כל הדברים נבראים מחדש דרך דבריו של אלוהים
1 למשמע דבריי, הרים מתמוטטים, זרמי מים משנים את כיוונם, האדם מתמסר ואגמים מתחילים לזרום בלי הפסק. גם אם ימים עכורים גואים בזעם כלפי הרקיע, למשמע דבריי, הימים האלה שוככים והופכים רגועים כפני מימיו של אגם. בנפנוף העדין ביותר של ידי, סופות עזות נרגעות מיד ועוזבות, ועולם בני האדם שב מיד למצב של רוגע. אולם כשאני משחרר את זעמי, ההרים מיד מתבקעים, הקרקע מיד מתחילה להזדעזע, מים מיד מתייבשים ואסון מיד מכה באנושות. בגלל זעמי, אני לא מקדיש תשומת לב לצרחות בני האדם, ואני לא מספק תמיכה במענה לזעקתם, משום שגואה בי כעס.
2 כאשר האביב מתפשט בעולם, אני שולח אור לעולם בסודיות ובשקט, כך שהאדם חש על פני האדמה תחושה רגעית של רעננות באוויר. בייאושם של בני האדם, הערפל נעלם בן-רגע, אך כשקולטת עינם נצנוץ של אור, אני מביא עליהם מבול של גשם, וסופת הרעמים קורעת את עור התוף שלהם בשנתם. הם אחוזי בהלה ואין להם זמן לתפוס מחסה, והם יטבעו בגשם הכבד. בן-רגע, כל הדברים תחת השמיים נשטפים ומתנקים בחרון אפי הזועף. בני האדם כבר לא מתלוננים על כך שפרץ הגשם הכבד, ונולדת בקרבם יראה. משום מתקפת הגשם הפתאומי הזה, רוב רובם של בני האדם טובעים במים הממטירים מן השמיים והופכים לגוויות במים.
3 אני מביט בעולם כולו ורואה שרבים מתעוררים, שרבים מכים על חטא ושרבים מחפשים את המקור של המים בסירות קטנות, שרבים משתחווים בפניי ומבקשים מחילה, שרבים ראו את האור, שרבים ראו את פניי, שלרבים יש האומץ לחיות, שכל העולם השתנה. בעקבות הגשם הכבד הזה, כל הדברים חזרו להיות מה שהם היו בדעתי, והם לא ישובו להמרות את פי. עד מהרה, העולם כולו מתמלא בקול צחוק, ובכל מקום על פני האדמה יש אווירה של הלל, ואין מקום שבו לא שוכן כבודי.
עיבוד של "פרק 16" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'
