אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדים למשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

יא. יש לשתף בבירור את היבט האמת הנוגע לקשר בין אלוהים וספרי הקודש

3. האדם ליכד את כתבי הקודש, ולא אלוהים. ספרי הקודש לא יכולים לייצג את אלוהים.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

"אני הדרך, והאמת והחיים. איש לא בא לאב שלא דרכי" (יוחנן י"ד 6).

דברי אלוהים רלוונטיים:

כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבדתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר הזה ספר "קדוש" (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו כאלה שקוראים לספר הזה "ספר שמימי". למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא "ספר שמימי". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את "הספר השמימי" הזה – משום שהוא "מקודש" מדי.

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

לפני כן, עם ישראל קרא רק את התנ"ך. כלומר בעידן החסד, בני האדם קראו את התנ"ך. הברית החדשה יצאה לאור רק במהלך עדן החסד. הברית החדשה לא הייתה קיימת כשישוע עבד. בני האדם תיעדו את עבודתו לאחר שהוא קם לתחייה ועלה השמיימה. רק אז יצאו לאור ארבעת ספרי הבשורה, וכן האיגרות של פאולוס ופטרוס וכן ספר ההתגלות. רק יותר משלוש מאות שנים לאחר שישוע עלה השמיימה, כשדורות מאוחרים יותר סידרו את כתביהם, הייתה הברית החדשה. רק לאחר שהעבודה הזו הושלמה הייתה הברית החדשה. היא לא הייתה קיימת קודם לכן. אלוהים עשה את כל העבודה הזו, השליח פאולוס עשה את כל העבודה הזו, ולאחר מכן, האיגרות של פאולוס ופטרוס אוחדו, והחזון המשמעותי ביותר שיוחנן תיעד על האי פטמוס הוכנס אחרון, משום שהוא ניבא את העבודה של אחרית הימים. כל אלה היו סידורים של דורות מאוחרים... אפשר לומר שמה שהם תיעדו היה בהתאם לרמת החינוך שלהם והאיכות שלהם. מה שהם תיעדו היה החוויות של בני אדם, לכל אחד מהם היו אמצעים שונים לתיעוד ולידע, וכל תיעוד הוא שונה. לפיכך, אם אתם עובדים את התנ"ך כאילו הוא אלוהים אתם בורים וטיפשים עד מאוד!

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה נעדרים ממצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינה הזו? עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך למעשה, האם הדברים כל כך פשוטים? איש לא יודע את טיבם האמיתי של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה לא יכולה להתייחס להווה. זאת מכיוון שאלוהים לא חושב על היסטוריה! לכן, אם אתם מבינים רק את כתבי הקודש ולא מבינים דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתם מאמינים באלוהים אך לא מחפשים את העבודה של רוח הקודש, הרי שאתם לא מבינים מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתם קוראים את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת כל השמיים והארץ בידי אלוהים, אתם לא מאמינים באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתם מאמינים באלוהים ועוסקים בחיפוש חיים, מכיוון שאתם עוסקים בניסיון להכיר את אלוהים ואתם לא עוסקים במכתבים מתים ובדוקטרינות מתות או בניסיון להבין את ההיסטוריה, עליכם לחפש את רצון האל של היום, ועליכם לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. אילו הייתם ארכיאולוגים, הייתם יכולים לקרוא את כתבי הקודש, אך אתם לא ארכיאולוגים – אתם מאמינים באלוהים, ומוטב שתחפשו את רצון האל של היום.

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק במכתבים, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם אתם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה בשר ודם ותו לא, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[א], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי - הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. ...האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנותן עצמו לחסדיו של האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי - כיצד הם יוכלו לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

העובדה שאני מסביר כאן היא זו: מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. אלוהים הוא מקור החיים וכל הדברים. אף יציר נברא לא יכול להעלות את אלוהים על הדעת. והדבר האחרון שעליי להזכיר לכולם הוא זה: אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים - חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים.

מתוך אחרית דבר ל'הדבר מופיע בבשר'

הסברו של אלוהים על המהות, ההיווצרות והפגמים של ספרי הקודש בשום אופן לא מתכחש לקיומם, והוא גם לא מגנה את ספרי הקודש. במקום זאת, הוא מספק הסבר סביר וראוי, כדי לשחזר את הצלם המקורי של ספרי הקודש, וכדי לתקן את אי-ההבנות שיש לבני האדם בנוגע לספרי הקודש, כדי שלכל בני האדם תהיה השקפה נכונה לגביהם, כדי שבני האדם כבר לא יעבדו אותם, וכדי שהם כבר לא יהיו אבודים - הם שוגים ורואים באמונתם העיוורת בספרי הקודש כאמונה באלוהים ועבודת אל, והם אפילו לא מעזים להתמודד עם הרקע האמיתי שלהם ועם נקודות התורפה שלהם. לאחר שכל בני האדם יבינו את ספרי הקודש באופן טהור, הם יהיו מסוגלים להשליך אותם הצדה ללא היסוס ולאמץ באומץ את דברי האל החדשים. זו מטרתו של אלוהים בפרקים האלה. האמת שאלוהים רוצה לספר כאן לבני האדם היא שאף תיאורה או עובדה לא יכולה להחליף את עבודתו המעשית של אלוהים או את דבריו המעשיים, ושאין דבר שיכול להחליף את תפקידו של אלוהים. אם בני האדם לא יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את רשתם של ספרי הקודש, הם לעולם לא יהיו מסוגלים להתייצב בפני אלוהים. אם הם רוצים להתייצב בפני אלוהים, עליהם קודם כל לנקות אל לבם מכל דבר שיכול להחליף אותו - כך אלוהים יתרצה.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."

קודם:העולם הדתי מאמין שכל כתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית, ושהם כולם דברי האל. איזו הבחנה צריכה להיות לנו לגבי הצהרה זו?

הבא:אין דרך של חיי נצח בתוך ספרי הקודש. אם האדם ידבק בספרי הקודש ויעבוד אותם, הוא לא יזכה בחיי נצח.

ייתכן שתאהב גם...