אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדים למשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

א. יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם

10. מדוע ניתן להכיר את אלוהים רק על-ידי חוויית עבודתו של אלוהים בהתגלמותו והישמעות לה?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו, (ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו,) רב חסד ואמת" (יוחנן א 14).

"ויאמר אליו ישוע, אנכי הדרך והאמת והחיים, לא יבא איש אל האב בלתי על-ידי. לו ידעתם אתי, גם את אבי ידעתם, ומעתה ידעתם אתו וגם ראיתם אתו" (יוחנן כד 6-7).

"אני באב, והאב בי..." (יוחנן י"ד 10).

"אני והאב אחד אנחנו" (יוחנן י' 30).

דברי אלוהים רלוונטיים:

כשאלוהים לא התגלם כבשר ודם, אנשים לא הבינו הרבה ממה שהוא אמר, מכיוון שהדברים באו מאלוהיות מוחלטת. נקודת המבט וההקשר של דבריו היו בלתי נראים ומחוץ להשגתם של בני האדם. הדבר הובע מעולם רוחני שאנשים לא יכלו לראות. זאת משום שאנשים שחיו כבשר ודם לא יכלו לעבור דרך העולם הרוחני. אך לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא דיבר אל האנושות מנקודת המבט של האנושות, והוא יצא מתחום העולם הרוחני ועבר אותו. הוא יכול היה לבטא את טבעו האלוהי, את רצונו ואת גישתו באמצעות דברים שבני אדם יכולים לדמיין ודברים שהם ראו ונתקלו בהם בחייהם, ובאמצעות שיטות שבני אדם יכלו לקבל, בשפה שהם יכולים להבין וידע שהם יכולים לקלוט. זאת כדי לאפשר לאנושות להבין ולהכיר את אלוהים, להבין את כוונתו ואת אמות המידה שדרש בגדר יכולותיהם, ברמה שהם מסוגלים לה. אלה היו השיטה והעיקרון של עבודת אלוהים באנושות. על אף שדרכיו של אלוהים ועקרונותיו בעבודה כבשר ודם הושגו בעיקר באמצעות אנושיות, העבודה הזו באמת השיגה תוצאות שלא היו מושגות מעבודה ישירות באלוהיות. עבודת אלוהים באנושיות הייתה יותר ממשית, אמיתית וממוקדת. השיטות היו גמישות הרבה יותר, ובצורתה היא עלתה על עידן החוק.

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'' ב'הדבר מופיע בבשר'

בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו האמיתיים של האל, להגשים את רוח האל חסרת הצורה כבשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שאלוהים השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויהיו כלבבו. אילו אלוהים דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את אלוהים. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. אלוהים ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו של אלוהים. רק כך יכולים בני האדם להכיר את אלוהים באמת, לגעת באלוהים ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ובתמים ליפול בנחלת האל.

מתוך 'עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו' ב'הדבר מופיע בבשר'

במסגרת העבודה שהאדון ישוע השלים בעידן החסד, אפשר לראות היבט נוסף של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. הדבר הובע באמצעות גופו ובני האדם יכול לראות ולהעריך זאת באמצעות אנושיותו. בבר האנוש אנשים ראו כיצד אלוהים כבשר ודם הביא לידי ביטוי את אנושיותו, והם ראו את אלוהיותו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם. שני סוגי הביטוי האלה אפשרו לאנשים לראות אל ממשי מאוד, ולקבל תפיסה שונה של אלוהים. עם זאת, בזמן שחלף בין בריאת העולם ותום עידן החוק, כלומר לפני עידן החסד, מה שבני האדם ראו, שמעו וחוו היה רק ההיבט האלוהי של אלוהים. זה היה מה שאלוהים עשה ואמר בעולם בלתי מוחשי והדברים שהביע מישותו הממשית שלא ניתן היה לראות או לגעת בה. לעתים קרובות, הדברים הללו גרמו לאנשים להרגיש שאלוהים כה גדול ושהם אינם יכולים להתקרב אליו. הרושם שאלוהים נתן לאנשים בדרך כלל היה שהוא מופיע ונעלם שוב, ואנשים אפילו חשו שכל מחשבה ורעיון שלו היו כה מסתוריים וחמקמקים שאין כל דרך להגיע אליהם, לא כל שכן לנסות להבין ולהעריך אותם. עבור בני האדם, כל דבר הנוגע לאלוהים היה מרוחק מאוד – כה מרוחק עד שאנשים לא יכלו לראות או לחוש זאת. נדמה היה שהוא למעלה בשמיים ושהוא לא קיים כלל. אז עבור אנשים, הבנת לבו של אלוהים ודעתו או משהו ממחשבותיו לא הייתה בת השגה. על אף שאלוהים עשה עבודה ממשית בעידן החוק והוא גם דיבר דברים מסוימים והביע טבע מסוים שאפשרו לאנשים להעריך ולראות ידע אמיתי לגביו, אך בסופו של דבר, זו הייתה הבעה של אלוהים את מה ששייך לו ומה שהוא הינו בעולם בלתי מוחשי. מה שאנשים הבינו, מה שהם ידעו היה עדיין לגבי ההיבט האלוהי של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. האנושות לא יכולה לקבל תפיסה ממשית מההבעה הזו של[א] מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, והרושם שלה מאלוהים היה עדיין מוגבל לתחום של "רוח שקשה להתקרב אליה, שמופיעה ונעלמת". מכיוון שאלוהים לא עשה שימוש בחפץ או דמות מסוימים בעולם המוחשי כדי להיראות לאנשים, הם עדיין לא יכלו להגדיר אותו במושגים אנושיים. בלבם ובמוחם של בני האדם, הם תמיד רצו להשתמש בשפתם שלהם כדי לקבוע אמת מידה לאלוהים, להפוך אותו למוחשי ולהאניש אותו, למשל מה גובהו, מה גודלו, כיצד הוא נראה, מה הוא אוהב במיוחד ומה אישיותו הספציפית. למעשה, אלוהים ידע בלבו שאנשים חושבים כך. צורכיהם של בני האדם היו ברורים לו מאוד, והוא גם ידע כמובן מה עליו לעשות. לכן, הוא ביצע את עבודתו בצורה שונה בעידן החסד. הדרך הזו הייתה אלוהית ומואנשת גם יחד. בפרק הזמן שבו האדון ישוע עבד, אנשים יכלו לראות שלאלוהים היו ביטויים אנושיים רבים. לדוגמה, הוא יכול לרקוד, להשתתף בחתונות, לשתף אנשים, לדבר עמם ולשוחח עמם. בנוסף לכך, האדון ישוע השלים גם עבודה רבה שייצגה את אלוהיותו, ומובן שכל עבודתו הייתה הבעה וגילוי של טבעו של אלוהים. במהלך הזמן הזה, כשאלוהיותו של אלוהים התגשמה בגוף בשר ודם שאנשים יכלו לראות ולחוש, הם לא חשו עוד שהוא מופיע ונעלם ושהם אינם יכולים להתקרב אליו. להיפך, הם יכלו לנסות לתפוס את רצון האל או להבין את אלוהיותו בכל תנועה של בר האנוש, בדבריו ובעבודתו. בר האנוש בהתגלמותו הביע את אלוהיותו של אלוהים באמצעות אנושיותו, והעביר את רצונו של אלוהים עבור האנושות. ובאמצעות הבעת רצון האל וטבעו, הוא גם חשף בפני אנשים את אלוהים שלא ניתן לראות או לחוש בעולם הרוחני. מה שאנשים ראו היה אלוהים עצמו, מוחשי ובעל בשר ודם. כך, בר האנוש בהתגלמותו הפך דברים כמו זהותו של אלוהים, מעמדו, דמותו, טבעו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו לממשיים ומואנשים. על אף שהמראה החיצוני של בר האנוש היה בעל מגבלות מסוימות מבחינת דמותו של אלוהים, מהותו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, היו מסוגלים לחלוטין לייצג את זהותו ואת מעמדו של אלוהים – פשוט היו כמה הבדלים בצורת הביטוי. בין אם מדובר באנושיותו של בר האנוש או באלוהיותו, איננו יכולים להכחיש שהוא ייצג את זהותו ומעמדו של אלוהים. עם זאת, במהלך הזמן הזה אלוהים עבד כבשר ודם, דיבר מנקודת המבט של בשר ודם ועמד לפני האנושות עם הזהות והמעמד של בר האנוש, והדבר נתן לאנשים את ההזדמנות לפגוש ולחוות את דבריו האמיתיים ועבודתו האמיתית של אלוהים בקרב האנושות. הדבר גם אפשר לאנשים להשיג תובנות על אלוהיותו ועל גדולתו מתוך ענווה, כמו גם לקבל הבנה ראשונית והגדרה ראשונית של האמיתות והממשות של אלוהים. על אף שהעבודה שביצע האדון ישוע, דרכי עבודתו ונקודת המבט שממנה דיבר היו שונות מישותו האמיתית של אלוהים בעולם הרוחני, הכל לגביו ייצג באמת את אלוהים עצמו שבני האדם מעולם לא ראו לפני כן – לא ניתן להכחיש זאת! כלומר בלי קשר לשאלה באיזו צורה אלוהים מופיע, מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, או באיזו דמות הוא ניצב בפני האנושות, אלוהים אינו מייצג דבר מלבד עצמו. הוא אינו יכול לייצג שום אדם – הוא אינו יכול לייצג שום אדם מושחת. אלוהים הוא אלוהים עצמו ולא ניתן להכחיש זאת.

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' ב'הדבר מופיע בבשר'

התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מהותו של אלוהים, טבעו של אלוהים - כל אלה נודעו בזכות דבריו לאנושות. כשהאדם יחווה את דברי האל, במהלך הוצאתם לפועל, הוא יבין את מטרת דברי האל ואת המקור הבלתי נדלה של דברי האל ואת הרקע להם, ויבין ויעריך את ההשפעה הרצויה של דברי האל. עבור האנושות, כל אלה הם דברים שאדם חייב לחוות, לתפוס, ולגשת אליהם כדי לגשת לאמת ולחיים, לתפוס את כוונותיו של אלוהים, לשנות את טבעו ולהיות מסוגל להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו. באותה עת שהאדם חווה, תופס, וניגש לדברים האלה, הוא צובר בהדרגה הבנה של אלוהים ובשלב זה הוא גם צובר דרגות שונות של ידע על אודותיו. הבנה וידע אלה לא נובעים מתוך משהו שהאדם מדמיין או מחבר בעצמו, אלא ממה שהוא מעריך, חווה, מרגיש ומאשש בתוך עצמו. רק לאחר ההערכה, החוויה, ההרגשה, והאישוש של הדברים האלה, הכרתו של האדם את אלוהים רוכשת תוכן; רק הידע שהוא מקבל בשלב זה הוא ממשי, אמיתי ומדויק, ותהליך זה - של השגה אמיתית של הבנה והכרה של אלוהים דרך הערכה, חוויה, הרגשה, ואישוש דבריו - אינו אלא קשר אמיתי בין האדם לאלוהים. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם מבין את כוונות אלוהים ותופס אותן באמת, מבין ומכיר באמת את התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מבין ומכיר באמת את מהות אלוהים, מבין ומכיר בהדרגה את טבעו של אלוהים, זוכה לוודאות באשר לריבונות אלוהים על הבריאה כולה ולהגדרה הנכונה של ריבונות זו ומשיג חזקה מהותית על זהותו ועמדתו של אלוהים ומכיר אותם.

מתוך ההקדמה ל'המשך של הדבר מופיע בבשר '

עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים. רק לאחר שפטרוס נעשה חסידו של ישוע הוא החל ללמוד להכיר בהדרגה דברים רבים על עבודת רוח אלוהים בישוע. הוא אמר: "אין זה מספיק להסתמך על ניסיונם של בני האדם על מנת להשיג הכרה מלאה של אלוהים; חייבים להיות דברים חדשים רבים בעבודתו של אלוהים שיעזרו לנו להכיר את אלוהים." בהתחלה פטרוס האמין שישוע נשלח על ידי אלוהים, כמו שליח, והוא לא ראה בישוע את המשיח. כשפטרוס התבקש להיות[ב] חסידו של ישוע, ישוע שאל אותו: "שמעון בן יונה, התהיה לי לחסיד?" פטרוס אמר: "חובה עלי ללכת בעקבות מי שנשלח על ידי אבינו שבשמיים. חובה עלי להכיר באדם אשר נבחר על ידי רוח הקודש. אהיה חסידך." מהדברים האלה ניתן לראות שפטרוס פשוט לא ידע דבר אודות ישוע; הוא חווה את דברי אלוהים, התמודד עם עצמו, וסבל קשיים למען אלוהים, אך עם זאת הוא לא הכיר את עבודתו של אלוהים. לאחר תקופה מסוימת שבמהלכה חווה פטרוס את ישוע, הוא זיהה בישוע הרבה ממעשיו של אלוהים, וכן ראה בו את חינניותו של אלוהים ואת ישותו של אלוהים. בנוסף, הוא גם ראה שדבריו של ישוע אינם יכולים להיאמר על ידי בן אדם, ושעבודתו של ישוע אינה יכולה להיעשות על ידי בן אדם. יתרה מזאת, פטרוס זיהה בדבריו ובעבודתו של ישוע הרבה מחוכמתו של אלוהים, וכן ראה בהם עבודה אלוהית. במהלך חוויותיו הוא לא רק למד להכיר את עצמו, אלא גם התמקד בצפייה בפעולותיו של ישוע אשר לימדוהו דברים חדשים רבים; כלומר, שהיו ביטויים רבים של אלוהים המעשי בעבודה שאלוהים הוציא לפועל באמצעות ישוע, וכן שדבריו של ישוע, פעולותיו, העבודה שאותה הוא ביצע, והדרכים שבהן הוא הנהיג את הכנסיות, הרי הם נבדלים מאלו של יתר בני האדם. לכן, פטרוס למד לקחים רבים מישוע אשר אותם הוא היה אמור ללמוד, ועד לרגע שבו ישוע עמד להיצלב הוא הספיק לרכוש ידע מסוים אודות ישוע - ידע שהיווה את הבסיס לנאמנותו לישוע שנמשכה לאורך כל חייו, וכמו כן את הבסיס לצליבתו במהופך למען ישוע.

מתוך 'רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

בהיותו חסיד של ישוע, היו לו דעות רבות לגביו והוא תמיד שפט אותו מנקודת מבטו שלו. אף שהייתה לו מידה מסוימת של הבנה של הרוח, פטרוס לא היה נאור במיוחד, וזו הסיבה לדבריו כשאמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו." הוא לא הבין את הדברים שישוע עשה ולא נעשה נאור כלל. לאחר שהיה חסידו מזה זמן מה, הוא החל להתעניין במעשיו ובדבריו, ובישוע עצמו. הוא החל להרגיש שישוע מעורר בו גם חיבה וגם כבוד – הוא אהב להיות מקושר אליו ולהתייצב לצדו, וההאזנה לדבריו של ישוע הקנתה לו כוח ועזרה. עם הזמן, בהיותו חסיד של ישוע, פטרוס התבונן בו והפנים כל היבט של חייו: מעשיו, דבריו, תנועותיו והבעותיו. הוא פיתח הבנה עמוקה שישוע איננו כאחד האדם. אף שמראהו האנושי היה רגיל שברגילים, הוא היה מלא אהבה, חמלה וסובלנות לאדם. כל שעשה ואמר סייע רבות לזולת, ולצדו פטרוס ראה ולמד דברים שמעולם לא ראה או עשה בעבר. הוא ראה שאף על פי שישוע לא ניחן בשיעור קומה ראוי לציון או באנושיות יוצאת דופן, הוא השרה אווירה בלתי שגרתית ויוצאת מגדר הרגיל. אף על פי שפטרוס לא היה מסוגל להסביר זאת לגמרי, הוא יכול היה לראות שישוע מתנהל בשונה מכל אחד אחר, שכן עשה דברים שונים מאוד משעשו בני אדם מן השורה. מאז שחבר לישוע, פטרוס גם הבין שאופיו היה שונה מזה של אדם מן השורה. הוא תמיד נהג ביציבות ולעולם לא בחופזה, מעולם לא הפליג או המעיט בחשיבותו של נושא, וניהל את חייו באופן רגיל ומעורר הערכה גם יחד. בשיחה היה ישוע עדין וחינני, פתוח וצוהל אך שליו, ואף פעם לא איבד את כבודו בביצוע עבודתו. פטרוס ראה שישוע לעתים מסוגר אך ברגעים אחרים הוא מדבר ללא הרף. הוא היה לפעמים כה מאושר עד כי הפך קל תנועה ונמרץ כיונה, אך בפעמים אחרות, היה כה עצוב עד כי לא דיבר כלל, כאילו היה אם שעורה שרוף מהשמש. לעתים היה מלא זעם, כאיש צבא אמיץ המסתער על אויביו להורגם, ולפעמים אפילו כאריה שואג. לפעמים צחק, בפעמים אחרות התפלל ובכה. בכל אשר פעל ישוע, צמחו בפטרוס אהבה וכבוד ללא גבול כלפיו. צחוקו של ישוע מילא אותו באושר, צערו הטיל עליו יגון, כעסו הפחיד אותו, בעוד חסדו, רחמיו וקפדנותו הביאו אותו לאהבת אמת לישוע ופיתחו בו יראה וכמיהה אליו. כמובן, רק עם הזמן הבין פטרוס את כל זאת, לאחר שחי לצד ישוע מזה שנים מספר.

מתוך 'כיצד פטרוס הכיר את ישוע' ב'הדבר מופיע בבשר'

חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם מגלים את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם יותר מאשר על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר למספר בני האדם האוהבים את אלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

מתוך 'בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

כל מי שעשוי בשר ודם זקוק ליעדים לחתור אליהם כדי לשנות את טבעו, וצריך להיות עד למעשים אמיתיים ולפניו האמיתיים של אלוהים כדי להכיר את אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ורק בידי מי שעשוי בשר ודם רגילים ואמיתיים. זו הסיבה שהתגלמות האל כבשר ודם היא הכרחית, וזו הסיבה שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים, ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, להחרים או לעקור את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, ניסיון כזה לא יוכל להפריך דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק האל המעשי, וצלמו האמיתי של אלוהים יכולים להחליף את הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה, כדי לאפשר לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ורק כך ניתן יהיה להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, וקל וחומר שלא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא רק באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הניגודיות ביניהן לבין האל בהתגלמותו כבשר ודם. בלעדי ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם לא יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת, ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו, ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו, האדם לא מסוגל לבטא את מציאותו ואת רגילותו של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות אך ורק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי, ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף אדם בשר ודם לא יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים לא מסוגלת להשיג את ההשפעה זאת. ...לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לגאולתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שיהיה רועה עבורה, שיתמוך בה, שישקה אותה, שיאכיל אותה, שישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר, מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, היד העוזרת הנוכחת שהאדם זקוק לה. כל אלו הן הסיבות לכך שההתגלמות נחוצה היום ולכך שהיא הייתה נחוצה בימים עברו.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

כיום אתם יכולים לעבוד את האישיות הזו, אבל לאמיתו של דבר, אתם עובדים את רוח האל. זה המעט שעל בני האדם להשיג בהכרתם את האל בהתגלמותו כבשר ודם: הכרת מהותה של רוח האל באמצעות הבשר והדם, הכרת העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם והכרת העבודה האנושית כבשר ודם, קבלת כל דבריה ואמירותיה של רוח האל כבשר ודם וראייה כיצד רוח האל מכוונת את הבשר והדם ומדגימה את עוצמתה כבשר ודם. כלומר, האדם למד להכיר את הרוח בשמיים באמצעות הבשר והדם. הופעת האל המעשי עצמו בקרב בני האדם הפריכה את האל המעורפל עצמו בתפיסותיהם של בני האדם. עבודתם של בני האדם את אל המעשי עצמו הגבירה את המשמעת שלהם כלפי אל. באמצעות העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם ובאמצעות עבודתה האנושית כבשר ודם, האדם זוכה בהתגלות ורעייה ומשנה טבע חייו. זו המשמעות הממשית היחידה של בואה של רוח האל כבשר ודם, והיא נועדה לכך שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם אלוהים, להסתמך על אלוהים ולזכות להכיר את אלוהים.

מתוך 'עליכם לדעת שהאל המעשי הוא אלוהים עצמו' ב'הדבר מופיע בבשר'

הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושית באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא נכתב "ההבעה הזו של."

ב. "כשפטרוס היה".

קודם:כיצד העובדה שאלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודת המשפט שמה קץ לאמונתה של האנושות באל המעורפל ולתקופה החשוכה של ריבונות השטן?

הבא:עליכם לדעת את המטרה של שלושת שלבי העבודה של ניהול אלוהים את האנושות.

ייתכן שתאהב גם...