אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

10. משכן האל עם בני אדם

צ'ן בו, סין

יום אחד, הלכתי לביתה של אחותי כדי לבדוק מה שלום אימנו. לפני שעזבתי, אחותי נתנה לי ספר ודחקה בי לוודא שאקרא אותו בתשומת לב. חשבתי לעצמי: הספר הזה שאחותי נתנה לי הוא בוודאי ספר רוחני. במקרה אני בדיוק מרגישה עכשיו שרוחי שוממה, זה לא מרגיש כאילו אלוהים איתי, ואני לא מרגישה מוארת מקריאת ספרי הקודש. כשאחזור, עליי לקרוא את הספר הזה בתשומת לב. אולי זה יועיל לי במשהו. אחרי שחזרתי הביתה, פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא, ומיד שקעתי אל תוך מילות הספר. ככל שקראתי בו יותר נהניתי ממנו יותר; ככל שקראתי בו יותר הרגשתי יותר שקיים אור במילים האלה, שיש בהן מנאורותה של רוח הקודש, שלא ייתכן שהמילים האלה היו יכולות להיאמר על ידי אדם רגיל. מאז שקראתי את הספר, הצלחתי להבין כמה אמיתות שלא הבנתי קודם מקריאת ספרי הקודש, ובלבי אני חשה בהירות ושמחה. אני מוכנה להתפלל כדי להתקרב אל אלוהים, ואמונתי התחזקה. מצבי הרוחני השתפר יותר ויותר. חשבתי: רק עבודתה של רוח הקודש יכולה לספק לאדם אמונה וכוח ולתמוך ברוחו של אדם ולהזין אותה. המילים בספר הזה בוודאי מגיעות מרוח הקודש. כתוצאה מכך, הדבר הראשון שאני עושה כל בוקר כשאני מתעוררת הוא לקרוא בספר הזה.

יום אחד, פתחתי את הספר וקראתי את הקטע הבא: "בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו. לא תהיה כל השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). כאן עצרתי. נבהלתי וחשבתי לעצמי: בעתיד האדם הולך לחיות על פני האדמה? האם ישוע אדוננו לא הבטיח שבעתיד נחיה בשמיים? איך המילים האלה מדברות על להיות על פני האדמה? כיצד זה ייתכן? האם אני מפרשת את זה לא נכון? אז קראתי מהתחלה את הקטע, והמילים באמת דיברו על כך שבעתיד האדם הולך לחיות על פני האדמה. אז מה המשמעות האמיתית של זה? זה לא מספיק. אני חייבת להבין מה המשמעות האמיתית של הדבר הזה. אז המשכתי לקרוא: "לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהאדם יחיה לאורו של אלוהים, הוא יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים... כשהאנושות תבוא למנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם יהפוך לברוא אמיתי. האנושות תעבוד את אלוהים על פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). ככל שקראתי יותר הרגשתי מבולבלת יותר: האדם יעבוד את אלוהים בעודו על פני האשמה? כיצד זה הולך להתרחש? האם לא כתוב בספרי הקודש שזה יתרחש בשמיים? איך זה יכול להיות על פני האדמה? מיהרתי לפתוח את ספרי הקודש שלי ביוחנן י"ד 2-3, וקראתי את החלק בו ישוע אדוננו אומר: "בבית אבי מדורות רבים ואםלא כן הייתי אומר לכם הנני הלך להכין לכם מקום. ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם." ישוע אדוננו אומר בבירור שתחייתו ועלייתו השמימה נועדה כדי להכין מקום עבורנו, כך שיעדנו אמור להיות בשמיים. זוהי הבטחת האדון! חשבתי לעצמי: הספר הזה אומר דברים שונים מאלה שאמר אלוהים, אז איני יכולה להמשיך לקרוא בו. לאחר שסגרתי את הספר הייתי במצב רוח מבולבל מאוד, לא ידעתי מה נכון, אז התפללתי בהתמדה לאלוהים: "הו אלוהים, בבקשה הנחה אותי ותוביל אותי. מה עליי לעשות? האם עליי לקרוא את הספר הזה או לא? הו אלוהים, בבקשה הפוך אותי לנאורה, הנחה אותי..." לאחר שהתפללתי, חשבתי על איך לאחר הקריאה בספר הרגשתי שמערכת היחסים שלי עם אלוהים היא קרובה יותר, הרגשתי התלהבות רבה יותר באמונתי באלוהים ושרוחי נתמכת. אם אניח את הספר הזה ואפסיק לקרוא בו, אחזור למצבי הקודם שבו רוחי הרגישה שוממה. מאחר שהספר נתן לי כל כך הרבה, מאחר שאני יכולה להיות בטוחה שהוא הגיע מרוח הקודש, שלא ייתכן שהוא שגוי משום שהוא הגיע מרוח הקודש, ואפילו שהמילים האלה לא תואמות לתפיסותיי – אסור לי לוותר עליהן בשל כך ולא לקרוא אותן. כשחשבתי על זה, החלטתי שכדאי שאמשיך לקרוא לפני שאגיע להחלטה.

מיד לאחר מכן הרמתי שוב את הספר והמשכתי לקרוא: "מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה, ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא יוביל את החלק הנותר של האנושות. הוא יוביל את בני האדם האלה מהשמיים ולא מהארץ..." ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). המשכתי להרהר על כך במוחי: הקטע הזה עכשיו אומר שמקום מנוחתו של אלוהים הוא השמיים, ושבמהלך מנוחתו של האדם הוא יעבוד את אלוהים על פני האדמה. האם ייתכן שמקום מנוחתו של האדם הוא באמת על פני האדמה כפי שנאמר בדברים אלה? זה בלתי אפשרי! ישוע אדוננו כבר אמר שאנו נהיה בכל מקום שבו יהיה אלוהים, ושישוע אדוננו קם לתחייה ועלה השמימה, אם כך גם אנחנו לבטח נעלה השמימה! חשבתי על השנים שחלפו, איך פסעתי בשבילים רבים כל כך עבור אלוהים; איך נשאתי בכל כך הרבה סבל. האם לא היה זה כדי שאעלה השמימה ואפסיק לשאת בסבל על פני האדמה? אם הדברים הם באמת כפי שנאמר בספר הזה – שבעתיד האדם עדיין יחיה על פני האדמה – האם תקוותי לא יעלו חרס? שכבתי משותקת על מיטתי. הרגשתי חלשה מכף רגל ועד ראש. ככל שחשבתי על כך יותר, כך היה לי קשה יותר להירגע. לכן, כדי לפתור את העניין הזה, מיהרתי לביתה של אחותי.

כשהגעתי לביתה של אחותי, פגשתי אישה בגיל העמידה, ומההיכרות שערכה בינינו אחותי למדתי שזו היתה האחות לי. תוך זמן קצר, דיברתי איתן על מחשבותיי לאחר שקראתי את הספר הזה. אחרי שהקשיבה, האחות לי שיתפה איתי ואמרה: אחות, כולנו המאמינים באלוהים חושבים שישוע אדוננו הבטיח להכין מקום לאדם ושהוא יבקש מאיתנו להגיע אל כל מקום שבו הוא נמצא. אלוהים עלה השמימה, כך שבעתיד – כשאלוהים ישוב – הוא בוודאי יקבל את פנינו בשמיים כדי שנחיה יחד עמו. אבל האם מישהו מאיתנו חשב על השאלה אם דמיון והגיון שכזה הוא בר קיום? אם היה זה כפי שאנו מדמיינים שאלוהים יבוא וייקח אותנו לחיות בשמיים, אז האם דבריו של אדוננו בתפילה: 'מלכותך תבוא, רצונך ייעשה בארץ כפי שהוא בשמיים' (מתי ו' 10). והנבואה בספר חזון יוחנן: 'ואשמע קול גדול מןהכסא לאמר הנה משכן אלהים עםבני האדם ושכן בתוכם והמה יהיולו לעם והוא האלהים יהיה אתם (אלהיהם)' (חזון יוחנן כא' 3). לא מתבטלות? כיצד יוכלו הדברים האלה להתגשם כפי שנחזו? אם היעד הסופי שאלוהים מעניק לנו היה בשמיים, אז כשאלוהים יצר בראשית את האדם – לשם מה הוא גרם לנו לחיות על פני האדמה?" לא שוכנעתי מכך ולו במעט, וחזרתי ואמרתי: "אף על פי שהטקסטים הקדושים האלה אומרים את הדברים האלה, אלוהים עצמו אמר: 'אני הולך להכין מקום עבורכם. ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם' (יוחנן יד' 2-3). לאחר שישוע אדוננו קם לתחייה, הוא עלה השמימה וכאן אלוהים אומר שהוא ילך להכין לנו מקום. הוא אומר שבאשר הוא יהיה, נהיה גם אנחנו. אז זה מוכיח שאלוהים הבטיח לנו שנעלה השמימה לקבל חיי נצח; לא שנקבל חיי נצח על פני האדמה. זהו דבר שאיש לא יכול להכחיש!" האחות לי המשיכה לדבר בסבלנות: "אחות, זה נכון שאלוהים מכין מקום עבור אלה שמאמינים בו, אך האם המקום הזה הוא בעצם על פי האדמה או בשמיים? אלוהים לא אומר זאת במילים האלה, לכן על מה אנחנו מתבססים כשאנו אומרים שהמקום שהוא מכין לנו נמצא בשמיים? האם זוהי באמת הבטחת האל או שאלה תפיסותינו ודמיוננו? עבור אלה מאיתנו המאמינים באלוהים, על כל דבר להתבסס על דברו של אלוהים; אין לערבב את תפיסותינו ודמיוננו שלנו עם דבר האל, ואז לומר שזו משמעות דבר האל. האין זו הסתמכות על רעיונותינו שלנו כדי להסביר את דברו של אלוהים? האין זה סילוף דברו של אלוהים? אם כך, אין אנו יכולים להסתמך על הדמיון שבראשנו ועל מחשבותינו והעדפותינו שלנו כדי להסביר את דברו של אלוהים. אם נעשה כך, זו תהיה טעות. בבראשית ב' 7-8 נאמר: 'וייצר יהוה אלהים את-האדם, עפר מן-האדמה, ויפח באפיו, נשמת חיים; ויהי האדם, לנפש חיה. ויטע יהוה אלהים, גן-בעדן--מקדם; וישם שם, את-האדם אשר יצר.' אם כך, ניתן לראות שרצונו של אלוהים הוא שנחיה על פני האדמה. בנוסף, בתפילתו של אדוננו, אדוננו הורה לנו להתפלל לאלוהים שמלכותו תבוא על פני האדמה. נחזה בחזון יוחנן: 'מלכויות העולם היו למלכויות של אדוננו ושל משיחו' (חזון יוחנן, יא' 15); 'הנה משכן האל עם בני אדם, והוא ישכון איתם' (חזון יוחנן כא' 3). מהפסוקים האלה שבכתבי הקודש ושבנבואות, ניתן לראות שהמקום שאלוהים מכין לנו הוא על פני האדמה, ושיעדנו הסופי בעתיד הוא בארץ ולא בשמיים... " שיתופה של האחות לי עמד בניגוד מוחלט לתפיסותיי. פשוט לא הקשבתי למה שהיא אמרה. נעמדתי ואמרתי לה בכעס: "תפסיקי לדבר! במשך השנים התנהלתי, השקעתי וסבלתי למען אלוהים כדי שאוכל לעלות השמימה! לכל אורך הדרך ציפיתי לרגע שבו ייקח אותי אלוהים חזרה אל הבית השמימי, כדי שלא אסבול על פני האדמה. את אומרת שיעדנו הסופי הוא על פני האדמה. איני יכול לקבל זאת." אחרי שאמרתי את הדברים האלה, הסתובבתי ללכת. אחותי הצעירה רצה לעברי כדי לנסות לדבר איתי: "ליסה, איך את יכולה להיות כל כך עקשנית? האם העמדה הזו שאת מחזיקה בה היא נכונה? אלוהים אומר: 'אני הולך להכין מקום עבורכם', את לא יודעת את המשמעות האמיתית של המילים האלה, ואת מחזיקה במחשבות של עצמך. האין זו התנהגות מטופשת? זה לא סוג הגישה שבה צריכים להחזיק בני אדם המחפשים אחר האמת! ישוע אדוננו שלו אנו מצפים כבר חזר, האל הכול יכול הוא חזרתו של ישוע אדוננו! הספר שנתתי לך לקרוא הם אמירותיו ודבריו של אלוהים עצמו. האל שלו ציפינו מדי יום שייקח אותנו, חזר עכשיו. אנו חייבים להקשיב בתשומת לב. אסור לנו בשום אופן לפספס את ההזדמנות הנדירה הזו!"

נדהמתי לשמוע את אחותי אומרת את הדברים האלה. פשוט לא העזתי להאמין למה שכרגע שמעתי: אלוהים חזר? האם זה נכון? אז אחותי אמרה: "האם לא את אמרת לפני כן שהמילים בספר הזה מגיעות מרוח הקודש? כשאת קוראת בו, את מרגישה שאת מקבלת תמיכה רבה, שאת מחזיקה בעבודתה של רוח הקודש ושמערכת היחסים שלך עם אלוהים נעשית קרובה יותר. עכשיו חשבי על זה: פרט לדבר האל, מי עוד מסוגל להשיג השפעה כזו בדיבורו? כעת אלוהים חזר כדי לבצע עבודה ולהביע מילים חדשות, ואנו יכולים ליהנות ממתיקות דבריו של אלוהים. אם לא נחפש ונבדוק, אם פשוט נאחז בעיוורון בתפיסותינו ודמיוננו ונאחז במשמעות המילולית של כתבי הקודש מבלי לשחרר – בסופו של דבר נהרוס את עצמנו. בזמנם, הפרושים שהיו בקיאים מאוד בכתבי הקודש נאחזו במילותיהם של כתבי הקודש; הם כלל לא ניסו לבדוק אם ההבנה שלהם את כתבי הקודש היתה נכונה או לא, או אם היא התאימה לרצון האל או לא. אלא הם חשבו שאדם שלא נקרא המשיח אינו המושיע שעומד להגיע; הם פשוט לא בדקו אם דרכו של ישוע אדוננו יכולה לספק את צרכי חיי האדם, או אם היא יכולה להראות לאדם דרך לנהוג בה. הם רק נאחזו בעקשנות בתפיסותיהם ובדמיונם, וסירבו בעיוורון לישועת ישוע אדוננו, ובסופו של דבר ביצעו את הפשע האיום של צליבת אלוהים על הצלב. אנו לא יכולים ללכת בעקבות הפרושים ולצעוד בנתיב שלהם, נתיב התנגדות לאלוהים!" אחרי שהקשבתי לדבריה של אחותי חשבתי לעצמי: מה שאחותי אומרת הוא הגיוני. דבר האל הוא הפתרון היחיד כשרוחו של אדם שוממה. חשבתי על איך מצב רוחי באמת השתפר יותר ויותר מאז שקראתי את הדברים הכתובים בספר הזה; איך הספר נתן לי אמונה באלוהים; ואיך הוא גורם לי להרגיש שאלוהים נמצא בנוכחותי. אני אפילו מרגישה כאילו שאני מבינה אמיתות מסוימות. האם ייתכן שהדברים שבספר הזה הם באמת הדברים שאמר אלוהים שחזר? חזרתו של אלוהים היא עניין רציני. עדיף שלא אסרב ואשפוט בעיוורון; אני חייבת לעשות מאמץ כדי לבדוק ולחפש. איני יכולה להיות כמו הפרושים ההם שלא חיפשו אחר האמת, שנאחזו בתפיסותיהם בהתנגדותם לאלוהים! ברגע הזה הרגשתי מופתעת לטובה וגם מפוחדת בו זמנית. הופתעתי לטובה משום שהאמנתי באלוהים וציפיתי לחזרתו כדי שיקבל אותי אל מלכות השמיים, שם אוכל לחיות חיים חסרי דאגות, ולא אאלץ להתמודד עוד עם קשיים על פנים האדמה, והיום שמעתי את החדשות על חזרתו של אלוהים. זהו באמת אירוע אדיר ומשמח. פחדתי משום שאם האל הכול יכול הוא חזרתו של אלוהים, חלומי לחכות לאלוהים ולהתקבל למלכות השמיים יתנפץ לרסיסים... בלבי הרגשתי כל מיני רגשות מעורבים, לא ידעתי כיצד עליי להרגיש. הרגשתי חסרת ישע. כל שיכולתי לעשות היה לפנות אל האל בתפילה: "הו אלוהים! בכל יום ציפיתי לבואך לקחת אותי אל ביתך השמימי, אבל הם אומרים שהמקום שהכנת עבור יעדי הסופי נמצא כאן על פני האדמה. באמת איני מסוגלת להתמודד עם העובדה הזו. אני באמת לא רוצה לחוות קשיים כאלה על פני האדמה. הו אלוהים! כעת אני מרגישה סבל בלבי, בבקשה עזור לי והנחה אותי בדרכי הלאה." לאחר תפילתי חשבתי על דברי ישוע אדוננו: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות שמיים" (מתי ה' 3). זה נכון! אלוהים מחבב רק את עניי הרוח ואת אלה המחפשים אחר האמת ומרשה רק להם לבוא אל מלכות השמיים. עליי להיות עניית רוח. רק באמצעות הקשבה בתשומת לב לשיתופים שלהם אתאים לרצונו של אלוהים.

ברגע הזה, האחות לי אמרה: "אלוהים אמר: 'אשרי טהורי הלב, כי הם יראו את אלוהים' (מתי ה' 8). עלינו להקשיב לדברו של אלוהים ולפעול כבני אדם טהורי לב כשאנו מקבלים בברכה את חזרתו של אלוהים. על אף שהעבודה שאלוהים מבצע היום אינה תואמת לתפיסותינו ודמיוננו, עדיין כל דבר שאלוהים עושה הוא טוב, הכול למען האדם, ובין כל הדברים נמצא רצונו של אלוהים, אשר בו ניתן לחפש את האמת. אם איננו מבינים אותו באופן יסודי, אנו חייבים קודם לשים את עצמנו בצד ולעשות מאמץ לחפש אחר האמת, על מנת שנוכל לקבל את נאורותו של אלוהים ולהבין את רצון האל. אחות, פתחי את לבך ודברי על הדברים שאת עדיין לא מבינה, ונוכל לדבר יחד באמצעות שיתוף." הרגשתי שמה שהאחות לי אמרה היה הגיוני, עליי להירגע ולחפש, אז אמרתי: "אחות, יש דבר אחד שאיני מבינה. מדוע יעדנו הסופי אינו בשמיים אלא בעצם כאן על פני האדמה?" האחות לי מצאה את יוחנן ג' 13: "ואיש לאעלה השמימה בלתי אםאשר ירד מןהשמים בןהאדם אשר הוא בשמים" וישעיהו סו' 1: "השמים כסאי, והארץ הדם רגלי" ונתנה לי לקרוא את שני הקטעים האלה. אז היא שיתפה על משמעותם של שני הקטעים האלה. באמצעות שיתופה של האחות, הרגשתי שמוחי לפתע התבהר. גם אני הכרתי את הקטעים האלה מכתבי הקודש, אז למה אף פעם לא הרהרתי עליהם בעבר? אלוהים אומר בבירור שחוץ מבר האנוש שירד מן השמיים אף אדם לא יכול לעלות השמימה, משום שהשמיים הם כס מלכותו של אלוהים, והארץ היא הדום לרגליו. אם כך, איך ייתכן שהאדם יהיה ראוי לעלות השמימה? אלוהים ברא את האדם על פני האדמה וגרם לו לחיות על פני האדמה. מהיום שבו ברא אלוהים את האדם, האדם יישב את הארץ דור אחר דור, והתרבה בהדרגה. כל העבודה שביצע אלוהים לשם ישועת האדם היתה גם היא על פני האדמה. זה היה דבר שאלוהים ייעד מראש לפני זמן רב. זהו דבר שאף אדם לא יכול לשנות. נדמה שמלכות האל היא בעצם על פני האדמה, ושיעדה הסופי של האנושות הוא על פני האדמה ולא בשמיים! במשך כל הזמן הזה חייתי בתוך תפיסותיי ודמיוני – קבעתי שאלוהים יחזור כדי לקחת אותי לחיות בשמיים, אבל זה באמת לא תואם לרצונו של אלוהים; זה לא תואם לעובדות! עם זאת, עדיין לא הייתי מוכנה לחיות חיים מסוג זה על פני האדמה, היכן שאני מעונה בידי השטן. לכן זמן קצר לאחר מכן, הסברתי את מחשבותיי לאחות לי.

אחרי שהקשיבה לי, האחות לי פתחה את הספר "הדבר מופיע בבשר" וקראה לי קטע מדבר האל הכול יכול: "כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה 'שטן' מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות... לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, הרשעים גם הם לא יתקיימו עוד. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, הרשעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שהרשעים האלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאדם למנוחה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר').

באמצעות הקריאה בדבריו של האל הכול יכול, הגעתי להבנה שעל אף שבעתיד עדיין נחיה על פני האדמה, ברגע שאלוהים יסיים את השלב הסופי בעבודתו לישועת האנושות השטן יושמד, וחיינו על פני האדמה לעולם לא יוטרדו עוד בידי השטן, וגם לא נדאג, נתעצב, נזיל דמעות או נאנח. יהיה זה בדיוק כמו הזמן שבו חיו אדם וחווה בגן עדן. נהיה חופשיים לעבוד את אלוהים ונחיה חיים יפים ומבורכים שבהם נמצא אלוהים עם האדם. זהו יעדה הסופי של האנושות, וזהו הדבר האחרון שאלוהים ישלים בעבודתו באחרית הימים. זה באמת דבר אדיר! ברגע זה בדיוק נאנחתי: "מי יכול לדבר בבהירות כזו על יעדה הסופי של האנושות? מי יכול לסדר את סופה של האנושות? רק אלוהים יכול לעשות זאת!" זיהיתי את קול האל בדברו של האל הכול יכול, וראיתי שעבודתו של האל הכול יכול היא האל המופיע כדי לבצע עבודה! סוף סוף נפטרתי מהתפיסות שבמוחי וקיבלתי בשמחה את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, ושבתי בפני כס מלכותו של אלוהים. כל השבחים לאל הכול יכול!

קודם:הפגת חששות תמידיים

הבא:תחרות כזו מועילה לי מאוד

ייתכן שתאהב גם...