אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

מה שיש להבין אודות עבודתו של אלוהים בעידן החוק

184

אם נוכל לשקול ברצינות את דברי האל הכול יכול, שחשפו את משמעותה ואת מהותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק, נוכל להבין שעבודתו של אלוהים בעידן החוק היתה עבודתו ההתחלתית – הכוונת האנושות לאחר בריאת האדם. יהוה היה האל הנצחי, אל האמת האחד והיחיד בעידן החוק, שנגלה אל בני ישראל. יהוה הוציא אותם משליטתו של מלך מצרים ומהעבדות, ואז הכריז על החוקים והמצוות בפני בני ישראל. כך החלה הכוונתו האישית של אלוהים לחיי האנושות. בעידן החוק, אלוהים הכריז על הרבה חוקים ומצוות שחייבו את האנושות, ושלוש הקטגוריות החשובות ביותר ביניהן היו: ראשית – עשרת הדברות; שנית – השבת; שלישית – הקרבנות, שהיו בעיקר קרבנות חטאת, קרבנות שלמים וקרבנות עולה. שלוש הדרישות הללו שהציב אלוהים היוו את עבודתו העיקרית בעידן החוק, והמשמעות המהותית של שלוש הדרישות הללו היתה שהן היו הנחיות ראשוניות להכוונת בני ישראל באותם ימים. משמע, אלוהים לימד אותם כיצד לחיות בעולם הזה. כעת נרכוש הבנה כלשהי אודות המשמעות המהותית של שלוש הדרישות הבסיסיות הללו שאלוהים הציב בעידן החוק.

מה שיש להבין אודות עבודתו של אלוהים בעידן החוק

1. לעשרת הדברות שאלוהים מסר במהלך עידן החוק היתה משמעות מעמיקה. להלן תוכנן:

"לא יהיה לך אלֹהים אחרים על פנָי.

לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בַּשָּׁמַיִם ממעל, ואשר בארץ מתחת – ואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחוֶה להם, ולא תעבדם: כי אנֹכי יהוה אלֹהיך, אל קַנָּא – פֹּקֵד עֲוֹן אבות על-בנים ועל- שִׁלֵּשִׁים ועל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חסד, לַאֲלָפִים – לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹתָי).

לא תִשָּׂא את-שם-יהוה אלֹהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר- יִשָּׂא את-שמו לשוא.

זָכוֹר את-יום השבת, לְקַדְּשׁוֹ. ששת ימים תעבֹד, ועשיתָ כל-מלאכתך. ויום, השביעי – שבת, ליהוה אלֹהיך: לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך וַאֲמָתְךָ ובהמתך, וְגֵרְךָ, אשר בִּשְׁעָרֶיךָ. כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וַיָּנַח, ביום השביעי; על-כן, בֵּרַךְ יהוה את-יום השבת – ויקדשהו.

כבד את-אביך, ואת-אמֶּך – למען, יארכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלֹהיך נתן לך.

לא תרצח.

ולא תנאף.

ולא תנֹנב.

ולא-תענה ברעך בְרֵעֲךָ שוא.

לא תחמֹד, בית רעך; לא-תחמֹד אשת רֵעֶךָ, ועבדו וַאֲמָתוֹ ושורו וחמֹרו, וכל, אשר לְרֵעֶךָ" (שמות כ'3-17).

אלה הן עשרת הדברות הידועות והקריטיות ביותר, שבהן השתמש אלוהים להכוונת בני האדם בעידן החוק. עשרת הדברות של אלוהים, שאותן הוא קבע למען האנושות המושחתת, הן פשוטות וברורות, סבירות לחלוטין, יוצרות הפרדה ברורה בין טוב לרע, גלויות-לב והגונות. עשרת הדיברות של אלוהים מהוות התגלמות מלאה של הגינות וצדק, עקרונות השמיים והארץ, מה צודק ומעורר יראה, ועקרונות מוסר. מכאן אנשים יכולים לראות שאלוהים הוא הגון, צודק, קדוש – אל ששונא רשעות. עשרת הדברות מהוות ייצוג מלא של דרישותיו של אלוהים ושל רצונו ביחס לאנושות, בריאתו. הדברות הן תמציתיות ותוכנן הוא עשיר ומקיף. כל הדברות הן צודקות ומעוררות כבוד – דברים חיוביים שניתן להוכיחם באמצעות המצפון וההיגיון האנושיים. לעשרת הדברות יש משמעות מעמיקה. לכל דיבר בפני עצמו יש משמעות רבה, וכולן יחדיו יכולות לגרום לאנשים להבין את אלוהים, לסור מרע, לדעת מה שנוא על אלוהים ומה אהוב עליו, ולפי אילו עקרונות על האנושות לפעול. כל מי שיש לו מצפון והיגיון צריך לשבח ולהעלות על נס את עשרת הדברות שמסר אלוהים; דברות שהכווינו את בני האדם ואפשרו להם להביא לידי ביטוי בחייהם את צלמה של האנושות הנורמלית. כל עוד אנשים חיים על פי עשרת הדברות, הם מסוגלים לזכות בברכותיו של אלוהים ללא כל סייג. זוהי אמת. אילו כל אומה בעולם קבעה את המשפט החוקתי בתחומה ומשלה בארצה על פי עשרת הדברות, היא היתה בהחלט זוכה לשבחיו של אלוהים – מדינה כזאת היתה נעשית הרבה יותר מתוקנת. אם היו כוללים את עשרת הדברות בספרים בבתי הספר, כדי שכולם יוכלו לקבל אותן מילדות, כולם היו יכולים לעבוד את אלוהים. למעשה כזה היתה משמעות רבה עוד יותר. אילו אנשי כל ארצות העולם היו חיים בעולם הזה לפי העקרונות הקבועים בעשרת הדברות, האנושות בהחלט לא היתה מושחתת כפי שהיא היום. אך השטן השחית את האנושות בצורה עמוקה מדי, ורק האנושות תחת שליטתו המלאה של השטן היא זו שיצרה מצב שבו העולם כולו שרוי בחשכה המחרידה של הרשע. זו הסיבה לכך שהאנושות התקשתה כל כך לקבל את עשרת הדברות ולפעול לפיהן בעידן החוק. התוצאה היחידה שהושגה היתה שבני האדם הכירו בחטאיהם – אך עבודתו של אלוהים התקדמה שלב אחרי שלב בתהליך של בנייה הדרגתית, וכל שלב הוסיף על קודמו. יש למלא אחר החוקים והמצוות שאלוהים חוקק.

2. גם לעיקרון שמאחורי שמירת השבת יש חשיבות עצומה: אלוהים חזר פעמים רבות על דרישתו, שבני האדם ישמרו את השבת. יהוה אמר כך: "אך את-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ: כי אות הוא ביני וביניכם, לדֹרֹתיכם – לדעת, כי אני יהוה מְקַדִּשְׁכֶם. ושמרתם, את-השבת, כי קֹדש הִוא, לכם; מְחַלְלֶיהָ, מות יומת – כי כל-העֹשה בה מלאכה, וְנִכְרְתָה הנפש ההִוא מקרב עַמֶּיהָ. ששת ימים, יֵעָשֶׂה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון קֹדש, ליהוה; כל-העֹשה מלאכה ביום השבת, מות יומת. ושמרו בני-ישראל, את-השבת, לעשות את-השבת לדֹרֹתם, ברית עולם. ביני, ובין בני ישראל – אות הִוא, לעֹלם. כי-ששת ימים, עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, וביום השביעי, שבת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א 13-17). על נבחרי האל להבין בבירור שישנה משמעות עמוקה לדרישתו של אלוהים מבני האדם לשמור את השבת. כשאלוהים ברא את השמיים, את הארץ ואת כל הדברים, הוא עשה זאת בשישה ימים. אלוהים נח ביום השביעי. לכן אלוהים דורש גם מבני האדם לעבוד במשך שישה ימים ולנוח ביום השביעי. מעבר לאהבתו של אלוהים, יש כאן גם משמעות עמוקה. אין ספק שדרישתו של אלוהים מהאנושות לשמור על השבת מעידה על כך שאלוהים מנחה את חיי האנושות. הדרישה הזאת מגלה לחלוטין את הדאגה שלו לאנושות, את ההתחשבות שלו ואת אהבתו חסרת הגבולות. אלוהים אינו רוצה שאנשים יהיו תמיד טרודים, שהם יעבדו מצאת החמה וינוחו רק לאחר השקיעה, שהם יתקיימו אך ורק כדי להשיג מזון טוב, בגדים טובים ומדור הולם וכדי להאכיל את משפחותיהם – אלוהים אינו רוצה שזו תהיה מטרת חייהם היחידה. יום המנוחה האלוהי נועד גם להעניק לאנושות יום מנוחה, ולכן אלוהים ציווה על בני האדם לשמור את השבת. זה באמת משמעותי.

3. בעניין העיקרון של קרבנות החטאת, קרבנות עולה וקרבנות שלמים – לא משנה מי מבין בני ישראל ביצע חטא שאוסר אלוהים יהוה; לא משנה אם אותו אדם היה מודע לכך שהוא חטא – היה עליו ללכת אל הכוהן ולהקריב לו קרבן חטאת, קרבן עולה או קרבן שלמים לאלוהים, כדי שחטאו יימחל לו. כך בני האדם יכלו לראות שמלבד הצדק והמלכותיות, יש בטבעו של אלוהים גם חמלה ואהבה. היות שהשטן השחית את בני האדם, החטא הוא טבעי עבורם. עם זאת, אלוהים קבע קרבנות חטאת, קרבנות שלמים וקרבנות עולה עבור האנושות, ולא משנה באיזה חטא חטא אדם, אם הוא הקריב קרבן חטאת, קרבן עולה או קרבן שלמים לאלוהים – אלוהים היה סולח לו באופן מלא. די בכך כדי לאפשר לאנושות לדעת שטבעו של אלוהים כלפי האנושות המושחתת, כולל את החמלה ואת טוב הלב האלוהיים. אלוהים אינו ממהר להוקיע אנשים, והוא בפרט אינו נחפז להענישם. מכאן ניתן לראות בצורה ברורה אף יותר כיצד אלוהים דואג לאנושות ומגן עליה, ואת החסד והברכות שאלוהים מרעיף על האנושות. ניתן לראות כאן שאלוהים קבע את קרבנות החטאת למען האנושות המושחתת במסגרת עבודתו להכוונת חייהם.

כל העבודה שאלוהים השלים במהלך עידן החוק, נועדה כדי להוביל את האנושות אל הנתיב הנכון לחיי אנוש; כדי לאפשר לכל בני האדם לחיות במחיצתו של אלוהים, לעבוד אותו ולזכות בברכותיו. זהו רצונו. בעידן החוק, אלוהים השתמש בחוקים ובמצוות כדי להנחות את חייהם של בני ישראל בעולם הזה. במהותו של דבר, היתה זו סלילת הדרך לעבודתו של אלוהים – עבודת הגאולה בעידן החסד. בתחילה היה נחוץ לגרום לבני ישראל לבוא אל אלוהים ולהכיר בו; כלומר, להכיר באלוהי הבריאה ולדעת כיצד על בני האדם לחיות במחיצתו. אין ספק שהיתה זו העדות האמיתית לכך שאלוהים מנחה את חייהם של בני האדם בעולם הזה. לא רק שהיה כאן גילוי של אהבתו של אלוהים כלפי האנושות; אף יותר מכך, אנשים יכלו להבין מתוך זה שאלוהים לא רק ברא את השמיים, את הארץ, את כל הדברים ואת האנושות – אלוהים גם מסייע לבני האדם להבין ולדעת כיצד לחיות, כיצד לחיות במחיצתו של אלוהים וכיצד לזכות בברכותיו. כך אנשים ידעו כיצד לחיות במחיצתו של אלוהים, כיצד לעבוד את אלוהים, כיצד לזכות בברכותיו וכיצד לחיות כדי לזכות בשלווה, באריכות ימים ובאושר. יש לכך באמת משמעות רבה עבור בני האדם המושחתים. אם כל האנושות היתה מסוגלת לחיות לפי החוקים והמצוות שאלוהים קבע, השטן לא היה מצליח להשחית אותה עד כדי אבדן צלם אנוש, והעולם לא היה אפל ומרושע כפי שהוא כיום. איזה אושר היה שורר בעולם אילו אנשים היו מסוגלים לחיות תחת הכוונתו של אלוהים! בדיוק כפי שאמר האל הכול יכול: "על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה ייסד בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר החל מישראל, הוא הפיץ את עבודתו כלפי חוץ, כך שנודע ליותר ויותר בני אדם בדורות מאוחרים יותר שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל כלפי חוץ מעבר אליו" ('חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'). ניתן לראות בכך שבכל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים, אלוהים מרחיב בהדרגה את היקף עבודתו. ובסופו של דבר האל מושיע את כל האנושות, ומסייע לה להשליך מעליה באופן מלא את השפעתו של השטן ולפנות אל כס מלכותו של אלוהים. זוהי תוכנית הניהול להושעת האנושות.

אם נרצה לסכם במילים ספורות את המשמעות המהותית של עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק – אלוהים לימד בעבודתו את בני האדם כיצד לחיות בעולם הזה, לאחר שאלוהים ברא את האנושות. עבודתו של אלוהים בעידן החוק שמה דגש עיקרי על המשמעות המהותית של "הכוונה".

מתוך 'רק שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מהווים את מלוא עבודתו להושעת האנושות' ב'בשיתוף ובדרשה על ההיווכחות בחיים'

פוסט בנושא דומה