אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להישמע לכל דבריי ומעשיי ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לשכנע אותי ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מפרים את הדברים שאני מורה לכם ולא יודעים פחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רימה חסרת שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים, שאותו הבטיח לי אבי. האם רימה ברואה יכולה להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם; אתם תשובו לבית "אביכם" ואני אשוב אל צדו של אבי. חיבתו העדינה של אבי תלווה אותי והרמיסה של אביכם תבוא בעקבותיכם. לי תהיה תהילתו של אבי ולכם תהיה הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש, שמושחת מזה כבר עשרות אלפי שנים. אני אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית האסון הנובע מדבריי. אני אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, תתקיימו ותמותו בבוץ. אני אשוב לצורתי המקורית ולא אשאר עוד בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הגללים. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום של בכי עבורכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לעולם לא תראו אותי שוב. לא אנהל איתכם דו-שיח עמכם, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את מרדנותכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחובכם לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך אתם תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך אתם תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, תיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט תאהבו אותי, אך לא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אגרום לכם להתבייש בעצמכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים