מצאתי אושר אמתי

2021 ינואר 7

מאת זנג הואה, קמבודיה

נולדתי למשפחת איכרים רגילה. אמנם לא היינו עשירים, אבל אבי ואמי אהבו זה את זה והתיחסו אלי טוב מאוד – בהחלט אפשר לומר שהיו לנו חיי משפחה מאושרים ושזכינו בחסד. אחרי שגדלתי, אמרתי לעצמי: אני חייבת למצוא בעל שיתייחס אלי יפה ואז להקים משפחה שמחה ומאושרת. זה הדבר החשוב ביותר. אני לא מבקשת עושר – אני זקוקה רק ליחסי אהבה עם בעלי ולחיי משפחה שלווים.

הכרתי את בעלי דרך מכר משותף. בהתחלה הוא לא מצא חן בעיני כי הוא היה די נמוך, אבל אבא ואמא שלי התרשמו ממנו לטובה. הם אמרו שיש לו לב טוב ושהוא יתייחס אלי יפה. ראיתי שהוא מתייחס לאנשים בכנות והוא נראה כמו מישהו שיתייחס יפה למשפחה שלו. חשבתי לעצמי, "זה בסדר שהוא קצת נמוך. כל עוד הוא מתייחס אלי יפה, זה בסדר." וכך הסכמתי להתחתן ובשנת 1989 התחתנו. אחרי שהתחתנו בעלי התייחס אלי בעדינות וטיפל בי יפה. גם אני טיפלתי בו עם כל הלב ותמיד חשבתי קודם כל עליו. אחרי שנולדו שתי בנותינו, נשארתי בבית וטיפלתי במשק הבית כדי שהוא יוכל לצאת לעבוד בלי שום דאגה. מאוחר יותר שתי הילדות שלנו היו צריכות לעזוב את העיר כדי ללמוד בבית ספר, אז שכרתי דירה בקרבת מקום כדי להיות אתן בתקופה הלימודים. טיפלתי בכל דבר שיכולתי לטפל בו ולא הטרדתי אף פעם את בעלי בענייני המשפחה, גדולים או קטנים. לפעמים היו קשיים או טרדות מיגעות, אבל היחסים ביננו כבעל ואישה היו מלאים באהבה, דאגה והתחשבות הדדיות וחיינו חיים שלווים. הרגשתי שהחיים שלי מאושרים באמת.

באותו זמן, הכסף שבעלי הרוויח הספיק בדיוק כדי לכסות את הוצאות היומיום שלנו. אף על פי שהחיים שלנו היו קשים במקצת, מעולם לא התלוננתי בפניו. חשבתי שבעל ואישה צריכים לחלוק גם את השמחות וגם את הקשיים בחייהם. אבל בשלב מאוחר יותר, המצב הכלכלי במקום העבודה של בעלי התדרדר, עד כדי כך שהוא הביא הביתה רק חצי מהמשכורת החודשית שנהג להרוויח בעבר והתקשינו לשלם את שכר הלימוד של הבנות שלנו. בניסיון לעזור לבעלי לשאת בנטל, התחלתי ללוות כספים מקרובי משפחה לעיתים קרובות. חשבתי לעצמי, "הקשיים האלה זמניים בלבד. המצב ישתפר." כיוון שבסופו של דבר לווינו כספים לאורך זמן רב, החובות שלנו תפחו ותפחו ושנינו היינו בלחץ גדול. בשנת 2013, עלה בדעתו של בעלי הרעיון לנסוע לחוץ לארץ כדי להרוויח כסף. כשהוא סיפר לי על כך, לא רציתי שהוא ייסע אבל חשבתי לעצמי: "אם הוא יסע לחוץ לארץ לשנתיים-שלוש וירוויח קצת כסף, נוכל לשלם את חובותינו ולשפר את המצב הכלכלי של המשפחה שלנו. יתרה מכך, הבנות שלנו גדלות ואנו רוצים להעניק להם חיים טובים." למען משפחתנו הסכמתי שהוא יסע לעבוד בחוץ לארץ.

בעלי נסע לקמבודיה לשלוש שנים ואני נשארתי בבית וטיפלתי בבנות שלנו ובהורינו המזדקנים. בהתחלה נהג בעלי להתקשר הביתה לעיתים קרובות והראה שהמשפחה חשובה לו. הוא גם שלח לנו כסף. אבל במשך הזמן הוא התחיל להתקשר פחות ופחות עד שבסופו של דבר המצב התדרדר עד כדי כך שהוא כבר לא התקשר בכלל ולא שלח כסף במשך זמן רב. דאגתי וחששתי שקרה לו משהו, לכן נסעתי לבקר אותו ולקחתי אתי את הבנות שלנו. כשהגענו לקמבודיה וראיתי שבעלי בריא ושלם, הוקל לי מאוד. מאחר וזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בקמבודיה, תכננתי ששלושתינו נישאר שם זמן מה כדי להיות עם בעלי, ואחר כך נחזור לסין. אבל שמתי לב שבכל פעם שיצאתי מהבית עם בעלי, אנשים שהכירו אותו הסתכלו עלי במבטים מוזרים. כיוון שלא דיברתי את השפה שלהם, לא היה לי מושג מה הייתה משמעות המבטים. כעבור שבוע, פתאום ובלי שום אזהרה, בעלי בא לפגוש אותי כשבזרועותיו ילד זר. הוא אמר לילד, "בוא תגיד שלום לדודה שלך." באותו רגע אני רק בהיתי בו בתדהמה כי לא היה לי מושג מה קורה. כששאלתי את בעלי, התברר לי שזה ילד שנולד לו מאישה אחרת בקמבודיה. כעסתי כל כך עד שלא הייתי מסוגלת להוציא מהפה אפילו מילה. הרגשתי טיפשה ואובדת עצות. כשניסיתי לנזוף בו, הוא אמר בשלווה גדולה, "זה מצב נורמאלי לגמרי. הרבה אנשים כאן עושים את זה!" למשמע הדברים האלה כעסתי עד כדי כך שרעדתי בכל גופי. לא העליתי בדעתי שבעלי, שאהב אותי במשך שנים רבות כל כך, מסוגל להגיד דבר כזה בקור ובאכזריות ולהתנהג בעזות מצח כזאת. בכעסי סטרתי לו כמה סטירות חזקות. הבגידה שלו הייתה בשבילי כמו רעם ביום בהיר ואני פשוט לא הייתי מוכנה להשלים איתה. הרגשתי משותקת לגמרי. ישבתי על הרצפה ובכיתי בכי מר. שאלתי את עצמי שוב ושוב, "למה הוא עשה לי את זה? איפה הבעל שהכרתי? הוא הבטיח לי שאהבתו אלי לא תגווע – האם ההבטחה הזאת, עדינותו ודאגתו לי היו מזוייפות? נתתי את כל כולי למשפחה הזאת. אף פעם לא ביקשתי ממנו כסף או דברים יפים. אבל עכשיו..." הרגשתי השפלה איומה, ועמוק בתוכי הרגשתי פגועה ונבגדת. הרגשתי שלא אוכל בשום אופן להמשיך לחיות.

בימים הבאים פני היו רטובים מדמעות כל הזמן. שנאתי את האישה ההיא ושנאתי את הילד ההוא. אמרתי לבעלי שאני רוצה להתגרש והתכוונתי להחזיר את הבנות שלי לסין ולעזוב את הקשר המשפחתי השקרי הזה. אבל להפתעתי, לא רק שבעלי לא הסכים להתגרש, אלא הוא גם לא היה מוכן לעזוב את האישה הזאת. מאוחר יותר גיליתי שכמה מבני משפחתי ידעו כבר זמן מה שלבעלי יש מערכת יחסים עם אישה אחרת וילד ממנה, אבל הם הסתירו ממני את המידע הזה. זה רק הגביר את התחושה שלי שכל כבודי נגזל ממני. הקדשתי את כולי בכל לבי לטיפול במשפחה ולא העליתי בדעתי שגמולי יהיה בגידה ורמיה. לבי נשבר. המהלומה הקשה הזאת כבר הכאיבה לי מספיק, אבל בנוסף גם לא יכולתי לסבול את המבטים המוזרים שנעצו בי כל מכריו של בעלי; הם אפילו ריכלו עלי. בעלי הוא זה שבגד בי והאישה הזאת ריסקה את המשפחה שלי, אבל הם ראו דווקא בי אורחת לא קרואה. אני פשוט לא מסוגלת למצוא את המילים שיתארו את הכאב שהרגשתי אז. כל יום עבר לאטו כאילו היה שנה. איבדתי יותר מ-10 קילוגרם ממשקלי.

בדיוק כשנכנעתי לגמרי ליאוש, זכיתי בישועת הימים האחרונים של האל הכול יכול. שכנתי לין טינג שמעה מה קרה ובאה לספר לי על הבשורה. היא אמרה, "תדבקי באמונה – אלוהים יכול לעזור לך." אבל כיוון שקיבלתי חינוך אתאיסטי, לא הייתי מסוגלת פשוט ללחוץ על כפתור ולהיות פתאום לאדם מאמין! לא הגבתי בכלל. מאוחר יותר לין טינג באה לדבר אתי שוב ואמרה, "קראי את דברי האל. רק האל יכול להושיע אותך מהסבל שלך..." היא אמרה הכול בכנות רבה כל כך שדבריה בכל זאת נגעו בלבי והתביישתי לדחות אותה בפעם השניה, לכן קיבלתי ממנה את הספר "הדבר מופיע בבשר". כשפתחתי אותו, ראיתי את הפסקה הבאה: "האנושות, אשר התרחקה מאספקת החיים של האל הכול יכול, לא יודעת מדוע היא קיימת, אך היא מפחדת מהמוות. אין לבני האנוש עזרה או תמיכה, אך הם עדיין ממאנים לעצום עיניים, והם אוזרים אומץ לגרור קיום עלוב בעולם הזה כשקי בשר ללא מודעות לנשמתם. אתם חיים כך, ללא תקווה, כמו שעושים אחרים, וללא מטרה. רק האחד הקדוש האגדי יבוא להושיע את בני האדם שנאנקים מסבל וכמהים נואשות לבואו. ...כשאתם עייפים, וכשאתם מתחילים לחוש במידה מסוימת באומללות הקודרת של העולם, אל תאבדו ואל תבכו. האל הכול יכול, הצופה, יקבל את בואכם בכל עת" ("אנחתו של האל הכול יכול" ב'הדבר מופיע בבשר'). כשקראתי את דברי האל העמוקים בכיתי בקול והרגשתי שהאל באמת מבין את בני האדם. רציתי למות בשל הבגידה של בעלי, אבל לא היה לי אומץ ולא רציתי למות בצורה כזאת. איבדתי את התכלית והכיוון בחיי והגעתי למצב שבו כבר לא ניסיתי בכלל לקחת את עצמי בידיים. כשקראתי את דברי האל, הרגשתי פתאום שיש תקווה בחיים והלב שלי מצא קצת שלווה. בעלי בגד בי אמנם, אבל יכולתי לסמוך על אלוהים. לא הייתי לבד. האל הכל יכול אמר: "כשאתם עייפים, וכשאתם מתחילים לחוש במידה מסוימת באומללות הקודרת של העולם, אל תאבדו ואל תבכו. האל הכול יכול, הצופה, יקבל את בואכם בכל עת" ("אנחתו של האל הכול יכול" ב'הדבר מופיע בבשר'). הייתי מוכנה להיעזר באלוהים כי הייתי פגועה ולא היה אף אחד שידאג לי. הייתי זקוקה לחיבוקו של האל. כל יום ויום היה לי קשה מאוד, הרגשתי מותשת לגמריולא רציתי להמשיך כך. חשבתי לעצמי, שמאחר ואלוהים מבין טוב כל כך את בני האדם, הוא בוודאי יכול להנחות אותי ולהרחיק ממני את הכאב הזה. וכך התחלתי לקרוא את דברי האל ולמדתי לשיר מזמורי הלל לאל יחד עם לין טינג. היא אמרה לי, "כשאת עוברת תקופה קשה, התפללי לאלוהים וקראי את דבריו. אלוהים יכול לנחם את נשמותינו הפגועות." זה בדיוק מה שעשיתי. שמחה בעבעה והציפה את לבי כשצפיתי בסרטוני המוזיקה והמזמורים שצילמו האחים והאחיות בכנסיית האל הכול יכול. במיוחד כשצפיתי בסרטון "השמחה בארץ כנען", הרגשתי כאילו הלב שלי רוקד יחד עם האחים והאחיות ששרים ורוקדים. הדיכאון והכאב בלבי נעלמו בהדרגה וחיוך החל להופיע סוף סוף על פני. פתאום הרגשתי שזאת המשפחה שרציתי באמת ושאושר אמתי אפשר למצוא רק עם אחים ואחיות. אז הצטרפתי לכנסיית האל הכול יכול והתחלתי לחיות את חיי הכנסייה עם אחיי ואחיותיי.

בהמשך, קראתי פעם את דברי האל האלה: "הנושא האחרון הוא האופן שבו השטן משתמש במגמות חברתיות כדי להשחית את האדם. המגמות החברתיות הללו כוללות דברים רבים. יש בני אדם שאומרים: 'האם הן נוגעות לבגדים שאנחנו לובשים? האם הן נוגעות לאופנות האחרונות, לקוסמטיקה, לעיצוב שיער ולמזון גורמה?' האם הן נוגעות לדברים הללו? כל אלה הם חלק מהמגמות, אך אנחנו לא מעוניינים לדון בהם כאן. ברצוננו לדון רק ברעיונות שמגמות חברתיות מעוררות בבני האדם, באופן שבו הן גורמות לבני אדם להתנהל בעולם ובמטרות החיים וההשקפות שהן מעוררות בבני אדם. הדברים האלה חשובים מאוד – הם יכולים לשלוט בהלך המחשבה של האדם ולהשפיע עליו. בזו אחר זו, המגמות האלה הן בעלות השפעה מרושעת שמנוונת את האדם ללא הרף, שגורמות לו להמשיך ולאבד מצפון, אנושיות והיגיון, ושמחלישות את המוסר ואת האופי שלו עוד ועוד, עד כדי כך שאפשר אפילו לומר שכיום מרבית בני האדם נעדרים יושר ואנושיות וגם נעדרים כל מצפון ואף היגיון כלשהו. ...כשרוח המגמה נושבת, ייתכן שרק מספר מצומצם של בני האדם יהפכו למובילי המגמה. הם מתחילים בעשיית דבר מסוים, בקבלת רעיון מסוים או נקודת מבט מסוים. עם זאת, המגמה המסוימת בכל זאת תדביק, תטמיע ותמשוך את רוב בני האדם באופן לא מודע, עד שבלא-יודעין ושלא מרצון הם יקבלו את המגמה, ישקעו בה ויישלטו על ידה. עבור בני האדם, שנפשם וגופם לא בריאים ואשר לעולם לא יודעים מה אמת ולא יכולים להבדיל בין דברים חיוביים ושליליים, בזו אחר זו, המגמות האלה גורמות לכולם לקבל מרצון את המגמות, את השקפת החיים ואת הערכים האלה שבאים מהשטן. הם מקבלים את מה שהשטן אומר להם על האופן שבו יש לגשת לחיים ומקבלים את האופן שבו יש לחיות שהשטן 'מעניק' להם. אין להם הכוח או היכולת להתנגד, וקל וחומר שאין להם המודעות להתנגד" ("אלוהים עצמו, הייחודי ו'" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל האלה הזכירו לי את מה שבעלי אמר לי: "זה נורמאלי לגמרי. הרבה אנשים עושים את זה!" האם מחשבותיו והשקפותיו של בעלי אינן דוגמה חיה למגמות החברתיות המרושעות שסוחפות אנשים ומשחיתות אותם, כפי שמגלים דברי האל? לפני שבעלי עזב את ארצנו, הוא דאג למשפחה וטיפל בי ובבנותינו. אולם בשלוש השנים הקצרות מאז שעזב את הבית כדי לעבוד, הוא התדרדר במהירות והחל לנהוג בהתאם למגמות החברתיות המרושעות – הוא בגד באנשים שהיו הקרובים לו ביותר. כשחשבתי על החברה כיום, הבנתי שהרבה נשים לא חושבות שזו בושה להיות פילגש, אלא חושבות שזה מעיד שהן בקיאות בהוויות העולם. גברים רבים הורעלו ממחשבות רעות כמו, "טוב לקיים את אחדות המשפחה בתוך הבית ופרשיות אהבים מחוץ לבית." רעיונות כאלה גוררים אותם לפרשיות אהבים ללא בושה. הם לא חושבים שזה מבייש אלא מתגאים בזה. בעלי לא רצה להתגרש ממני, אבל הוא גם לא רצה לעזוב את האישה ההיא. האם זה לא מעיד ששולטת בו חשיבה והשקפה מרושעת מהסוג הזה? הודות לקריאת דברי האל הכול יכול הצלחתי סוף סוף להבין שלמעשה כולם קורבנות. כולנו הולכים שולל אחרי החשיבה המרושעת הזאת שהשטן החדיר בנו. זאת הסיבה היחידה שבגללה נעשינו מושחתים עד כדי כך שאיבדנו את אמות המוסר, את הבושה. שאלתי את עצמי, "מה אנשים מרוויחים מהגשמת המאוויים האנוכיים שלהם? האם הם באמת מסוגלים להשיג את האושר?" למיטב הבנתי, אני לא חושבת שבעלי והאישה ההיא היו מאושרים יותר ממני, ובנוסף לכל, הילד ההוא היה קורבן תמים. האם הסבל הרב שסבלה כל משפחתנו לא נבע פשוט מפגיעתו המשחיתה של השטן? כשאני חושבת על עצמי, אלמלא זכיתי בישועת האל, גם אני הייתי נרקבת מבפנים בשל המגמות החברתיות הרעות. אחרי שבעלי מצא אישה אחרת, חשבתי שגם אני יכולה לעשות אותו דבר ולחפש מישהו אחר, כי יהיו הרבה גברים אחרים שירצו אותי. אני אסירת תודה לאלוהים שהושיע אותי בדיוק כשהשטן עמד לבלוע אותי. אלוהים הניח לי לבוא אליו ולקבל את הגנתו. אחרת המגמות החברתיות הרעות היו הורסות אותי.

בפעם אחרת קראתי את דברי האל האלה: "מכיוון שמהות האל קדושה, פירוש הדבר הוא שרק באמצעות אלוהים תוכלו ללכת בדרך הנכונה והמוארת בחיים. רק באמצעות אלוהים תוכלו לדעת מהי משמעות החיים, רק באמצעות אלוהים תוכלו להביא לידי ביטוי אנושיות אמיתית, להחזיק באמת ולדעת את האמת, ורק באמצעות אלוהים תוכלו לזכות בחיים מהאמת. רק אלוהים עצמו יכול לעזור לכם לסור מרע ולהושיע אתכם מהפגיעה והשליטה של השטן. מלבד אלוהים, אף אחד ושום דבר לא יכולים להושיע אתכם מים הייסורים כדי שלא תסבלו עוד: מהות האל היא שקובעת זאת. רק אלוהים עצמו מושיע אתכם בחוסר אנוכיות כזו, רק אלוהים אחראי לעתידכם, לגורלכם ולחייכם והוא מסדיר את הכל למענכם. זהו דבר שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה יכולים להשיג. מכיוון שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולים להיות בעלי מהות אלוהית כזו, לאף אחד ולשום דבר אין היכולת להושיע אתכם או להוביל אתכם. זו החשיבות של מהות האל עבור האדם" ("אלוהים עצמו, הייחודי ו'" ב'הדבר מופיע בבשר'). בדברי האל הרגשתי את אהבתו ודאגתו לבני האדם, והצלחתי גם להבין, שאף על פי שהשטן משתמש אולי בכל מיני מגמות חברתיות כדי להשחית אותנו ולפגוע בנו, אלוהים אף פעם לא מוותר על גאולתנו. אלוהים תמיד מגן עלינו בשקט, יוצר מצבים שונים כדי שנוכל לחזור אליו ולקבל את ישועתו. כשנזכרתי איך חייתי בתרעומת ובסבל אחרי בגידתו של בעלי, ידעתי שאלמלא דאגתו וחסדו של האל, אם לא הייתי מוצאת נחמה ועידוד בדבריו כדי שאוכל להבחין בכל התכסיסים ותחבולות הרמיה שבהם משתמש השטן כדי להשחית אנשים, ולראות בבירור איך המגמות הרעות של השטן מרעילות אותנו, הייתי ממשיכה לחיות תמיד במצב הזה של תרעומת וכאב. לא הייתי מסוגלת בשום אופן להשתחרר מזה. הייתי אפילו הורסת את עצמי לגמרי רק כדי להעלים מלבי את התיעוב. באמצעות החוויה הזאת, לא רק שחוויתי את אהבתו של האל, אלא גם למדתי באמת שרק אלוהים יכול להושיע את האנושות מפגיעתו המשחיתה של השטן, ורק אלוהים יכול להוביל אותנו אל נתיב האור בחיים. תודה לאל הכול יכול שהושיע אותי מתהום הכאב הזאת!

בימים אלה, אחרי שקראתי עוד מדברי האל, אני כבר יכולה להבין קצת מהאמת ואני יכולה לחקור דברים רבים. אני כבר לא שונאת את בעלי או את האישה ההיא. הם חופשיים לבחור את סוג החיים שהם רוצים לחיות. אני מסוגלת גם להיות שלווה וזקופה כשאני עם קרובי משפחה וחברים. אני כבר לא מאשימה את המשפחה שלי, כי את כולנו השחית השטן וכולנו קורבנותיו. עכשיו אני משתתפת לעיתים קרובות במפגשים עם אחיי ואחיותיי, שבהם אנחנו קוראים את דברי האל וחולקים בידידות איש איש את חוויותיו. מדי יום אני מתעשרת מדברי האל. בלבי שוכנים שלווה ואושר וחיי מלאי תקווה. אני מודה לאל הכול יכול על שהוביל אותי לנתיב הנכון בחיים ועל שהעניק לי בית אמתי. שם מצאתי אושר אמתי וכל רצוני הוא ללכת בדרכי האל לנצח!

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.
צרו קשר ב-WhatsApp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

אלוהים לצידי

מאת גווזי, ארצות הברית נולדתי למשפחה נוצרית, וכשהייתי בת שנה, אימי קיבלה על עצמה את העבודה החדשה של ישוע אדוננו שחזר – האל הכול יכול – אף...

מצאתי את האור האמיתי

קיוהי יפן נולדתי במשפחה קתולית. מגיל צעיר מאוד השתתפתי במיסות בכנסייה עם סבי וסבתי. בהשפעת הסביבה ומתוך אמונתי באלוהים, למדתי לשיר מזמורים...

השאר תגובה