירושה ציות לכללים על פני השטח. פירוש הדבר הוא שכאשר תתמודדו עם עניין מסוים, קודם כל תתייחסו אליו כאל מצב שאלוהים הסדיר, אחריות שהוא הטיל עליכם, או דבר מה שהוא הפקיד בידיכם, וכשתתמודדו עם העניין הזה, עליכם אפילו להתייחס אליו כאל ניסיון מאלוהים. בהתמודדות עם העניין הזה, חייב להיות לכם רף, ואתם חייבים לחשוב שהוא בא מאלוהים. אתם חייבים לחשוב על ההתמודדות עם העניין הזה כך שתוכלו למלא את אחריותכם ולהיות נאמנים לאלוהים. אתם חייבים לחשוב כיצד לעשות זאת מבלי לעורר את זעמו של אלוהים או לפגוע בטבעו.

קטע מתוך "כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו" ב'הדבר מופיע בבשר'

כשהעבודה נדונה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שהסברה הזו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק לנדוד אנה ואנה למענו, אלא בעיקר לקיים כהונה ואספקה בתוך רוחו של האדם. אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים אפילו לאחר שנים כה רבות של חוויות, מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה לא עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם כל עניין בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה מה שעליכם להיווכח בו. העבודה מתייחסת לא להתרוצצות אנא ואנה למען אלוהים, אך היא נוגעת לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו נועדו להנאתו של אלוהים. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנות שלו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים ולכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. במילים אחרות, ההיווכחות שלכם היא עבודתכם. אתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית עבודתו של אלוהים אין פירושה רק ידיעתך לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם להיות מסוגלים להעיד על אלוהים, לשרת את אלוהים, לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה, וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בנדידה אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי רוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים.

קטע מתוך "עבודה והיווכחות (2)" ב'הדבר מופיע בבשר'

באמונתו באלוהים, פטרוס שאף לְרַצות את אלוהים בכול, ושאף להישמע לכל הוראותיו של אלוהים. ללא כל תלונה, הוא היה מסוגל לקבל ייסורים ומשפט, וכן זיכוך, צרות וחוסר בחייו, ואף אחד מהדברים האלה לא יכול היה לשנות את אהבתו לאלוהים. האין זו האהבה המושלמת לאלוהים? האין זה מילוי חובתו של ברוא אל? בין אם מתוך ייסורים, משפט או צרות – אתה תמיד מסוגל להגיע לציות עד המוות, זה מה שכל ברוא אל צריך להגיע אליו, וזה טוהר האהבה לאלוהים. אם האדם יכול להגיע לכך, אזי הוא ברוא אל כשיר, ואין דבר שמרצה יותר את רצונו של הבורא. תארו לעצמכם שאתם מסוגלים לעבוד למען אלוהים, אך שאתם לא נשמעים לאלוהים, ושאתם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת. בכך לא רק שלא תמלאו את חובתו של ברוא אל, אלא שאלוהים גם יגנה אתכם, משום שהאמת לא ברשותכם, משום שאתם לא מסוגלים להישמע לאלוהים, ומשום שאתם ממרים את פיו של אלוהים. אכפת לכם רק מעבודתכם למען אלוהים, ולא אכפת לכם מהנהגת האמת או מהכרת עצמכם. אתם לא מבינים או מכירים את הבורא, ואתם לא נשמעים לבורא או אוהבים אותו. אתם ממרים את פיו של אלוהים מבטן ומלידה, והבורא לא אוהב בני אדם כאלה.

קטע מתוך "הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו" ב'הדבר מופיע בבשר'

רבים מחסידיו של אלוהים עסוקים רק בשאלות כיצד לזכות בברכות או להימנע מאסון. ברגע שמוזכרות העבודה והניהול של אלוהים, הם משתתקים ומאבדים כל עניין. הם מאמינים שידיעת התשובות לשאלות המשעממות האלה לא תוביל לצמיחה בחייהם ולא תביא להם כל תועלת, ועל כן אף שהם שמעו מסרים מסוימים באשר לניהולו של אלוהים, הם מתייחסים אליהם כלאחר יד. הם לא רואים בהם דבר מה יקר ערך שיש לקבל וקל וחומר שהם לא מקבלים אותם כחלק מחייהם. לבני אדם כאלה יש מטרה פשוטה אחת בהיותם חסידים של אלוהים, ומטרה זו היא לזכות בברכות. בני אדם כאלה אינם טורחים לשים לב לכל דבר אחר שאינו קשור ישירות למטרה זו. מבחינתם, האמונה באלוהים כדי לזכות בברכות היא היעד הלגיטימי ביותר ודווקא בכך נעוץ ערכה של אמונתם. הם לא מושפעים על ידי דברים שלא יכולים לסייע להם להשיג את המטרה הזו. זהו מצבם של מרבית בני האדם המאמינים כיום באלוהים. המטרה והמניע שלהם נראים לגיטימיים, מפני שבמקביל לאמונתם באלוהים, הם גם פועלים למען אלוהים, מקדישים את עצמם לאלוהים וממלאים את חובתם. הם מוותרים על נעוריהם, זונחים משפחה וקריירה ואפילו מעבירים שנים בהתעסקויות הרחק מביתם. למען יעדם הסופי, הם משנים את האינטרסים שלהם, משנים את השקפתם על החיים ואפילו משנים את הכיוון שהם מחפשים, אך הם לא יכולים לשנות את מטרת אמונתם באלוהים. הם מתרוצצים למען ניהול האידיאלים האישיים שלהם. ללא קשר לאורכה של הדרך וללא קשר לכמות הקשיים ומכשולים שהם נתקלים בהם בדרכם, הם דבקים במטרותיהם ונותרים עשויים לבלי חת מפני המוות. איזה כוח גורם להם להמשיך להקדיש כך את עצמם? האם זהו מצפונם? האם זהו אופיים הנהדר והאצילי? האם זוהי נחישותם להילחם בכוחות הרשע עד הסוף? האם זוהי אמונתם, שבה הם נושאים עדות על אלוהים מבלי לבקש כל תמורה? האם זוהי נאמנותם, שלשמה הם מוכנים לוותר על הכל כדי למלא את רצון האל? או שמא זוהי רוח מסירותם שבה הם מוותרים תמיד על דרישות אישיות ראוותניות? העובדה שבני אדם שמעולם לא הכירו את עבודת הניהול של אלוהים נותנים כל כך הרבה היא פשוט נס מופלא! לעת עתה, בואו לא נדון בשאלה כמה נתנו בני האדם האלה. לעומת זאת, התנהגותם ראויה מאוד לניתוחנו. פרט ליתרונות הקשורים להם הדוקות, האם ייתכן שיש כל סיבה אחרת לכך שבני האדם האלה, שלעולם לא מבינים את אלוהים, ייתנו לו כל כך הרבה? בכך אנחנו מגלים בעיה שלא זוהתה קודם לכן: הקשר בין האדם ואלוהים הוא קשר של אנוכיות עירומה. זהו קשר בין מעניק הברכות ומקבל הברכות. במילים פשוטות, זהו קשר הדומה לקשר בין עובד ומעביד. העובד עובד רק כדי לקבל את הגמול שהמעביד מעניק לו. בקשר כזה, אין חיבה אלא רק עסקה; אין אהבה הדדית, אלא רק צדקה וחסד; אין הבנה, אלא רק תרעומת מודחקת ותרמית. אין אינטימיות, אלא רק תהום שלא ניתן לגשר עליה. כשהדברים מגיעים למצב כזה, מי יכול לשנות מגמה שכזו מן הקצה אל הקצה? וכמה בני אדם מסוגלים להבין באמת עד כמה נואש הפך הקשר הזה? אני סבור שכשאנשים צוללים אל תוך השמחה שבזכייה בברכות, איש מהם לא מסוגל לדמיין עד כמה קשר כזה עם אלוהים הוא מביך ומכוער.

קטע מתוך "האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

אנשים אומרים שאלוהים הוא אל צודק, וכל עוד האדם נוהג לפי דבריו בשלמות, אלוהים בוודאי יהיה הוגן כלפי האדם, שכן אין צודק ממנו. אם האדם נוהג בשלמות לפי דברי אלוהים, האם יוכל אלוהים לזנוח את האדם? אני הוגן כלפי כל בני האדם. אני שופט את כל בני האדם על ידי טבעי הצודק. עם זאת, יש תנאים מתאימים לדרישות שלי מהאדם, והדברים שאותם אני דורש מחייבים את כל בני האדם, ולא משנה מי הם. לא אכפת לי כמה נרחבים או נכבדים הם כישוריך – אכפת לי רק אם אתה הולך בדרכי ואם אתה אוהב את האמת וכמה לה או לא. אם אתה לא מחזיק באמת ובמקום זאת אתה ממיט קלון על שמי, אם אתה לא נוהג לפי דרכי אלא רק נוהג כחסיד חסר זהירות ונטול דאגה, אז כשיגיע הזמן אני אכה אותך ואעניש אותך בשל רשעותך, ומה יהיה לך לומר אז? האם תוכל לומר שאלוהים לא צודק? היום, אם כבר ציית לדברים שאמרתי, אז אתה מסוג האנשים שאני מקבל. אתה טוען שבתור חסיד אלוהים תמיד סבלת, שדבקת באלוהים באש ובמים, שחלקת עם אלוהים את הטוב ואת הרע, אבל לא הבאת לידי ביטוי את דברי אלוהים – אתה רק רוצה להתרוצץ למען אלוהים ולהשקיע מעצמך עבורו מדי יום, ומעולם לא העלית בדעתך לחיות חיים בעלי משמעות. אתה גם טוען: "בכל מקרה, אני מאמין שאלוהים הוא אל צודק: סבלתי למענו, התרוצצתי עבורו, הקדשתי לו את עצמי, ועבדתי קשה על אף שלא קיבלתי שום הכרה – הוא בוודאי יזכור אותי." נכון שאלוהים הוא אל צודק, אך הצדק הזה אינו נגוע בשום טומאה: אין בו דבר מן הרצון האנושי ואין הוא מזוהם על ידי הבשר או עסקאות אנושיות. כל המתנגדים, המורדים ומי שלא מציית לדרכו של אלוהים, ייענשו – אף אחד לא יזכה במחילה ועל איש לא יחוסו! יש אנשים שאומרים, "היום אני מתרוצץ עבורך – התוכל להעניק לי ברכה קטנה כשיגיע הקץ?" אז אני שואל אותך, "האם כבר ציית לדבריי?" הצדק עליו אתה מדבר מבוסס על עסקה. אתה רק חושב שאני אל צודק, שאני הוגן כלפי כל בני האדם, ושכל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות ויזכו בברכותיי. יש משמעות סמויה לדבריי והיא ש"כל החסידים שילכו בדרכי עד הסוף ייוושעו בוודאות": החסידים שילכו בדרכי עד הסוף הם אלה שיתקבלו לנחלתי, הם אלו, שלאחר שנכבשו, מחפשים אחר האמת ומובאים לידי שלמות. באילו תנאים עמדת? הצלחת רק ללכת בדרכי עד הסוף, אך מה עוד? האם ציית לדבריי? מילאת אחת מחמש דרישותיי, אך אין לך שום כוונה למלא את ארבע הנותרות. רק מצאת את הדרך הפשוטה והקלה ביותר והלכת בה בתקווה שיתמזל מזלך. כלפי אדם כמוך, הטבע הצודק שלי הוא חלק מהייסורים והשיפוט, הוא תגמול צודק, הוא העונש הצודק לכל הרשעים. כל מי שלא הולך בדרכי ללא ספק ייענש, אפילו אם הוא ייוותר חסידי עד הסוף. זהו הצדק של אלוהים.

קטע מתוך "חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט" ב'הדבר מופיע בבשר'

אולי אתם חושבים שאם הלכתם בדרכי האל במשך שנים רבות כל כך, ממילא השקעתם עבודה רבה, ולכן תזכו בקערת אורז בבית האל רק מפני שהייתם נותני שירות. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה תמיד דבקתם בעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי עד כמה ראויה לשבח עבודתכם הקשה, עד כמה מרשימים כישוריכם, עד כמה אתם דבקים בי, עד כמה אתם ידועים או עד כמה השתפרה הגישה שלכם. כל עוד אינכם עומדים בדרישותיי, לעולם לא תוכלו לזכות בשבחיי. ותרו בהקדם האפשרי על כל הרעיונות והחישובים שלכם והתחילו להתייחס לדרישותיי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל האנשים לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הטוב, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאינני יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ואת האנשים בדמות השטן שמצחינים מרוע.

קטע מתוך "פשעים יובילו את האדם לגיהינום" ב'הדבר מופיע בבשר'

בסופו של דבר, יש בני אדם שיאמרו, "עשיתי כל כך הרבה עבודה למענך, ולמרות שההישגים שלי לא זכו להכרה, התאמצתי בשקדנות. האם אתה לא יכול לתת לי להיכנס לשמיים ולאכול את פרי החיים?" עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את טבעם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כברוא אל. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

קטע מתוך "הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו" ב'הדבר מופיע בבשר'

קודם: 3. ההשלכות של הסתמכות על ידע של כתבי הקודש ועל תיאוריה תאולוגית באמונתו של האדם

הבא: 2. השאלה אם עדותו של אדם אמיתית אם הוא מאמין באלוהים רק על מנת ליהנות מחסדו

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.
צרו קשר ב-WhatsApp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה