ב. האמיתות בנוגע לשלושת שלבי העבודה של אלוהים לישועת האדם

דברי אלוהים רלוונטיים:

כלל ניהולו של אלוהים מחולק לשלושה שלבים, ובכל שלב מוצבות דרישות הולמות מהאדם. יתר על כן, עם חלוף העידנים והתקדמותם, דרישותיו של אלוהים מהאנושות כולה גדלות יותר ויותר. כך עבודת הניהול של אלוהים מגיעה לשיאה בהדרגה, עד שהאדם חוזה בעובדת "הופעת הדבר בבשר," ובכך גדלות אף יותר הדרישות מהאדם, והדרישות מהאדם לשאת עדות גדלות אף יותר. ככל שהאדם מסוגל יותר לשתף פעולה עם אלוהים באמת, כך הוא מכבד יותר את אלוהים. שיתוף הפעולה מצד האדם הוא העדות שעליו לשאת, והעדות שהוא נושא היא נוהגו של האדם. לכן, השאלות אם עבודת האל יכולה להשפיע כמתוכנן ואם תיתכן עדות אמיתית קשורות הדוקות לשיתוף הפעולה והעדות של האדם. כשתושלם העבודה, כלומר כשכלל ניהולו של אלוהים יגיע לסופו, האדם יידרש לשאת עדות נעלית יותר, וכשעבודתו של אלוהים תגיע לסופה, נוהגו של האדם והיווכחותו יגיעו לשיאן. בעבר, האדם נדרש לפעול על פי החוק והדברות, ונדרש להיות סבלן וצנוע. כיום, האדם נדרש לציית לכל הסדרי האל ולאהוב את אלוהים אהבה אדירה, ובסופו של דבר, האדם נדרש להמשיך לאהוב את אלוהים גם כשהוא עובר תלאות. שלושת השלבים האלה הם דרישות שאלוהים מציב לאדם בהדרגה לאורך כלל ניהולו. כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת הניהול של אלוהים החלה בבריאת העולם, והאדם הוא עיקר העבודה הזו. אפשר לומר שבריאת הכל בידי אלוהים נעשתה למען האדם. מאחר שעבודת הניהול שלו מתפרסת על פני אלפי שנים ולא בוצעה תוך דקות או שניות ספורות, או כהרף עין או במשך שנה או שנתיים, היה עליו לברוא דברים נוספים שהיו נחוצים לשם הישרדותו של האדם, כגון השמש, הירח, כל מיני יצורים חיים ומזון וסביבת חיים עבור האנושות. זו הייתה תחילת ניהולו של אלוהים.

לאחר מכן, אלוהים העביר את האנושות לידי השטן. האדם חי בתחומו של השטן, והדבר הוביל בהדרגה לעבודת האל בעידן הראשון: הסיפור של עידן החוק... במהלך כמה אלפי שנים בעידן החוק, האנושות התרגלה להכוונה של עידן החוק, והיא החלה להתייחס אליה בקלות ראש ועזבה בהדרגה את השגחתו של אלוהים. על כן, במקביל לדבקותה בחוק, היא גם עבדה אלילים וביצעה מעשים רעים. היא נותרה ללא ההגנה של יהוה וחיה את חייה רק לפני המזבח בבית המקדש. למעשה, עבודת האל נטשה אותה כבר מזמן ועל אף שבני ישראל עוד דבקו בחוק וקראו בשם יהוה, ואפילו האמינו בגאווה שרק הם עמו של יהוה והם נבחריו של יהוה, כבוד האל נטש אותם חרישית...

(...)

כפי שהיה תמיד, לאחר עבודתו של יהוה בעידן החוק, אלוהים החל בעבודתו החדשה של השלב השני: ללבוש בשר ודם – להתגלם כאדם לפרק זמן של עשר או עשרים שנים – ולשאת את דבריו ולבצע את עבודתו בקרב מאמינים. אולם ללא יוצא מן הכלל, איש לא ידע זאת, ורק מספר קטן של בני אדם הכיר בכך שהוא אלוהים שהפך לבשר ודם, לאחר שהאדון ישוע מוסמר אל הצלב וקם לתחייה. ...ברגע שהשלב השני של עבודת האל הושלם – לאחר הצליבה – הושלמה עבודתו של אלוהים לגאול את האדם מחטאיו (כלומר, השבת האדם מידיו של השטן). לכן מאותו רגע ואילך, היה על האנושות רק לקבל את האדון ישוע כמושיע, כדי שחטאיה ייסלחו. באופן כללי, חטאי האדם כבר לא היוו מכשול לזכייתו בישועה ולבואו בפני אלוהים, והם כבר לא היו הדבר שבאמצעותו השטן מאשים את האדם. זאת משום שאלוהים עצמו ביצע עבודה אמיתית, הפך לדמותו ולניסיונו של בני האדם החוטאים הבשר והדם, ואלוהים עצמו היה קורבן המנחה של החטאים. כך האדם ירד מהצלב, נגאל וזכה בישועה בזכות בשרו ודמו של אלוהים, דמות בני האדם החוטאים הבשר והדם. על כן, לאחר שהאדם נפל בשבי השטן, הוא התקרב בצעד אחד לקבלת ישועה בפני אלוהים. כמובן, השלב הזה של העבודה היה ניהולו של אלוהים, שהיה שלב אחד מעל לעידן החוק וברמה מעמיקה יותר מעידן החוק.

(...)

ואז הגיע עידן המלכות, שהוא שלב מעשי יותר של עבודה, אך הוא גם השלב שהאדם הכי מתקשה לקבל. זאת משום שככל שהאדם מתקרב יותר אל אלוהים, כך מטהו של אלוהים מתקרב יותר אל אדם, וכך פני האל מופיעות בפני האדם ביתר בהירות. בעקבות גאולת האנושות, האדם חוזר באופן רשמי למשפחת האל. האדם חשב שכעת הגיע הזמן להנאה, אך הוא נתון למתקפה חזיתית של אלוהים שאיש מעולם לא ניבא. מתברר שזוהי הטבילה שאנשי האל צריכים "ליהנות" ממנה. תחת טיפול שכזה, לבני אדם אין ברירה אלא לעצור ולחשוב לעצמם, "אני השה שהיה אבוד במשך שנים רבות, שאלוהים השקיע כל כך הרבה כדי לקנות אותו בחזרה. אם כן, מדוע אלוהים מתייחס אליי כך? האם זוהי דרכו של אלוהים לצחוק עליי ולחשוף אותי?" ...בחלוף השנים, האדם הפך לרפה, משחווה את מצוקת הזיכוך והייסורים. על אף שהאדם איבד את ה"כבוד" וה"רומנטיקה" של ימים עברו, הוא החל להבין באופן לא מודע את אמת היותו אדם והחל להעריך את שנות מסירותו של אלוהים לישועת האנושות. האדם מתחיל אט-אט לתעב את הבהמיות שלו עצמו. הוא מתחיל לשנוא את פראיותו, את כל אי-ההבנות שלו עם אלוהים ואת הדרישות הבלתי סבירות שהוא מציב לאלוהים. לא ניתן להשיב את הזמן לאחור, אירועי העבר הופכים לזיכרונות המצערים של האדם, ודבריו ואהבתו של אלוהים הופכים לכוח המניע בחיים החדשים של האדם. פצעי האדם נרפאים עם כל יום שעובר, כוחו שב אליו והוא קם ומביט בפני האל הכול יכול... ואז הוא מגלה שאלוהים תמיד היה לצדו ושחיוכו וארשת פניו היפהפייה עדיין מרגשים כל כך. לבו עדיין מלא בדאגה לאנושות שברא, וידיו עדיין חמות וחזקות כפי שהיו בראשית. האדם כאילו חזר לגן עדן, אלא שהפעם האדם לא מקשיב יותר לפיתוייו של הנחש וכבר לא דוחה את יהוה. האדם כורע ברך בפני אלוהים, מרים את מבטו אל פניו המחייכות של אלוהים, ומעלה את הקורבן המנחה היקר לו מכל – הו! אדוניי, אלוהיי!

מתוך 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

העבודה שישוע עשה הייתה רק שלב רם יותר מהתנ"ך. היא שימשה לפתיחת עידן ולהובלת העידן הזה. מדוע הוא אמר, "אל תחשבו שבאתי לבטל את החוק, באתי כדי לקיים"? אולם בעבודתו היו דברים רבים שהיו שונים מהחוקים הנהוגים ומהדברות שבני ישראל צייתו להם בתקופת התנ"ך, מפני שהוא לא בא כדי להישמע לחוק, אלא כדי לקיים אותו. התהליך של קיום החוק כלל דברים ממשיים רבים: עבודתו הייתה מעשית ואמיתית יותר, ויתר על כן, היא הייתה מלאת חיים, ולא היוותה דבקות עיוורת בדוקטרינה. בני ישאל שמרו את השבת, הלא כן? כשישוע בא, הוא לא שמר את השבת, משום שהוא אמר שבר האנוש הוא אדון השבת, וכשאדון השבת מגיע, הוא עושה כרצונו. הוא בא לקיים את חוקי התנ"ך וכדי לשנות את החוקים. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשרת הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה שנחקקו בעבר, אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. באשר לדברים שיהוה הנהיג בישראל, הדרישה מבני האדם להעלות קורבנות מנחה, הדרישה לכבד את האב והאם, האיסור על עבודת אלילים, האיסור על תקיפת אחרים ועל הטלת קללות עליהם, האיסור על ניאוף, האיסור על עישון ושתייה לשוכרה, האיסור על אכילת המתים ועל שתיית דם – האין זו התשתית לנוהגכם אפילו כיום? על סמך תשתית העבר התבצעה העבודה עד היום. על אף שחוקי העבר כבר לא מוזכרים, ועל אף שהוצבו לכם דרישות חדשות, החוקים האלה לא בוטלו אלא רוממו למעמד גבוה יותר. האמירה שהם בוטלו פירושה שהעידן הקודם מיושן, אך יש כמה דברות שעליכם לכבד לנצח נצחים. דברות העבר כבר הונהגו וכבר הפכו להווייתו של האדם, ואין צורך לחזור על הדברות של האיסור על עישון, על שתייה וכן הלאה. על התשתית הזו, מונחים דברות חדשים בהתאם לצרכים שלכם כיום, בהתאם לשיעור קומתכם ובהתאם לעבודה של היום. קביעת דברות לעידן החדש אין פירושה לבטל את הדברות מהעידן הקודם, אלא לרומם אותן על התשתית הזו, להפוך את פעולותיו של האדם לשלמות יותר, וליישב אותן יותר עם המציאות. אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, אופייכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה צייתן. כלומר, כמה דברות פשוטות או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אתם לא זהים לבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד, אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורות מעידן התנ"ך לא יכולות לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הן יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם ואופייכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש אתכם, "המומחים", שאתם מרדנים מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא חלים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר מאיים מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שהיא מושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לדוקטרינה. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים באופי הישן שלכם, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

על אף שהנתיב שהאדם צועד בו היום הוא גם הנתיב של הצלב ושל הסבל, הדברים שהאדם של היום מנהיג, אוכל, שותה ונהנה מהם שונים מאוד מהדברים שהאדם עשה תחת החוק ובעידן החסד. מה שנדרש מהאדם כיום לא דומה למה שנדרש בעבר ודומה עוד פחות מכך למה שנדרש ממנו בעידן החוק. ומה נדרש מהאדם במסגרת החוק, כשהעבודה נעשתה בישראל? בני האדם נדרשו רק לשמור את השבת ואת החוקים של יהוה. לאיש אסור היה לעבוד בשבת או להפר את החוקים של יהוה. אך אין זה כך כעת. בשבת בני האדם עובדים, נאספים ומתפללים כרגיל, ולא מוטלת שום הגבלה. על בני האדם בעידן החסד היה להיטבל. זאת ועוד, הם נדרשו לצום, לבצוע לחם, לשתות יין, לכסות את ראשיהם ולרחוץ את רגליהם של אנשים אחרים. כעת הכללים האלו מבוטלים ונדרשות מהאדם דרישות רבות יותר, מפני שעבודתו של אלוהים מעמיקה בהתמדה והיווכחותו של האדם מגיעה לגבהים חדשים. בעבר, ישוע הניח את ידיו על האדם והתפלל, אך כעת, לאחר שהכל נאמר, מה התועלת בהנחת ידיים? מילים לבדן יכולות להשיג תוצאות. כשישוע הניח את ידיו על האדם בעבר, הוא עשה זאת כדי לברך את האדם ולרפא אותו. כך רוח הקודש עבדה באותה עת, אך לא כך הדבר כעת. כעת רוח הקודש משתמשת במילים בעבודתה כדי להשיג תוצאות. אלוהים הבהיר לכם את דבריו, ועליכם רק להנהיג אותם. דבריו הם רצונו והם מראים את העבודה שהוא יעשה. באמצעות דבריו, אתם יכולים להבין את רצונו ואת מה שהוא מבקש מכם להשיג. אתם רק מנהיגים את דבריו ישירות ללא צורך בהנחת ידיים. יש כאלה שיאמרו, "הנח עליי את ידיך! הנח עליי את ידיך כדי שאוכל לקבל את ברכתך ולקחת בך חלק." כל אלה הם נהגים מיושנים מהעבר שאסורים כעת משום שהעידן התחלף. רוח הקודש עובדת בהתאם לעידן ולא רק כאוות נפשה או לפי כללים קבועים. העידן התחלף, ועידן חדש מוכרח להביא עמו עבודה חדשה. כך הדבר בכל שלב עבודה, ולכן עבודתו של אלוהים מעולם לא חזרה על עצמה. בעידן החסד, ישוע עשה חלק גדול מהעבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו והענקת ברכות לאדם. אולם עשיית הדברים האלה בימינו לא תשרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה כך באותה עת, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם קיבל מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו, והוא יכול היה לזכות בחסד כל עוד הייתה לו אמונה. כולם זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסורים והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. מכיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו ולהעניק לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שהאדם יוכל להיגאל מחטא, וכדי שיימחלו חטאיו בזכות החסד. השלב הזה נעשה כדי לחשוף את אי-הצדק בין בני האדם באמצעות ייסורים, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי באמצעות מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זו עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולכן האדם לא ייהנה ממנו עוד. העבודה הזו התיישנה כעת והיא לא תיעשה עוד. כעת האדם זוכה בישועה באמצעות השיפוט של דבר האל. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה כתוצאה מכך. האין זה בזכות הדברים שאמרתי? כל שלב בעבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכל עבודה יש חשיבות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד, וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החוק יהוה הוציא את משה ממצרים באמצעות דבריו וכן דיבר עם בני ישראל. בזמן ההוא, חלק ממעשיו של אלוהים התבהרו, אך משום שאיכותם של בני האדם היתה מוגבלת ומשום שדבר לא היה יכול להביאם לידי הכרה מקיפה של הדברים, אלוהים המשיך בעבודתו ובאמירת דבריו. בעידן החסד בני האדם חזו שוב במעשיו של אלוהים. ישוע היה מסוגל לעשות אותות ומופתים, לרפא חולים, לגרש שדים ולהיצלב. שלושה ימים לאחר צליבתו הוא קם לתחייה והופיע בפני בני האדם כבשר ודם. זה כל מה שידעו בני האדם על אלוהים. בני האדם יודעים רק את מה שאלוהים מראה להם, ואם אלוהים לא היה מראה לבני האדם דברים נוספים, הרי שבזה היה מסתכם היקף הכרת האדם את אלוהים. לכן אלוהים ממשיך בעבודתו על מנת להעמיק הכרת האדם אותו, בתקווה שבני האדם ילמדו בהדרגתיות להכיר את מהות האל. באחרית הימים, אלוהים משתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לידי שלמות. דברי האל חושפים את טבעכם המושחת ומציאותיות האל מחליפה את תפיסותיכם הדתיות. האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים ירד ארצה בעיקר כדי להגשים את הדברים הבאים: "הדבר נהיה בשר, הדבר חודר לבשר, הדבר מופיע בבשר". אם אינכם מבינים זאת היטב, עדיין לא תוכלו לעמוד איתן. באחרית הימים אלוהים בעיקר מתכוון להשלים את השלב בעבודתו שבו הדבר מופיע בבשר, וזה רק חלק אחד מתוכנית הניהול של אלוהים. לכן הידע שלכם חייב להיות ברור; ללא קשר לאופן עבודתו של אלוהים, הוא לא מרשה לבני האדם להגבילו. אילולא היה אלוהים עושה את העבודה הזאת באחרית הימים, הכרתו של האדם את אלוהים לא הייתה יכולה להתחזק. כל שהייתם יודעים הוא שאלוהים יכול להיצלב ולהחריב את סדום, ושישוע יכול לקום לתחייה ולהופיע בפני פטרוס... אולם לעולם לא הייתם יכולים לטעון שדברי האל יכולים לעשות כל דבר, אפילו לכבוש את בני האדם. רק אם תחוו את דברי האל תוכלו לטעון להכרה כזו, וככל שתחוו יותר מעבודת האל, כך תעמיק הכרתכם אותו. רק אז אתם תפסיקו להגביל את אלוהים לתפיסותיכם האישיות.

מתוך 'הכרת עבודתו של אלוהים כיום' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבודה של אחרית הימים, דבר האל נושא עוצמה רבה יותר מהופעתם של אותות ומופתים, וסמכותו של דבר האל עולה על זו של האותות והמופתים. דבר האל חושף את כל הטבע המושחת שבלב האדם. אתם לא מסוגלים לזהות אותו בכוחות עצמכם. כשהוא ייחשף בפניכם באמצעות דבר האל, תבינו זאת באופן טבעי. לא תוכלו להתכחש אליו, ואתם תשתכנעו לגמרי. האין זו סמכותו של הדבר? זו התוצאה שמשיגה עבודתו הנוכחית של דבר האל. לפיכך, לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי עשיית אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות מילים, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. כשהשדים גורשו מהאדם והוא נגאל, פירוש הדבר היה רק שהוא נחטף מידי השטן והושב לאלוהים. עם זאת, אלוהים לא טיהר אותו ולא שינה אותו, והוא נותר מושחת. בתוך האדם קיימות עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם רק שב לאלוהים באמצעות גאולה, אך אין לו ידע לגביו והוא עדיין מתנגד לאלוהים ובוגד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זו רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי כדי להיות ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו, ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהתנקות. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להתנקות ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב את השלב הזה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, השלב הזה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל. באמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולגלות דברים, כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נחשפים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם ביטאו דברי תלונה, לא חיפשו חיים עוד, והפכו לפסיביים לחלוטין. האין זו הוכחה לכך שהם עדיין לא מסוגלים להישמע לאלוהים תחת ריבונותו? האין זה בדיוק הטבע השטני המושחת שלהם? כשלא עברתם ייסורים, הרמתם את ידיכם גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידו של ישוע. וקראתם בקול רם: "להיות בן אהוב של אלוהים! להיות מקורב של אלוהים! אנחנו מעדיפים למות ולא להישמע לשטן! למרוד בשטן הזקן! למרוד בתנין הגדול האדום כאש! מי ייתן והתנין הגדול האדום כאש ייאבד לגמרי את שלטונו! מי ייתן ואלוהים ישלים אותנו!" הקריאות שלכם היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעו זמני הייסורים, ושוב התגלה הטבע המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם. הוא עמוק יותר מחטא, מכיוון שהשטן שתל אותו, ומפני שהוא מושרש עמוק בתוך האדם. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. האדם לא מסוגל לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של דבר האל, ניתן להשיג תוצאות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מהשלב הזה ואילך. האדם צעק כך בעבר משום שהוא לא הבין כלל את הטבע המושחת המקורי שלו. כאלה הם הפגמים שבתוך האדם. לאורך פרק זמן כה ממושך של משפט וייסורים, האדם חי באווירה של מתח. דבר האל הוא זה שהשיג את כל זאת, הלא כן? אתם קראתם בקול רם מאוד גם לפני הניסיון[א] של עושי השירות, הלא כן? היכנסו למלכות! כל מי שמקבל את השם הזה ייכנס למלכות! כולם ייקחו חלק באלוהים! כשהגיע הניסיון של עושי השירות, כבר לא קראתם בקול. בהתחלה, כולם קראו, "אלוהים! יהיה אשר יהיה המקום שבו תשים אותי, אני אשמע להכוונה שלך." לאחר קריאת דברי האל, "מי יהיה פאולוס שלי?" האדם אמר, "אני מוכן!" ואז הוא ראה את הדברים, "ומה באשר לאמונתו של איוב?" לכן הוא אמר, "אני מוכן לאמץ את אמונתו של איוב. אלוהים, אנא בחן אותי!" כשהגיע הניסיון של עושי השירות, הוא התמוטט בן-רגע וכמעט לא יכול היה לשוב אל רגליו. אחרי זה, הפגמים בלבו של האדם פחתו בהדרגה. דבר האל הוא זה שהשיג את זה, הלא כן? על כן, הדברים שחוויתם בהווה הם תוצאות שהושגו באמצעות דבר האל, שהן אפילו אדירות יותר מהתוצאות שהשיגו האותות והמופתים שעשה ישוע. כבוד האל וסמכות האל עצמו שאותם אתם רואים לא ניבטים רק מהצליבה, מריפוי החולים ומגירוש השדים, אלא יותר מזה, משיפוט האל באמצעות דברו. זה מראה לכם שלא רק עשיית אותות, ריפוי חולים וגירוש שדים הם הסמכות והעוצמה של אלוהים, אלא שמשפט באמצעות דבר האל מייצג טוב יותר את סמכות האל ומגלה טוב יותר את כול יכולתו.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבודה של ישועת האדם, התבצעו שלושה שלבים, כלומר הקרב בשטן חולק לשלושה שלבים לפני תבוסתו המלאה של השטן. אולם האמת הפנימית של כלל עבודת הקרב בשטן היא שתוצאותיה מושגות באמצעות הרעפת חסד על האדם, ובאמצעות ההפיכה לקורבן החטאת של האדם, כיבוש האדם והפיכת האדם למושלם. לאמיתו של דבר, הקרב בשטן אין פירושו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, הכנת חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם זכה בישועה מלאה, השטן המבויש יהיה כבול לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב בשטן, והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, בסופו של דבר, לא ניתן היה להושיע את האדם באופן מלא, לא ניתן היה גם להביס את השטן לחלוטין, והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת לבוא אל היעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שלב לבה של עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות המוקדמת ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך משום הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן כבל את האדם והאדם נפל לו לנחלה. לפיכך, השטן הפך לזה שיש להביסו בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם, ומשום שהאדם הוא המושא של כל ניהולו של אלוהים, כדי להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן. פירוש הדבר הוא שאלוהים חייב להשיב את האדם לאחר שהוא הוחזק בשבי השטן. לפיכך, השטן חייב להיות מובס באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם, שינויים אשר משיבים לו את הגיונו המקורי, וכך ניתן לחטוף את האדם, שנלקח בשבי, בחזרה מהשטן. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומכבליו של השטן, השטן יבויש, האדם יילקח בסופו של דבר בחזרה, והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה, לאחר שהקרב יסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא מופיעה המילה "הניסיון".

קודם: 3. הקשר בין כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים

הבא: 1. אלוהים גאל את האנושות בעידן החסד, אז מדוע הוא עדיין צריך לעשות את עבודת המשפט באחרית הימים?

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה