במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם, אשר מהם נפרד במשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שעשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ולוקח אותם על עצמו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח באחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספים נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהיה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. באופן דומה, אנשים מאמינים שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה את ההיפך מתפיסת האדם. הוא לא בא אל קרבם של בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם אינו מבין ונותר חסר ידיעה. האדם רק ממתין לו ללא תכלית, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על "ענן לבן" (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, בעל סמכות ומלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילותיו מרגשות את "השמיים", ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.
"יהוה" הוא השם שהיה לי בזמן עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. "ישוע" הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. כלומר רק יהוה הוא אלוהיו של עם ישראל הנבחר, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהי משה ואלוהי עם ישראל כולו. לכן בעידן הנוכחי, כל בני ישראל, למעט העם היהודי, עובדים את יהוה. הם מעלים לו קורבנות על המזבח ומשרתים אותו, כשהם לבושים בגלימות כהונה במקדש. מה שהם מייחלים אליו הוא שיהוה ישוב ויופיע. רק ישוע הוא גואל האנושות. הוא קורבן החטאת שגאל את האנושות מחטא. כלומר שמו של ישוע בא מעידן החסד, והתקיים משום עבודת הגאולה בעידן החסד. שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד שעם ישראל העניק לאל שאותו עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם רק שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע באחרית הימים אך נסתר בין בני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם, אמיתי וממשי, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, כל האומות יבורכו בזכות דבריי, וגם ינופצו לרסיסים בזכות דבריי. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.
כשהמושיע יבוא במהלך אחרית הימים, אילו הוא עדיין ייקרא ישוע, ואילו הוא היה נולד שוב ביהודה, ועושה את עבודתו ביהודה, זו תהיה הוכחה לכך שבראתי רק את עם ישראל, ושגאלתי רק את עם ישראל, ושאין לי כל עניין עם הגויים. האם לא תהיה בכך סתירה של דבריי ש"אני אלוהים, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם"? עזבתי את יהודה ועשיתי את עבודתי בקרב הגויים, משום שאני לא רק אלוהיו של עם ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל הברואים. אני מופיע בקרב הגויים במהלך אחרית הימים, משום שאני לא רק יהוה, אלוהיו של עם ישראל, אלא משום שמעבר לכך, אני הבורא של כל נבחריי מקרב הגויים. לא בראתי רק את ארץ ישראל, את מצרים ואת לבנון, אלא בראתי גם את כל אומות הגויים מעבר לארץ ישראל. משום כך, אני אדון כל הברואים. השתמשתי בעם ישראל רק כנקודת פתיחה לעבודתי, השתמשתי ביהודה ובגליל כמעוזים לעבודת הגאולה שלי, והשתמשתי באומות הגויים כתשתית שממנה אביא את כל העידן לקצו. עשיתי שני שלבים של העבודה בארץ ישראל (שני שלבי העבודה של עידן החוק ועידן החסד), וביצעתי עוד שני שלבים של העבודה (עידן החסד ועידן המלכות) ברחבי הארצות מחוץ לארץ ישראל. בקרב אומות הגויים, אעשה את עבודת הכיבוש, ובכך אחתום את העידן. אם האדם תמיד יקרא לי ישוע המשיח, מבלי לדעת שפתחתי עידן חדש במהלך אחרית הימים ושהתחלתי עבודה חדשה, ואם האדם תמיד ימתין באובססיביות לבואו של ישוע המושיע, אקרא לבני אדם כאלה בני אדם שלא מאמינים בי. אלה הם בני אדם שלא מכירים אותי, ושאמונתם בי היא רמאות. האם בני אדם כאלה יכולים לחזות בבואו של ישוע המושיע מהשמיים? הם לא ממתינים לבואי אלא לבואו של מלך היהודים. הם לא כמהים לרגע שבו אשמיד את העולם הישן והטמא הזה, אלא נכספים לשובו של ישוע, שמסמן את גאולתם. הם מצפים לכך שישוע שוב יגאל את כל האנושות מהארץ המזוהמת והמרושעת הזו. איך ייתכן שבני אדם כאלה יהפכו לאלה שישלימו את עבודתי באחרית הימים? שאיפות האדם לא מסוגלות למלא את רצונותיי או לבצע את עבודתי, משום שהאדם רק מעריץ או מוקיר את העבודה שעשיתי בעבר, ולא יודע כלל שאני אלוהים עצמו, שתמיד חדש ולעולם לא ישן. האדם יודע רק שאני יהוה וישוע, ואין לו שמץ של מושג שאני זה של אחרית הימים, זה שיביא את האנושות לקצה. כל מה שהאדם נכסף אליו וכל מה שהאדם יודע נובע מהתפיסות שלו, וזה רק מה שהוא יכול לראות במו עיניו. הדברים האלה לא מתיישבים עם העבודה שאני עושה, אלא סותרים אותה. אם עבודתי הייתה מתנהלת לפי דעותיו של האדם, מתי היא הייתה נגמרת? מתי האנושות תיכנס אל המנוחה? וכיצד אוכל להיכנס ליום השביעי, יום השבת? אני עובד על פי תוכניתי ועל פי מטרתי, ולא על פי כוונותיו של האדם.
לעיון נוסף
