4. הדרכים העיקריות שבהן כול יכולתו וחוכמתו של אלוהים מתגלות

דברי אלוהים רלוונטיים:

מאז החל בבריאת כול הדברים, החלה סמכותו של אלוהים לבוא לידי ביטוי ולהתגלות, כי אלוהים ברא את כול הדברים בעזרת מילים. תהיה אשר תהיה הדרך שבה ברא אותם, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך שברא אותם, כול הדברים התהוו ועמדו על כנם והתקיימו בזכות דברי אלוהים, וזוהי סמכותו הייחודית של הבורא. בזמן שקדם להופעתה של האנושות בעולם, השתמש הבורא בעוצמתו ובסמכותו כדי לברוא את כול הדברים למען האנושות, ועשה שימוש בשיטותיו הייחודיות כדי להכין לאנושות סביבת מחיה מתאימה. כול אשר עשה היה בהכנה לאנושות, שעתידה היתה לקבל במהרה את נשימת אפו. כלומר בזמן שקדם לבריאת האנושות, סמכות אלוהים הופגנה בכול הברואים השונים מן האנושות, בדברים אדירים כמו השמיים, האור, הימים והיבשה, ובדברים קטנים כבעלי חיים וציפורים, וכן בכול מיני חרקים ומיקרואורגניזמים ובהם חיידקים שונים שלא ניתן לראותם בעין בלתי מזויינת. כול אחד מהם קיבל חיים באמצעות דברי הבורא, כול אחד מהם שגשג בזכות דברי הבורא וכול אחד מהם חי תחת ריבונותו של הבורא, בזכות דברי הבורא. על אף שהם לא קיבלו את נשימת אפו של הבורא, הם בכל זאת הפגינו את החיים והחיוניות שהבורא העניק להם, דרך צורותיהם השונות והמבנים השונים שלהם. על אף שהם לא קיבלו את היכולת לדבר, שניתנה על ידי הבורא לאנושות, כול אחד מהם קיבל דרך להביע את חייו, שהוענקה לו על ידי הבורא ושהיתה שונה משפתו של האדם. סמכות הבורא לא רק מעניקה חיוניות של חיים לעצמים חומריים נייחים לכאורה, כדי שלא ייעלמו לעולם, אלא יתרה מכך, מעניקה לכול יצור חי את האינסטינקט לפרות ולרבות, כדי שלא ייעלם לעולם וכדי שיעביר מדור לדור את חוקי ההישרדות ועקרונותיה, שהוענקו לו על ידי הבורא. האופן שבו מפעיל הבורא את סמכותו אינו מציית בנוקשות לנקודת מבט של "מאקרו" או "מיקרו" ואינו מוגבל לצורה כלשהי. הוא מסוגל לצוות על פעולות היקום ולהחזיק בריבונות על פני החיים והמוות של כול הדברים, ויתרה מכך, מסוגל לתמרן את כול הדברים כך שישרתו אותו. הוא יכול לנהל את כול פעולות ההרים, הנהרות והאגמים, ולשלוט בכל הדברים שבתוכם, ויותר מכך, מסוגל לספק את צורכיהם של כול הדברים. זהו הביטוי לסמכותו הייחודית של הבורא בין כול הדברים מלבד האנושות. ביטוי זה אינו למשך תקופת חיים בלבד, הוא לא יחדל ולא ינוח לעולם ואינו ניתן לשינוי או לפגיעה מידי אדם או דבר כלשהו, ושום אדם או דבר אינו יכול להוסיף לו או לגרוע ממנו – כי איש אינו יכול להחליף את זהות הבורא, ולפיכך אין ישות שנבראה, אשר יכולה להחליף את סמכות הבורא, ואין ישות שלא נבראה, אשר יכולה להשיג זאת.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כול ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם רואה על פני האדמה, כול עונות השנה שהוא חווה, כול הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו של אלוהים, נשלטים על ידי אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כול הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, חיי כולם נשלטים על ידי חוקים מסויימים, והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה. מדוע? התשובה היחידה היא, בזכות סמכותו של אלוהים. או במלים אחרות, בזכות מחשבותיו של אלוהים ודברי אלוהים, מפני שאלוהים עצמו עושה את כל אלה. כלומר סמכותו של אלוהים ומחשבותיו של אלוהים הן שיוצרות את החוקים האלה. הם ישתנו בהתאם למחשבותיו, ושינויים אלה כולם מתרחשים או נעלמים למען תוכניתו.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים צפה בכול הדברים שברא כשהם מתהווים ועומדים על כנם בזכות דבריו, ומתחילים להשתנות בהדרגה. בעת הזו, האם אלוהים היה שבע רצון מן הדברים השונים שיצר בעזרת דבריו ומן המעשים השונים שהגשים? התשובה היא "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב". מה אתם רואים כאן? מה מייצג המשפט "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב"? מה הוא מסמל? משמעותו היא כי לאלוהים היו העוצמה והחוכמה להגשים את אשר תכנן והכתיב, להגשים את המטרות שהתכוון להגשים. כשאלוהים השלים כול אחת מהמשימות, האם חש חרטה? התשובה היא עדיין, "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב". במלים אחרות, לא זו בלבד שהוא לא חש חרטה, אלא הוא היה שבע רצון. מהי משמעות הדבר, שהוא לא חש חרטה? משמעות הדבר היא שתוכניתו של אלוהים הינה מושלמת, שעוצמתו וחוכמתו הינן מושלמות ושרק בסמכותו ניתן להגיע לשלמות שכזו. כשהאדם מבצע משימה, האם ביכולתו לראות כי היא טובה, בדומה לאלוהים? האם דבר כלשהו שהאדם עושה יכול להגיע לשלמות? האם ביכולתו של האדם להשלים דבר-מה פעם אחת ולנצח נצחים? כפי שאומר האדם, "דבר אינו מושלם, רק טוב יותר", דבר ממה שהאדם עושה אינו יכול להגיע לשלמות. כשאלוהים ראה שכול הדברים שהוא עשה והגשים הם טובים, כול דבר שנעשה על ידי אלוהים נקבע על פי דבריו, כלומר כאשר "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", כול הדברים שיצר קיבלו צורה סופית, סווגו על פי מינם וקיבלו מעמד, מטרה ותפקוד קבועים, פעם אחת ולנצח נצחים. זאת ועוד, תפקידם בין כול הדברים והמסע שעליהם לעבור במהלך ניהול כול הדברים על ידי אלוהים, נקבעו כבר על ידי אלוהים ולא היו ניתנים לשינוי. זה היה החוק השמיימי שקבע הבורא לכול הדברים.

"וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", מילים פשוטות אלה, שאין מעריכים אותן די הצורך, שמתעלמים מהן פעמים כה רבות, הן דברי החוק השמיימי והצו השמיימי שקבע אלוהים לכול הברואים. הן התגלמות נוספת של סמכות הבורא, מעשית יותר ועמוקה יותר. דרך דבריו, הבורא לא רק הצליח להשיג את כול אשר התכוון להשיג ולהגשים את כול אשר התכוון להגשים, אלא אף הצליח לשלוט במו ידיו בכול אשר ברא, בכול הדברים שיצר בסמכותו, ויתרה מזאת, הכול היה שיטתי וסדיר. כל הדברים אף התרבו, התקיימו וגוועו על פי דבריו, ויתרה מזאת, על פי סמכותו התקיימו בתוך החוק שקבע, ואף לא אחד מהם היה פטור ממנו! החוק הזה החל בו-ברגע שבו "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", והוא יתקיים, יימשך ויתפקד למען תוכנית הניהול של אלוהים עד עצם היום שבו יבוטל על ידי הבורא! סמכותו הייחודית של הבורא באה לידי ביטוי לא רק ביכולתו לברוא את כול הדברים ולצוות על כול הדברים להתהוות, אלא גם ביכולתו לשלוט ולהחזיק בריבונות על פני כול הדברים ולהעניק את החיים והחיוניות לכול הדברים, ויתרה מזאת, ביכולתו לגרום, פעם אחת ולנצח נצחים, לכול הדברים שהתכוון ליצור על פי תכניתו, להופיע ולהתקיים בעולם שנברא על ידו בצורה מושלמת, מבנה חיים מושלם ותפקיד מושלם. כך היא באה לידי ביטוי גם בדרך שבה מחשבות הבורא לא היו כפופות למגבלות כלשהן, לא היו מוגבלות על ידי הזמן, המרחב או הגיאוגרפיה. בדומה לסמכותו, זהותו הייחודית של הבורא תישאר ללא שינוי מנצח עד נצח. סמכותו תהיה תמיד ייצוג וסמל לזהותו הייחודית, וסמכותו תתקיים לנצח לצד זהותו!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

לאחר שקראתם "וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ" בבראשית י"ח 18, האם אתם מסוגלים להרגיש את סמכותו של אלוהים? האם אתם יכולים לחוש בטבעו היוצא דופן של הבורא? האם אתם יכולים לחוש בעליונותו של הבורא? דברי אלוהים הינם ודאיים. אלוהים אינו אומר דברים כאלה בשל ביטחונו בהצלחתו, או כייצוג לו, אלא הם הוכחה לסמכותן של אמירות אלוהים, ומצווה המגשימה את דברי אלוהים. יש כאן שני ביטויים שעליכם לשים אליהם לב. כאשר אלוהים אומר "וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ", האם יש בדברים אלה גורם כלשהו של דו-משמעות? האם יש בהם גורם כלשהו של דאגה? האם יש בהם גורם כלשהו של פחד? בזכות המילים "היו יהיה" ו"נברכו" באמירותיו של אלוהים, לגורמים האלה, אשר ייחודיים לאדם ושלא פעם באים בו לידי ביטוי, לא היה מעולם כול קשר לבורא. איש לא היה מעז לומר מלים כאלה כשהוא מאחל טוב לאחרים, איש לא היה מעז לברך אחר בגוי גדול ועצום בביטחון שכזה או להבטיח שכל עמי הארץ יתברכו בו. ככול שדברי אלוהים ודאיים יותר, כך הם מוכיחים יותר דבר-מה – ומהו הדבר הזה? הם מוכיחים שלאלוהים יש סמכות כזו, שהסמכות הזו יכולה להגשים את הדברים האלה ושהגשמתם בלתי נמנעת. אלוהים היה בטוח בלבו, ללא כל היסוס ולו הקל שבקלים, בכול הדברים שבהם ברך את אברהם. זאת ועוד, דברים אלה יוגשמו בשלמותם בהתאם לדבריו, ושום כוח לא יהיה מסוגל לשנות את הגשמתם, לשבשה, לקלקל אותה או להפריע לה. יקרה אשר יקרה, דבר לא יוכל לבטל את הגשמתם ומימושם של דברי אלוהים או להשפיע עליהם. זהו עצם כוחם של הדברים שנאמרו מפי הבורא, וסמכותו של הבורא שאינה סובלת הכחשה מצד האדם! לאחר שקראתם את הדברים האלה, האם אתם עדיין חשים בספק? דברים אלה נאמרו מפי אלוהים, ובדברי אלוהים יש עוצמה, מלכותיות וסמכות. כוח וסמכות אלה, והעובדה שההגשמה בלתי נמנעת, אינם ניתנים להשגה על ידי ישות כלשהי, שנבראה או שלא נבראה, ואין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליהם. רק הבורא יכול לשוחח עם האנושות בנימה ואינטונציה כאלה, ועובדות הוכיחו כי הבטחותיו אינן מילים ריקות מתוכן או התרברבויות חסרות בסיס, אלא הן ביטוי לסמכות הייחודית ששום אדם, דבר או עצם אינו יכול להתעלות עליה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

בואו נסתכל בפסקה זו בכתבי הקודש: "לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: 'אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!' יָצָא הַמֵּת...". כשישוע אדוננו עשה זאת, הוא אמר דבר אחד בלבד: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" אז יצא אלעזר מקברו – הדבר הזה הושג בזכות משפט אחד שהאדון הגה. בזמן הזה, ישוע אדוננו לא הקים מזבח, והוא לא ביצע כל פעולה אחרת. הוא רק אמר דבר אחד. האם הדבר הזה נקרא נס, או ציווי? או שמא זה היה איזה מין מעשה קסם? על פניו, נראה שאפשר לכנות זאת נס, ואם תביטו בו מנקודת מבט עכשווית, מובן שתוכלו עדיין לכנות זאת נס. עם זאת, בהחלט אי-אפשר לכנות זאת כישוף להשבת נשמה מן המוות ובפירוש לא מעשה קסם. נכון לומר שהנס הזה היה הדגמה קטנטנה ורגילה ביותר של סמכות הבורא. זו סמכותו ויכולתו של אלוהים. לאלוהים יש הסמכות לגרום לאדם למות, לנשמתו לעזוב את הגוף ולשוב אל השאול, או לכל מקום שאליו עליה ללכת. מתי אדם ימות ולאן ילך לאחר מותו – אלוהים קובע את הדברים הללו. הוא יכול לעשות זאת בכל זמן ובכל מקום. בני אדם, אירועים, חפצים, מרחב או מקום לא מגבילים אותו. אם ברצונו לעשות זאת הוא יכול לעשות זאת, מכיוון שכל הדברים והיצורים החיים נתונים למרותו, וכולם מתרבים, חיים וגוועים על פי דברו וסמכותו. הוא יכול להחיות מת – גם זה דבר שהוא יכול לעשות בכל זמן ובכל מקום. זו הסמכות שנמצאת רק בידי הבורא.

כשישוע אדוננו עשה דבר כמו השבת אלעזר לחיים, מטרתו הייתה לספק הוכחה שבני האדם והשטן יכלו לראות, וליידע את בני האדם ואת השטן שכל דבר של האנושות, החיים והמוות של האנושות נתונים ביד אלוהים ושעל אף שהוא התגלם כבשר ודם, כמו תמיד, הוא נותר בשליטה על העולם הגשמי הנראה, כמו גם על העולם הרוחני שבני האדם אינם יכולים לראות. זאת כדי ליידע את בני האדם והשטן שאף דבר של האנושות אינו נתון לשליטת השטן. זו הייתה חשיפה והדגמה של סמכותו של אלוהים וזו הייתה גם דרך שבה אלוהים העביר מסר לכל הדברים, שחייה ומותה של האנושות נתונים בידי אלוהים. הקמתו לתחייה של אלעזר בידי ישוע אדוננו – הגישה הזו הייתה אחת מדרכי הבורא ללמד ולהדריך את האנושות. זו הייתה פעולה ממשית שבה הוא עשה שימוש ביכולתו ובסמכותו כדי להדריך את האנושות ולספק את צורכיהם של בני האדם. זו הייתה דרך ללא מילים בשביל הבורא לאפשר לאנושות לראות את האמת של היותו בשליטה על כל הדברים. זו הייתה דרך בשבילו לספר לאנושות באמצעות פעולות מעשיות, שאין ישועה אלא דרכו. האמצעי האילם הזה להדרכתו את האנושות נשמר לנצח – הוא בל ימחה והוא הביא אל לבם של בני האדם הלם ונאורות שלעולם לא ידהו. הקמתו לתחייה של אלעזר פארה את אלוהים – יש לכך השפעה עמוקה על כל אחד ואחד מחסידי האל. היא טובעת בכל אדם שמבין את האירוע הזה לעומק את ההבנה ואת החזון שרק אלוהים יכול לצוות על החיים והמוות של האנושות. ...

כשישוע אדוננו הקים את אלעזר לתחייה, הוא השתמש במשפט אחד: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" הוא לא אמר דבר מלבד זאת – מה מייצגות המילים האלה? הן מייצגות שאלוהים יכול להשיג כל דבר בדיבור, לרבות תחיית מתים. כשאלוהים ברא את כל הדברים, כשהוא ברא את העולם, הוא עשה זאת במילים – בציוויים מדוברים, מילים בעלות סמכות, וכך כל הדברים נבראו. זה הושג כך. המשפט היחיד הזה שישוע אדוננו אמר היה בדיוק כמו המילים שאלוהים אמר כשהוא ברא את השמיים ואת הארץ ואת כל צבאם. הוא נשא באותה מידה את סמכותו של אלוהים, ואת יכולתו של הבורא. כל הדברים נוצרו והתייצבו בזכות מילים מפי אלוהים, ובאותו אופן, אלעזר יצא מקברו בזכות המילים מפיו של ישוע אדוננו. זו הייתה סמכותו של אלוהים, שהודגמה והוגשמה בהתגלמותו כבשר ודם. הסוג הזה של סמכות ויכולת שייכים לבורא, ולבר האנוש שבו התגשם הבורא. זו ההבנה שאלוהים לימד את האנושות בכך שהוא השיב את אלעזר מהקבר.

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

אני עומד מאחורי דבריי, ואני תמיד מביא לידי סיום את מה שאני עומד מאחוריו, ואף אחד אינו יכול לשנות זאת – זה דבר מוחלט. בין אם אלה דברים שאמרתי בעבר או דברים שאומר בעתיד, אגשים את כולם, אחד-אחד, ואאפשר לכל האנושות לראות אותם מתגשמים. זהו העיקרון מאחורי דבריי ועבודתי. ...מכל מה שקורה ביקום, אין שום דבר שלגביו המילה האחרונה אינה שלי. האם יש דבר שאינו נתון בידיי? כל מה שאני אומר נעשה, ומי בקרב בני האנוש יכול לשנות את דעתי? הייתכן שזו הברית שעשיתי בעולם? שום דבר אינו יכול לעכב את התקדמות התוכניות שלי. אני תמיד נוכח בתוך עבודתי כמו גם בתוכנית הניהול שלי. מיהו בן האנוש שיכול לתחוב את ידו ולהתערב? האם לא אני ערכתי אישית את הסידורים האלה? המישור שמתחיל עכשיו, אין משמעו סטייה מהתוכנית שלי או ממה שחזיתי. קבעתי את כל הדברים האלה מזמן. מי מביניכם מסוגל לתפוס את הצעד הזה בתוכנית שלי? האנשים שלי בוודאי יקשיבו לקולי, וכל אחד ואחד מאלה שאוהבים אותי בכנות יחזרו בוודאות אל כס הכבוד שלי.

קטע מתוך "פרק 1" ב'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'

בעבודה של אחרית הימים, דבר האל עוצמתי יותר מהצגתם של אותות ומופתים, וסמכותו של דבר האל עולה על זו של האותות והמופתים. דבר האל חושף את כל הטבע המושחת הטמון עמוק בלב האדם. אינך מסוגל לזהות אותו בכוחות עצמך. כשהוא ייחשף בפניך באמצעות דבר האל, תגלה זאת באופן טבעי. לא תוכל להתכחש לכך ותשתכנע לחלוטין. האין זו הסמכות של דבר האל? זו התוצאה שהעבודה של דבר האל משיגה כיום. לפיכך, לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי הצגת אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות דבר האל, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. כשהשדים גורשו מהאדם והוא נגאל, פירוש הדבר היה רק שהוא חולץ מידי השטן והושב לאלוהים. עם זאת, מאחר שאלוהים לא טיהר את האדם ולא שינה אותו, הוא נותר מושחת. בתוך האדם ישנן עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם שב לאלוהים רק באמצעות גאולה, אך אין לו ידע קל שבקלים אודות אלוהים והוא עדיין מסוגל להתנגד לאלוהים ולבגוד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, כבר התקבע באדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, זהו שלב של כיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל, ובאמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולחשוף – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. משום שעל אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שאלוהים אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שטבעו של האדם עדיין מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של אלוהים? האין זה בדיוק הטבע השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של אלוהים! להיות מקורב של אלוהים! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן ואלוהים ישלים אותנו!" הקריאות שלכם היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הטבע המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוקה יותר מחטא. השטן שתל אותה באדם והיא מושרשת עמוק בתוכו. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו. האדם צעק כך בעבר משום שהוא לא הבין כלל את הטבע המושחת המקורי שלו. כזה הוא הסיאוב שבתוך האדם. לאורך פרק זמן כה ממושך של משפט וייסורים, האדם חי באווירה של מתח. כל זה הושג באמצעות דבר האל, הלא כן? האם לא קראת בקול רם מאוד עוד לפני הניסיון של נותני השירות? "היכנסו למלכות! כל מי שמקבל את השם הזה ייכנס למלכות! כולם ייקחו חלק באלוהים!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, כבר לא קראת בקול. בהתחלה, כולם זעקו, "הו אלוהים! יהיה אשר יהיה המקום שבו תשים אותי, אני אשמע להכוונה שלך." לאחר קריאת דברי האל, "מי יהיה פאולוס שלי?", אנשים אמרו, "אני מוכן!" ואז הם ראו את דברי האל, "ומה באשר לאמונתו של איוב?" ואמרו, "אני מוכן לאמץ את אמונתו של איוב. אלוהים, אנא העמד אותי במבחן!" כשהגיע הניסיון של נותני השירות, הם התמוטטו בן-רגע וכמעט לא יכלו לעמוד שוב על רגליהם. אחרי זה, הסיאוב בלבם פחת בהדרגה. האם זה לא הושג בזכות דבר האל? על כן, הדברים שחוויתם כיום הם תוצאות שהושגו באמצעות דבר האל, שהן אפילו אדירות יותר מהתוצאות שהשיגו האותות והמופתים בעבודתו של ישוע. תהילת האל וסמכות האל עצמו, שאותם אתה רואה, אינם נגלים רק באמצעות הצליבה, ריפוי החולים וגירוש השדים, אלא אף יותר מכך באמצעות השיפוט של דבר האל. זה מראה לך שהסמכות והעוצמה של אלוהים אינן כוללות רק עשיית אותות, ריפוי חולים וגירוש שדים, אלא שהשיפוט של דבר האל מייצג טוב יותר את סמכות האל ומגלה טוב יותר את כול יכולתו.

קטע מתוך "תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

דבר מעבודותיו של אלוהים בקרב האנושות לא היה כבר מוכן בעת בריאת העולם. התפתחות הדברים היא שאפשרה לאלוהים לבצע את עבודתו שלב אחר שלב, באופן מציאותי ומעשי, בקרב בני האדם. בדיוק כפי שיהוה אלוהים לא ברא את הנחש כדי שיפתה את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו, וזה לא היה משהו שהוא גזר מראש בכוונה תחילה. אפשר לומר שזה היה דבר בלתי צפוי. אם כן, זוֹ הסיבה שיהוה גֵירֵש את אדם וחוה מִגן עדן ונשבע לעולם לא לברוא שוב את האדם. אולם בני האדם מגלים את חוכמתו של אלוהים רק על סמך היסוד הזה, בדיוק כמו העניין שציינתי קודם לכן: "חוכמתי מתממשת על יסוד מזימותיו של השטן." ללא קשר לשאלות כמה האנושות הושחתה ואיך הנחש פיתה אותה, חוכמתו של יהוה בכל זאת קיימת. לפיכך, הוא עסק בעבודה חדשה מאז שהוא ברא את העולם, ואף אחד משלבי עבודתו לא חזר על עצמו אי-פעם. השטן הוציא לפועל מזימות ללא-הרף והשחית את האנושות ללא הרף, ויהוה אלוהים גם הוא ביצע את עבודתו החכמה ללא-הרף. הוא מעולם לא נכשל, והוא מעולם לא חדל מעבודתו מאז בריאת העולם ועד היום. אחרי שהשטן השחית את האנושות, אלוהים עבד ללא-הרף בקרב בני האדם כדי להביס את אויבו שמשחית את האנושות. הקרב הזה יימשך מהראשית ועד סוף העולם. בעשותו את כל העבודה הזו, לא זו בלבד שאלוהים מאפשר לאנושות שהשטן השחית לקבל את ישועתו האדירה של אלוהים, אלא שהוא גם מאפשר לה לראות את חוכמתו, את כול יכולתו ואת סמכותו. בסופו של דבר, הוא יאפשר לאנושות לראות את טבעו הצודק, כשהוא יעניש את הרשעים ויגמול לטובים. אלוהים נלחם בשטן עד עצם היום הזה, והוא מעולם לא נחל תבוסה, מכיוון שהוא אל חכם, ומכיוון שחוכמתו יוצאת לפועל על יסוד מזימותיו של השטן. על כן, לא זו בלבד שאלוהים גורם לכל צבא השמיים להישמע לסמכותו, אלא שהוא גורם גם לכל צבא הארץ לנוח תחת הדום רגליו, ולא פחות מכך, הוא מטיל ייסורים על הרשעים שפולשים אל האנושות ומפריעים לה. כל תוצאות העבודה נובעות מחוכמתו של אלוהים. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני קיומה של האנושות, משום שלא היו לו אויבים בשמיים, בארץ או בתבל כולה, ומשום שלא היו כוחות חושך שפלשו לכל יצור טבעי. לאחר שהארכי-מלאך בגד בו, אלוהים ברא את האנושות על פני האדמה, ולמען האנושות, הוא פתח במלחמתו בת אלפי השנים נגד השטן, הארכי-מלאך – מלחמה שהולכת ומתלהטת עם כל שלב חדש. חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים נוכחות בכל אחד מהשלבים האלה. רק כעת, כל הדברים בשמיים ובארץ רואים את חוכמתו של אלוהים, כול יכולתו, ובפרט, את היותו אמיתי. הוא עדיין מבצע את עבודתו באותו אופן מציאותי כיום. בנוסף, בזמן שאלוהים מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כול יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודתו, לראות בדיוק כיצד אפשר להסביר את כול יכולתו של אלוהים, ובפרט, כיצד אפשר להסביר את היותו מציאותי.

קטע מתוך "עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום" ב'הדבר מופיע בבשר'

בתוכנית שלי, השטן תמיד עקב אחריי בכל צעד ושעל, ותמיד ניסה למצוא דרכים ואמצעים לשבש את התוכנית המקורית שלי, בהיותו מכשול חוכמתי. אולם האם המזימות הערמומיות שלו יכולות להכניע אותי? צבאות השמיים והארץ משרתים אותי – האם המצב יכול להיות שונה עבור המזימות הערמומיות של השטן? זו בדיוק הצטלבות חוכמתי, זה בדיוק מה שמופלא במעשיי וזה העיקרון שעל פיו מתבצעת כל תוכנית הניהול שלי. במהלך התקופה של בניית המלכות, אני בכל זאת לא בורח ממזימותיו הערמומיות של השטן, אלא ממשיך לעשות את העבודה שאני חייב לעשות. בקרב התבל וכל צבאו, בחרתי את מעשיו של השטן כמכשול בדרכי. האין זאת חוכמתי? האין זה בדיוק מה שמופלא בעבודתי?

קטע מתוך "פרק 8" ב'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'

כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי מ'הדרישות' שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי.

קטע מתוך "פרק 29" ב'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'

ניצחונו של אלוהים על השטן הוא מגמה בלתי נמנעת! למעשה, השטן נכשל כבר לפני זמן רב. כשהבשורה החלה להתפשט ברחבי ארצו של התנין הגדול האדום כאש, כלומר כשאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם החל לעבוד ועבודתו יצאה לדרך, השטן הובס לחלוטין, מכיוון שההתגלמות כבשר ודם נועדה להביס את השטן. השטן ראה שאלוהים שוב התגלם כבשר ודם וגם החל לבצע את עבודתו, והוא ראה ששום כוח לא יוכל לעצור את העבודה. לפיכך, השטן נדהם כשהוא ראה את העבודה הזו, והוא כבר לא העז לעשות עבודה כלשהי. בהתחלה, השטן חשב שגם הוא ניחן בחוכמה רבה, והוא הפריע והציק לעבודתו של אלוהים. עם זאת, הוא לא ציפה שאלוהים יתגלם שוב כבשר ודם, והוא לא ידע שאלוהים השתמש בעבודתו במרדנות של השטן כדי לשמש כגילוי ומשפט עבור האנושות, ושכך הוא כבש את האנושות והביס את השטן. אלוהים חכם יותר מהשטן, ועבודתו עולה בהרבה על עבודתו של השטן. לפיכך, הצהרתי בעבר כדלקמן: "העבודה שאני עושה מתבצעת כתגובה לתחבולותיו של השטן." בסופו של דבר, אני אגלה את כול יכולתי ואת חוסר האונים של השטן. כשאלוהים עושה את עבודתו, השטן מזדנב מאחוריו, עד שבאלוהים משמיד אותו בסופו של דבר. השטן יופתע כשאלוהים יביס אותו. האמת תתחוור לו רק לאחר שאלוהים יכה בו ויהלום בו, ובשלב הזה הוא כבר יישרף כליל באגם האש. הוא ישתכנע לגמרי בשלב הזה, הלא כן? כבר לא יהיו לו עוד מזימות להוציא לפועל!

קטע מתוך "עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום" ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם אבל אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה וכל אומה. אלוהים שולט בעולם הזה ובתבל כולה. גורלו של האדם ותוכניתו של אלוהים קשורים קשר הדוק זה בזה, ושום אדם, מדינה או אומה אינם פטורים מריבונותו של אלוהים. אם האדם רוצה לדעת את גורלו, עליו להתייצב בפני אלוהים. אלוהים יביא שגשוג לחסידיו ולעובדים אותו ויגרום להידרדרות והיכחדות למי שמתנגד לו ודוחה אותו.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני אלפיים שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – חטאו חטא מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם ולשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: להיענש בידי אלוהים. אלה היו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

היום אלוהים שב לעולם לבצע את עבודתו. התחנה הראשונה שלו היא המקבץ הגדול של השליטים הרודנים: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. הודות לחוכמתו ולעוצמתו זכה אלוהים בקבוצה של בני אדם. בפרק הזמן הזה, רדפה אותו מפלגת השלטון של סין בכל האמצעים והוא סבל ייסורים רבים, ללא מקום להניח את ראשו וללא יכולת למצוא מקלט. אף על פי כן, אלוהים עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא משמיע את קולו ומפיץ את הבשורה. איש לא יכול להעלות על דעתו את כל-יכולתו של אלוהים. בסין, מדינה שמתייחסת לאלוהים כאל אויב, אלוהים מעולם לא חדל מעבודתו. להפך, בני אדם נוספים קיבלו את עבודתו ואת דברו, משום שאלוהים עושה ככל יכולתו להציל כל אחד ואחד מבני האדם. אנחנו סמוכים ובטוחים ששום מדינה ושום כוח אינם יכולים לעמוד בדרכו של אלוהים ובמטרה שהוא רוצה להשיג. בסופו של דבר, אלוהים יעניש את כל מי שחוסם את עבודת האל, מתנגד לדבר האל, מפריע לתוכניתו של האל ופוגם בה. מי שמתריס נגד עבודת האל יישלח לגיהינום. כל מדינה שמתריסה נגד עבודת האל תיחרב. כל אומה שקמה להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה ותחדל מלהתקיים. אני מפציר בבני כל האומות, בבני כל המדינות, ואפילו בעובדי כל ענפי התעשייה, להקשיב לקולו של אלוהים, להתבונן בעבודת האל, לשים לב לגורלה של האנושות. בכך תעשו את אלוהים לקדוש ביותר, הנכבד ביותר, הנעלה ביותר והיחיד שיש לעבוד אותו בקרב האנושות, ותאפשרו לכל האנושות לזכות בברכת האל, כפי שצאצאיו של אברהם זכו בהבטחתו של יהוה, וכפי שאדם וחוה, שאותם אלוהים ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודת האל שוטפת ושוצפת כמו גל רב-עוצמה. איש אינו יכול לחסום אותו ואיש אינו יכול לעצור אותו מלכת. רק מי שמקשיב לדבריו בקפידה ושואף ומשתוקק אליו יכול לצעוד בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. על מי שלא יעשה זאת יומטו אסון מוחץ ועונש ראוי.

קטע מתוך "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה" ב'הדבר מופיע בבשר'

קודם: 3. האופן שבו אלוהים ממחיש לאנושות את טבעו הצודק

הבא: 1. כתבי הקודש הם רק תיעוד של שני שלבי עבודתו הראשונים של אלוהים, אשר הנם עידן החוק ועידן החסד. הם אינם מהווים תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה