אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדים למשיח של אחרית הימים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

א. יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם

7. מדוע נאמר ששתי ההתגלמויות משלימות את חשיבות ההתגלמות?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כן הקרב המשיח פעם אחת לשאת חטא רבים. ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו" (אל העברים ט 28).

"בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים" (יוחנן א' 1).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ההתגלמות הראשונה נועדה כדי לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר הוא הושיע את האדם מן הצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע באופן מלא את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר באופן מלא ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס אלוהים. רק בדרך זו יכול האדם להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, כשאלוהים טיהר את האנושות באופן מלא על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור של האדם על מרדנותו, יסיים אלוהים את עבודת הישועה שלו וייווכח במנוחה. לפיכך בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם בבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק אם אלוהים יתגלם בבשר ודם הוא יוכל לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כבשר ודם רגיל. רק בדרך זו הוא יכול לספק לאדם שנברא על ידו את המילה המעשית שלה הוא זקוק. האדם זוכה לישועה מלאה מאלוהים בזכות אלוהים בהתגלמותו, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. שהרי האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח אלוהים, כול שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם התגלמותו של אלוהים בבשר ודם. רק דרכו יכול האדם להבין את כול המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך ההתגלמות השנייה תביא את עבודתו של אלוהים כבשר ודם לקיצה ותשלים את משמעות התגלמותו של אלוהים.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם על אודותיו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כעל נביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו מי שנרפאו על סמך אמונה, כשרק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות ואפילו המתים יכולים היו לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע כיצד לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר גשמיים, ברכה לכול המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לגן העדן לאחר מותם, ומשמעות הדבר היא שהם נושעו. אך במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא כול דרך לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר ששלב זה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. שלב זה מטהר את האדם באמצעות הדבר כדי לתת לו דרך ללכת בה. שלב זה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו נמשך בגירוש שדים, שכן אופיו החוטא של האדם לא היה מסולק והאדם היה עוצר במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, כי עבודת הצליבה כבר באה לקיצה ואלוהים גבר על השטן. אך טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן בשלב זה של עבודה אלוהים משתמש במילה כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מן האדם לנהוג בהתאם לדרך הנכונה. שלב זה משמעותי יותר מן השלב הקודם ואף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת הדבר הוא שתומך במישרין בחיי האדם ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זהו שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך ההתגלמות באחרית הימים השלימה את משמעות התגלמותו של אלוהים בבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות; הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך כי אלוהים יעשה כבשר ודם. וכך, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב פעם נוספת להיות בשר ודם, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר, כלומר, מביא לידי ביטוי את דבר אלוהים בבשר ודם רגיל לחלוטין, וכך מסיים את העבודה שהוא הותיר, כבשר ודם. ההתגלמות השניה בבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מן הראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השניה בבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו כבשר ודם, והוא שונה מסבלו של אדם מושחת. הוא נובע גם מן הרגילות של בשרו. כיוון שהוא מבצע את כהונתו כבשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין, על הבשר ודם הזה לשאת קשיים רבים. ככל שגופו רגיל יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. אלוהים עובד כבשר ודם רגיל מאוד, שאינו על-טבעי כלל וכלל. כיוון שגופו רגיל ועליו לשאת על כתפיו גם את עבודת ישועת האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – כל הסבל הזה נובע מן המציאות והרגילות של גופו. מן הסבל שעברו שתי ההתגלמויות בבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות בבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגיל יותר, כך עליו לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה; ככל שהבשר ודם שמבצע את העבודה ממשי יותר, כך הרעיונות שבני אדם מקבלים אכזריים יותר וכך עלולות לפקוד אותו סכנות רבות יותר. אולם, ככל שהבשר ודם ממשי יותר וכלל שיש לו צרכים והיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. היה זה גופו של ישוע שנצלב, בשרו שאותו הקריב כקורבן חטאת; באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע באופן מלא את האדם מן הצלב. וכבשר ודם שלם, התגלמותו השניה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, עבודת[א] כיבושו של האדם מקבלת השפעה דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של התגלמות זו של אלוהים היא לדבר, וכך לכבוש את האדם ולהביאו לידי שלמות. במלים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר ודם, חובתו של הבשר ודם, היא לדבר וכך לכבוש, לגלות, להביא לידי שלמות ולהשמיד את האדם לחלוטין. לפיכך, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית היתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, האחת היא זכר והשניה היא נקבה; בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים. היא מפיגה את תפיסותיו השגויות של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה, ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו חסר מגדר. אלוהים יצר את הגבר והאשה כאחד, והוא אינו מבחין בין המגדרים. בשלב זה של העבודה, אלוהים אינו מראה אותו ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מלים. זאת ועוד, הפעם עבודתו של אלוהים בהתגלמותו אינה לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור, כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות זו של אלוהים בבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם ולא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה אינה לעשות נסים ולא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר, ולפיכך ההתגלמות השניה בבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מזו הראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם אינה שקר; אך התגלמות זו של אלוהים שונה מן ההתגלמות של ישוע, ועל אף ששניהם התגלמויות בבשר ודם, הם אינם זהים לחלוטין. לישוע היתה אנושיות רגילה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות זו של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים, לא ריפוי חולים ולא גירוש שדים, לא הליכה על המים ולא צום במשך ארבעים יום... הוא אינו עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שבשרו שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שאין זו כהונתו לרפא חולים ולגרש שדים. הוא אינו הורס את עבודתו שלו, אינו מפריע לעבודתו שלו. כיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניעו בעזרת נסים, וכך שלב זה הוא השלמת עבודת ההתגלמות. אלוהים בהתגלמותו, שאותו אתם רואים היום, הוא לחלוטין בשר ודם, ואין בו שום דבר על-טבעי. הוא נעשה חולה בדומה לאחרים, זקוק למזון וללבוש בדיוק כמו אחרים, בהיותו בשר ודם לחלוטין. אילו הפעם, היה אלוהים בהתגלמותו מראה אותות ומופתים על-טבעיים, אילו ריפא חולים, גירש שדים או יכול היה להרוג במלה אחת, כיצד ניתן היה לבצע את עבודת הכיבוש? כיצד ניתן היה להפיץ את העבודה בקרב אומות הגויים? ריפוי חולים וגירוש שדים היו עבודת עידן החסד, השלב הראשון בעבודת הגאולה, ועתה לאחר שאלוהים הושיע את האדם מן הצלב, הוא אינו מבצע עוד את העבודה הזו. אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע, שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שקל לאדם לקבלו, לא היה במהותו בשר ודם שעוטה רוח אלוהים, אלא רוח רעה. שכן עקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שכבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השניה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה. באחרית הימים, אלוהים מממש את עבודת הכיבוד בבשר ודם רגיל; הוא אינו מרפא חולים, לא ייצלב למען האדם, אלא הוא בפשטות אומר דברים כבשר ודם, כובש את האדם כבשר ודם. רק בשר ודם כזה הוא התגלמות אלוהים בבשר ודם; רק בשר ודם כזה יכול להשלים את עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שעשה ישוע היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם; הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. מסיבה זו, אלוהים התגלם בבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם שלב זה של העבודה נעשה כבשר ודם רגיל, על ידי בן אנוש רגיל לחלוטין, שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במלים אחרות, אלוהים נעשה לבן אנוש שלם, וזהו אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, בשר ודם שלם, המבצע את העבודה. בעיניים אנושיות, נראה שהוא רק בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, אינו עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית על הדת באולמות כינוס גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השניה בבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשניים אין שום דבר במשותף, ולא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השניה בבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר אינו מוכיח שמקורן אינו זהה. השאלה אם מקורן זהה, תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות בבשר ודם, ולא במעטפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, התגלם אלוהים פעמיים, ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש, מבשרת על עבודה חדשה; ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות אינן מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות בבשר ודם באות למעשה ממקור זהה. אין צורך לומר שהדבר הוא מעבר ליכולתה של העין האנושית או המחשבה האנושית. אך במהותן, הן זהות, שכן עבודתן נובעת מאותה הרוח. לא ניתן לשפוט בשאלה אם שתי ההתגלמויות בבשר ודם באות ממקור זהה, על פי התקופה והמקום שבו נולדו, או גורמים דומים אחרים, אלא על פי העבודה האלוהית שהן מביאות לידי ביטוי. ההתגלמות השניה בבשר ודם אינה מבצעת שום דבר מן העבודה שעשה ישוע, כי עבודתו של אלוהים אינה מצייתת למוסכמות, אלא פותחת דרך חדשה בכל פעם. ההתגלמות השניה בבשר ודם אינה מתכוונת להעמיק או לגבש את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להשלים אותה ולהביאה לידי שלמות, להעמיק את ידע האדם על אודות אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את דמויותיו הכוזבות של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו אינו יכול להעניק לאדם ידע מלא על אודותיו; כל אחד מהם נותן רק חלק, ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את טבעו באופן מלא, בגלל כושר ההבנה המוגבל של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא מלא. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית; באיזו מידה יכול שלב בודד בעבודתו לבטא פחות את אלוהים באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה, וניתן להכירו רק על פי ביטויי האלוהות שלו, ולא על פי המעטפת הגופנית שלו. אלוהים מתגלם בבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכירו באמצעות עבודתו המגוונת, ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק בדרך זו יכול האדם לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישוע עשה שלב של עבודה שעמד רק במהות של "הדבר היה עם אלוהים": האמת של אלוהים הייתה עם אלוהים, ורוח האל הייתה עם הבשר והדם והייתה בלתי נפרדת ממנו, כלומר בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו היו עם רוח האל, וזו הוכחה גדולה יותר לכך שישוע בהתגלמותו כבשר ודם היה ההתגלמות הראשונה של אלוהים. שלב העבודה הזה מימש את המשמעות הפנימית של "הדבר נהיה בשר", העניק משמעות עמוקה יותר ל"הדבר היה עם אלוהים, ואלוהים היה הדבר", ומאפשר לכם להאמין באופן יציב במילים "בראשית היה הדבר". כלומר בעת הבריאה, אלוהים התאפיין בדברים, דבריו היו איתו והיו בלתי נפרדים ממנו, והעידן האחרון מבהיר אף יותר את העוצמה והסמכות של דבריו, ומאפשר לאדם לראות את כל דבריו - לשמוע את כל דבריו. זוהי העבודה של העידן האחרון. ...משום שזו עבודתה של ההתגלמות השנייה - והפעם האחרונה שאלוהים יתגלם כבשר ודם - היא משלימה לחלוטין את חשיבותה של ההתגלמות, מבצעת ומפיקה את כל עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ומביאה את התקופה של אלוהים כבשר ודם לסופה.

מתוך 'נוהג (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, אלוהים לא עשה את עבודת המלה, אלא רק תיאר את הצליבה כדי לגאול את האנושות כולה. בכתבי הקודש מתואר רק מדוע היה על ישוע להיצלב והייסורים שסבל על הצלב, וכיצד על האדם להיצלב למען אלוהים. במהלך עידן זה, כל העבודה שעשה אלוהים התרכזה סביב הצליבה. במהלך עידן המלכות, אלוהים בהתגלמותו אומר דברים כדי לכבוש את כל מאמיניו. זהו "הדבר המופיע בבשר"; אלוהים בא באחרית הימים כדי לעשות את עבודתו, כלומר, הוא בא להגשים את המשמעות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הוא רק אומר דברים, ולעתים רחוקות יש הופעה של עובדות. זוהי עצם המהות של הדבר המופיע בבשר, וכשאלוהים בהתגלמותו אומר את דבריו, זוהי הופעתו של הדבר בבשר, והדבר המתגלם בבשר. "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים, והדבר היה לבשר". דבר זה (עבודת הופעתו של הדבר בבשר) הוא העבודה שאלוהים יגשים באחרית הימים, וזהו הפרק האחרון בתוכנית ניהולו כולה, ולפיכך על אלוהים לרדת אל האדמה ולבטא את דבריו בבשר. מה שנעשה היום, מה שייעשה בעתיד, מה שאלוהים יגשים, יעדו הסופי של האדם, האנשים שייוושעו, האנשים שיושמדו, וכן הלאה - עבודה זו שיש להגשים לבסוף נאמרה כולה בבירור, וכולה במטרה להגשים את משמעותו האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הצווים המנהליים והחוקה שהוצאו בעבר, האנשים שיושמדו, האנשים שייווכחו במנוחה - על כל הדברים הללו להתגשם. זוהי העבודה העיקרית שמגשים אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים. הוא גורם לבני אדם להבין לאן שייכים האנשים שאלוהים הועיד מראש ולאן שייכים אלו שאלוהים לא הועיד מראש, כיצד יסווגו עמו ובניו, מה יקרה לישראל, מה יקרה למצרים - בעתיד, כל אחד מן הדברים האלו יוגשם. שלבי עבודתו של אלוהים מאיצים. אלוהים משתמש במלה כאמצעי לגלות לאדם, מה ייעשה בכל עידן, מה יעשה אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים, וכהונתו שיש לבצעה, וכל הדברים האלה נועדו להגשים את משמעותו האמיתית של הדבר המופיע בבשר.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים ' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים יורד ארצה בעיקר כדי לבצע את עובדת "הדבר נהיה בשר," כלומר, הוא בא כדי שדבריו יבקעו מבשר ודם (ולא כמו בתקופת משה בתנ"ך, כשאלוהים דיבר מהשמיים). לאחר מכן, כל אחד מדבריו יתגשם בימי עידן מלכות אלף השנים - הם יהיו לעובדות גלויות שבני האדם יוכלו לראות, ובני האדם יביטו בהם במו עיניהם ללא כל עיוות. זו המשמעות העליונה של התגלמות האל כבשר ודם. פירוש הדבר הוא שעבודתה של רוח האל נעשית באמצעות הבשר והדם, ובאמצעות דברי האל. זוהי המשמעות האמיתית של "הדבר נהיה בשר" ו"הופעת הדבר בבשר." רק אלוהים יכול לבטא את רצון הרוח, ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לדבר בשם הרוח. דברי האל נעשים פשוטים בהתגלמות האל כבשר ודם, והם מנחים את כולם. אף לא אחד פטור מהם; הם מתקיימים כולם בתחום הזה. רק מהאמירות האלה יכולים בני אדם לזכות בידע; מי שלא זוכה כך בידע שוגה בהזיות אם הוא סבור שהוא יוכל לזכות באמירות אלה מהשמיים. זו הסמכות שבידי האל בהתגלמותו כבשר ודם: לגרום לכל בני האדם להאמין. אפילו המומחים והכמרים המכובדים ביותר לא יכולים לומר את הדברים הללו. הם חייבים כולם להתמסר לדברים האלה ואף אחד מהם לא יוכל להתחיל מחדש. אלוהים ישתמש במילים כדי לכבוש את התבל. הוא יעשה זאת לא בהתגלמותו כבשר ודם, אלא בשימוש באמירות האל אשר יתגלמו כבשר ודם כדי לכבוש את כל בני האדם בתבל כולה. זוהי ההתגלמות היחידה של הדבר בבשר ודם זוהי הופעתו היחידה של הדבר כבשר ודם. ייתכן שנדמה לבני האדם שאלוהים לא ביצע עבודה רבה - אך כל מה שאלוהים צריך לעשות הוא לומר את דבריו, ובני האדם ישתכנעו לחלוטין וירחשו יראה כלפיו. ללא עובדות, אנשים צועקים וצורחים; לנוכח דברי האל, הם משתתקים. אלוהים בוודאי יבצע עובדה זו, מפני שזוהי תוכניתו של אלוהים מימים ימימה: ביצוע עובדת ירידת דברי האל ארצה.

מתוך 'מלכות אלף השנים הגיעה' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים הוא לא רק רוח הקודש, הרוח הזו המועצמת שבעתיים, הרוח המקיפה הזו, אלא גם אדם, אדם רגיל, אדם שגרתי באופן מובהק. הוא לא רק זכר, אם כי גם נקבה. הם דומים בכך ששניהם נולדו לבני אנוש, והם שונים בכך שאחד מהם הוא תולדה של רוח הקודש, והשנייה נולדה לבני אנוש אך נבעה ישירות מרוח האל. הם דומים בכך ששתי ההתגלמויות של אלוהים כבשר ודם מבצעות את עבודתו של אלוהים האב, והם שונים בכך שהאחד עושה את עבודת הגאולה, והשנייה עושה את עבודת הכיבוש. שניהם מייצגים את האב, אך האחד הוא אדון הגאולה המלא בנדיבות ורחמים, והשנייה היא אלוהי הצדק המלא חמה ומשפט. האחד הוא המפקד העליון שישיק את עבודת הגאולה, והשנייה היא אלוהים הצודק שישלים את עבודת הכיבוש. האחד הוא ההתחלה, והשנייה היא הסוף. האחד הוא בשר ודם ללא חטא, והשנייה היא בשר ודם שמשלים את הגאולה, ממשיך את העבודה ולעולם לא שייך לחטא. שניהם אותה הרוח, אך הם שוכנים בגופים שונים של בשר ודם, והם נולדו במקומות שונים. והם מופרדים בכמה אלפי שנים. עם זאת, העבודות של שניהם משלימות זו את זו באופן הדדי, ולעולם לא סותרת זו את זו. אפשר לדבר עליהן בנשימה אחת. שניהם בני אדם, אך האחד הוא תינוק ממין זכר והשני הוא עוללה ממין נקבה.

מתוך 'עד כמה אתם מבינים את אלוהים?' ב'הדבר מופיע בבשר'

בין אם בשלב זה אלוהים סובל קשיים או מבצע את כהונתו, הוא עושה זאת כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות בבשר ודם, מפני שזוהי התגלמותו האחרונה של אלוהים. אלוהים יכול להתגלם בבשר ודם רק פעמיים. לא תיתכן פעם שלישית. ההתגלמות הראשונה היתה בזכר, השניה בנקבה, וכך דמותו של אלוהים כבשר ודם הושלמה במחשבתו של האדם; יתרה מזאת, שתי ההתגלמויות כבר סיימו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. בפעם הראשונה היתה לאלוהים בהתגלמותו אנושיות רגילה כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. גם הפעם יש לו אנושיות רגילה, אך משמעותה של התגלמות זו שונה: היא עמוקה יותר, ולעבודתו יש חשיבות עמוקה יותר. הסיבה לכך שאלוהים התגלם בבשר ודם פעם נוספת היא כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. כשאלוהים יסיים לגמרי שלב זה בעבודתו, מלוא המשמעות של ההתגלמות, כלומר, עבודתו של אלוהים כבשר ודם, תושלם, ולא תהיה עוד עבודה לעשות כבשר ודם. כלומר, מעתה והלאה אלוהים לא יתגלם עוד לעולם בבשר ודם כדי לעשות את עבודתו.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

קטעים נבחרים מדברי אלוהים

שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות

לכל שלב של עבודה שנעשה על ידי אלוהים יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, והפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו ואין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כול גוף כרצונו והגוף הזה מייצג אותו. בין אם זה זכר או נקבה, שניהם מייצגים את אלוהים כול עוד זוהי התגלמותו בבשר ודם. אילו ישוע הגיע והופיע כנקבה, במלים אחרות, אילו נולדה מרוח הקודש בת ולא בן, היה שלב זה של עבודה מושלם בכול מקרה. אם כך, היה על זכר להשלים שלב זה של עבודה במקום זאת והעבודה היתה מושלמת בכול מקרה. העבודה הנעשית בשני השלבים הינה בעלת משמעות. אף אחת מהן אינה חוזרת על עצמה ואינה סותרת את השנייה. בזמן עבודתו, נקרא ישוע הבן היחיד, דבר המצביע על מין זכר. מדוע אם כן הבן היחיד אינו מוזכר בשלב זה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין, השונה ממינו של ישוע. אצל אלוהים אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו ואינה כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש משמעות ממשית. אלוהים התגלם פעמיים בבשר ודם ואין צורך לומר שהתגלמותו באחרית הימים היא הפעם האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב זה הוא לא היה מתגלם בבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, היה האדם מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר, ולא נקבה. בעבר, האמינו הכול שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהכול ראו בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. הם האמינו ששום אישה אינה יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא רק גבר. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה ושעל האישה להישמע לגבר והיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר כי הגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לגבר ולאישה שנבראו על ידי יהוה בראשית. על האישה כמובן להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל הגבר ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך". הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן הגבר והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן קבע יהוה כללים מתאימים לדרך שבה על הגבר והאישה לפעול, אך הם התייחסו רק לכול הבריאה החיה על פני האדמה ולא להתגלמותו של אלוהים בבשר ודם. כיצד יכול אלוהים להיות זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שנבראה על ידו. אלה היו כללים שנקבעו לגבר ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר זכר ונקבה גם יחד. לפיכך התגלמותו בבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא הכריע את עבודתו על סמך הדברים שאמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן התגלם בבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כאשר ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את עבודת שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה שלא הושחתו. אם האדם מיישם את הדברים שאמר יהוה לאדם וחוה שהנחש הוליכם שולל, על עבודת התגלמותו של אלוהים, האם לא היה גם על ישוע לאהוב את אשתו? האם אלוהים הוא עדיין אלוהים, אם כך? אם כן, האם הוא יכול להשלים את עבודתו? אם טעות היא שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם תהיה נקבה, האם לא היתה זו גם טעות גדולה כשאלוהים ברא את האישה? אם האדם עדיין מאמין שטעות היא שאלוהים יתגלם באישה, האם התגלמות ישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, לא היתה טעות באותה המידה כמו ההתגלמות הנוכחית? כיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים היום, עליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את האדון ישוע שהתגלם בבשר ודם בעידן החסד. האם השניים אינם זהים? כיוון שאתה שופט את האדון ישוע על פי הזכר שהנחש לא הוליכו שולל, אינך יכול לשפוט את אמת ההתגלמות היום על פי הנקבה שהנחש הוליכה שולל. הדבר אינו הוגן! אם תשפוט שיפוט כזה, הדבר מוכיח את חוסר ההיגיון שלך. כשיהוה התגלם פעמיים בבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים בבשר ודם בהתאם לזכר ונקבה אלה, שלא הולכו שולל על ידי הנחש. אל תחשוב שזכריותו של ישוע היתה זהה לזו של אדם, שהנחש הוליכו שולל. הוא אינו קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן כי זכריותו של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכול הנשים ולא לכול הגברים? האם הוא אינו מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כול הברואים וראש לכול הברואים. כיצד תוכל לקבוע שזכריותו של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא זכר כמו אדם, שהושחת? ישוע הוא הגוף שלובשת רוח אלוהים הקדושה ביותר. כיצד אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך הדבר, האם כול עבודתו של אלוהים לא היתה טעות? האם יהוה יכול היה לשלב בתוך ישוע את זכריותו של אדם, שהולך שולל? האם ההתגלמות הנוכחית אינה עבודה נוספת של אלוהים בהתגלמותו, שמינה שונה מזה של ישוע אך שדומה לו באופייה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהיתה זו אישה שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתה עדיין מעז לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא או לייצג את אלוהים ישירות"? לא הבנת בעבר, האם כעת אתה יכול עדיין לחלל את קודש עבודתו של אלוהים, בייחוד התגלמותו של אלוהים בבשר ודם? אם אינך יכול לראות זאת בבירור, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכול אשר ראית וחווית כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע אם כן אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי שישמשו ולו בשנייה אחת מעבודתו של ישוע! כמה ניסיון יש לך למעשה? הדברים שראית וכול הדברים ששמעת בימי חייך, והדברים שדמיינת, מעטים הם מן העבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ותחפש פגמים. אין זה משנה עד כמה אתה יהיר, אתה עדיין ברוא, פחות מנמלה! כול תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב כי מכיוון שחווית הרבה ונעשית בכיר, אתה יכול לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. האם חוויותיך ובכירותך אינן תוצאה של הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהרווחת אותן בעבודתך ועמלך? היום אתה רואה את התגלמותי, וכתוצאה מכך יש לך השקפות כה עשירות, שמהן נובעות תפיסות אין ספור. לולא התגלמותי, אין זה משנה עד כמה כישרונותיך יוצאי דופן, לא היו לך תפיסות כה רבות. האם לא מתוך כך נבעו תפיסותיך? לולא הפעם הראשונה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, מה היית יודע על ההתגלמות? האם לא בזכות הידע שלך על ההתגלמות הראשונה, אתה מעז לשפוט במצח נחושה את ההתגלמות השנייה? מדוע שתבחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד ממושמע? נכנסת לתוך הזרם הזה ואתה בא בפני אלוהים בהתגלמותו. כיצד ניתן להתיר לך ללמוד? נאה לך ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם אתה לומד את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, כיצד יכול אלוהים של ימינו לאפשר לך לעשות זאת? האם אינך עיוור? האם אינך ממיט על עצמך בוז?

לו רק היתה עבודתו של ישוע נעשית ללא השלמת השלב הזה שבאחרית הימים, היה האדם נאחז לנצח בתפיסה שישוע לבדו הוא בנו היחיד של אלוהים, כלומר שלאלוהים יש רק בן אחד, ושכל הבא לאחר מכן בשם אחר לא יהיה בנו היחיד של אלוהים, לא כל שכן אלוהים עצמו. לאדם יש תפיסה שלפיה מי שמשמש כקורבן חטאת או שרוכש עוצמה למען אלוהים וגואל את האנושות כולה, הוא בנו היחיד של אלוהים. יש המאמינים שכול עוד זהו זכר שבא, ניתן להחשיבו לבנו היחיד של אלוהים ולנציגו של אלוהים. ויש אף שאומרים כי ישוע הוא בנו של יהוה, בנו יחידו. האם זו אינה תפיסה רצינית של האדם? לולא נעשה שלב זה של עבודה בעידן האחרון, היתה האנושות כולה אפופה צל בכול הנוגע לאלוהים. אם כך, הגבר היה חושב שמעמדו גבוה ממעמדה של האישה, והנשים לעולם לא היו יכולות להרים את ראשן. במקרה כזה, שום אישה לא היתה זוכה לישועה. בני אדם מאמינים תמיד שאלוהים הוא זכר ושהוא מתעב תמיד את האישה ולא היה מעניק לה ישועה. אם כך, האם אין זו אמת שכל הנשים שנבראו על ידי יהוה וכן הושחתו, לעולם לא היו מקבלות הזדמנות לישועה? אם כך, האם בריאת האישה על ידי יהוה, כלומר בריאתה של חוה, לא היתה חסרת טעם? והאם האישה לא היתה גוועת לנצח? לפיכך שלב זה של עבודה באחרית הימים נועד כדי להושיע את כל האנושות, לא רק את האישה אלא את האנושות כולה. עבודה זו היא למען האנושות כולה, ולא רק האישה. אם יש מי שחושב אחרת, הוא טיפש על אחת כמה וכמה!

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את עבודת עידן החסד. כלומר העבודה בכול תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, עבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. מדוע אני אומר שוב ושוב, כי שלב עבודה זה בנוי על יסוד עידן החסד ועידן החוק? משמעות הדבר היא כי העבודה של היום הינה המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והעלאה של העבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב זה של עבודה בנוי על יסוד השלב שנעשה על ידי ישוע? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שעשה ישוע, היה בשלב זה עדיין צורך לבצע את הצליבה, עבודת הגאולה שנעשתה בעבר. הדבר היה חסר משמעות. לפיכך אין זה כי העבודה הסתיימה לחלוטין, אלא כי העידן התקדם הלאה והעבודה נעשתה נעלית עוד יותר מבעבר. ניתן לומר כי שלב זה של עבודה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב אחר שלב, ושלב זה אינו התחלה חדשה. רק שילוב שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. שלב זה נעשה על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי עבודה אלה אינם קשורים זה לזה, מדוע אין צליבה בשלב הזה? מדוע איני נושא את חטאי האדם? איני בא באמצעות הולדה על ידי רוח הקודש ולא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם, אלא הנני כאן כדי לייסר את האדם ישירות. לולא ייסרתי את האדם בעקבות הצליבה, ולולא באתי כעת באמצעות הולדה על ידי רוח הקודש, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע אחד הם, אני בא ישירות כדי לייסר ולשפוט את האדם. שלב זה של עבודה בנוי כולו על יסוד השלב הקודם. לכן רק עבודה כזו יכולה להביא את האדם לידי ישועה, שלב אחר שלב. ישוע ואני באים מאותה רוח. על אף שבין בשרו לבשרי אין קשר, רוחנו אחת היא. על אף שהדברים שאנו עושים והעבודה שאנו נושאים בעולה אינם זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו קיבל צורות שונות, וזאת משום התחלפות התקופה והצורך בעבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מקדמים והטבע שאנו מגלים לאדם, שונים הם. זוהי הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומקבל היום אינם דומים למה שראה וקיבל בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובצורתו, ועל אף שלא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת היא. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרו של האחד לבשרו של האחר, אין בכך כדי להכחיש שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם בשתי תקופות שונות. אמת שאינה ניתנת להכחשה היא שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם, על אף שאין הם נצר לאותה שושלת ואינם דוברים שפה אנושית משותפת (האחד היה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחר הוא נקבה המדברת רק סינית). מסיבות אלה הם עושים את העבודה שעליהם לעשות בארצות שונות וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח עצמה, בעלי מהות זהה, אין דימיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם. הם רק שותפים לאנושיות זהה, אך הופעתו ולידתו של בשרם אינן זהות. אין לכך השפעה על עבודתו של כול אחד מהם או על הידע שיש לאדם על אודותיהם, שהרי אחרי הכול הם אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, כול ישותם מכוונת על ידי רוחם, כך שהם מבצעים עבודה שונה בתקופות שונות, כשבשרם אינו נצר לאותה שושלת. בדומה לכך, רוח יהוה אינה אבי רוחו של ישוע, כפי שרוחו של ישוע אינה בנה של רוח יהוה. הם אותה רוח. כך גם התגלמות אלוהים בבשר ודם של ימינו וישוע. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד, וזאת מפני שרוחם אחת היא. הוא יכול לעשות את עבודת החסד והאהבה וכן את עבודת השיפוט והייסור הצודק של האדם, ועבודת הטלת הקללות על האדם. לבסוף הוא יכול לעשות את עבודת השמדת העולם והענשת הרשעים. האם הוא אינו עושה כול זאת בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול הן לקבוע חוקים ומצוות לאדם והן להנחות את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, להנחותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולמשול בכול בני ישראל. בזכות סמכותו, הוא חי עמם על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד. כולם יראו את אלוהים ושמרו את המצוות. עבודה זו נעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. בעידן החסד, בא ישוע לגאול את כול האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא הראה לאדם רחמים ואהבה. ישוע שאותו ראה האדם בעידן החסד היה מלא אהבה ואוהב תמיד, מפני שהוא בא כדי לגאול את האדם מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באמת את האדם מחטא. בעת ההיא, הופיע אלוהים בפני האדם ברחמים ואהבה. כלומר הוא נעשה לקורבן חטאת למען האדם ונצלב על חטאי האדם כדי שיסולח לו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכול דבר. הם נשאו כול סבל ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הוכו, קוללו או נסקלו באבנים. אך לא כך הוא הדבר בשלב אחרון זה, כפי שעבודתם של ישוע ויהוה לא היתה דומה, על אף שרוחם היתה אחת. עבודתו של יהוה לא היתה להביא את העידן לקיצו אלא להובילו ולפתוח את חיי האנושות על פני האדמה. אולם כעת העבודה היא לכבוש את אותם בני אדם שהושחתו עמוקות באומות הגויים ולהוביל לא רק את משפחת סין אלא את התבל כולה. אתה רואה כי העבודה הזו נעשית כעת רק בסין, אך למעשה היא כבר החלה להתרחב אל מעבר לגבולותיה. מדוע זרים מחפשים את דרך האמת פעם אחר פעם? הסיבה לכך היא שרוח אלוהים כבר החלה בעבודתה והדברים מכוונים כעת לאנשי התבל כולה. זוהי כבר מחצית העבודה. רוח אלוהים עשתה עבודה כה אדירה מאז נברא העולם. אלוהים עשה עבודה שונה בעידנים השונים ובעמים שונים. אנשי כול עידן רואים את טבעו השונה, המתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים, המלא רחמים ואהבה. הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם שיפוט, ייסור וקללה על האדם. הוא יכול להנחות את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. והיום הוא יכול גם לכבוש את האנושות שאינה מכירה אותו ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כך שהכול יישמעו לו באופן מלא. לבסוף הוא ישרוף את כול הטמא והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא אינו רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל השופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות כולה, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להיעשות מושלם, הוא סבל, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, תמיכה במלים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיושמד, הוא ענישה וכן תגמול. אמור לי, האם אלוהים אינו כול יכול? הוא יכול לעשות כול עבודה, ולא רק את הצליבה כפי שדמיינת. אתה ממעיט מדי בערכו של אלוהים! האם אתה מאמין שהכול יגיע לסופו לאחר גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו? ושבעקבות זאת אתה תעלה אחריו השמיימה ותאכל את פרי עץ החיים ותשתה מנהר החיים?... האם ייתכן שזה כה פשוט? אמור לי, מה השגת? האם יש לך חיים כשל ישוע? אכן נגאלת על ידו, אך הצליבה היתה עבודתו של ישוע עצמו. איזו חובה מילאת כאדם? אתה אדוק רק כלפי חוץ אך אינך מבין את דרכו. האם כך אתה מבטא אותו? אם לא קיבלת את החיים מאלוהים ולא ראית את כול טבעו הצודק, אינך יכול לטעון שיש לך חיים ואינך ראוי לעבור בשערי מלכות השמיים.

לא זו בלבד שאלוהים הוא רוח, אלא הוא יכול גם להתגלם בבשר ודם. זאת ועוד, הוא גוף של כבוד. אתם לא ראיתם את ישוע, אך בני ישראל, כלומר היהודים באותה תקופה, היו עדים לו. הוא היה בתחילה בשר ודם, אך לאחר שנצלב, היה לגוף הכבוד. הוא הרוח השורה בכול והוא יכול לעשות את עבודתו בכול המקומות. הוא יכול להיות יהוה, ישוע והמשיח. לבסוף הוא יכול להיות לאל הכול יכול. הוא צדק, שיפוט וייסור, הוא קללה וחרון אף, אך גם רחמים ואהבה. כל העבודה הנעשית על ידו יכולה לייצגו. איזה מין אל הוא, אתה אומר? בפשטות, לא תוכל להסביר אלא רק לומר, "איני יכול להסביר איזה מין אל הוא". אל תסיק את המסקנה שאלוהים הוא לנצח אל של רחמים ואהבה, רק מפני שאלוהים עשה את עבודת הגאולה בשלב אחד. האם תוכל להיות בטוח שהוא אל כזה בלבד? אם הוא אל רחום ואוהב, מדוע יביא את העידן לקיצו באחרית הימים? מדוע ישלח אסונות כה רבים לעולם? אם הדברים הם כפי שאתה חושב, שהוא רחום ואוהב כלפי האדם בסופו של דבר, גם בעידן האחרון, מדוע ישלח אסונות מן השמיים? אם הוא אוהב את האדם כמותו והוא בנו היחיד של אלוהים, מדוע ישלח מגיפות וברד מן השמיים? מדוע הוא מניח לאדם לסבול רעב ומגיפות? מדוע הוא מניח לאדם לסבול אסונות אלה? איש מכם אינו מעז לומר איזה מין אל הוא, ואיש אינו יכול להסביר זאת. האם אתה יכול להיות בטוח שהוא הרוח? האם אתה מעז לומר שהוא בשרו של ישוע? והאם אתה מעז לומר שהוא אל שייצלב לנצח למען האדם?

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי המלה "עבודת" אינה מופיעה.

קודם:מדוע נאמר שהאנושות המושחתת זקוקה יותר לישועה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם?

הבא:כיצד יש להבין שהמשיח הוא האמת, הדרך והחיים?

ייתכן שתאהב גם...