דבר אלוהים היומי - "עבודת האל ונוהגו של האדם" - מובאה 155

עבודת הניהול הופיעה מלכתחילה אך ורק בגלל האנושות, כלומר הקיום האנושי הוא שגרם לה. לא היה כל ניהול לפני האנושות, או בראשית, כאשר נבראו השמיים והארץ וכל צבאם. אם בכל עבודת האל לא היה קיים נוהג המועיל לאדם, כלומר, אילו אלוהים לא היה בא בדרישות מתאימות מהאנושות המושחתת (אילו לא היה נתיב הולם לנוהג האדם בעבודה שאלוהים מבצע), הרי שאי-אפשר היה לקרוא לעבודה הזו ניהולו של אלוהים. אילו מכלול עבודתו של אלוהים הסתכם רק בהנחיית נוהגה של האנושות המושחתת, ואלוהים לא היה מבצע כל יוזמה משלו ולא מציג אף שמץ מכל-יכולתו או מחוכמתו, הרי שגם אם דרישותיו של אלוהים מהאדם היו גבוהות מאד, וגם אם אלוהים היה חי זמן ממושך בקרב בני האדם, האדם לא היה מכיר את טבעו של אלוהים כהוא זה. אילו היה זה המצב, הרי שלעבודה כזו כלל לא היה ראוי לקרוא ניהולו של אלוהים. במילים אחרות, עבודת הניהול של אלוהים היא העבודה שאלוהים מבצע וכל העבודה המתבצעת בהכוונת האל בידי מי שנפל בנחלת האל. ניתן לסכם את העבודה הזו כניהול, והיא כוללת את עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם וכן את שיתוף הפעולה בין אלוהים וכל חסידיו – לכל אלה ניתן לקרוא ביחד ניהול. כאן, עבודתו של אלוהים נקראת חזיונות, ושיתוף הפעולה של האדם נקרא נוהג. ככל שעבודתו של אלוהים נעשית נעלה יותר (כלומר ככל שהחזיונות נעשים נעלים יותר), כך נגלה לאדם ביתר בירור טבעו של אלוהים, וכך הוא סותר יותר את תפיסותיו של האדם, וכך נוהגו של האדם ושיתוף הפעולה מצדו נעשים נעלים יותר. ככל שגדלות הדרישות מהאדם, כך עבודתו של אלוהים סותרת יותר את תפיסותיו של האדם, וכתוצאה מכך הניסיונות שאלוהים מעמיד בהם את האדם והרף שבו האדם נדרש לעמוד נעשים חמורים יותר. עם תום העבודה הזאת, כל החזיונות יושלמו והדברים שהאדם נדרש להנהיג יגיעו לפסגת השלמות. זו תהיה גם העת שבה כל בן אדם יסווג על פי סוגו, היות שהדברים שהאדם נדרש להכיר כבר הוצגו בפניו. לכן כשהחזיונות יגיעו לשיאם, בהתאם לכך, העבודה תתקרב לסופה, וגם נוהגו של האדם יגיע לפסגתו. נוהגו של האדם מבוסס על עבודת האל, וניהולו של אלוהים בא לידי ביטוי מלא רק הודות לנוהגו של האדם ולשיתוף הפעולה מצדו. האדם הוא גולת הכותרת של עבודת האל, והוא מושא העבודה של כל ניהולו של אלוהים, וגם התוצר של כלל ניהולו של אלוהים. אילו אלוהים עבד לבדו, ללא שיתוף פעולה מצד האדם, דבר לא היה מביא את כלל עבודתו לכדי מימוש, וכך ניהולו של אלוהים היה חסר חשיבות. רק בחירת מושא הולם הנמצא מחוץ לעבודתו של אלוהים אשר מסוגל לבטא את העבודה הזאת ולהוכיח את כל-היכולת והחוכמה שלה, מאפשרת להגשים את מטרת ניהולו של אלוהים ולהגשים את המטרה של השימוש בכל העבודה הזאת כדי להביס לחלוטין את השטן. לפיכך, האדם הוא חלק חיוני בעבודת הניהול של אלוהים, והאדם הוא היחיד שמסוגל לגרום לניהולו של אלוהים לשאת פרי ולהגשים את מטרתו הסופית. מלבד האדם, אף יצור אחר אינו יכול למלא את התפקיד הזה. כדי שהאדם יביא את עבודת הניהול לכדי מימוש, יש לסלק מרדנותה של האנושות המושחתת. לשם כך האדם צריך לקבל נוהג המתאים לזמנים שונים ואלוהים צריך לבצע את העבודה המקבילה בקרב בני האדם. רק כך ניתן יהיה בסופו של דבר לזכות בקבוצה של אנשים שיביאו את עבודת הניהול לכדי מימוש. עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם לא יכולה להעיד על אלוהים עצמו רק באמצעות עבודתו של אלוהים לבדו. עדות כזו דורשת גם בני אדם חיים המתאימים להגשמת עבודתו. אלוהים יעבוד ראשית על בני האדם האלה, שדרכם עבודתו תבוא לידי ביטוי לאחר מכן, ובכך תינשא העדות לרצון האל בקרב הברואים. בכך אלוהים ישיג את מטרת עבודתו. אלוהים לא עובד לבדו כדי להביס את השטן, משום שהוא לא יכול להעיד על עצמו ישירות בקרב כל הברואים. אילו עשה כן, היה זה בלתי אפשרי לשכנע את האדם לחלוטין. זו הסיבה שאלוהים צריך לעבוד על האדם כדי לכבוש אותו, ורק אז אלוהים יוכל הוא לזכות בעדות שתינשא בקרב כל הברואים. אילו אלוהים היה עובד לבדו, ללא שיתוף פעולה מצד האדם, או אלמלא היה צורך בשיתוף פעולה מצד האדם, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את טבעו של אלוהים, ולעולם לא היה מודע לרצון האל. אם זה היה המצב, לא ניתן היה לקרוא לעבודת הניהול של אלוהים בשם הזה. אילו רק האדם עצמו היה חותר, שואף ומתאמץ, אך הוא לא היה מבין את עבודת האל, הוא היה רק מבצע מעשי קונדס. ללא עבודתה של רוח הקודש, מעשיו של האדם שייכים לשטן והאדם הוא מרדן ורשע. השטן מוצג לראווה בכל מעשיו של האדם המושחת, והם אינם תואמים את אלוהים, אלא אינם אלא התגלמותו של השטן. מכל הדברים שנאמרו, לא נאמר דבר הסותר את החזיונות והנוהג. על סמך החזיונות, האדם מוצא את הנוהג. הוא מוצא את הנתיב לצייתנות, כך שיוכל להשיל את תפיסותיו ולזכות באותם הדברים שלא היו ברשותו בעבר. אלוהים דורש מהאדם לשתף איתו פעולה ויתמסר באופן מלא לדרישותיו, והאדם מבקש לחזות בעבודה שאלוהים ביצע בכבודו ובעצמו, לחוות בעוצמתו הכל-יכולה של אלוהים, ולהכיר את טבעו של אלוהים. בסיכומו של עניין, הדברים האלה הם ניהולו של אלוהים. איחודו של אלוהים עם האדם הוא הניהול, והוא הניהול המשמעותי ביותר.

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה