בעולם רחב הידיים, התרחשו אינספור שינויים, פעם אחר פעם. איש לא מסוגל להוביל ולכוון את האנושות מלבד אלוהים המושל בכל הדברים בתבל. אין איש בעל הכוח האדיר לעמול למען האנושות הזו או להתכונן עבורה, ועל אחת כמה וכמה אין אדם שמסוגל להוביל את האנושות אל יעד האור והשחרור מהעוולות הארציות. אלוהים מקונן על עתיד האנושות, ומתאבל על נפילת האנושות. הוא חש צער על הצעדה האיטית של האנושות כלפי מטה ואל נתיב האין-חזור. האנושות שברה את לבו של אלוהים והתנערה ממנו, ובמקום זאת חיפשה את השטן. איש מעולם לא נתן דעתו לכיוון שבו תתקדם אנושות כזו. זו בדיוק הסיבה שאיש לא חש בכעסו של אלוהים. איש לא מחפש דרך לספק את אלוהים או מנסה להתקרב אל אלוהים. יתר על כן, איש לא מנסה להבין את צערו וכאבו של אלוהים. אפילו לאחר ששמע את קולו של אלוהים, האדם ממשיך בדרכו המתרחקת מאלוהים, מתחמק מחסדו ושמירתו של אלוהים ודוחה את האמת של אלוהים. והוא מעדיף למכור את עצמו לשטן, אויבו של אלוהים. ומי בכלל מקדיש מחשבה כלשהי לאופן שבו אלוהים יתנהג לאדם שלא חוזר בתשובה, שנטש אותו? איש לא יודע שהסיבה לכל התזכורות והתוכחות החוזרות ונשנות של אלוהים היא שיש בידיו של אלוהים אסון חסר תקדים שהוא הכין, אסון כזה שגופו ונשמתו של האדם לא יוכלו לשאת. האסון הזה הוא לא רק עונש לבשר והדם, אלא גם לנשמה. עליכם לדעת זאת: כשתוכנית האל מושלכת הצדה, וכשכל תזכורותיו ותוכחותיו לא זוכות להתייחסות, מה תהיה עוצמת כעסו? זה לא יהיה דומה לשום דבר שאף ברייה חוותה או שמעה אי פעם. על כן אני אומר שהאסון הזה הוא חסר תקדים ולעולם לא יחזור שנית. הסיבה לכך היא שתוכנית האל כוללת רק בריאה אחת וישועה אחת. זוהי הפעם הראשונה וגם האחרונה. לפיכך, איש לא מבין את כוונתו הטובה של אלוהים ואת ציפייתו הנלהבת של אלוהים לישועת האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם