אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

76. רק על ידי היווכחות באמת אוכל באמת לעזור לאחרים

דו פן, מחוז ג'יאנגסו

לאחרונה נערכו בכנסייה בחירות למינוי מנהיג חדש, אך המנהיגה המכהנת פעלה בניגוד לעקרונות הכנסייה וערכה את ההצבעה על פי דרכה שלה. כשאחים ואחיות אחרים השמיעו את דעותיהם, לא רק שהיא לא נשמע להם, אלא היא התעקשה להתמיד בדרכה שלה. מעשיה של המנהיגה גרמו לתוהו בכנסייה. כשגיליתי זאת, איבדתי את עשתונותיי: כיצד יכול אדם להיות שחצן ומתחסד כל כך? ביצוע החובות של מנהיג כנסייה מבלי שאלוהים יימצא בליבך, זלזול בהסדרי העובדה תוך סתירה ודחייה של הצעות האחים והאחיות – את מי ניתן להאשים בתוהו שנגרם בכנסייה אם לא אותך! מיד שלחתי מישהו לשתף עם מנהיגת הכנסייה, ובינתיים קראתי בדבריו של אלוהים וחיפשתי אמיתות קשורות שאעלה עם המנהיגה כדי לשכנע אותה ששגתה בדרכה. מאוחר יותר באותו ערב נפגשתי עם המנהיגה. במהלך השיתוף פניתי אליה בטון מאשים ולא הצלחתי להסתיר את כעסי. למרבה הפתעתי, עשר דקות לאחר תחילת הפגישה שלנו קמה המנהיגה לפתע ויצאה בחופזה עם דמעות בעיניה. אח שיצא בעקבותיה חזר לאחר זמן מה ואמר, "היא הלכה והיא יודעת שהיא שגתה". הייתי נחוש בדעתי וקראתי בכעס: "בנושא עקרוני חשוב כל כך, את מוכנה להשאיר דברים לא פתורים? כמה שחצנות והתחסדות יש בך! את פועלת בניגוד לעקרונות הכנסייה ולא מאפשרת לאיש לומר את דברו. כיצד תגרמי לדברים להתבצע בעתיד? איזו אפשרות מסוכנת! זה לא יעבוד. אם את מתכוונת להסתלק נסערת וללא הודעה מוקדמת, אצטרך לכתוב מכתב". ובו הרגע התיישבתי לכתוב לה מכתב שבו הודיתי בכך שהיחס שלי בשיתוף לא היה אידיאלי, וביקשתי את סליחתה. במכתב הזכרתי גם את הבעיות שלה תוך ציטוט עקרונות שיבהירו את הבעיה. חשבתי שטיפלתי לא רע בדברים . מצד אחד הראיתי שאין לי בעיה לוותר על האגו שלי ולהבין את עצמי בצורה מעמיקה יותר, ומצד שני השתמשתי באמת כדי לפתור בעיות. חשבתי שכאשר המנהיגה תיווכח כיצד טיפלתי בדברים, היא ודאי תשתכנע ותזכה בתובנה חדשה.

פעם, כששוחתי על נושא זה עם המנהיגה שלי, היא שאלה איך נוכחתי באמת כשפתרתי בעיה זו. "איך נוכחתי באמת? האם העבודה שעשיתי אינה טובה? האם הפעולות שלי לא היו ראויות?" חשתי מעט מבולבל. המנהיגה המשיכה: "השאלה איננה כמה היטבת לפתור את הבעיה, אלא האם נעזרת בפתרון הבעיה במעמד ובכוח שלך כדי לשכנע אחרים או האם השתמשת באמת כדי לרומם את אלוהים ולהעיד עליו כדי לאפשר לאחרים להיטיב ולהבין את עצמם? על פניו נראה כאילו תקשרת בדבריו של אלוהים, אך למעשה פשוט ניסית לגרום לה לקבל את דעתך. מדוע היא עזבה בסופו של דבר? ברור שהיא לא השתכנעה, אלא עזבה משום שהיא לא יכלה להסכים עם הטיעון שלך. אם אנחנו עוסקים רק במסירת האמת לאחרים ואיננו מתייחסים לשחיתות שלנו, איננו מכירים את עצמנו ופועלים רק לצורך ביצוע העבודה, לא נלמד שום דבר חדש ולא יהיה כל שינוי בטבענו. במובן זה, האם אין אנו בדיוק כמו פאולוס, שסיפק הנחיות לאחרים, אך בשירות האל הלך והתקבע עוד יותר בדרכיו המושחתות? ביהירותו, הוא הפך לאדם המאמין באלוהים, ולמרות זאת התנגד לאלוהים וזה יוביל אותו לאבדון". שיתוף זה היה כמו קריאה שהעירה אותי מתנומה ממושכת. אכן, כשאלוהים הציג לי מצב זה, לא חיפשתי את האמת ולא חיפשתי את כוונתו של אלוהים, לא שקלתי כיצד להיווכח באמת בעצמי ולא חשבתי על תגובתי הרגשית למצב. כל שיכולתי לעשות זה לתהות כיצד לפתור את בעיותיהם של אנשים אחרים. במובן זה, האם שקלתי את רצונו של אלוהים להביא אחרים בפניו? או שמא ניצלתי את מעמדי כדי לכפות על אחרים את נקודת המבט שלי? השטן השחית אותי, הייתי ללא אמת, אנושיות או היגיון. גם אני הייתי קורבן. באיזה מובן הייתי טוב יותר מאחרים? לא הייתה לי כל הכרה עצמית ולא תפיסה של האמת. בלי משים אימצתי טון דיבור נוקשה ודיברתי בחוסר סבלנות, תוך ניצול המעמד שלי כדי לנזוף באחרים. שחצנותי ויהירותי נחשפו! כשאחותי יצאה בריצה בוכייה, לא חשבתי על פעולותיי, אלא התרעמתי וזעמתי. האם התנהגותי לא דמתה לפעולות הרודניות של התנין הגדול האדום כאש?

תודה לאלוהים על הנחייתו. חוויה זו הסבירה לי את חשיבותה של ההיווכחות במציאות של האמת. רק על ידי היווכחות במציאות של האמת נוכל לקבל את הגנתו של אלוהים ולא נתנגד לאלוהים. בדרשה נאמר: "אנשים רבים הופכים למנהיגים כוזבים או לצוררי המשיח משום שאינם עוסקים בחיפוש האמת, ולכן אין ברשותם ולו שמץ ממציאותה של האמת. מרגע שהם זוכים במעמד ובסמכות, הם מתחילים להתנהג באופן מופקר, להציב עצמם מעל כולם, למשול באחרים ולחמוד בברכת המעמד. בסופו של דבר, נבחרי האל מתעבים ודוחים אנשים כאלו, ולבסוף הם נכנעים ונוחלים כישלון חרוץ. הייתכן שזהו רק מקרה נדיר? מדוע אנשים אינם מסוגלים להתעשת? איזו תועלת ישנה באמונה באלוהים רק כדי לזכות בסמכות, להפעיל כוח ולחמוד בברכת המעמד? זו התנהגותם של אנשים אנוכיים, שפלים ורשעים, זהו רצונם השפל של מי שהולכים בנתיב צורר המשיח״ (שיתופיהם של בכירים). באמצעות פסקה זו הבנתי שאלו שאינם נוכחים באמת, יכריזו שהם מלכים ברגע שיזכו במעמד, וישתמשו במעמדם ביהירות כדי לשלוט באחרים ולדכא ולהפליל אותם. הם יהפכו בסופו של דבר למנהיגים כוזבים ולצוררי המשיח. לא הכוח הוא המשחית אנשים אלו, אלא זאת התוצאה הבלתי נמנעת של אי חיפוש האמת! נראה אולי שחוויה זו לא הייתה כה חמורה, אבל מצבי הנפשי ואופיי האמיתי בהתנגדות לאלוהים שיקפו ללא ספק שהלכתי בדרך ההתנגדות למשיח. לולא ההכוונה של אלוהים, ללא ספק לא הייתי מבין את טיפשותי והייתי עדיין חי במצב של צדקנות. לו המשכתי בדרך זו, בסופו של דבר היו חושפים ומסלקים אותי! אני מצטמרר מעצם המחשבה כיצד זה היה נגמר. באילו מים מסוכנים השתכשכתי, כשהאמנתי באלוהים שנים כה רבות ועדיין לא ידעתי כיצד להיווכח באמת, כמו פאולוס שחי בתפיסה מדומה של האמת, אך המשיך להאמין ושירת את אלוהים בהתאם לטבעו ואופיו המושחת. אם לא אשנה את מצב העניינים הנוכחי, אני עלול להידון לקללה נצחית. בעתיד, אצטרך לשים דגש רב יותר על היווכחות אישית וחיפוש האמת.

זמן מה לאחר התרחשות זו, קיבלתי מכתב מאחות שבו נאמר שהיא מתקשה לקלוט את האמת והיא מבקשת את הנחייתי. לאחר שקראתי את המכתב, שוב הרגשתי חסר סבלנות: איזה מין אדם שחצן את! את לא מצליחה לשתף פעולה כראוי עם אותם מנהיגים ועמיתים של הכנסייה. בכל פעם שהם לך הצעה את מחפשת תירוצים וממשיכה להתנהג בשרירותיות. עבודת הבשורה שבאחריותך לא הייתה מוצלחת, והכנסיות כל הזמן מדווחות על מצבך. היום את כותבת ומבקשת שאנחה אותך: את בטוחה שתצליחי לנהוג על פי הנחייתי? את בדיעה שכל מה שעשית היה הולם ונכון ושכל הכשלים שלך נובעים מכך שאנשים אחרים אינם יכולים לנהוג לפי האמת: באיזו מידה את מכירה את עצמך באמת? ... ככל שהמשכתי לחשוב התרגזתי יותר, וחשתי בזעם המתלקח בליבי: האם לא ביקשת ממני להנחות אותך? כבר זמן מה שאני רוצה לדבר איתך, והיום יש לי סוף סוף הזדמנות. הנחתי בצד את המטלות הנוכחיות שלי וניגשתי לחפש את דברי האל הנוגעים למצבה שאוכל לצטט כדי לשכנע אותה. הסתבר שככל שהמשכתי לחפש פסוקים מתאימים, מצאתי פחות מהם - הייתי מבולבל ותמהתי לאן נעלמו כל הפסוקים שאותם הבנתי במידת מה. בדיוק כשהתחלתי להתרגז, לפתע חשתי ננזף: היכן אתה מחפש את דבריו של אלוהים? הנה ניצבת אישה זו בפניך, כיצד את נוכח באמת? מדוע אתה מנסה תמיד לפתור את הבעיות של אנשים אחרים? מה חשפת בתוך עצמך? באותו רגע, לבי נרגע וחשבתי לעצמי: האם שכחת כבר את שקרה בפעם האחרונה? אל תעבוד רק כדי לעבוד – תפתור קודם את הבעיות שלך, לפני שתנסה לעזור לאחרים. בשלב זה, נזכרתי בפסקה זו מדבריו של אלוהים: "אתם חייבים ראשית לפתור את כל הקשיים בתוך עצמכם על ידי הסתמכות על אלוהים. שימו קץ לטבע המנוון שלכם, היו מסוגלים להבין באמת את התנאים שלכם עצמכם, ודעו כיצד עליכם לעשות דברים. הקפידו לשתף כל דבר שאתם לא מבינים. לא מתקבל על הדעת שלא תכירו את עצמכם. ראשית, רפאו את החולי שלכם עצמכם, ובאמצעות אכילה ושתייה רבה יותר של דבריי והרהור בדבריי, חיו את חייכם ועשו דברים לפי דבריי. בין שאתם בבית או במקום אחר, עליכם לאפשר לאלוהים למשול בתוככם. ...האם חייו של אדם שלא יכול לחיות לפי דברי האל יכולים להתבגר? לא. עליכם לחיות לפי דבריי בכל עת. דבריי חייבים להיות קוד ההתנהגות שלכם בחייכם. הם יגרמו לכם לחוש שעשיית הדברים בדרך מסוימת היא מה שאלוהים מסב ממנו הנאה, ושעשיית הדברים בדרך אחרת היא מה שאלוהים שונא. אט-אט, אתם תעלו על דרך הישר" ("פרק 22" ב'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'). "אתם חייבים להבין את בני האדם שאיתם אתם משתפים, ואתם חייבים לשתף לגבי עניינים רוחניים בחיים. רק כך תוכלו לספק חיים לזולת ולפצות על הליקויים שלכם. אסור לכם לנקוט איתם נימה מחנכת – זו הגישה הנכונה לאמץ באופן מהותי. בשיתוף, עליכם להבין עניינים רוחניים. חייבת להיות לכם חוכמה, ואתם חייבים להבין מה נמצא בלבם של בני אדם אחרים. אתם חייבים להיות בני אדם נכונים על מנת לשרת את הזולת, ואתם חייבים לשתף במה שיש לכם" ("פרק 13" ב'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'). דבריו של אלוהים היו ברורים כשמש וסייעו לי להבין את החולשות שלי: כשאני נתקל במצב כלשהו, אינני מודע לעצמי ואינני מייחס כל חשיבות למה שאני חושף בתוך עצמי. ביסודו של דבר, אלוהים לא נמצא בליבי, ואינני יודע כיצד להסתמך עליו. בנוסף, אינני מבין חלק גדול מדי מדבריו של אלוהים, ואינני מסוגל לראות דברים או לפעול על פי דברי האל. אלוהים מבקש שבכל רגע בכל יום נקיים בחיינו את דבריו, ושנתייחס לדבריו של אלוהים כקווים מנחים שלפיהם נתנהל. הוא מבקש שנעשה את מה שהוא אוהב ושננטוש את מה שאינו תואם את כוונתו. האם אלוהים אינו שונא את מה שחשפתי על עצמי היום? באיזה אופן מילאו הפעולות שלי היום את חובותיי? לא, ברור שעשיתי דבר מרושע. מאוחר יותר, קראתי את "עיקרון העזרה לאחרים בלב אוהב", והעיקרון הראשון קבע: ״עליך להבחין בין סוגים שונים של אנשים, בהתאם לדבריו של אלוהים. בנוגע למי שמאמינים באמת ובתמים באלוהים ומקבלים את האמת, עליך לעזור להם בלב אוהב וכן." ("נוהגים ותרגילים להתנהגות עקרונית"). מצאתי גם את דבריו הבאים של אלוהים, ״איזה עיקרון להתייחסות לאחרים נדרש בדבריו של אלוהים? אהוב את שאלוהים אוהב, שנא את שאלוהים שונא. כלומר האנשים שאלוהים אוהב, אלה שבאמת מבקשים את האמת ועושים את רצונו של אלוהים, הם אלו שעליך לאהוב. אלו שאינם עושים את רצונו של אלוהים, אלו ששונאים אלוהים, אלו שלא נשמעים לאלוהים ושאלוהים בז להם, הם אנשים שעלינו לבוז להם ולדחותם. זה מה שנדרש בדבריו של אלוהים״ ("רק כשתכיר את השקפותיך הפסולים תוכל להכיר את עצמך" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). אלוהים אוהב אותנו ולכן הוא הופך לבשר ומסתיר עצמו בענווה, ואינו בוחל בדבר כדי להציל את כל האנושות. הוא שונא את ההיבטים המושחתים של האדם, אך מזדהה עם חולשתו ולעולם אינו פונה אל האנשים במונחים של השחיתות שלהם, אלא תמיד מעודד אותם בתוכחה כנה ובאהבה ומלמד אותם ללא לאות כדי שיבינו במה שגו בדרכם וימצאו דרך אחרת להתקדם בה. אלוהים מעניק לי את חסדו, מרומם אותי ומאפשר לי למלא את חובתי כדי שאוכל לאהוב את שאלוהים אוהב, בלב אוהב לעזור לאחיי ולאחיותיי ולתמוך בהם בעת צרה ולהתייחס לכל האנשים בלב כן. אולם אני פעלתי בניגוד לעקרונותיו: רק משום שהיה לי מעמד מסוים וראיתי שאחרים חשפו חלק משחיתותם, לא הזדהיתי עם החולשות שלהם אלא נפנפתי בדברי האל כבנשק כדי לדכא אותם ולאלצם להסכים איתי. האם אין זו פעולה של שנאה? לפתע חשתי נבוך ונכלם מאוד בשחצנותי ובבורות שלי. לאחר מכן קראתי פסקה מדבריו של אלוהים העיקרון מס' 43, "עיקרון השיתוף מהלב": "לחלוק ולשתף חוויות" פירושו לדבר על כל מחשבה שבלבכם, על מצבכם, על החוויות שלכם ועל הכרתכם את דברי האל, וכן על הטבע המושחת שבכם. לאחר מכן, אחרים יבחינו בדברים האלה, יקבלו את החיובי ויכירו בשלילי. רק זה נחשב לחלוקה, ורק זה נחשב לשיתוף אמיתי" ("הנוהג הבסיסי ביותר של להיות אדם ישר" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). באמצעות אכילה ושתייה של דברי האל, למדתי כיצד להימצא בשיתוף עם אחותי כך שזה יועיל לה. כשהרמתי הפעם את העט, הרגשתי פרץ של אהבה נובע מתוכי. חשתי תשוקה עזה לשפוך את ליבי בדיון עם אחותי. הפעם, דנתי בתובנות שלי לגבי האופי השחצן והיהיר שלי ולגבי התנהגותי הלא אנושית – שהתבטא בכך שלא התייחסתי כראוי לאחים ולאחיות ולא הפגנתי כלפיהם אהבה וחמלה. במכתב כתבתי את הדברים הבאים: אני מודה לאלוהים באמת ובתמים על שהציב אותך בפני, ואפשר לי לראות את הרשעות שבליבי. כמנהיג, לא ניחנתי באמת או במציאות. אני לא ראוי להיות מנהיג, משום שלא לקחתי אחריות על החובה שאלוהים הטיל עליי - לא פעלתי כמשרת בפני אלוהים. במקום זאת, ראיתי בחובתי עמדה של סמכות, מעמד, וחשבתי שאני נשגב מאחרים. כשראיתי את מכתבך, התמלאתי בתחושת בוז ושיפוט, וחשבתי אפילו שבסמכותי לגזום אותך ולטפל בך. איזו שחצנות ויהירות מצידי! למעשה, החולשות שלך היו גם החולשות והליקויים שלי. כשאני ואחיי ואחיותיי איננו יכולים לעבוד יחד בהרמוניה, אלוהים הוא שחשף את העובדה שכל הכישלון הזה נבע מאי יכולתי להיווכח באמת שבשיתוף פעולה הרמוני. תודה לאלוהים על גילוי זה, שעזה לי להבין שלמרות שהאמנתי באלוהים במשך שנים רבות, עדיין לא זכיתי בתובנה בנוגע לישועת האנושות על ידי אלוהים. עדיין לא הבנתי את כוונתו של אלוהים בהצלת האנושות. אני לא יודע באילו אמצעים על האדם להינצל ולהיהפך למושלם.ולכן בכל מצב שבו אתקל, עדיין לא אוכל לקבל את השיפוט והייסורם של אלוהים, את הטיפול והגיזום שלו. במקום זאת, אני תמיד מתעסק בנושאים שטחיים. לולא שלחת לי מכתב זה, החושף אותי, לא הייתי מבחין בטיבה של הבעיה שלי. בואי ננהיג בעתיד שנינו היווכחות במציאות של האמת.

כאשר הרפיתי מהאגו שלי, למדתי להכיר ולנתח את עצמי, והשתמשתי במצב אמיתי שחוויתי בשיתוף ובהיווכחות באמת עם אחותי, חשתי מחובר מאוד לקרקע ושליו והרגשתי שאין בינינו שום מרחק וזרות. ראיתי באמת ובתמים את הסימן של ברכתהאל במצבים שבהם הנהגתי את האמת. רק בזכות המשך ההנחייה והנאורות מצידו של אלוהים התחלתי אני, שיכולתי רק לדבר על האמת אך לא ליישמה, שהתנסיתי בחוויות בצורה סבילה מבלי להיווכח במציאות של האמת, אט-אט להשתפר. ראיתי את הטבע הקדוש והצודק של אלוהים בהתנסויות שלי בעבר. בדיוק כפי שנאמר בשיתוף של הבכיר, "היכן שיש שחיתות יהיה שיפוט, היכן שיש רשע יהיה ייסור" (שיתופיהם של בכירים). כמו כן התברר לי יותר ויותר שהשיפוט והייסור של אלוהים הם בדיוק מה שדרוש לנו. לחוות את השיפוט והייסורים של אלוהים זו מתנה של ישועה מדהימה וחסד מדהים. רק באמצעות קבלת שיפוט וייסור אלו נצליח להשתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, לגרש את החושך, לחפש את האור ואת האמת, להיווכח באמת ולהנהיג את האמת. אני מתפלל שהשיפוט והייסור של אלוהים ילוו אותי לכל אשר אלך, כדי שאוכל להשיג טוהר ולחיות כבן אדם אמיתי.

קודם:דברי אלוהים מנחים את דרכנו

הבא:איני עוד משתמשת באיכות ירודה כתירוץ

פוסט בנושא דומה

  • הדרך היחידה להימנע מאסון

    צ'אוטו, העיר שיאו-גאן, מחוז חוביי מאז רעידת האדמה בסיצ'ואן, נזהרתי ודאגתי שיום אחד עלול לפגוע בי אסון. בעיקר לאחר שראיתי שהאסונות מחמירים, ושרעידות הא…

  • להשתמש בדברי אלוהים כמראה

    וו שיה העיר ליניי, מחוז שאנדונג לאחר שקיבלתי את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ושאכלתי ושתיתי את דברי אלוהים, נעשה לי ברור שחשוב מאוד שאבין את עצמי. כ…

  • פניו האמתיות של אדם טוב לכאורה

    קמו זומאדיאן סיטי, מחוז הנאן בתוך ראשי שלי, תמיד חשבתי על עצמי כבעלת אנושיות טובה. חשבתי כך כי לעתים קרובות שכניי החמיאו לי בפני הוריי על היותי נבונה …

  • מדוע הלכתי בדרכם של הפרושים?

    סושינג, מחוז שנחי אני אדם שחצן ויהיר, ומעמדי היה נקודת התורפה שלי. במשך שנים רבות במסגרת אמונתי, הייתי כבולה למוניטין ולתפקיד, ולא יכולתי להיחלץ מכך. …