אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

54. הסודות החבויים מאחורי השאפתנות

לי לי העיר דה-ג'ואו, מחוז שאנדונג

לפני זמן לא רב, האחים והאחיות בחרו בי למנהיגה בדרגת ביניים. יום אחד, כשנפגשתי עם חבריי לעבודה, לא יכולתי שלא לחשוב לעצמי: אני חייבת להצליח. אם אבצע את תפקידי בצורה עלובה, איך המנהיגים שלי ועמיתיי לעבודה יסתכלו עליי? כתוצאה מכך, כאשר דנו ביחד בנושא מסוים, כל עוד הייתה לי הבנה מועטה בנושא, הייתי מנסה להיות הראשונה שאומרת משהו. עם זאת, כאשר לא הייתה לי שום הבנה בנושא הנידון ולא יכולתי לומר משהו, הייתי נלחצת. במהלך ימים מועטים אלה של פגישות, הייתי מאוד עייפה ובמיוחד לחוצה, כאילו הייתי בשדה קרב. מאוחר יותר הרהרתי במה שגיליתי והבנתי שהסיטואציה הזו נבעה פשוט מהיוהרה שלי, ולא הייתה שום בעיה אמיתית.

יום אחד, המנהיגים עדכנו אותי בנוגע לישיבה. התרגשתי במיוחד כשהבנתי שהמנהיגים הבכירים יערכו את הישיבה, וחשבתי: נראה שהם הולכים להכשיר אותי, אם אעשה עבודה טובה ואשאיר רושם טוב, אולי הם יקדמו אותי, וכשהאחריות שלי תעלה, לא רק שעמיתיי לעבודה יעריצו אותי, אלא גם האחים והאחיות שלי. לכן בפגישה דיברתי בהססנות משום שפחדתי שאגיד מילים לא מתאימות שישאירו רושם גרוע על המנהיגים שלי. כאשר הפגישה הסתיימה לבסוף, מצב רוחי היה מרומם למרות שהייתי לחוצה ועייפה מהימים הקודמים, והרגשתי שהעתיד צופן בחובו הבטחה. מנקודה זו ואילך, שאפתנותי גדלה מאוד.

יום אחד, קראתי את הפסקה הבאה מהדרשה: "בעבר, כשאנשים ניסו להכיר את עצמם, הם התייחסו רק לעבירות שביצעו או לשחיתויות שהם חשפו, אך התרשלו בניתוח כל מילה ומעשה שלהם. כך הם לא ראו אילו מהם השתייכו לטבעו המושחת של השטן; אילו השתייכו לרעלינו של התנין הגדול האדום כאש, אילו השתייכו לממלכת הדמיון ולהשקפות אנושיים, ואילו היו כזבים וסטיות. מלבד דברים אלה, על אדם לנתח את גישותיו ואת מצביו הפנימיים, כך שיבין את הדברים החבויים בעמקי לבו, ויבוא בפני אלוהים כדי לראות לעומק את הדברים האלה בעזרת האמת. רק אז יכיר האדם את ממשות שחיתותו, ויראה את בעיית מהותו המושחתת. העובדה שאדם לא ביצע עבירה חמורה, אין משמעותה שאין בעיות החבויות בעמקי לבו. קשה אף יותר לפתור את הרוע, הנטיות והבעיות החבויות באופי האדם. מחלות קטנות אינן הורגות אנשים; רק המחלות החמורות הן שהורגות." (שיתופיהם של בכירים). לאחר שקראתי מילים אלה, לא יכולתי שלא לחשוב על מחשבותיי משתי הפגישות הקודמות, ובתוך תוכי חשבתי: איזה אופי שלט בכך? בנקודה זו, התחלתי לחפש את האמיתות התואמות למצב שלי, כך שאוכל לבחון ולנתח את העניין.

תחת הדרכתו של אלוהים נתקלתי בדברי אלוהים הבאים: "ישנם בני אדם שמעריצים את פאולוס במיוחד ומתייחסים אליו כאל אליל: הם אוהבים לצאת לשאת נאומים ולעבוד; הם אוהבים להתכנס ולדבר; הם אוהבים שאנשים מקשיבים להם, מעריצים אותם ומקיפים אותם. הם אוהבים כאשר הבריות חושבים ששיעור קומתם גבוה, והם מעריכים זאת כשאחרים מעניקים חשיבות לתדמיתם. הבה ננתח את טבעם מתוך התנהגותם: איזה סוג אופי יש לבני אדם עם התנהגויות כאלה? אם הוא באמת מתנהג כך, די בכך כדי להוכיח שהוא יהיר וגאוותן. הוא אינו עובד את אלוהים בכלל; הוא שואף למעמד רם והוא רוצה סמכות על אחרים, שהם יהיו בחזקתו ושמעמדו יהיה רם בעיניהם. זהו צלמו הקלאסי של השטן. מה שבולט בטבעו הוא היוהרה והגאוותנות, אי-הרצון לעבוד את אלוהים ותשוקה להערצה מצד אחרים. ניתן להבין היטב את טבעו מתוך ההתנהגויות האלה" ("כיצד יש להכיר את טבע האדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). ניסיתי שוב ושוב להבין כל מילה מדברי אלוהים, והשוויתי אותן למחשבות, למילים ולמעשים שלי, ורק אז ראיתי את האמת. האם הסיבה שבגללה הייתי לחוצה במיוחד ובשליטה עצמית בפגישה הייתה כדי לאפשר לאחרים לשים לב אליי או לייחס לי ערך? האם זה לא היה רק כדי לקבל מעמד גבוה יותר ושיותר אנשים יכבדו אותי? כשהרגשתי שהמנהיגים חושבים עליי דברים טובים, חשבתי שהעתיד שלי צופן בחובו הבטחה, והרגשתי אפילו יותר זחוחה ואנרגטית. מזה נוכחתי באופי של היהירות שלי. תמיד רציתי לבלוט, לשלוט באנשים, לזכות במקום בלבם של אנשים. ביקשתי את אותם הדברים כמו פאולוס. בעיקרון, לא שאפתי לסגוד לאלוהים או להשביע את רצונו, אלא להשתמש במעמד שאלוהים נתן לי כדי להשביע את רצונותיי ואת שאיפותיי. האם לא היה זה האופן שבו המלאך הראשי חשף את יהירותו? האם לא צעדתי בנתיב של צוררי המשיח?

לפני כן כאשר השתתפתי בפגישות, בקלות הייתי מתנהגת לא בטבעיות, אבל פשוט חשבתי שהייתי יותר מדי שחצנית, ולא ניתחתי את הדברים שעמדו מאחורי זה. כעת, לאחר ניתוח, אני מבינה שזה נבע מאופי יהיר ורברבני שמאחוריו עמדו תחבולנות אישית ושאיפות יהירות. היהירות שלי שלטה בי ופעלה רבות כנגד אלוהים: התרוצצתי בעודי ממלאת את תפקידי והייתי נואשת לבטא את עצמי כדי להשיג מעמד גבוה יותר ולקבל את הערצתם של אחי ואחיותיי; כשהייתי מתוודה מול אחי ואחיותיי, מעולם לא באמת ניתחתי את הדברים החבויים עמוק בפנים, אלא פשוט דיברתי על מעשיי החיצוניים כדי לרומם את עצמי ולשאת עדות עבור עצמי; כשאכלתי ושתיתי את דברי אלוהים, זה לא היה כדי להגביר את הבנתי או לקבל את האמת, אלא כדי להשוויץ בפני אחי ואחיותיי... כשחשבתי על זה, נרתעתי: לא שירתי את אלוהים, הייתי שקועה לחלוטין בענייני והתנגדתי לאלוהים. עכשיו, אלמלא אלוהים היה מאפשר לי להכיר באופיי היהיר ולראות את השאפתנות והטומאה שבבסיס עיסוקי הנלהב, וכן שצעדתי בנתיב הלא נכון – הייתי ממשיכה בדרכָי היהירות, והייתי עלולה לעשות דברים מרושעים שמתנגדים לאלוהים ובוגדים בו, ובכך להיות ראויה לעונשו של אלוהים.

אני מודה לאלוהים על הארתו והדרכתו שהגיעו בזמן, שהובילו אותי להכיר במהות של אופיי היהיר, ושאפשרו לי לראות שצעדתי בנתיב של צוררי המשיח. התנסות זו גרמה לי במיוחד להבין שבהתנסות שלי אני לא צריכה רק להקדיש תשומת לב לגילויים שלי ולהפרות שלי, אלא להשוות אותם לאמת ולנתח את הדברים החבויים עמוק בפנים כדי להשיג הבנה טובה יותר של אופיי ולעשות שינויים בטבעי. בעתיד, אני ארצה לבחון בזהירות את מצבי המנטלי ואת מצבי הפנימי, להבין את המהות המשחיתה שלי, לבקש את המסלול הנכון לישועתו של אלוהים וללכת בו.

קודם:הסיבה האמיתית לעבודה לא-יעילה

הבא:לחוות את אהבתו המיוחדת של אלוהים

פוסט בנושא דומה

  • קיים פיתרון ליוהרה

    שיאוצ'ן העיר ז'נגז'או, מחוז הנאן יהירות היא הפגם הקטלני שלי. בעבר נהגתי לחשוף תכופות את טבעי היהיר, ותמיד חשבתי שאני טוב מאחרים. במיוחד כשתיקנתי מ…

  • לאחר אבדן מעמדי

    הומין עיר ג'יאזו, מחוז חנאן בכל פעם שראיתי או שמעתי על מישהו שהוחלף כמנהיג קהילה וחש דכדוך, חולשה או רגזנות, בזתי לו. חשבתי שאין כאן דבר מעבר לאנשים ש…

  • נהניתי מסעודה עשירה

    שין וואי, מחוז ג'ג'יאנג עשרים וחמישה ו-26 ביוני היו ימים בלתי נשכחים. במחוז שלנו, ג'ג'יאנג, התקיים אירוע מדהים שבו רוב מנהיגי ועמיתי האזור נלכדו על י…

  • רק עכשיו התחלתי לצעוד בדרך הנכונה של החיים

    שי האן מחוז חביי נולדתי למשפחת איכרים ענייה. עוד מילדותי הייתי נבונה, משום שאף פעם לא רבתי עם ילדים אחרים ותמיד צייתי להוריי, ולכן נתפסתי כ"ילדה טובה"…