המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

היום, נמשיך בשיתוף שלנו בנושא "אלוהים עצמו, הייחודי". היו לנו כבר שני שיתופים בנושא זה, הראשון עסק בסמכותו של אלוהים והשני עסק בטבעו הצודק של אלוהים. לאחר שהאזנתם לשני השיתופים האלה, האם רכשתם הבנה חדשה על זהותו, מעמדו ומהותו של אלוהים? האם תובנות אלה עזרו לכם להשיג ידע מהותי יותר וודאות על אמת קיומו של אלוהים? היום אני מתכנן להרחיב בנושא "סמכותו של אלוהים".

הבנת סמכותו של אלוהים מנקודות מבט המאקרו והמיקרו

סמכותו של אלוהים הינה ייחודית. היא הביטוי האופייני והמהות המיוחדת של זהותו של אלוהים עצמו. אין ישות, שנבראה או שלא נבראה, שיש בבעלותה ביטוי כה אופייני ומהות כה מיוחדת. רק לבורא יש סמכות מעין זו. כלומר רק הבורא – אלוהים הייחודי – בא לידי ביטוי בדרך זו ורק לו יש המהות הזו. מדוע לדבר על סמכותו של אלוהים? במה שונה סמכותו של אלוהים עצמו מן הסמכות שבמחשבות האדם? מה מיוחד בה? מדוע חשוב במיוחד לדבר עליה כאן? על כול אחד מכם לשקול את הנושא הזה בקפידה. בעיני רוב בני האדם, "סמכותו של אלוהים" היא רעיון מעורפל, שקשה מאוד לתפוס אותו, ורבים הסיכויים שכול דיון בו יהיה מעורפל. לפיכך יהיה באופן בלתי נמנע פער בין הידע על סמכותו של אלוהים שהאדם מסוגל לו, לבין מהות סמכותו של אלוהים. כדי לגשר על הפער הזה, יש להכיר בהדרגה את סמכותו של אלוהים דרך בני אדם, אירועים, דברים או תופעות מן החיים האמיתיים, שבהישג ידו של האדם, שבני האדם מסוגלים להבין. על אף שנדמה אולי כי את הביטוי "סמכותו של אלוהים" לא ניתן להבין עד תום, סמכותו של אלוהים אינה מופשטת כלל. הוא נוכח עם האדם בכל רגע בחייו, מוביל אותו בכול יום. כך, בחיי היום-יום שלו, כול אדם יראה ויחווה בהכרח את ההיבט המוחשי ביותר של סמכותו של אלוהים. מוחשיות זו הינה הוכחה מספקת לכך שסמכותו של אלוהים אכן קיימת, והיא מאפשרת לאדם להכיר בעובדה שאלוהים הוא בעל סמכות זו, ולהבין זאת באופן מלא.

אלוהים ברא הכול, ולאחר שברא זאת, יש לו ריבונות על כול הדברים. בנוסף לכך שיש לו ריבונות על כול הדברים, יש לו שליטה בכול הדברים. מה משמעות הדבר, הרעיון ש"לאלוהים יש שליטה בכול דבר"? כיצד ניתן להסבירו? כיצד הוא מיושם על החיים האמיתיים? כיצד תוכלו להגיע להכרת סמכותו של אלוהים על ידי הבנת העובדה ש"לאלוהים יש שליטה בכול דבר"? מעצם הביטוי "לאלוהים יש שליטה בכול דבר" עלינו להבין כי מה שאלוהים שולט בו אינו חלק מכוכבי הלכת, חלק מן הבריאה, לא כול שכן חלק מן האנושות, אלא הכול: מן העצום עד למיקרוסקופי, מן הנראה לעין עד לבלתי נראה, מן הכוכבים שביקום עד ליצורים החיים שעל פני האדמה, וכן המיקרואורגניזמים שלא ניתן לראות בעין בלתי מזויינת או הישויות הקיימות בצורות אחרות. זוהי ההגדרה המדויקת של "הכול" שאלוהים "שולט בו" והטווח שבו מפעיל אלוהים את סמכותו, היקף ריבונותו ושלטונו.

בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כול ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם רואה על פני האדמה, כול עונות השנה שהוא חווה, כול הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו של אלוהים, נשלטים על ידי אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כול הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, חיי כולם נשלטים על ידי חוקים מסויימים, והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה. מדוע? התשובה היחידה היא, בזכות סמכותו של אלוהים. או במלים אחרות, בזכות מחשבותיו של אלוהים ודברי אלוהים, מפני שאלוהים עצמו עושה את כל אלה. כלומר סמכותו של אלוהים ומחשבותיו של אלוהים הן שיוצרות את החוקים האלה. הם ישתנו בהתאם למחשבותיו, ושינויים אלה כולם מתרחשים או נעלמים למען תוכניתו. ניקח מגיפות, לדוגמה. הן מתפרצות ללא אזהרה, איש אינו יודע את מקורותיהן ולא את הסיבות המדויקות להתרחשותן, ובכול פעם שמגיפה מגיעה למקום מסויים, מי שנגזר גורלו אינו יכול לחמוק מאסון. המדע האנושי מבין כי המגיפות נגרמות על ידי התפשטות חיידקים זדוניים או מזיקים, והמדע האנושי אינו יכול לנבא את המהירות, ההיקף והשיטה שבה הם מועברים, ולא לשלוט בהם. על אף שהאנושות מתנגדת להם בכל האמצעים האפשריים, אין לה שליטה בזהותם של בני האדם או בעלי החיים שייפגעו באופן בלתי נמנע כשהמגיפה תפרוץ. הדבר היחיד שבני אדם יכולים לעשות הוא לנסות למנוע אותן, להתנגד להן ולחקור אותן. אך איש אינו יודע את הגורמים המקוריים המסבירים את תחילתה או סופה של כול מגופה, ואיש אינו יכול לשלוט בהן. אל מול עלייתה והתפשטותה של מגיפה, האמצעי הראשון שנוקטים בני האדם הוא פיתוח חיסון, אך פעמים רבות המגיפה מתפוגגת מעצמה עוד לפני שהחיסון מוכן. מדוע מגיפות מתפוגגות? יש אומרים שהושגה שליטה בחיידקים, אחרים אומרים שהן מתפוגגות בשל שינויים בעונות השנה... באשר לשאלה אם הספקולציות הפראיות האלה עומדות במבחן, המדע אינו יכול להציע כול הסבר ולא לתת תשובה מדויקת. האנושות מתמודדת לא רק עם הספקולציות האלה אלא עם חוסר ההבנה של האנושות והפחד שלה מפני המגיפות. בסופו של דבר, איש אינו יודע מדוע מגיפות פורצות ומדוע הן מסתיימות. כיוון שלאנושות יש אמונה במדע בלבד והיא נשענת עליו באופן מלא, אך אינה מכירה בסמכות הבורא ואינה מקבלת את ריבונותו, לא תהיה בידה תשובה לעולם.

תחת ריבונותו של אלוהים, כול הדברים מתקיימים ומתים בזכות סמכותו, בזכות ניהולו. יש דברים שבאים והולכים בשקט, והאדם אינו יכול לדעת מאין באו ולא לתפוס את הכללים שלהם הם מצייתים, לא כול שכן להבין את הסיבות לבואם וללכתם. על אף שהאדם יכול לשאת עדות, לשמוע או לחוות את כול המתרחש בקרב כול הדברים, על אף שלכולם יש השפעה על האדם ועל אף שהאדם תופס באופן תת-מודע את השגרתיות, הסדירות ואף את המוזרות של התופעות השונות, הוא בכול זאת אינו יודע דבר על רצון הבורא והמחשבות שמאחוריו. יש מאחוריהן סיפורים רבים, אמיתות נסתרות רבות. מכיוון שהאדם התרחק מן הבורא, מכיוון שהוא אינו מקבל את העובדה שסמכות הבורא שולטת בכול הדברים, הוא לעולם לא יידע ולא יבין כול דבר המתרחש תחת ריבונותו. בחלקן הגדול, שליטתו וריבונותו של אלוהים חורגות מגבולות הדמיון האנושי, הידע האנושי, ההבנה האנושית, מה שהמדע האנושי יכול להשיג. יכולותיה של האנושות שנבראה, אינן יכולות להתחרות בהן. יש האומרים, "כיוון שלא הייתם עדים לריבונותו של אלוהים בעצמכם, כיצד אתם יכולים להאמין שהכול כפוף לסמכותו?" לא תמיד לראות פירושו להאמין. לא תמיד לראות פירושו לזהות ולהבין. מאין אם כן באה האמונה? ביכולתי לומר בוודאות, "האמונה באה מן המידה והעומק של חששם של בני האדם מן המציאות והסיבות המקוריות לדברים, וניסיונם עמם". אם אתם מאמינים שאלוהים קיים, אך אינכם יכולים לזהות, כל שכן לתפוס, את עובדת שליטתו וריבונותו של אלוהים על כול הדברים, לעולם לא תודו בלבכם כי לאלוהים יש סמכות מעין זו וכי סמכותו של אלוהים הינה ייחודית. לעולם לא תקבלו באמת את הבורא כאדונכם, אלוהיכם.

גורל האנושות וגורל היקום אינם נפרדים מריבונותו של אלוהים

כולכם מבוגרים. חלקכם בגיל העמידה, חלקכם הגעתם לגיל הזיקנה. מלא מאמין למאמין, ומתחילת האמונה באלוהים לקבלת דבר אלוהים וחוויית עבודתו של אלוהים, כמה ידע היה לכם על ריבונותו של אלוהים? אילו תובנות רכשתם על הגורל האנושי? האם יכול אדם להשיג כול דבר שירצה בחייו? כמה דברים במהלך העשורים הספורים של קיומכם הצלחתם להגשים כפי שרציתם? כמה דברים לא התרחשו כמצופה? כמה דברים הגיעו כהפתעות נעימות? לכמה דברים אנשים עדיין ממתינים שיישאו פרי – מחכים באופן לא מודע לרגע הנכון, ממתינים לרצון השמיים? כמה דברים גורמים לאנשים להרגיש חסרי אונים ומתוסכלים? כול אדם מלא תקוות באשר לגורלו, ומצפה שכול דבר בחייו יתנהל כרצונו, שלא יחסרו לו מזון או בגדים, שעושרו יגדל בצורה מרשימה. איש אינו רוצה בחיים של עוני וקיפוח, מלאי קשיים, רדופי אסונות. אך בני האדם אינם יכולים לחזות את הדברים האלה ולא לשלוט בהם. אולי בעיני אחדים, העבר אינו אלא ערבוביה של חוויות. הם אינם לומדים לעולם מהו רצון השמיים ולא אכפת להם מהו. הם חיים את חייהם ללא מחשבה, בדומה לבעלי חיים, חיים מיום ליום, מבלי שיהיה להם אכפת מהו גורל האנושות, מדוע בני אדם חיים או כיצד עליהם לחיות. אנשים אלה מגיעים לגיל זיקנה מבלי שרכשו כול הבנה על הגורל האנושי, ועד לרגע מותם, אין להם מושג מהם החיים. אנשים כאלה הם מתים, הם ישויות ללא רוח, הם חיות. על אף שהם חיים בין כול הדברים, בני אדם מפיקים הנאה מן הדרכים הרבות שבהן העולם מספק את צורכיהם החומריים, על אף שהם רואים כיצד העולם החומרי הזה מתקדם בהתמדה, לחוויה שלהם – הדברים שלבם ורוחם חשים וחווים – אין כול קשר לדברים חומריים, ואין דבר חומרי שישמש לה תחליף. זוהי הכרה עמוקה בלב האדם, דבר-מה שלא ניתן לראות בעין בלתי מזויינת. הכרה זו טמונה בהבנתנו על חיי האדם והגורל האנושי ובהרגשתנו כלפיהם. והיא מובילה אותנו לא פעם לחשש, כי אדון בלתי נראה קובע את סדר כול הדברים, מתזמר הכול למען האדם. בין כול הדברים האלה, לא ניתן אלא לקבל את הסדרים והתזמורים של הגורל. יחד עם זאת, לא ניתן אלא לקבל את הדרך קדימה, שהבורא פרש לפנינו, את ריבונותו של הבורא על הגורל האנושי. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. יהיו אשר יהיו התובנה והעמדה שהאדם מחזיק בהן ביחס לגורל, איש אינו יכול לשנות את העובדה הזו.

לאן תלכו בכל יום, מה תעשו, במי או במה תפגשו, מה תאמרו, מה יקרה לכם – האם ניתן לנבא משהו מן הדברים האלה? בני אדם אינם יכולים לחזות את כול ההתרחשויות האלה, לא כול שכן לשלוט באופן התפתחותן. בחיים האירועים האלה, שלא ניתן לצפותם מראש, מתרחשים ללא הרף, והתרחשותם הינה יום-יומית. העליות והמורדות היום-יומיים והדרכים שבהן הם מתגלים או הדפוסים שבהם הם מתממשים, מהווים תזכורות תמידיות לאנושות על כך שדבר אינו מתרחש באקראי, שרצון האדם אינו יכול לשנות את ההסתעפויות של הדברים האלה, ואת העובדה שהם בלתי נמנעים. כול דבר המתרחש מוסר אזהרה מן הבורא לאנושות, וכן מעביר מסר על כך שבני האדם אינם יכולים לשלוט בגורלם. יחד עם זאת, כול מאורע מהווה סתירה לשאיפתה ולרצונה הפראיים וחסרי התועלת של האנושות לקחת את גורלה בידיה. הם דומים לסטירות רבות עוצמה על לחייה של האנושות, הנוחתות בזו אחר זו והמאלצות את בני האדם לשקול מחדש את השאלה, מי שולט בגורלם בסופו של דבר. וכאשר שאיפותיהם ורצונותיהם מסוכלים ומתנפצים פעם אחר פעם, בני האדם מגיעים באופן טבעי לקבלה לא מודעת של מה שצופן בחובו הגורל וקבלה של המציאות, של רצון השמיים וריבונות הבורא. מן העליות והמורדות היום-יומיים האלה עד לגורלם של חיים אנושיים שלמים, אין דבר שאינו חושף את תוכניות הבורא וריבונותו. אין דבר שאינו מעביר את המסר כי "לא ניתן לחרוג מסמכות הבורא", שאינו מעביר את האמת הנצחית כי "סמכות הבורא היא סמכות עליונה".

גורלם של האנושות והיקום שזור באופן הדוק בריבונותו של הבורא, קשור באופן שאינו ניתן להתרה לתזמורי הבורא. בסופו של דבר, לא ניתן להפרידו מסמכות הבורא. דרך חוקי כול הדברים, מגיע האדם לידי הבנה של תזמור הבורא וריבונותו. דרך כללי ההישרדות הוא תופש את שלטון הבורא. מגורלם של כול הדברים הוא מסיק מסקנות על הדרכים שבהן הבורא מפעיל עליהם את ריבונותו ושליטתו. ובמעגלי החיים של בני האדם וכול הדברים, האדם חווה באמת את התזמורים והסדרים שקובע הבורא לכול הדברים והיצורים החיים, ועֵד באמת לאופן שבו תזמורים וסדרים אלה באים במקום כול החוקים, הכללים והמוסדות הארציים, כול העוצמות והכוחות האחרים. לאור זאת מוכרחה האנושות להכיר בכך שאין ישות שנבראה, אשר יכולה להפר את ריבונותו של הבורא, שאין כוח שיכול להתערב באירועים ובדברים שנקבעו מראש על ידי הבורא, או לשנותם. על פי חוקים וכללים אלוהיים אלה, בני האדם וכול הדברים חיים ומתרבים, מדור לדור. האין זו ההתגלמות האמיתית של סמכות הבורא? על אף שהאדם רואה, בחוקים האובייקטיביים, את ריבונותו של הבורא והסדר שהוא קובע לכול האירועים והדברים, כמה בני אדם יכולים לתפוס את עיקרון ריבונותו של הבורא על היקום? כמה בני אדם יכולים באמת לדעת, לזהות ולקבל את ריבונותו של הבורא והסדר שהוא קובע לגורלם, ולהיכנע להם? לאחר שהאמין לעובדת ריבונותו של הבורא על כול הדברים, מי יאמין באמת ויכיר בכך שהבורא אף מכתיב את גורל חיי האדם? מי יכול להבין באמת את העובדה, שהגורל האנושי מונח בכף ידו של הבורא? איזו מין גישה על האנושות לאמץ כלפי ריבונותו של הבורא, כשהיא ניצבת מול העובדה שהוא שולט בגורל האנושות? זוהי החלטה שעל כול אדם העומד כעת מול העובדה הזו, לקבל למען עצמו.

0תוצאת(תוצאות) חיפוש