פסוקים רלוונטיים מכתבי הקודש

לעיון נוסף

דברי אלוהים רלוונטיים:

עוד תוכן נהדר:

עוד נושאים מיוחדים

"הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין ביֶאְשַׁם" (מרקוס ט"ז 16).

"קדושה, שבלעדיה איש לא יראה את האדון" (עברים י"ב 14).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

"הייתם קדשים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א 45).

"הם אלה שהולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני האדם כביכורים לאלוהים ולשה. ובפיהם לא הייתה מרמה, מפני שהם ללא דופי לפני כס מלכותו של אלוהים" (ההתגלות י"ד 4-5).

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות...מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)'

חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – "הייתם מתים"! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים...

על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת.

זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים הסתלקו מהאדם עם הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך העבודה המדויקת של הרחקת הטבע השטני המושחת מתוך האדם, האדם זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו רק בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נלקח ממנו ועדיין נותר בו.

בשרו ודמו של האדם שייכים לשטן, הם מלאים בטבע מרדני, והם מזוהמים באופן מצער – הם טמאים. בני האדם חושקים מדי בהנאת הבשר והדם, יש יותר מדי התגשמויות של הבשר והדם, ולכן אלוהים מתעב את הבשר והדם במידה מסוימת. כשבני האדם משאירים מאחור את הדברים המטונפים והמושחתים של השטן, הם זוכים בישועתו של אלוהים. אולם אם הם עדיין לא מסוגלים להשיל מעליהם את הטינופת ואת השחיתות, הם עדיין יהיו בתחומו של השטן. המזימות, המרמה והעיוות של בני האדם נובעים כולם מהשטן. בכך שאלוהים מושיע אתכם, הוא מפריד אתכם מהדברים האלה.

אילו יכול היה אדם להיווכח באמת במציאות דברי אלוהים מתוך העניינים והדברים שהוא דורש, היה זה אדם שאלוהים הביא לידי שלמות. ניתן לומר שעבודתו ודבריו של אלוהים היו יעילים לגמרי עבור אדם זה, כי דברי אלוהים הפכו לחייו, הוא זכה באמת ויכול היה לחיות בהתאם לדברי אלוהים. לאחר מכן אופי בשרו, כלומר יסוד קיומו המקורי, היה מתערער ומתמוטט. לאחר שדברי אלוהים נעשים לחייו של אדם, הוא הופך לאדם חדש.

לאמיתו של דבר, הקרב בשטן אין פירושו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, הכנת חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם זכה בישועה מלאה, השטן המבויש יהיה כבול לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה.

בכתבי הקודש נאמר: "הרי האדם מאמין בלבו וזוכה בצדק, ובפיו הוא מודה וזוכה בישועה" (האיגרת אל הרומים י' 10). אנחנו כבר נושענו בזכות אמונתנו בישוע. מרגע שנושענו, נושענו לנצח. כשישוע יגיע, אין ספק שנוכל לבוא אל מלכות השמיים.

"כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, ועבדים לעולם לא שוכנים בבית" (יוחנן ח' 34-35).

"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה" (יוחנן ט"ז 12-13).

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"כי הגיעה העת להתחיל את המשפט בבית האל" (פטרוס א' ד' 17).

אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר.מתוך 'רק מי שחווה את עבודתו של אלוהים מאמין באלוהים באמת'

בזמנו, ישוע רק נשא סדרה של דרשות בפני תלמידיו בעידן החסד. לדוגמה, הוא הסביר כיצד יש לנהוג, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, כיצד יש להתייחס לזולת, וכן הלאה. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד, והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו לנהוג. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. כשיהוה קבע את חוקי התנ"ך בעידן החוק, מדוע הוא לא עשה אז את עבודת עידן החסד? מדוע הוא לא הבהיר מראש את עבודת עידן החסד? האם הדבר לא היה מועיל לקבלה מצד האדם?

כשישוע ירד ארצה וביצע את השלב הזה בעבודה, הוא לא ייצג את אלוהים בשלמותו. הוא עשה מספר אותות ומופתים, אמר כמה דברים ובסופו של דבר נצלב. הוא ייצג חלק אחד של אלוהים. הוא לא היה יכול לייצג את אלוהים בשלמותו, אלא ייצג את אלוהים על ידי ביצוע שלב אחד בעבודתו של אלוהים. הסיבה לכך היא שאלוהים הוא כה אדיר, מופלא ובלתי ניתן לתפיסה, וכן שאלוהים מבצע רק שלב אחד בעבודתו בכל עידן. העבודה שאלוהים עושה בעידן הזה היא בעיקר אמירת הדברים הדרושים לחיי בני האדם, חשיפת המהות של אופי האדם ושל טבעו המושחת, חיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית והחשיבה המיושנת וכן חיסול הידע והתרבות של האדם. כל הדברים הללו חייבים להיחשף ולהיטהר באמצעות דבריו של אלוהים.

ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנות אותו מהיסוד. חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, מה שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו.

לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי עשיית אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות מילים, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. אם לא ייעשה דבר מלבד גירוש שדים בתוך האדם וגאולה של האדם, הוא רק ייחטף מידי השטן ויושב לאלוהים. עם זאת, אלוהים לא טיהר אותו ולא שינה אותו, והוא נותר מושחת. בתוך האדם קיימות עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם רק שב לאלוהים באמצעות גאולה, אך אין לו ידע לגביו והוא עדיין מתנגד לאלוהים ובוגד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים.

באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים.

באמצעות מה אלוהים הופך את האדם למושלם? באמצעות טבעו הצודק של אלוהים. טבעו של אלוהים מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, והוא הופך את אלוהים למושלם בעיקר באמצעות משפט. יש כאלה שלא מבינים, ושואלים מדוע אלוהים מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים, "אילו אלוהים היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו אלוהים היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין הופך למושלם?" אלה דבריהם של בני אדם שלא מכירים את עבודתו של אלוהים. מה שאלוהים מקלל הוא המרדנות של האדם, ומה שהוא שופט הוא חטאיו של האדם.

אלוהים מבצע את עבודת השפיטה והייסורים כדי שבני האדם יכירו אותו, ולשם עדותו. אילולא אלוהים היה שופט את טבעם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את טבעו הצודק של אלוהים שלא סובל שום חטא, ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי אלוהים לידיעה חדשה. לשם עדותו וניהולו של אלוהים, הוא מציג בפומבי את כל כולו, וכך הוא מאפשר לבני האדם לזכות בידיעה לגביו ולשנות את טבעם, וכן לשאת עדות מהדהדת על אלוהים באמצעות הופעתו הפומבית של אלוהים.

אתם אומרים שבני אדם שמאמינים באלוהים חייבים לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, ורק אז יוכל טבעם המושחת להיטהר ורק אז הם עצמם יוכלו לזכות בישועת האל. אולם אנחנו מנהיגים צניעות וסבלנות, בהתאם לדרישותיו של אלוהים, ואנחנו אוהבים את אויבינו, נושאים את הצלב שלנו, זונחים דברים ארציים, עובדים ומטיפים למען אלוהים וכן הלאה. אם כן, האין אלה השינויים שלנו?

"הייתם קדשים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א 45).

"מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה אאוֹמֵר 'עָשִׁיר אֲנִי; עָשַׁרְתִּי וְלֹא חָסֵר לִי כְּלוּם' וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הָאֻמְלָל וְהַמִּסְכֵּן, עָנִי וְעִוֵּר וְעָרוֹם, אָנֺכִי מַצִּיעַ לְךָ לִקְנוֹת מִמֶּנִּי אזָהָב צָרוּף בָּאֵשׁ לְמַעַן תַּעֲשִׁיר, בוּבְגָדִים לְבָנִים לְמַעַן תִּתְלַבֵּשׁ וְלֹא תֵּרָאֶה בֺּשֶׁת געֶרְוָתְךָ, וְקִילוּרִית לִמְשֺׁחַ אֶת עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּרְאֶה. אֲנִי אֶת אֲשֶׁר אֺהַב אאוֹכִיחַ וַאֲיַסֵּר. לָכֵן הֱיֵה נִמְרָץ בוַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה" (ההתגלות ג' 17-19).

"כי חתונת השה באה, ורעייתו הכינה את עצמה. וניתַּן לה ללבוש בגדי בּוּץ, נקיים וצחים. כי בגדי הבּוּץ הם צדק הקדושים. ...אשרי הקרואים למשתה לכבוד חתונת השה" (ההתגלות י"ט 7-9).

אמונה אמיתית באלוהים פירושה חוויה של דבריו ועבודתו של אלוהים על פי האמונה שאלוהים הוא ריבון הכול. כך תוכלו להשתחרר מטבעכם המושחת, תמלאו את רצונו של אלוהים ותכירו את אלוהים. רק לאחר מסע כזה ניתן יהיה לומר שאתם מאמינים באלוהים.

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם.

מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים.

אנו מקבלים את עבודת אלוהים באחרית הימים, אך כיצד עלינו לחוות את משפט וייסורי אלוהים כדי שנזכה באמת ובחיים, ניפטר מטבענו החוטא, נזכה בישועה ונבוא אל מלכות השמיים?

"הנה משכן האל עם בני אדם, והוא ישכון איתם, והם יהיו עמו, ואלוהים עצמו יהיה איתם ויהיה האל שלהם. ואלוהים ימחה את כל הדמעות מעיניהם, ולא יהיה עוד מוות. וגם עצב, ובכי וכאב לא יהיו עוד, משום שהדברים הקדומים עברו" (ההתגלות כ"א 3-4).

"מי אשר אוזן לו ישמע את מה שהרוח אומרת לכנסיות. למי שינצח אתן לאכול מעץ החיים שבגן עדן של אלוהים" (ההתגלות ב' 7).

"אֵלֶּה הֵם הַבָּאִים מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה. אהֵם כִּבְּסוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדַם הַשֶּׂה. 15לָכֵן הֵם נִמְצָאִים לִפְנֵי אכִּסֵּא אֱלֹהִים וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בבְּהֵיכָלוֹ, גוְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא דיִפְרֺשׂ המִשְׁכָּנוֹ עֲלֵיהֶם. 16אלֹא יִרְעֲבוּ עוֹד וְלֹא יִצְמְאוּ, באַף לֹא תַּכֶּה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל שָׁרָב, 17כִּי הַשֶּׂה אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַכִּסֵּא איִרְעֶה אוֹתָם וְיַנְהִיגֵם אֶל במַבּוּעֵי מַיִם חַיִּים; וֵאלֹהִים גיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם" (ההתגלות ז' 14-17).

אדם וחווה נבראו במקור כדי שהאדם יוכל להשגיח על כל הדברים שעל פני האדמה. האדם היה במקור אדונם של כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת האדם הייתה לאפשר לאדם להתקיים על פני האדמה, וכן להשגיח על כל הדברים שעליה, מפני שהאדם לא הושחת במקור וגם לא היה מסוגל לעשות מעשים רעים. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא כבר לא היה האחראי על כל הדברים. מטרת הישועה בידי אלוהים היא לשקם את התפקיד הזה של האדם ולשקם את ההיגיון המקורי של האדם ואת ציותו המקורי. האנושות שבמנוחה תהיה בבואתה של התוצאה שעבודת הישועה נועדה להשיג. על אף שאלה כבר לא יהיו חיים הדומים לחיים בגן עדן, מהותם תהיה זהה. העניין הוא רק שהאנושות לא תהיה עוד כפי שהיא הייתה בעבר, לפני שהיא הושחתה, אלא שהיא תהיה אנושות שהושחתה ואחר כך זכתה לישועה. …

ברגע שתושלם עבודת הכיבוש, האדם יובא אל עולם נפלא. החיים האלה יהיו על פני האדמה, כמובן, אך הם יהיו שונים לחלוטין מחיי האדם כיום. אלה יהיו חיי האנושות לאחר שאלוהים יכבוש את האנושות כולה. זו תהיה התחלה חדשה לאדם על פני האדמה, והעובדה שיהיו לאנושות חיים כאלה תהיה ההוכחה לכך שהאדם בא אל מישור חדש ורב-כבוד. זו תהיה ההתחלה של חיי האדם ואלוהים על פני האדמה. הבסיס לחיים יפהפיים כאלה חייב להיות שלאחר שאלוהים טיהר את האדם וכבש אותו, האדם נשמע לבורא.

כל הדברים חזרו להיות מה שהם היו בדעתי, והם לא ישובו להמרות את פי. עד מהרה, העולם כולו מתמלא בקול צחוק, ובכל מקום על פני האדמה יש אווירה של הלל, ואין מקום שבו לא שוכן כבודי. חוכמתי נמצאת בכל מקום על פני האדמה, ובכל רחבי תבל. פירות חוכמתי נמצאים בקרב כל הדברים, בקרב בני האדם שופעת מלאכת המחשבת של חוכמתי. הכל ככל הדברים במלכותי, וכל בני האדם שוכנים במנוחה תחת שמיי כמו הכבשים בשדות המרעה שלי. אני נע מעל כל בני האדם וצופה בכל מקום.

בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו. לא תהיה כל השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה, פירוש הדבר יהיה שהאנושות זכתה לישועה שהשטן הושמד, ושעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם, והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך, אלוהים לא יהיה עוד עסוק, והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם יבואו למנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית, וכל אדם ישוב למקומו המתאים.

אין ספק ש"לא ניתן להפוך חיטים לעשבים רעים, ולא ניתן להפוך עשבים רעים לחיטים." כל מי שאוהב את אלוהים באמת ובתמים בסופו של דבר יישאר במלוכה, ואלוהים לא יתנכל לאף אדם שאוהב אותו באמת. על פי עדויותיהם ותפקידיהם השונים, ישמשו המתגברים שבמלכות ככמרים או כחסידים, וכל מי שיצלח את התלאות יצטרף לעדת הכמרים במלכות. עדת הכמרים תגובש משתושלם עבודת הבשורה בתבל כולה. בבוא אותה השעה, האדם יצטרך למלא את חובתו בתחומי מלכות האל ולחיות יחד עם אלוהים במלכות.

כשהאדם יבוא אל היעד הנצחי, הוא לא יעבוד את הבורא, ומשום שהאדם יזכה בישועה וייווכח בנצח, הוא לא יעסוק באף מטרה, ויתרה מזאת, הוא לא יצטרך לדאוג עוד שהשטן צר עליו. זה יהיה הרגע שבו האדם ידע את מקומו וימלא את חובתו, ואפילו אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, כל אחד מהם ימלא את חובתו בעת הזו, האדם יהיה ברוא הן בזהותו והן במעמדו. לא תתקיים עוד הבחנה בין בכירים וזוטרים. בסך הכל, כל אדם ימלא תפקיד שונה.

מי שאלוהים יהפוך אותו למושלם הוא מי שיקבל את ברכותיו של אלוהים ואת הירושה שלו. כלומר הוא לוקח מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, כך שאלה נעשים לדברים שיש בתוכו. כל דברי האל יצוקים בתוכו. תהיה הווייתו של אלוהים אשר תהיה, אתם יכולים לקחת את כולה בדיוק כפי שהיא, ובכך להביא לידי ביטוי את האמת. כזהו אדם שאלוהים הופך למושלם וזוכה בו. רק אדם כזה זכאי לרשת את הברכות האלה שאלוהים מעניק