נבואות כתבי הקודש

"הנה יום-בא, ליהוה; וחֻלק שללך, בקרבך. ואספתי את-כל-הגוים אל-ירושלם, למלחמה, ונלכדה העיר ונשסו הבתים, והנשים תשגלנה (תשכבנה); ויצא חצי העיר, בגולה, ויתר העם, לא יִכָּרֵת מן-העיר. ויצא יהוה, ונלחם בגוים ההם, כיום הִלָּחֲמוֹ, ביום קרב. ועמדו רגליו ביום-ההוא על-הר הזיתים אשר על-פני ירושלם, מִקֶּדֶם, ונבקע הר הזיתים מֵחֶצְיוֹ מזרחה וימה, גיא גדולה מאד; ומש חצי ההר צפונה, וחציו-נֶגְבָּה. ונסתם גיא-הרי, כי-יגיע גֵּי-הרים אל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כאשר נַסְתֶּם מפני הרעש, בימי עֻזיה מלך-יהודה; ובא יהוה אלֹהַי, כל-קדֹשים עִמָּךְ. והיה, ביום ההוא; לא-יהיה אור, יקרות יקפאון (וקפאון). והיה יום-אחד, הוא יִוָּדַע ליהוה – לא-יום ולא-לילה; והיה לעת-ערב, יהיה-אור. והיה ביום ההוא, יצאו מים-חיים מירושלם, חֶצְיָם אל-הים הקדמוני, וְחֶצְיָם אל-הים האחרון: בקיץ ובחֹרף, יהיה. והיה יהוה למלך, על-כל-הארץ; ביום ההוא, יהיה יהוה אחד – ושמו אחד" (זכריה י"ד 1-9).

"הֵילִילוּ, כי קרוב יום יהוה; כְּשֹׁד, מִשַּׁדַּי יבוא. על-כן, כל-ידים תִּרְפֶּינָה; וכל-לבב אנוש, יִמס. ונבהלו – צירים וחבלים יֹאחזון, כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן; איש אל-רעהו יִתְמָהוּ, פני להבים פניהם. הנה יום-יהוה בא, אכזרי וְעֶבְרָה וחרון אף – לָשׂוּם הארץ לְשַׁמָּה, וחטאיה ישמיד ממנה. כי-כוכבי הַשָּׁמַיִם וכסיליהם, לא יָהֵלּוּ אורם; חָשַׁךְ השמש בצאתו, וירח לא-יגיה אורו. ופקדתי על-תבל רעה, ועל-רשעים עֲוֹנָם; והשבתי גאון זֵדִים, וְגַאֲוַת עריצים אשפיל. אוקיר אנוש, מפז; ואדם, מִכֶּתֶם אופיר. על-כן שָׁמַיִם ארגיז, ותרעש הארץ ממקומה – בְּעֶבְרַת יהוה צבאות, וביום חרון אפו" (ישעיהו י"ג 6-13).

Facebook