המשך של הדבר מופיע בבשר

recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

צאצאים: נקודת המפנה החמישית

לאחר שנישא, מתחיל האדם לטפח את הדור הבא. אין לו זכות החלטה בשאלה, כמה ואילו מין ילדים יהיו לו. גם הדברים האלה נקבעים על ידי גורלו של האדם, שנקבע מראש על ידי הבורא. זוהי נקודת המפנה החמישית שדרכה על האדם לעבור.

אם אדם נולד כדי למלא את תפקיד ילדו של מישהו אחר, הוא מגדל את הדור הבא כדי למלא את תפקיד ההורה של מישהו אחר. שינוי תפקידים זה גורם לאדם לחוות שלבים שונים של החיים מנקודות מבט שונות. הוא אף מעניק לו מערכות שונות של חוויות חיים, שבהן הוא לומד להכיר את אותה ריבונות של הבורא, וכן את העובדה שאיש אינו יכול לחרוג מקביעתו מראש של הבורא ולא לשנותה.

1. לאדם אין שליטה במה שיקרה לצאצאיו

לידה, גדילה ונישואין, כולם גורמים לסוגים ומידות שונות של אכזבה. יש שאינם שבעי רצון ממשפחתם או מן המראה החיצוני שלהם, יש שלא אוהבים את הוריהם, יש שנוטרים טינה לסביבה שבה גדלו או שיש להם חשבון אתה. ולרוב בני האדם, בין כל האכזבות האלה, הנישואין הם שגורמים לאי-שביעות הרצון הרבה ביותר. תהיה אשר תהיה מידת אי-שביעות רצונו של האדם מלידתו, גדילתו או נישואיו, כול אדם שעבר אותם יודע שלא ניתן לבחור היכן ומתי להיוולד, כיצד להיראות, מי יהיו הורינו, ומי יהיו בן או בת זוגנו, אלא בפשטות יש לקבל את רצון השמיים. אך כשמגיעה העת לבני אדם לגדל את הדור הבא, הם משליכים את כול תשוקותיהם שלא מומשו במחצית הראשונה של חייהם, על צאצאיהם, בתקווה שהם יפצו אותם על כול האכזבות שחוו במחצית הראשונה של חייהם. כך מטפחים בני האדם כול מיני פנטזיות על ילדיהם: כי בנותיהם יגדלו ויהיו ליפהפיות מדהימות, בניהם – לאדונים נאים, כי בנותיהם יהיו תרבותיות וכישרוניות ובניהם – סטודנטים מבריקים וספורטאים מצטיינים, כי בנותיהם יהיו עדינות, מוסריות ונבונות, בניהם – חכמים, מוכשרים ורגישים. הם מקווים כי בין אם אלה בנות או בנים, הם יכבדו את המבוגרים מהם, יתחשבו בהוריהם, יהיו אהובים על הכול ויזכו לשבחים מכל אדם... בשלב זה, תקוות לחיים נובטות מחדש ותשוקות חדשות ניצתות בלבם של בני האדם. בני האדם יודעים שהם חסרי אונים וחסרי תקווה בחיים האלה, שלא תהיה להם הזדמנות נוספת, תקווה נוספת, להתבלט ביחס לאחרים, ושאין להם ברירה אלא לקבל את גורלם. וכך הם משליכים את כול תקוותיהם, רצונותיהם הלא ממומשים והאידיאלים שלהם, על הדור הבא, בתקווה שצאצאיהם יוכלו לעזור להם להגשים את חלומותיהם ולממש את רצונותיהם, שבנותיהם ובניהם יביאו תהילה לשם משפחתם, יהיו לאנשים חשובים, עשירים או מפורסמים. בקצרה, ברצונם לראות כי מזלם של ילדיהם עולה ומשגשג. תוכניותיהם של בני האדם והפנטזיות שלהם הן מושלמות. האין הם יודעים כי מספר הילדים שיהיו להם, מראם החיצוני, יכולותיהם של ילדיהם וכו', אינם החלטה שלהם, כי גורל ילדיהם אינו מונח כלל בכף ידם? בני האדם אינם אדונים לגורלם, אולם הם מקווים לשנות את גורל הדור הבא. הם חסרי אונים להימלט מגורלם שלהם, אולם מנסים לשלוט בגורל בניהם ובנותיהם. האין הם מעריכים את עצמם יתר על המידה? האין זו טיפשות ובורות מצד האדם? בני אדם עושים כול מאמץ למען צאצאיהם, אך בסופו של דבר מספר הילדים שיש להם ואופיים, אינם נותנים מענה לתוכניותיהם ולרצונותיהם. יש אנשים שהם חסרי פרוטה אך מולידים ילדים רבים; יש שהם עשירים, אך אין להם ילדים כלל. יש שרוצים בבת, אך משאלה זו אינה ניתנת להם; יש שרוצים בבן, אך אינם מצליחים להוליד בן זכר. יש שבעיניהם ילדים הם ברכה; בעיני אחרים, הם קללה. יש זוגות שהם נבונים, אך מולידים ילדים קשי תפיסה; יש הורים חרוצים וישרים, אך הילדים שהם מגדלים הם עצלנים. יש הורים טובי לב והוגנים, אך יש להם ילדים ערמומיים ומרושעים. יש הורים שהם בריאים בנפשם ובגופם, אך מולידים ילדים מוגבלים. יש הורים שהם פשוטים ולא מצליחים, אך יש להם ילדים המגיעים להישגים גדולים. יש הורים במעמד נמוך, שיש להם ילדים העולים לגדולה...

2. לאחר שגידלו את הדור הבא, רוכשים בני אדם הבנה חדשה על הגורל

רוב בני האדם אשר נישאים, עושים זאת בסביבות גיל שלושים, ובשלב זה בחיים אין לאדם כול הבנה על הייעוד האנושי. אך כשבני אדם מתחילים לגדל ילדים, כשצאצאיהם גדלים, הם צופים בדור החדש כשהוא חוזר על החיים ועל כול החוויות של הדור הקודם, רואים כיצד עברם שלהם משתקף בהם ומבינים כי את הדרך שבה הולך הדור הצעיר, בדומה לדרכם שלהם, לא ניתן לתכנן או לבחור. אל מול עובדה זו, אין להם ברירה אלא להודות בכך שגורלו של כול אדם נקבע מראש. ומבלי להבין זאת לגמרי, הם מניחים בהדרגה בצד את רצונותיהם, והתשוקות שבלבם מבליחות וכבות... במהלך תקופה זו, האדם עבר כבר את רוב אבני הדרך החשובות בחיים והשיג הבנה חדשה של החיים, אימץ גישה חדשה. למה יכול לצפות אדם בגיל הזה מן העתיד ואילו אפשרויות עומדות בפניו? איזו אישה בת חמישים חולמת עדיין על הנסיך המקסים? איזה גבר בן חמישים מחפש עדיין את שלגייה שלו? איזו אשה בגיל העמידה מקווה עדיין להפוך מברווזון מכוער לברבור? האם לרוב הגברים המבוגרים יש דחף לקריירה הזהה לזה של גברים צעירים? לסיכום בין אם האדם הוא גבר או אישה, רבים הסיכויים שלכול מי שמגיע לגיל הזה תהיה גישה רציונלית ומעשית יחסית כלפי נישואין, משפחה וילדים. לאדם כזה לא נותרו ברירות, ביסודו של דבר, לא נותר דחף לקרוא תיגר על הגורל. ככול שהדבר נוגע לניסיון האנושי, מייד כשהאדם מגיע לגיל הזה, הוא מפתח באופן טבעי את הגישה הזו: "יש לקבל את הגורל, לילדיי יש מזל משלהם, גורל האדם נקבע על ידי השמיים". רוב בני האדם שאינם מבינים את האמת, לאחר שעמדו בכול העליות והמורדות, התסכולים והקשיים של העולם הזה, יסכמו את תובנותיהם על חיי האדם בשתי מלים: "זה הגורל!" על אף שביטוי זה כולל בתוכו את מסקנתם והבנתם של בני האדם החילונים ביחס לגורל האנושי, על אף שהוא מבטא את חוסר האונים של האנושות וניתן לומר שהוא חודר ומדויק, הוא רחוק מאוד מהבנתה של ריבונות הבורא, ובפשטות אינו תחליף לידיעה על סמכותו של הבורא.

3. האמונה בגורל אינה תחליף להכרת ריבונותו של הבורא

לאחר שהייתם חסידיו של אלוהים במשך שנים כה רבות, האם יש הבדל משמעותי בין הידע שלכם על הגורל לבין זה של בני האדם החילונים? האם הבנתם באמת את קביעתו מראש של הבורא ולמדתם להכיר באמת את ריבונותו של הבורא? יש בני אדם המבינים לעומק את הביטוי "זה הגורל", אך הם אינם מאמינים כלל בריבונותו של אלוהים, אינם מאמינים כי גורל אנושי מסודר ומתוזמר על ידי אלוהים ואינם מוכנים להיכנע לריבונותו של אלוהים. בני אדם כאלה כמו נסחפים באוקיינוס, מושלכים על ידי הגלים, צפים עם הזרם, ללא ברירה אלא להמתין באופן פסיבי ולהשלים עם הגורל. אולם הם אינם מכירים בכך שהגורל האנושי כפוף לריבונותו של אלוהים. הם אינם יכולים ללמוד להכיר את ריבונותו של אלוהים ביוזמתם, וכך להשיג הכרה בסמכותו של אלוהים, להיכנע לתזמורי אלוהים וסידוריו, לחדול להתנגד לגורל ולחיות תחת דאגתו, הגנתו והנחייתו של אלוהים. במילים אחרות, קבלת הגורל אינה זהה לכניעה לריבונותו של אלוהים. אמונה בגורל אין פירושה שהאדם מקבל את ריבונותו של אלוהים, מכיר בה ומכיר אותה. אמונה בגורל היא רק הכרה בעובדה הזו ובתופעה החיצונית הזו, השונה מן הידיעה כיצד שולט הבורא בגורל האנושות, מן ההכרה בכך שהבורא הוא מקור הריבונות על גורלם של כול הדברים, ועוד יותר מן הכניעה לתזמוריו וסידוריו של הבורא לגורל האנושות. אם אדם רק מאמין בגורל – ואף אם יש לו תחושה עמוקה בקשר לכך – אך אינו מסוגל להכיר על ידי כך את ריבונותו של הבורא על גורל האנושות, להכיר בה, להיכנע לה ולקבלה, חייו בכל זאת יהיו טרגדיה, חיים שהיו לשווא, חלל ריק. הוא בכל זאת לא יוכל להיות כפוף לריבונותו של הבורא, להיות לאדם שנברא במובן האמיתי ביותר של הביטוי, וליהנות מדעה חיובית של הבורא עליו. על אדם שיודע וחווה באמת את ריבונותו של הבורא, להיות במצב אקטיבי ולא פסיבי או חסר אונים. תוך כדי קבלת העובדה שלכול הדברים יש גורל, עליו להיות בעל הגדרה מדוייקת לחיים ולגורל: שכול גלגול חיים כפוף לריבונותו של הבורא. כשהאדם מביט לאחור על הדרך שבה הלך, כשהוא נזכר בכל שלב במסעו, הוא רואה שבכול צעד, בין אם דרכו היתה קשה או קלה, אלוהים הנחה אותו בדרכו ותכנן אותה. היו אלה הסידורים הקפדניים של אלוהים, תכנונו הקפדני, שהובילו אותו בלי דעת עד ליום הזה. להיות מסוגל לקבל את ריבונות הבורא, לקבל את ישועתו – איזה מזל גדול הוא זה! אם עמדתו של האדם כלפי הגורל הינה פסיבית, הדבר מוכיח שהוא מתנגד לכול דבר שאלוהים סידר לו, שאין לו עמדה ממושמעת. אם עמדתו כלפי ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי הינה אקטיבית, כשהוא מביט לאחור על מסעו, כשהוא מתמודד באמת עם ריבונותו של אלוהים, רצונו להישמע לכול דבר שאלוהים קבע את סדרו יהיה רציני יותר, יהיו לו נחישות וביטחון רבים יותר להניח לאלוהים לתזמר את גורלו, לחדול להתמרד נגד אלוהים. כי הוא רואה שכשהוא אינו מבין את הגורל, כשהוא אינו מבין את ריבונותו של אלוהים, כשהוא מגשש את דרכו קדימה בעקשנות, מתנודד ומועד מבעד לערפל, המסע קשה מדי, מצער מדי. לכן כאשר בני אדם מכירים בריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי, החכמים שבהם בוחרים להכירה ולקבלה, להיפרד לשלום מן הימים מלאי הכאב שבהם ניסו לבנות להם חיים טובים במו ידיהם, במקום להמשיך להיאבק נגד הגורל ולחתור לקראת מטרות החיים שלהם כביכול, בדרכם שלהם. כשאין לאדם אלוהים, כשהוא אינו יכול לראותו, כשהוא אינו יכול לזהות בבירור את ריבונותו של אלוהים, כול יום הוא חסר משמעות, חסר ערך, אומלל. בכול מקום שבו יהיה, יהיה אשר יהיה עיסוקו, אמצעי מחייתו והחתירה למטרותיו אינם מביאים עמם דבר מלבד צער אינסופי וסבל שלא ניתן להפיגו, כך שהוא אינו יכול לשאת להביט לאחור. רק כשהאדם מקבל את ריבונות הבורא, נכנע לתזמוריו ולסידוריו ומבקש חיים אנושיים אמיתיים, הוא משתחרר בהדרגה מכול הצער והסבל, מנער מעליו את כול הריקנות שבחיים.

4. רק מי שנשמע לריבונות הבורא יכול להשיג חופש אמיתי

כיוון שבני אדם אינם מכירים בתזמורי הבורא ובריבונותו של הבורא, הם עומדים תמיד מול הגורל בהתרסה, עם גישה מרדנית, ושואפים תמיד להשליך מעליהם את סמכותו של אלוהים וריבונותו ואת הדברים שצופן בחובו הגורל, בתקוות שווא לשנות את נסיבותיהם הנוכחיות ואת גורלם. אך הם אינם יכולים להצליח לעולם. הם מתוסכלים בכול אשר יפנו. המאבק הזה, אשר מתרחש בעומק נשמתו של האדם, הוא מאבק כואב. הכאב בלתי נשכח ובמשך כול הזמן, האדם מבזבז את חייו. מהו הגורם לכאב הזה? האם הסיבה היא ריבונותו של אלוהים או מפני שהאדם נולד ללא מזל? מובן שאף אחת מן האפשרויות אינה נכונה. בשורה התחתונה, הסיבה היא הדרכים שבהן בני אדם בוחרים ללכת ולחיות את חייהם. יש בני אדם שאולי לא הבינו את הדברים האלה. אך כשאתם יודעים באמת, כשאתם מגיעים להכרה אמיתית בכך שלאלוהים יש ריבונות על הגורל האנושי, כשאתם מבינים באמת שכול דבר שאלוהים תכנן והחליט למענכם הוא זכות גדולה והגנה גדולה, אתם מרגישים כיצד כאבכם נעשה בהדרגה קל יותר וכול שלמותכם נעשית רגועה, חופשית, משוחררת. אם לשפוט על פי מצבם של רוב בני האדם, על אף שברמה סובייקטיבית אין ברצונם להמשיך לחיות כפי שחיו בעבר, על אף שהם רוצים בהקלה לכאבם, מבחינה אובייקטיבית הם אינם יכולים להתמודד באמת עם ערכה ומשמעותה המעשיים של ריבונות הבורא על הגורל האנושי. הם אינם יכולים להכיר באמת בריבונותו של הבורא ולהישמע לה, לא כל שכן לדעת כיצד לבקש ולקבל את תזמורי הבורא וסידוריו. לפיכך, אם בני אדם אינם יכולים להכיר באמת בעובדה שלבורא יש ריבונות על הגורל האנושי ועל כול הדברים, אם הם אינם יכולים להיכנע באמת לריבונות הבורא, יהיה להם קשה שלא להיות מונעים על ידי המושג כי "גורל האדם הוא בידיו" ולא להיות כבולים על ידו, יהיה להם קשה לנער מעליהם את כאב מאבקם העז נגד הגורל וריבונות הבורא, ואין צורך לומר שיהיה להם גם קשה להיות משוחררים וחופשיים באמת, להיות לאנשים העובדים את אלוהים. יש דרך פשוטה ביותר להשתחרר מן המצב הזה: להיפרד לשלום מדרך החיים הקודמת, להיפרד מן המטרות הקודמות בחיים, לסכם ולנתח את אורח החיים, הפילוסופיה, העיסוקים, הרצונות והאידיאלים הקודמים, ואחר כך להשוותם לרצון אלוהים ודרישותיו מהאדם, ולבדוק אם יש בהם התואמים את רצונו ודרישותיו של אלוהים, אם איזה מהם מוביל לערכים הנכונים בחיים, מוביל את האדם להבנה רבה יותר של האמת ומאפשר לו לחיות באנושיות ובצלם אנוש. כשתחקרו שוב ושוב ותנתחו בקפידה את המטרות השונות שבני אדם חותרים אליהן בחיים ואת דרכי החיים השונות שלהם, תגלו כי אף לא אחת מהן מתאימה לכוונה המקורית שהיתה לבורא כאשר ברא את האנושות. כולן מרחיקות את בני האדם מריבונותו ודאגתו של הבורא. כולן מלכודות שהאנושות נופלת לתוכן ושמובילות אותה לגיהינום. לאחר שתבינו זאת, תהיה משימתכם להניח בצד את השקפתכם הישנה על החיים, להתרחק ממלכודות שונות, להניח לאלוהים לשלוט בחייכם ולקבוע לכם סידורים, לנסות רק להיכנע לתזמוריו של אלוהים ולהנחייתו, שלא תהיה לכם ברירה, ולהיות לאנשים העובדים את אלוהים. הדבר נשמע קל, אך קשה לעשותו. יש בני אדם שיכולים לשאת את הכאב שבכך, ואחרים לא. יש שמוכנים להישמע, ואחרים לא. למי שאינו מוכן, אין רצון ונחישות לעשות זאת. הוא מודע בבירור לריבונותו של אלוהים, יודע היטב כי אלוהים הוא שמתכנן ומסדר את הגורל האנושי, אך בכול זאת נאבק ובועט, בכול זאת אינו משלים עם הפקדת גורלו ביד אלוהים ועם הכניעה לריבונותו של אלוהים, ויתרה מכך, הוא מתנגד לתזמוריו וסידוריו של אלוהים. לכן יהיו תמיד אנשים שירצו לבדוק בעצמם, למה הם מסוגלים. הם חפצים לשנות את גורלם במו ידיהם או להשיג אושר בכוחם שלהם, לבדוק אם יוכלו לחרוג מגבולות סמכותו של אלוהים ולהתעלות על פני ריבונותו של אלוהים. העצב במצבו של האדם אינו על כך שהאדם שואף לחיים מאושרים, לא שהוא חותר לעושר ותהילה או נאבק נגד גורלו מבעד לערפל, אלא על כך שלאחר שראה את קיומו של אלוהים, לאחר שלמד את העובדה שלבורא יש ריבונות על הגורל האנושי, הוא בכול זאת אינו יכול לתקן את דרכיו, אינו יכול לחלץ את רגליו מתוך הבוץ, אלא מקשה את לבו ומתמיד בשגיאותיו. הוא מעדיף להמשיך לדשדש בבוץ, להתחרות בעיקשות בריבונותו של אלוהים, להתנגד לה עד הסוף המר, ללא כל שמץ של מוסר כליות, ורק כשהוא שוכב שבור ומדמם הוא מחליט לבסוף לוותר ולסגת. זהו הצער האמיתי על האדם. לכן אני אומר, מי שבוחר להיכנע הוא חכם ומי שבוחר להימלט הוא עקשן.

0תוצאת(תוצאות) חיפוש