2. האופן שבו ניתן להכיר את טבעו ומהותו של אלוהים

דברי אלוהים רלוונטיים:

יש לאלוהים הוויה ורכוש משל עצמו. כל מה שהוא מביע וחושף הוא ייצוג של מהותו ושל זהותו. אף אדם לא יכול להחליף את הווייתו, רכושו, מהותו או זהותו. טבעו כולל את אהבתו כלפי האנושות, את הנחמה שהוא נותן לאנושות, את שנאתו כלפי האנושות, ואף יותר מכך, טבעו כולל הבנה עמוקה של האנושות. לעומת זאת, אישיותו של האדם יכולה להיות אופטימית, מלאת חיים או קשוחה. טבעו של אלוהים הוא טבעו של המושל של היצורים החיים בקרב כל הדברים, אדון הבריאה כולה. טבעו מייצג כבוד, עוצמה, אצילות, גדולה ומעל לכל, עליונות. טבעו הוא הסמל של סמכות ושל כל מה שצודק, יפה וטוב. מעבר לכך, זהו סמל לכך שהחושך או כל כוח אויב לא יכולים להביס את אלוהים[א] או לפלוש אליו, וכן סמל לכך שאף יציר נברא לא יכול לפגוע באלוהים[ב] (ולכך שאלוהים לא יסבול פגיעה כזו). טבעו הוא סמל העוצמה העליונה. אף בן אדם או בני אדם לא יכולים או רשאים להפריע לעבודתו או לטבעו. אולם האישיות של האדם אינה אלא סמל לעליונותו הקלה של האדם על הבהמה. כשלעצמו, אין לאדם סמכות, עצמאות או יכולת להתעלות על זהותו. יש לו רק מהות פחדנית שנתונה לשליטתם של כל אדם, התרחשות או דבר. האושר של אלוהים נובע מהקיום וההופעה של הצדק והאור ומהשמדת החושך והרוע. הוא מתענג משום שהוא נתן לאנושות את האור וחיים טובים. האושר שלו הוא אושר של צדק, סמל לקיום של כל הדברים החיוביים, ולמעלה מכך, סמל מבשר טובות. כעסו של אלוהים נובע מקיומו של עוול, ומההפרעות שהדבר גורם, אשר פוגעות באנושות שלו. הוא נובע מקיום הרוע והחושך, מקיום הדברים המגרשים את האמת ואף יותר מכך, מקיום הדברים המתנגדים למה שטוב ויפה. כעסו הוא סמל לכך שכל הדברים השליליים כבר לא קיימים, ומעבר לכך, הוא סמל לקדושתו של אלוהים. צערו נובע מהאנושות, שיש לו תקוות עבורה, אך אשר נפלה אל תוך החשכה. זאת משום שהעבודה שאלוהים עושה על בני האדם לא עומדת בציפיותיו, ומשום שהאנושות שהוא אוהב לא יכולה כולה לחיות באור. הוא חש צער על האנושות התמימה, על האדם הישר והבור, ועל האדם הטוב שחסרות לו עמדות משל עצמו. צערו הוא סמל לטובו ולרחמיו, סמל ליופי ולאדיבות. אושרו נובע, כמובן, מהבסת אויביו ומזכייה בתום הלב של האדם. מעבר לכך, הוא נובע מהגירוש וההשמדה של כל כוחות האויב, ומכך שהאנושות מקבלת חיים טובים ושלווים. אושרו של אלוהים שונה משמחתו של האדם – זו תחושה של איסוף פירות נאים, תחושה חזקה אף יותר משמחה. אושרו של אלוהים הוא סמל לכך שהאנושות נחלצת מסבל מכאן ואילך, וזהו סמל לכך שהאנושות נכנסת לעולם של אור. מצד שני, רגשות האנושות מופיעים כולם למען טובתה האישית, ולא לשם צדק, אור, או מה שיפה, וודאי שלא לשם חסדי שמיים. רגשות האנושות אנוכיים, והם שייכים לעולם החושך. הם לא קיימים למען רצונו של אלוהים, וודאי שלא לשם תוכניתו, ולכן לעולם אין לדבר על האדם ועל אלוהים באותה נשימה. אלוהים נעלה ומכובד תמיד, ואילו האדם שפל וחסר ערך לעולמים. זאת משום שאלוהים תמיד מקריב קורבנות ומקדיש את עצמו לאנושות, בעוד האדם תמיד לוקח דברים וחותר רק למען עצמו. אלוהים תמיד עמל למען הישרדות האנושות, אך האדם לעולם לא תורם דבר למען האור או הצדק. אפילו אם האדם מתאמץ זמן מה, הוא חלש עד כדי כך שהוא לא יכול לעמוד במכה הקטנה ביותר, מפני שמאמצו של האדם הוא תמיד למען עצמו ולא למען הזולת. האדם תמיד אנוכי, ואילו אלוהים תמיד חסר אנוכיות. אלוהים הוא המקור לכל מה שצודק, טוב ויפה, ואילו האדם הוא היורש של כל הכיעור והרוע, והוא זה שמבטא אותם. אלוהים לעולם לא ישנה את מהותו המורכבת מצדק ויופי, אך האדם בהחלט מסוגל לבגוד בצדק ולהתרחק מאלוהים בכל רגע ובכל מצב.

קטע מתוך "חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

שלושת שלבי העבודה הם תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים, הם תיעוד של האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות והם לא פרי דמיון. אם אתם באמת רוצים לחפש הכרה של כלל טבעו של אלוהים, עליכם להכיר את שלושת שלבי העבודה שאלוהים מבצע, ויתר על כן, אסור לכם להחסיר אף שלב. זה המעט שמי שמחפש להכיר את אלוהים נדרש להשיג. האדם עצמו לא יכול להכיר את אלוהים באמת לבדו. זה לא דבר שהאדם יכול לדמיין בעצמו וזו לא התוצאה של משוא פנים מיוחד מצד רוח הקודש כלפי בן אדם מסוים. כמקום זאת, זוהי הכרה שמופיעה לאחר שהאדם חווה את עבודתו של אלוהים וזוהי הכרה של אלוהים שמופיעה רק לאחר חוויית העובדות של עבודתו של אלוהים. לא ניתן להגיע להכרה כזו מתוך גחמה והיא לא דבר שניתן ללמוד. היא קשורה הדוקות לחוויה אישית. האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות נמצא בלב לבם של שלושת שלבי העבודה, אך עבודת הישועה כוללת מספר אמצעים ושיטות עבודה שבאמצעותם מתבטא טבעו של אלוהים. זה הדבר שהכי קשה לאדם לזהות וזה דבר שקשה לאדם להבין. הפרדת העידנים, שינויים בעבודתו של אלוהים, שינויים במיקום העבודה, שינויים בנמען העבודה וכן האלה – כל אלה כלולים בשלושת שלבי העבודה. בפרט, השינויים בשיטת העבודה של רוח הקודש, השינויים בטבעו, צלמו, שמו וזהותו של אלוהים, וכן שינויים נוספים הם כולם חלק משלושת שלבי העבודה. שלב אחד בעבודה יכול לייצג רק חלק אחד, והוא מוגבל לטווח מסוים. הוא לא קשור להפרדת העידנים או לשינויים בעבודתו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא קשור להיבטים אחרים. זוהי עובדה מובנת מאליה בבירור. שלושת שלבי העבודה הם כלל עבודת הושעת האנושות בידי אלוהים. על האדם להכיר את עבודתו של אלוהים ואת טבעו של אלוהים בעבודת הישועה, וללא העובדה הזו, הכרתכם את אלוהים תהיה ריקה מתוכן ותהיה הרהורי סרק ותו לא.

קטע מתוך "הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל" ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים מבצע את עבודת השפיטה והייסורים כדי שבני האדם יכירו אותו, ולשם עדותו. אילולא אלוהים היה שופט את טבעם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את טבעו הצודק של אלוהים שלא סובל שום חטא, ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי אלוהים לידיעה חדשה. לשם עדותו וניהולו של אלוהים, הוא מציג בפומבי את כל כולו, וכך הוא מאפשר לבני האדם לזכות בידיעה לגביו ולשנות את טבעם, וכן לשאת עדות מהדהדת על אלוהים באמצעות הופעתו הפומבית של אלוהים. השינוי בטבעם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שאלוהים מבצע. ללא שינויים כאלה בטבעם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות על אלוהים ואף לא להיות כלבבו של אלוהים. שינויים בטבעו של אדם מציינים שהוא השתחרר מאחיזתו של השטן, השתחרר מהשפעת החושך, ובאמת הפך לדוגמה ומופת לעבודתו של אלוהים, ובאמת הפך לעד של אלוהים ולאדם שהוא כלבבו של אלוהים. כיום, אלוהים המתגלם כבשר ודם ירד ארצה כדי להוציא לפועל את עבודתו על פני האדמה, והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע לגביו, יישמעו לו, וישאו עליו עדות – שהם יכירו את עבודתו המעשית והרגילה, יישמעו לכל דבריו ועבודתו שלא עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, ויישאו עדות על כל העבודה שלו לישועת בני האדם, ועל כל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. האנשים שנושאים עדות על אלוהים חייבים להכיר את אלוהים. רק עדות כזו היא מדויקת וממשית, ורק עדות כזו יכולה להמיט קלון על השטן. אלוהים משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את שפיטתו וייסוריו, את טיפולו וגיזומו את המיותר כדי שיישאו עליו עדות. הוא משתמש הן בבני האדם שהשטן השחית והן באנשים שטבעם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שיישאו עליו עדות. הוא לא צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק באמצעות מילים, ואף לא את שבחיהם ועדותם של זן השטן שהוא לא גאל. רק בני האדם שמכירים את אלוהים ורק בני האדם שטבעם השתנה כשירים לשאת עדות על אלוהים, ואלוהים לא יאפשר לבני האדם להמיט קלון על שמו בכוונה תחילה.

קטע מתוך "רק מי שמכיר את אלוהים יכול לשאת עדות על אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

כדי להצליח להכיר את אלוהים יש לקרוא את דבריו ולהבינם. יש שאומרים: "לא ראיתי את אלוהים בהתגלמותו, אז כיצד אוכל להכיר את אלוהים?" למעשה, דברי האלוהים הם ביטוי לטבעו. דברי האלוהים יכולים ללמדך על אהבתו ועל ישועתו של אלוהים לאנושות, כמו גם על האופן שבו יושיע אותה... זאת משום שדברי אלוהים נאמרים על ידי אלוהים עצמו ולא נכתבו על ידי בני אנוש. אלוהים עצמו ביטא את דבריו ואת קולו הפנימי. למה מכנים אותם דברים נוגעים ללב? משום שהם נבעו מעומק לבו ומבטאים את טבעו, את רצונו, את מחשבותיו, את אהבתו לאנושות, את ישועתו עבור האנושות ואת ציפיותיו מהאנושות. אמירותיו של אלוהים כוללות מילים קשות ומילים רכות ומתחשבות, כמו גם דברי גילוי שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האדם. אם תתייחס רק לדברי הגילוי, אתה עשוי להרגיש שאלוהים מחמיר למדי. אם תתייחס רק למילים הרכות, אתה עשוי להרגיש שאין לאלוהים סמכות רבה. לכן אל לך להוציא אותם מהקשרם, אלא עליך לבחון אותם מכל זווית אפשרית. לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות עדינה ורבת-חמלה, ואז אנשים נוכחים באהבתו לאנושות. לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות מחמירה, ואז אנשים נוכחים בטבעו, טבע שאינו סובל פגיעה. האדם מסואב קשות והוא אינו ראוי לחזות בפני האלוהים ולבוא בפניו. העובדה שאנשים רשאים כעת להתייצב בפני אלוהים היא אך ורק חסדו של אלוהים. באמצעות עבודתו של אלוהים ומשמעותה ניתן להיווכח בחוכמתו. אנשים עדיין יכולים להיווכח בכך מתוך דבריו, גם ללא מגע ישיר עימו. כאשר אדם שמכיר את אלוהים באמת בא במגע עם המשיח, המפגש שלו עם המשיח יכול לעלות בקנה אחד עם הידע הנוכחי שלו על אלוהים. אך כשמישהו שמבין את אלוהים רק באופן תיאורטי נתקל באלוהים, הוא אינו יכול לראות את הקשר. ההיבט הזה של האמת הוא התעלומה הגדולה ביותר. קשה לתפוס אותו. סכמו את דברי האל בנוגע לתעלומת ההתגלמות כבשר ודם, התבוננו בהם מכל זווית, ואז התפללו יחד, הרהרו ושתפו עוד בנוגע להיבט הזה של האמת. בעשותכם כן, תוכלו לזכות בנאורות מרוח הקודש ותגיעו לידי הבנה. מאחר שאין לאדם סיכוי לבוא במגע ישיר עם אלוהים, הוא חייב להסתמך על חוויות מסוג זה כדי לגשש את דרכו ולהיווכח מעט-מעט, על מנת להשיג ידע אמיתי על אלוהים.

קטע מתוך "כיצד להכיר את האל בהתגלמותו" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מהותו של אלוהים, טבעו של אלוהים – כל אלה נודעו בזכות דבריו לאנושות. כשהאדם יחווה את דברי האל, במהלך הוצאתם לפועל, הוא יבין את מטרת דברי האל ואת המקור הבלתי נדלה של דברי האל ואת הרקע להם, ויבין ויעריך את ההשפעה הרצויה של דברי האל. עבור האנושות, כל אלה הם דברים שאדם חייב לחוות, לתפוס, ולגשת אליהם כדי לגשת לאמת ולחיים, לתפוס את כוונותיו של אלוהים, לשנות את טבעו ולהיות מסוגל להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו. באותה עת שהאדם חווה, תופס, וניגש לדברים האלה, הוא צובר בהדרגה הבנה של אלוהים ובשלב זה הוא גם צובר דרגות שונות של ידע על אודותיו. הבנה וידע אלה לא נובעים מתוך משהו שהאדם מדמיין או מחבר בעצמו, אלא ממה שהוא מעריך, חווה, מרגיש ומאשש בתוך עצמו. רק לאחר ההערכה, החוויה, ההרגשה, והאישוש של הדברים האלה, הכרתו של האדם את אלוהים רוכשת תוכן; רק הידע שהוא מקבל בשלב זה הוא ממשי, אמיתי ומדויק, ותהליך זה – של השגה אמיתית של הבנה והכרה של אלוהים דרך הערכה, חוויה, הרגשה, ואישוש דבריו – אינו אלא קשר אמיתי בין האדם לאלוהים. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם מבין את כוונות אלוהים ותופס אותן באמת, מבין ומכיר באמת את התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מבין ומכיר באמת את מהות אלוהים, מבין ומכיר בהדרגה את טבעו של אלוהים, זוכה לוודאות באשר לריבונות אלוהים על הבריאה כולה ולהגדרה הנכונה של ריבונות זו ומשיג חזקה מהותית על זהותו ועמדתו של אלוהים ומכיר אותם. בעיצומה של התקשרות כזו, צעד אחר צעד, משנה האדם את דעותיו על אלוהים והוא כבר לא מדמיין אותו יש מאין, או נותן דרור לחשדותיו לגביו, או אינו מבין אותו, או מגנה אותו, או מעביר עליו ביקורת, או מטיל בו ספק. כתוצאה מכך, לאדם יהיו פחות ויכוחים עם אלוהים, יהיו לו פחות עימותים עם אלוהים, ויהיו פחות הזדמנויות שבהן הוא ימרוד באלוהים. לעומת זאת, האכפתיות של האדם וציותו לאלוהים ילכו ויתעצמו, ויראת האל שלו תהפוך לאמיתית יותר, כמו גם עמוקה יותר. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יזכה לקבל את האמת ואת טבילת החיים, אלא גם יזכה בה בעת להכיר את אלוהים באמת. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יעבור שינוי בטבעו ויזכה בישועה, אלא גם יצבור בה בעת רחישת כבוד וסגידה אמיתית של יציר שנברא לאלוהים. משזכה בהתקשרות כזו, אמונתו של האדם באלוהים לא תהיה רק עוד דף נייר ריק מתוכן, או הבטחה שאינה אלא מס שפתיים, או רדיפה והערצה עיוורות. רק בהתקשרות כזו, חיי האדם יתבגרו מיום ליום, ורק כעת ובהדרגה יתחולל שינוי בטבעו, ושלב אחר שלב, תשתנה אמונתו באלוהים מאמונה מעורפלת שאינה ודאית, לציות ואכפתיות אמיתיות ולרחישת כבוד אמיתית. בתהליך דבקותו באלוהים, האדם גם יתקדם בהדרגה מעמדה סבילה לעמדה פעילה, מהשלילי לחיובי. רק בהתקשרות כזו, האדם יבין ויתפוס את אלוהים באמת, ויזכה להכיר את אלוהים באמת.

קטע מתוך "הכרת אלוהים היא הדרך ליראת אלוהים ולהסתלקות מרע" ב'הדבר מופיע בבשר'

כשקרא את דברי האל, פטרוס לא התמקד בהבנת דוקטרינות ועוד פחות מכך ברכישת ידע תיאולוגי, אלא בהבנת האמת ובתפיסת רצון אלוהים, וכן בהשגת והבנת טבעו וחביבותו. פטרוס אף ניסה להבין מדברי אלוהים את מצבי השחיתות השונים של האדם, וגם את אופיו המושחת של האדם וחסרונותיו האמיתיים, ובכך השיג את כל היבטי הדרישות שדורש אלוהים מן האדם כדי שירצה אותו. היו לפטרוס כל כך הרבה נהגים נכונים לפי דברי האל. זה תאם מאוד את רצונו של אלוהים, וזו הייתה הדרך הטובה ביותר לשתף פעולה עם אלוהים במהלך התנסות בעבודתו. כאשר פטרוס התנסה במאות ניסיונות של האל, הוא בחן את עצמו לחומרה אל מול כל מלה ומלה במשפטו של האל את האדם, כל מלה בהתגלות האל לאדם, וכל מלה מדרישותיו של האל לאדם, והוא התאמץ לרדת לעומקן של מלים אלו. הוא ניסה להרהר בכובד ראש ולזכור כל מלה שישוע אמר לו, והגיע לתוצאות טובות מאוד. באמצעות תרגול כזה, הוא הצליח להגיע להבנת עצמו דרך דברי האל, ולא רק שהבין את מצבי השחיתות השונים של האדם, אלא אף הבין את המהות, האופי וחסרונותיו השונים של האדם. זוהי הבנה אמיתית של האדם את עצמו. באמצעות דברי האל, הגיע פטרוס לא רק להבנה אמיתית של עצמו, אלא מתוך הדברים שבאו לידי ביטוי בדברי האל – טבעו הצודק של האל, מה ששייך לאל ומה שהינו, רצון האל באשר לעבודתו, דרישותיו מהאנושות – באמצעות דברים אלו הוא הצליח להכיר את האל באופן מלא. הוא הבין את טבעו של האל ואת מהותו. הוא ידע והבין מה שייך לאל ומה האל הינו, כמו גם את יופיו של האל ואת דרישותיו של האל מהאדם. למרות שאלוהים לא דיבר אז באותה מידה שהוא מדבר כיום, פטרוס הגיע בכל זאת לתוצאות בהיבטים הללו. זה היה אירוע נדיר ויקר ערך. פטרוס התנסה במאות ניסיונות, אולם הוא לא סבל לשווא. לא רק שהוא הצליח להבין את עצמו מתוך דברי האל ועבודתו, אלא הוא גם הצליח להכיר את האל.

קטע מתוך "כיצד לצעוד בדרכו של פטרוס" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

בלי קשר לשאלה לאיזה שלב הגעתם בחווייתכם, אתם בלתי נפרדים מדבר האל או מהאמת. הדברים שאתם מבינים מטבעו של אלוהים והדברים שאתם יודעים לגבי מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כולם מבוטאים בדברי האל. הם קשורים לאמת בקשר בלתי ניתן להתרה. טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו הם עצמם האמת. האמת היא ביטוי אמיתי של טבעו של אלוהים ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. היא הופכת את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו לממשי וקובעת זאת במפורש. היא אומרת לכם בצורה ישירה יותר מה אלוהים אוהב, מה הוא לא אוהב, מה הוא רוצה שתעשו ומה הוא אינו מתיר לכם לעשות, אילו אנשים הוא מתעב ואילו אנשים משמחים אותו. מאחורי האמיתות שאלוהים מביע אנשים יכולים לראות את ההנאה, הכעס, הצער והאושר שלו, כמו גם את מהותו – זוהי חשיפת טבעו. מלבד ההיכרות עם מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו והבנת טבעו מדבריו, מה שחשוב ביותר הוא הצורך להשיג את ההבנה הזו באמצעות ניסיון מעשי. אם אדם מנתק עצמו מהחיים האמיתיים כדי להכיר את אלוהים, הוא לא יוכל להשיג זאת. אפילו אם ישנם אנשים שיכולים להשיג מידה מסוימת של הבנה מדבר האל, ההבנה הזו מוגבלת להשערות ומילים, ויש שונות לעומת מה שאלוהים הינו באמת.

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

את הכרת סמכותו של אלוהים, עוצמתו של אלוהים, זהותו של אלוהים עצמו ומהותו של אלוהים, לא ניתן להשיג על ידי הסתמכות על הדמיון. כיוון שאינכם יכולים להסתמך על הדמיון כדי להכיר את סמכות אלוהים, באיזו דרך תוכלו להשיג ידע אמיתי על סמכותו? דרך אכילתם ושתייתם של דברי אלוהים, דרך שיתוף ודרך חוויית דברי אלוהים, יהיו לכם חוויה הדרגתית ואימות של סמכות אלוהים, וכך תרכשו הבנה הדרגתית וידע בשלבים על אודותיה. זוהי הדרך היחידה להשיג את הידע על סמכות אלוהים. אין קיצורי דרך. הבקשה שלא תדמיינו, אינה זהה לאילוצכם לשבת באופן פסיבי ולהמתין להשמדה או לעצירתכם מלעשות דבר כלשהו. לא להשתמש במוחכם כדי לחשוב ולדמיין, פירושו לא להשתמש בלוגיקה כדי להסיק, לא להשתמש בידע כדי לנתח, לא להשתמש במדע כבסיס, אלא להבין, לאמת ולאשר כי לאלוהים שבו אתם מאמינים יש סמכות, ולאשר כי הוא מחזיק בריבונות על גורלכם וכי עוצמתו מוכיחה בכל עת שהוא אלוהים האמיתי עצמו, דרך דברי אלוהים, דרך האמת, דרך כול דבר שאתם פוגשים בחייכם. זוהי הדרך היחידה שבה יכול מישהו להשיג הבנה של אלוהים. יש האומרים כי הם מבקשים למצוא דרך פשוטה להשיג מטרה זו, אך האם ביכולתכם לחשוב על דרך כזו? אני אומר לכם שאין צורך לחשוב: אין דרכים אחרות! הדרך היחידה היא לדעת ולאמת באופן מצפוני ונאמן מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, דרך כול מלה שהוא מבטא וכול דבר שהוא עושה. זוהי הדרך היחידה להכיר את אלוהים. כי מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, וכול דבר הקשור לאלוהים, אינו ריק מתוכן – אלא אמיתי.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

בני אדם אומרים פעמים רבות כי אין זה דבר קל, להכיר את אלוהים. אך אני אומר שהכרת אלוהים אינה עניין קשה כלל, כי אלוהים מאפשר לעתים קרובות לאדם להיות עד למעשיו. אלוהים מעולם לא חדל מהדו-שיח שלו עם האנושות. הוא מעולם לא הסתתר מן האדם, ולא התחבא. מחשבותיו, רעיונותיו, דבריו ומעשיו, כולם גלויים בפני האנושות. לפיכך כול עוד האדם מבקש להכיר את אלוהים, הוא יכול להגיע להבנה ולידיעה עליו בכול מיני אמצעים ושיטות. הסיבה לכך שהאדם חושב בצורה עיוורת שאלוהים נמנע ממנו בכוונה, שאלוהים הסתתר בכוונה מפני האנושות, שלאלוהים אין כוונה לאפשר לאדם להבינו ולהכירו, היא כי הוא אינו יודע מיהו אלוהים ואינו חפץ להבין את אלוהים. עוד יותר מכך, מחשבותיו של הבורא, דבריו או מעשיו, אינם מעסיקים אותו... למען האמת, אילו האדם היה רק מנצל את זמן הבטלה שלו כדי להתמקד בדבריו או מעשיו של אלוהים ולהבינם, ולשים מעט לב למחשבותיו של הבורא ולקול לבו, לא היה לו קשה להבין כי מחשבותיו של הבורא, דבריו ומעשיו, נראים לעין ושקופים. בדומה לכך, לא יידרש מאמץ רב כדי להבין שהבורא נמצא בכול עת בקרב בני האדם, שהוא משוחח תמיד עם האדם ועם הבריאה בכללותה ושהוא מבצע מעשים חדשים מדי יום. מהותו וטבעו באים לידי ביטוי בדו-שיח שלו עם האדם. מחשבותיו ורעיונותיו מתגלים במלואם במעשיו. הוא מלווה את האנושות וצופה בה בכול עת. הוא מדבר אל האנושות ואל כול הבריאה בשקט, בדבריו הנאמרים ללא קול: אני בשמיים, ואני בתוך בריאתי. אני משגיח, אני מחכה, אני לצדכם... ידיו חמות וחזקות, צעדיו קלים, קולו שקט ומלא חן, צורתו חולפת ומשתנה, מקיפה את האנושות כולה, הופעתו יפהפייה ועדינה. הוא מעולם לא עזב ולא נעלם. יום וליל הוא בן לווייתה המתמיד של האנושות שלא ימוש מצדה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ב'" ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "זהו סמל של חוסר היכולת."

ב. בטקסט המקורי נכתב "וכן סמל של חוסר היכולת להיפגע (או לסבול פגיעה)."

קודם: 1. הפירוש של הכרת האל והשאלה אם הבנה של ידע על כתבי הקודש ושל תיאוריה תיאולוגית יכולה להיחשב להכרת האל

הבא: 3. האופן שבו אלוהים ממחיש לאנושות את טבעו הצודק

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.
צרו קשר ב-WhatsApp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה