אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

45. פניו האמתיות של אדם טוב לכאורה

קמו זומאדיאן סיטי, מחוז הנאן

בתוך ראשי שלי, תמיד חשבתי על עצמי כבעלת אנושיות טובה. חשבתי כך כי לעתים קרובות שכניי החמיאו לי בפני הוריי על היותי נבונה ועל האופן בו אני דואגת למשפחה שלנו, באומרם שאני בבת עינם של הוריי. לאחר שהתחתנתי, חמי וחמותי שיבחו אותי בפני שכנים על היותי אדיבה ועל כך שאני מתייחסת אליהם כבת אל הוריה. במקום העבודה שלי, המפקד שלי שיבח אותי על היותי ישרה ומוכשרת. ומאז שקיבלתי את עבודת האל באחרית הימים, הייתי צייתנית בכל הדברים שהכנסייה ביקשה ממני לעשות. אני אף פעם לא סותרת את דברי המנהיג, אפילו כשאני ננזפת על ידו על שלא ביצעתי עבודה טובה, ולעתים קרובות אני עוזרת לאחים ואחיות שזקוקים לעזרה. לפיכך, אני מאמינה שאני אדם הגיוני, חומל וטוב לב בעל אנושיות. מעולם לא חשבתי על עצמי במונחים בהם משתמש אלוהים כדי לחשוף אדם חסר אנושיות או אדם בעל אנושיות חלשה. בעת תיקשור דברי האל עם אחים ואחיות, על אף שאני יודעת שאני צריכה להיות מודעת לאופיי שלי, אני ממשיכה להחזיק בהשקפתי וחושבת בלבי: אפילו אם אני לא אדם בעל אנושיות טובה, אני עדיין בעלת אנושיות טובה באופן יחסי בהשוואה לאחרים. במילים אחרות, לא משנה משנה מה נאמר בדבר האל או מה אומרים אחים ואחיות, אני לא מוכנה להתנתק מהרעיון של היותי אדם בעל אנושיות טובה.

יום אחד, בשעה שאכלתי ושתיתי את דבר האל, קטע אחד תפס את תשומת לבי. אלוהים אומר: "ישנם אנשים טובים מטבעם; הם מסוגלים לנהוג לפי האמת. אנושיותם של אחרים היא חלשה יותר, ולכן קשה להם לנהוג לפי האמת. ...האם תאמרו שמי שאינו נוהג לפי האמת חתר אי פעם אל האמת במעשיו? הוא בהחלט לא חתר אליה. זה האופן שבו הוא חושב: "זו דרך טובה, היא מביאה לי תועלת." בסופו של דבר הוא פועל על פי רעיונותיו הוא. הוא אינו חותר אל האמת מכיוון שישנה בעיה בלבו – לבו אינו תקין. הוא אינו חותר, אינו בוחן ואינו מתפלל לאלוהים; הוא פשוט נוהג בעיקשות על פי משאלותיו הוא. אדם כזה פשוט אינו מחבב את האמת כלל וכלל. ...אלו שאין בהם אהבה לאמת לא יחתרו אליה בזמן אמת, וגם לא יבחנו את עצמם לאחר מכן. הם לעולם אינם בוחנים בדקדקנות אם בסופו של דבר, הדברים שהם עושים הם נכונים או מוטעים; וכך הם תמיד מפירים עקרונות ופועלים בניגוד לאמת. ... אדם בעל לב, מסוגל לשגות רק פעם אחת כשהוא מתכוון לפעול בדרך מסוימת; לכל היותר פעמיים. פעם או פעמיים, לא שלוש ולא ארבע פעמים – זה היגיון תקין. אם הוא מסוגל לעשות את אותה השגיאה שלוש או ארבע פעמים, זה מוכיח שאהבה לאמת אינה שוכנת בקרבו, ושהוא אינו חותר אל האמת. אדם כזה בהחלט לא ניחן באנושיות." ("נוהג לפי האמת ופתירת בעיית האופי" מתוך "תיעוד נאומיו של המשיח"). לאחר שקראתי את הקטע הזה של דברי האל, חוויתי לפתע הארה. מסתבר שאנושיות טובה או רעה קשורה בקשר הדוק ליישום האמת. אדם בעל אנושיות טובה יבקש להשיג את האמת וינהיג את האמת בכל, ויבחן את עצמו לאחר מכן. תמיד החשבתי את עצמי אדם בעל אנושיות טובה, אז האם אני מישהי שמבקשת להשיג ולהנהיג את האמת בכל? במחשבה לאחור, לא התפללתי או ביקשתי להשיג את האמת ביחס לדברים רבים שנקרו בדרכי. לא בחנתי או הבנתי את עצמי לאחר מכן. למרות שהודיתי בטבעי המושחת, לא פתרתי את בעיותיי באמצעות ביקוש האמת, אלא המשכתי לחזור שוב ושוב על אותה הטעות. לפעמים, אפילו אם הבנתי היבט מסוים של האמת, נדמה שלא רציתי להנהיג אותה. אני זוכרת בבירור כמה דוגמאות כאלה. פעם אחת, אני זוכרת שהרגשתי תחושת ניכור כלפי השותפה שקיבלתי. הייתי מודעת לכך שאם הבעיה לא תיפתר הדבר ישפיע על אפקטיביות העבודה, אבל בגלל גאוותי והיוהרה שלי, סירבתי להשתחרר מהאגו שלי ולקיים איתה תקשורת פתוחה. במקום זאת, בלעתי את הצפרדע והמשכתי לעבוד, ובכך גרמתי לעבודה להיות מאוד לא אפקטיבית. כשראיתי לפעמים אחים ואחיות חושפים היבט מסוים של טבעם המושחת, לא ניסיתי לתקשר איתם את האמת כדי לעזור להם להכיר את עצמם, אלא במקום זאת שפטתי אותם מאחורי גבם. לא הכיתי על חטא או ניסיתי לשנות את דרכיי אפילו לאחר ששוחחו איתי מספר פעמים, אלא התעקשתי להמשיך ללכת בדרכיי הישנות. לא התאמצתי להשיג את התוצאות הטובות ביותר בעבודתי, אלא תמיד הייתי עצלנית וערמומית. התנהלתי ברשלנות ותמיד רימיתי את אלוהים כדי לשמר את הסטטוס שלי ואת עושרי ומעמדי. לא התייחסתי לכך ברצינות ולא היו לי נקיפות מצפון. כשקרו דברים בעבודה שלי, לא חיפשתי או חקרתי אלא פשוט עשיתי מה שרציתי. אפילו כשהדבר גרם להפסדים משמעותיים לכנסייה, לא הרגשתי שאני חייבת משהו לאלוהים, וגם לא הרגשתי מבוכה בשל מעשיי המרושעים. אפילו אם אלוהים הזכיר לי באמצעות דבריו וחשף את שחיתותי באמצעות הטיפול והגיזום בידי האחים והאחיות, המשכתי להתעלם ממנו וביצעתי את אותן עבירות יותר משלוש או ארבע פעמים. האין מעשים אלה מוכיחים שבעיני אלוהים אני חסרת אנושיות ואיני אדם האוהב את האמת? למרות הכל, לא ביקשתי להכיר את עצמי על בסיס האופי שלי, אלא המשכתי לענוד את זר הדפנה של "אנושיות טובה" על ראשי. כמה חסרת בושה הייתי!

כעת, לבי מלא רגשות אשם, ובד בבד מלא בהוקרת תודה לאלוהים. איני יכולה שלא לשפוך את לבי בפני אלוהים: "אלוהים, תודה על נאורותך, שאתה מאפשר לי לדעת שאני לא אדם בעל אנושיות טובה, עוזר לי להבין שאדם בעל אנושיות אמתית הוא אדם האוהב את האמת, אדם ששומע לאלוהים ומציית לאלוהים, אדם שמוכן להנהיג את האמת ולעסוק באהבת האל. אני גם מבינה שתפיסתי את עצמי אינה מבוססת על האמת שבדברי האל, אלא מבוססת על דמיונותיי ורעיונותיי שלי, וכן על השקפותי הארציות. זה מגוחך לגמרי. אלוהים, מעתה והלאה איני רוצה לבחון את עצמי דרך השקפותיו של השטן או על פי דמיוני שלי. אני רוצה להכיר את עצמי על בסיס דבריך, ולעשות כל שביכולתי לעסוק בחיפוש אחר האמת, כדי שאוכל להפוך בקרוב לאדם בעל אמת ואנושיות ולנחם את לבך."

קודם:יש אושר גדול בכנות

הבא:לשפוט אנשים על פי המראה זה פשוט אבסורד