דבר אלוהים היומי - "אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה" - מובאה 599

מי שלוקח את ילדיו וקרובי משפחתו שאין בהם כול אמונה לכנסייה, אנוכי מדי ומראה את טוב לבו. אנשים אלה מדגישים רק אהבה, ללא התייחסות לשאלה אם הם מאמינים או אם זהו רצון אלוהים. יש המביאים את נשותיהם או הוריהם בפני אלוהים, ובין אם רוח הקודש מסכימה או מבצעת את עבודתה ובין אם לא, הם "מאמצים בני אדם מוכשרים" למען אלוהים, בעיוורון. איזו תועלת יכולה לצמוח מהפניית טוב הלב הזה כלפי אותם בני אדם שאינם מאמינים? גם אם חסרי האמונה האלה שאין להם נוכחות של רוח הקודש נאבקים להיות חסידיו של אלוהים, בכול זאת לא ניתן להושיעם כפי שהאדם מאמין. את מי שזוכה לישועה לא קל כול כך להשיג למעשה. את מי שלא עבר את עבודתה וניסיונותיה של רוח הקודש ולא הובא לידי שלמות על ידי אלוהים בהתגלמותו, לא ניתן להשלים כלל. לפיכך לאנשים אלה חסרה נוכחותה של רוח הקודש מן הרגע שבו הם מתחילים להיות חסידי אלוהים כביכול. בהתאם למצבם בפועל, בפשטות לא ניתן להשלים אותם. לכן רוח הקודש אינה מחליטה להוציא עליהם אנרגיה רבה ואינה מעניקה להם כל נאורות או מנחה אותם בדרך כלשהי. היא רק מאפשרת להם ללכת בעקבותיה וחושפת בסופו של דבר את סופם – די בכך. התלהבותו וכוונותיו של האדם באים מן השטן, ובשום אופן אינם יכולים להשלים את עבודתה של רוח הקודש. אין זה משנה איזה מין אדם הוא אותו אדם, עליו לקבל את עבודתה של רוח הקודש – האם אדם יכול להשלים אדם? מדוע בעל אוהב את אישתו? ומדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים חשים חובה כלפי הוריהם? ומדוע ההורים מסורים לילדיהם? אילו מין כוונות מטפחים בני אדם בלבם באמת? האם אין זה כדי לממש את תוכניותיהם ורצונותיהם האנוכיים שלהם? האם זה אכן למען תוכנית הניהול של אלוהים? האם זה למען עבודתו של אלוהים? האם זה כדי למלא את חובתו של ברוא? מי שהאמין באלוהים תחילה ולא הצליח לזכות בנוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. נקבע שאנשים אלה יושמדו. אין זה משנה כמה אהבה יש באדם כלפיהם, היא אינה יכולה להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותו ואהבתו של האדם מייצגות את כוונות האדם, אך אינן יכולות לייצג את כוונותיו של אלוהים ואינן יכולות להחליף את עבודתו של אלוהים. גם אם האדם יפנה את המידה הרבה ביותר של אהבה או רחמים כלפי אנשים אלה, שכביכול מאמינים באלוהים ומעמידים פנים שהם חסידיו אך אינם יודעים מה פירוש להאמין באלוהים, הם בכול זאת לא יזכו באהדתו של אלוהים ולא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. גם אם בני אדם המקפידים ללכת בעקבות אלוהים הם בעלי איכות נמוכה ואינם יכולים להבין אמיתות רבות, הם בכול זאת זוכים מדי פעם בעבודתה של רוח הקודש, אך בני אדם באיכות טובה למדי שאינם מאמינים בכנות, בפשטות אינם יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. בפשטות אין אפשרות לישועה כשמדובר באנשים האלה. גם אם הם קוראים או שומעים מדי פעם את המסר או שרים שבחים לאלוהים, בסופו של דבר הם לא יוכלו להיוותר עד למועד המנוחה. השאלה אם אדם מחפש בכנות, אינה נקבעת על פי שיפוטם של אחרים לגביו ולא על פי דעתם של הסובבים אותו עליו, אלא על פי השאלה אם רוח הקודש עובדת בו ואם יש בו נוכחות של רוח הקודש, והדבר נקבע עוד יותר על פי השאלה אם טבעו משתנה ואם יש לו ידע על אלוהים לאחר שעבר את עבודתה של רוח הקודש במשך פרק זמן מסוים. אם רוח הקודש עובדת באדם, טבעו של אדם זה ישתנה בהדרגה, ודעתו על האמונה באלוהים תיעשה בהדרגה טהורה יותר. אין זה משנה כמה זמן האדם הוא חסיד אלוהים, כול עוד הוא השתנה, משמעות הדבר היא שרוח הקודש עובדת בו. אם הוא לא השתנה, משמעות הדבר היא שרוח הקודש אינה עובדת בו. גם אם אנשים אלה עושים שירות כלשהו, הדבר שממריץ אותם הוא כוונותיהם לזכות במזל טוב. שירות מדי פעם אינו יכול להחליף שינוי בטבעם. בסופו של דבר הם יושמדו בכול זאת, כי במלכות אין צורך במי שנותן שירות ואין צורך בכך שאיש שטבעו לא השתנה ישרת את אותם בני אדם שהובאו לידי שלמות ושנאמנים לאלוהים. דברים אלה מן העבר, "כשאדם מאמין באל, המזל מאיר פנים לכול משפחתו", מתאימים לעידן החסד אך אינם קשורים ליעדו של האדם. הם התאימו רק לשלב במהלך עידן החסד. הכוונה במשמעות הדברים האלה מכוונת לשלווה ולברכות החומריות שבני אדם נהנים מהן. אין פירושם שכול משפחתו של מי שמאמין באל תיוושע ואין פירושם שכשאדם זוכה במזל טוב, כול משפחתו מובאת אף היא למנוחה. השאלה אם אדם זוכה בברכות או סובל מצוקה נקבעת על פי מהותו ולא על פי המהות המשותפת לו ולאחרים. במלכות בפשטות אין אימרה כזו ואין כלל כזה. אם האדם יוכל לשרוד בסופו של דבר, הסיבה לכך היא שהוא עמד בדרישותיו של אלוהים, ואם האדם אינו מצליח בסופו של דבר להיוותר עד למועד המנוחה, הסיבה לכך היא שהאדם הזה מורד באלוהים ולא מילא את דרישותיו. לכול אדם יש יעד מתאים. יעדים אלה נקבעים בהתאם למהותו של כול אדם ואינם קשורים כלל לאחרים. התנהגותו הרעה של ילד אינה יכולה לעבור להוריו, וצדיקותו של ילד אינה יכולה להיות משותפת לו ולהוריו. התנהגותו המרושעת של הורה אינה יכולה לעבור לילדיו וצדיקותו של הורה אינה יכולה להיות משותפת לו ולילדיו. כול אדם נושא עמו את חטאיו שלו וכול אדם נהנה ממזלו שלו. איש אינו יכול להחליף אדם אחר. זוהי צדיקות. לדעת האדם, אם הורים זוכים למזל טוב, כך יכולים גם ילדיהם לזכות למזל טוב, ואם ילדים עושים רע, על הוריהם לכפר על חטאיהם. זוהי נקודת מבטו של האדם ודרכו של האדם לעשות דברים. אין זו נקודת מבטו של אלוהים. סופו של כול אדם נקבע בהתאם למהות הנובעת מהתנהגותו, והיא נקבעת תמיד באופן הולם. איש אינו יכול לשאת את חטאיו של אחר. יתרה מכך, איש אינו יכול לקבל עונש במקום אחר. זהו דבר מוחלט. דאגתו המסורה של הורה לילדיו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדקה במקום ילדיו וחיבתו ומילוי חובתו של ילד כלפי הוריו אין פירושה שהוא יכול לעשות מעשי צדקה במקום הוריו. זוהי המשמעות האמיתית שמאחורי הדברים, "אז יהיו שנים בשדה, אחד יילקח והאחר יישאר. שתי נשים יטחנו ברחיים, אחת תילקח והאחרת תישאר". איש אינו יכול לקחת את ילדיו עושי הרע למנוחה על סמך אהבתו העמוקה לילדיו, ואיש אינו יכול לקחת את אישתו (או אישה את בעלה) למנוחה על סמך התנהגותו הצדקת שלו עצמו. זהו כלל מינהלי ולא ייתכנו יוצאים מן הכלל למען איש. עושי צדקה הם עושי צדקה ועושי רע הם עושי רע. עושי צדקה יוכלו לשרוד ועושי הרע יושמדו. הקדושים הם קדושים, הם אינם מזוהמים. המזוהמים הם מזוהמים, ואין בהם ולו חלק קדוש אחד. כול הרשעים יושמדו וכול הצדיקים ישרדו, גם אם ילדיו של עושה רע עושים מעשי צדקה וגם אם הוריו של צדיק עושים מעשים רעים. אין קשר בין בעל מאמין לאישה חסרת אמונה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים חסרי אמונה. אלה הם שני סוגים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. בטרם נוכח במנוחה, יש לאדם קרובי משפחה גשמיים, אך לאחר שהוא נוכח במנוחה, אין לו עוד קרובי משפחה גשמיים ראויים לשמם. מי שממלא את חובתו ומי שאינו ממלא את חובתו הם אויבים, מי שאוהב את אלוהים ומי ששונא את אלוהים מנוגדים זה לזה. מי שנוכח במנוחה ומי שהושמד הם שני סוגי ברואים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. ברואים הממלאים את חובתם יוכלו לשרוד, וברואים שאינם ממלאים את חובתם יושמדו. יתרה מזאת, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כברואה? האם אתה אוהב את אישתך כדי למלא את חובתך כברוא? האם אתה ממלא את חובתך כלפי הוריך חסרי האמונה כדי למלא את חובתך כברוא? האם דעתו של האדם על האמונה באלוהים נכונה או לא? מדוע אתה מאמין באלוהים? מה ברצונך להשיג? כיצד אתה אוהב את אלוהים? מי שאינו יכול למלא את חובתו כברוא ואינו יכול לעשות מאמץ שלם, יושמד. לבני אדם כיום יש יחסים גשמיים ביניהם, וכן קשרי דם, אך מאוחר יותר כל זה יתנפץ. מאמינים וחסרי אמונה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, אלא הם מנוגדים זה לזה. מי שבמנוחה מאמין שיש אלוהים ונשמע לאלוהים. המורדים באלוהים כולם יושמדו. משפחות לא יתקיימו עוד על פני האדמה. כיצד יכולים להיות הורים או ילדים או יחסים בין בעלים לנשים? עצם אי-ההתאמה בין אמונה לחוסר אמונה תנתק את הקשרים הגשמיים האלה!

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה