אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

36. רדיפות וקשיים סייעו לי להתבגר

באיטוא העיר דז'או, מחוז שאנדונג

בעבר ידעתי רק בתיאוריה שחוכמתו של אלוהים מופעלת על בסיס מזימות השטן, שאלוהים הוא אל חכם, ושהשטן תמיד יהיה אויבו המובס של אלוהים. עם זאת, ההבנה או הידע שלי בנושא לא התבססו על ניסיון ממשי. מאוחר יותר, רק בסביבה שאורגנה על ידי אלוהים, רכשתי מידה של ניסיון אמיתי בנוגע להיבט זה של האמת.

הייתי בפגישה אחר צהריים אחד, כשלפתע רץ אליי שותפה של מנהיגת האזור בבהילות ואמר, "אמך נלקחה על ידי התנין הגדול האדום כאש. כדאי שלא תלכי הביתה לזמן-מה. הכנסייה תמצא משפחה שתארח אותך". החדשות הלמו בי כמכת ברק פתאומית וזעזעו אותי כל כך שנותרתי הלומה פתאום: מה? אמי נלקחה על ידי התנין הגדול האדום כאש? איך התנין הגדול האדום כאש יענה אותה? האם היא תוכל לשאת זאת? ייתכן שלא אראה את אמי שוב לעולם. מה עליי לעשות? בעודי חושבת על כל זה, לבי התייסר ולא יכולתי לעצור את דמעותיי. לאחר תום הפגישה, נלקחתי אל המשפחה המארחת שאורגנה עבורי, ולאחר שהתמקמתי חזרו מחשבותיי אל אמי. מכל בני ביתי, הייתי הקרובה ביותר לאמי. על אף שאבי חסר האמונה ניסה לכפות עליי לזנוח את אלוהים, שאחותי הבכורה התעלמה ממני כי האמנתי באלוהים, ושכל קרוביי האחרים נטשו אותי, מעולם לא חשתי בודדה מפני שעדיין הייתה לי אמי שהאמינה גם היא באלוהים. בין אם רוחנית או גופנית, אמי תמיד דאגה לי, כרכרה סביבי והרבתה לסייע לי. בכל פעם שהייתה לי בעיה תמיד יכולתי לדבר איתה עליה. אפשר לומר שהיא הייתה הסלע האיתן שלי. אולם כעת, היחידה שעליה יכולתי לסמוך נלקחה על ידי התנין הגדול האדום כאש. הרגשתי כאילו התייתמתי לפתע, בבלי דעת כיצד אמשיך בדרך שלפניי, ובבלי דעת למי אפנה כשאתקל בקשיים. במשך הימים הבאים בכיתי כל היום, חייתי בכאב מתמיד והרגשתי מדוכדכת מאוד. בעודי שרויה במצב הזה, מחוסרת יכולת לשחרר את עצמי, אלוהים הדריך אותי מבפנים: "האם את באמת מוכנה לחיות תמיד בחשכה ולהניח לשטן לעשות ממך צחוק? האם באמת אינך מוכנה להבין את אלוהים בעבודתו ולחיות באור?" הנחייתו של אלוהים העירה אותי מכאבי. זה נכון, חשבתי. האם באמת תמיד אחיה כך בחשכה ואניח לשטן לעשות ממני צחוק? לא, איני יכולה! המצב הזה שנקלעתי לתוכו בהכרח טומן בחובו את טוב לבו של אלוהים. לאחר מכן, הרביתי לבוא לפני אלוהים כדי להתפלל ולבקש את אלוהים, לבקש מאלוהים שיאיר את עיניי כדי שאוכל להבין את רצונו.

לאחר זמן-מה, גיליתי שהתחלתי להיווכח בחלק מן האמת שלא הבנתי קודם לכן או שלא הצלחתי ליישם. פעם הייתי מפונקת בבית, ואוכל, בגדים וכיף כילו את רוב זמני. גופי לא ידע לסבול כל אי נוחות ולא היה מסוגל לעמוד במצוקה הקלה ביותר. בימים הספורים לאחר שעזבתי את הבית וחייתי עם המשפחה המארחת, לא יכולתי עוד לעשות כל מה שרציתי, לא יכולתי עוד לעשות כרצוני כמו בבית. בהדרגה, טבעי המפונק והרגליי הרעים פחתו, והתחלתי להבין שלהיות מרוצה פירושו שיש לך מה לאכול ובגדים ללבוש. גם רכשתי תובנה באשר למהות הבשר, לעולם לא לרדוף אחרי סיפוק הבשר עוד, והתחלתי להבין שלבקש להשביע את רצונו של אלוהים הוא הדבר החשוב ביותר שברוא יכול לעשות. בעבר, כשאמי הייתה בבית, אם היו לי עניינים גופניים או בעיות בחיי, תמיד סמכתי עליה ונתתי לה לעזור לי לפתור אותם. כשנתקלתי בבעיות, לא התפללתי לאלוהים, לא ביקשתי את האמת, ואף לא הייתה לי מערכת יחסים תקינה עם אלוהים. לאחר שאמי נלקחה, לא היה לי על מי לסמוך כשנתקלתי בקשיים. יכולתי רק לבוא בפני אלוהים לעתים יותר קרובות כדי להתפלל אליו, לאכול ולשתות עוד מדברי האל, לבקש עוד את רצונו. בהדרגה, המקום שתפסה אמי בחיי קטן, בעוד המקום שתפס בלבי אלוהים גדל. חשתי שאלוהים יכול לעזור לי בכל עת שאצטרך, ושלא אוכל לעזוב את אלוהים אפילו לרגע. יתרה מזאת, למדתי גם להסתמך על תפילה ולהסתמך על בקשתי את האמת לפתרון בעיותיי, ואף טעמתי את טעם השלווה, הביטחון והאמינות הנובעים מזה שאלוהים עמי. כשחייתי בבית, על אף שידעתי שמאמינים וחסרי אמונה הם שני סוגי אנשים שאינם מתיישבים זה עם זה, חשתי כאילו רק הוריי ואחותי הבכורה הם משפחתי, ותמיד ראיתי את אחיי ואחיותיי בכנסייה כאנשים מבחוץ, תמיד חשתי מרחק מסוים בינינו. לאחר שאלוהים השתמש בסביבה כדי "לגרש" אותי מביתי, הייתי עם אחיי ואחיותיי במשפחה המארחת שלי מבוקר עד ערב, וחשתי את דאגתם ועניינם בי, את סובלנותם והבנתם. דיברנו באותה השפה, חלקנו את אותן שאיפות וסייענו זה לזה בחיינו. בלבי חשתי שזוהי משפחתי האמיתית היחידה, שרק האחים והאחיות בכנסייה היו אבי, אמי, אחיי ואחיותיי. לא הייתה עוד זרות ביני לבין אחיי ואחיותיי בכנסייה, שום מרחק, וחוויתי את החמימות שנובעת מלהיות חלק ממשפחה גדולה. באמצעות סביבה זו עם אחיי ואחיותיי, למדתי גם כיצד אנו יכולים לאהוב זה את זה, לסלוח זה לזה ולתמוך זה בזה לאורך חיינו, וכך האנושיות הרגילה שלי שוקמה. אמת זו היא מה שלא יכולתי ליישם לפני כן, כשחייתי בבית והסתמכתי על פגישות ודרשות. לאחר שאמי נלקחה על ידי התנין הגדול האדום כאש ונכפה עליי לעזוב את ביתי, בנסיבות חריגות אלה וללא ידיעתי, אלוהים חולל את האמת הזו בתוכי והעמיק בהדרגה את הבנתי אותה. בעקבות היווכחותי באמת זו, לבי שביקש לאהוב את אלוהים ולהשביע את רצונו הפך חזק עוד יותר ורצוני לחיות את כל חיי למען אלוהים הפך נחוש עוד יותר. האדם שהייתי – שהאמין באלוהים אך היה נטול מטרה, שנחלש בכל פעם שהופיעה בעיה – הלך ועבר שינוי הדרגתי. מה שאלוהים נתן לי היה יותר מכפי שיכולתי אי פעם להעלות בדעתי, ולבי נמלא תודה והלל לשמו.

יום אחד, במהלך דבקותי הרוחנית, קראתי את דברי האל הבאים: "בעשותו את כל העבודה הזו, לא זו בלבד שאלוהים מאפשר לאנושות שהשטן השחית לקבל את ישועתו האדירה של אלוהים, אלא שהוא גם מאפשר לה לראות את חוכמתו, את כול יכולתו ואת סמכותו. בסופו של דבר, הוא יאפשר לאנושות לראות את טבעו הצודק, כשהוא יעניש את הרשעים ויגמול לטובים. אלוהים נלחם בשטן עד עצם היום הזה, והוא מעולם לא נחל תבוסה, מכיוון שהוא אל חכם, ומכיוון שחוכמתו יוצאת לפועל על יסוד מזימותיו של השטן. ...הוא עדיין מבצע את עבודתו באותו אופן מציאותי כיום. בנוסף, בזמן שאלוהים מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כול יכולתו." ('עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום' ב'הדבר מופיע בבשר') דברי האל הציתו לפתע את לבי, ולא יכולתי שלא לשחרר אנחה מעמקי נפשי: אלוהים הוא באמת אל חכם! מעשי האל הם באמת נפלאים ובלתי צפויים! נקלעתי למצב זה היום, ועל פניו, נדמה שהתנין האדום הגדול לקח את אמי, לקח את משענתי את היחידה, הקשה עליי לשוב לביתי, ניסה לשווא להשתמש בזאת כדי לחסום את אמונתי באלוהים ולגרום לי להיכנע או להיחלש ולוותר בשל פחד מהשפעתו. אולם חוכמתו של אלוהים מופעלת על בסיס מזימות השטן, ואלוהים השתמש בזה באופן יעיל ביותר. הוא שחרר אותי מהקן הנוח שלי, ובאמצעות הסביבה הזו אף חישל את רצוני, הביא לידי שלמות את נכונותי לשאת סבל, הקנה לי את היכולת לחיות באופן עצמאי, לימד אותי כיצד לחיות באנושיות תקינה וכיצד להיות אדם אמיתי. האמת הזו היא דבר שלא יכולתי להבין, שלא יכולתי להשיג בסביבה קלה ונוחה. באמצעות הסביבה הזו, הוא חולל את האמת שלו ואת מה שהוא בחיים בתוכי, כך שלא רק שלא ויתרתי בשל רדיפות התנין הגדול האדום כאש, אלא להיפך, השגתי את האמת שאלוהים העניק לי והובאתי תחת ישועתו של האל. יתרה מזאת, באמצעות רדיפות התנין הגדול האדום כאש, ראיתי את טבעו הפראי, האכזרי והריאקציוני בבהירות רבה עוד יותר. מעומק לבי, תיעבתי אותו עוד יותר, ולבי שביקש לאהוב את אלוהים התחזק עוד יותר.

אני מודה לאלוהים! מניסיון זה, רכשתי מעט הבנה מעשית של כול-יכולתו וריבונותו של אלוהים, וחוויתי בפועל את העובדה שחוכמתו של אלוהים מופעלת על בסיס מזימות השטן. הבנתי שכל דבר שקורה ואינו מתאים לתפישותיו של האדם הוא מעשה חכם של אלוהים. לא משנה כיצד יממש השטן את מזימותיו, אלוהים תמיד יהיה אל חכם, והשטן תמיד יהיה אויבו המובס של אלוהים. בהביני זאת, רצוני להיות חסידה של אלוהים הוא נחוש יותר כעת, ואני מלאת אמונה לקראת הדרך הלאה!

קודם:מהו שרימה את רוחי?

הבא:להשתמש בדברי אלוהים כמראה

ייתכן שתאהב גם...