אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ג') חלק 1

במהלך תקופה זו, דיברנו על דברים רבים הקשורים להכרת אלוהים, ולאחרונה דיברנו על דבר חשוב מאוד בנושא זה: אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים. בפעם הקודמת דיברנו על כמה היבטים של הסביבה שאלוהים ברא למען הישרדותה של האנושות, וכן על כך שאלוהים דאג לכל סוגי המזון הנחוצים לבני אדם בחייהם. למעשה, אלוהים לא רק מכין את הסביבה הדרושה להישרדותם של בני האדם ולא רק דואג למזונם היומי, אלא הוא פועל להשלמת היבטים שונים של עבודה רבה, מסתורית ואשר נחוצה להישרדותם של בני האדם ולחיי האנושות. כל אלה הן פעולותיו של אלוהים. פעולות אלה של אלוהים אינן מוגבלות רק להכנת הסביבה הדרושה להישרדותם של בני האדם ולדאגה למזונם היומי – יש להן טווח רחב הרבה יותר. פרט לשני סוגים אלה של עבודה, הוא אף מכין סביבות ותנאים רבים להישרדות, הנחוצים לחייהם של בני האדם. זהו נושא נוסף שבו נדון היום, שקשור גם הוא לפעולותיו של אלוהים. אחרת, לדיבור עליו כאן לא הייתה משמעות. אם רצונם של בני האדם הוא להכיר את אלוהים, אך יש להם הבנה מילולית ודוקטרינרית בלבד של המילה "אלוהים" או של כל ההיבטים של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הוא, הרי שאין זו הבנה אמיתית. מהו אם כן הנתיב להכרת אלוהים? הנתיב הוא להכירו, להכיר את כל ההיבטים שלו דרך פעולותיו. לפיכך, עלינו לקיים כעת שיתוף אודות פעולותיו של אלוהים בזמן שברא את כל הדברים.

מאז שברא אלוהים את כל הדברים על סמך החוקים שקבע, הם פועלים וממשיכים להתפתח באופן סדיר. תחת מבטו, תחת שלטונו, כל הדברים התפתחו באופן סדיר לצד הישרדותם של בני האדם. אין ולו דבר אחד שמסוגל לשנות את החוקים האלה, ואין ולו דבר אחד שיכול להשמידם. בזכות שלטונו של אלוהים יכולות כל הישויות להתרבות, ובזכות שלטונו וניהולו יכולות כל הישויות לשרוד. כלומר, תחת שלטונו של אלוהים, כל הישויות נוצרות, משגשגות, נעלמות ומתגלגלות מחדש באופן מסודר. כשמגיע האביב, גשם דקיק מלחלח את האדמה ומביא עמו את תחושת האביב. הקרקע מתחילה להפשיר, עשב נובט ומפלס את דרכו לפני הקרקע, והעצים נעשים בהדרגה ירוקים. כל היצורים החיים האלה מביאים לאדמה חיוניות רעננה. זהו המראה של כל הישויות אשר באות לעולם ומשגשגות. כל מיני בעלי חיים יוצאים אף הם ממחילותיהם כדי לחוש את חמימות האביב ולהתחיל שנה חדשה. כל הישויות מתחממות בחום הקיץ ונהנות מן החמימות שמביאה עמה העונה. הן גדלות במהירות; עצים, עשב וכל מיני צמחים צומחים במהירות רבה מאוד, ואחר כך פורחים ונושאים פרי. כל הישויות עסוקות מאוד במהלך הקיץ, לרבות בני האדם. בסתיו, הגשמים מביאים עמם את קרירות הסתיו, וכל סוגי היצורים החיים מתחילים לחוות את עונת האסיף. כל הישויות נושאות פרי, וגם בני האדם מתחילים לאסוף כל מיני דברים בשל תפוקת הסתיו של ישויות אלה, כדי להכין מזון לחורף. בחורף, כל הישויות מתחילות בהדרגה לנוח בקור, להשתתק, וגם בני האדם לוקחים הפסקה במהלך העונה הזו. מעברים אלה מאביב, לקיץ, לאביב ולסתיו – כל השינויים האלה מתרחשים על פי החוקים שקבע אלוהים. הוא מנהיג את כל הישויות ואת בני האדם בעזרת החוקים האלה, והוא קבע לאנושות אורח חיים עשיר וססגוני, כשהכין סביבת הישרדות שיש בה טמפרטורות שונות ועונות שונות. בסביבות הישרדות מסודרות אלה, בני אדם יכולים אף הם לשרוד ולהתרבות באופן מסודר. בני אדם אינם יכולים לשנות את החוקים האלה ואין ולו אדם או ישות אחת, שיכולים להפר אותם. יהיו אשר יהיו השינויים הרדיקליים החלים בעולם, החוקים האלה ממשיכים להתקיים, והם מתקיימים מפני שאלוהים קיים. הדבר הוא בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בסביבה מסודרת ורחבה מעין זו, חייהם של בני האדם מתקדמים במסגרת החוקים והכללים האלה. החוקים האלה טיפחו דור אחר דור של בני אדם, ודור אחר דור של בני אדם שרד במסגרת החוקים האלה. בני האדם נהנו מן הישויות וסביבת ההישרדות המסודרת הזו, שאלוהים ברא למען דורות על גבי דורות של בני אדם. אף שבני האדם חשים כי חוקים מסוג זה הם מולדים, אף שהם מתייחסים אליהם בביטול מוחלט, ואף שהם אינם יכולים להרגיש שאלוהים מתזמר את החוקים האלה, שאלוהים שולט על החוקים האלה, יהיה אשר יהיה, אלוהים תמיד עוסק בעבודה זו, שאינה משתנה. מטרתו בעבודה הזו, שאינה משתנה, היא למען הישרדותה של האנושות, וכדי שבני האדם יוכלו להמשיך הלאה.

אלוהים קובע גבולות לכל הדברים כדי לטפח את האנושות כולה

היום, אדבר על השאלה, כיצד חוקים מסוג זה, שאלוהים נותן לאנושות ולכל הישויות, מטפחים את האנושות. מהו אם כן הנושא הזה? הוא עוסק בדרך שבה חוקים מסוג זה, שאלוהים נתן לכל הישויות, מטפחים את האדם. זהו נושא עצום ממדים, ולכן אנו יכולים לחלקו לכמה חלקים ולדון בכל פעם באחד מהם כדי שיהיו מוגדרים לכם בבירור. כך יהיה לכם קל יותר לתפוש את הנושא ותוכלו להבינו בהדרגה.

דבר ראשון, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא קבע גבולות להרים, למישורים, למדבריות, לגבעות, לנהרות ולאגמים. על פני האדמה יש הרים, מישורים, מדבריות, גבעות, וכן מקווי מים שונים – מהם כל אלה? האין הם פני שטח שונים? אלוהים קבע גבולות בין כל פני השטח השונים האלה. כשאנו מדברים על קביעת גבולות, מה משמעות הדבר? המשמעות היא שלהרים יש קווי מתאר משלהם, למישורים יש קווי מתאר משלהם, למדבריות יש תחום מסוים ולגבעות יש שטח קבוע. יש גם מספר קבוע של מקווי מים, כגון נהרות ואגמים. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא חילק הכול בבירור רב. אלוהים כבר קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של הר, ומה יהיה היקפו. הוא אף קבע, באורך של כמה קילומטרים יהיה הרדיוס של מישור, ומה יהיה היקפו. כשהוא ברא את כל הישויות, הוא אף קבע את היקפו של המדבר וכן את היקף הגבעות ומידותיהן, ובמה הן גובלות – הוא קבע גם את כל אלה. הוא קבע את היקפם של נהרות ואגמים כאשר הוא ברא אותם – לכולם יש גבולות. אם כן, מהי המשמעות כשאנו אומרים "גבולות"? זה עתה דיברנו על האופן שבו שלטונו של אלוהים על כל הדברים קובע חוקים לכל הישויות. לדוגמה, היקפם וגבולותיהם של ההרים לא יתרחבו ולא יצטמצמו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. זהו דבר קבוע: "הקבוע" הזה הוא חוק של אלוהים. באשר לשטחי המישורים, היקפם, הדברים שהם גובלים בהם, הדברים האלה נקבעו על ידי אלוהים. יש להם גבול, ובליטה לא תופיע סתם באופן אקראי באמצע מישור. המישור לא יהיה לפתע להר – הדבר לא יתרחש. החוקים והגבולות שזה עתה דיברנו עליהם מתייחסים לכך. באשר למדבר, לא נציין כאן את תפקידיהם של המדבר או של שטחים ואזורים גיאוגרפיים אחרים כלשהם, אלא רק את גבולותיהם. תחת שלטונו של אלוהים, גם היקפו של המדבר לא יתרחב. הסיבה לכך היא שאלוהים נתן לו חוק משלו, את היקפו. מהו גודל שטחו ומה תפקידו, במה הוא גובל והיכן הוא ממוקם – הדברים האלה כבר נקבעו על ידי אלוהים. הוא לא יחרוג מהיקפו, לא ישנה את מיקומו, ולא ירחיב סתם ובאופן אקראי את שטחו. על אף שזרמי המים, כגון נהרות ואגמים, כולם מסודרים ורציפים, הם מעולם לא חרגו מהיקפם או מגבולותיהם. כולם זורמים בכיוון אחד באופן מסודר, זורמים בכיוון שבו עליהם לזרום. מכאן שעל פי חוקי שלטונו של אלוהים, שום נהר או אגם לא יתייבש באופן אקראי, ולא ישנה באופן אקראי את כיוונו או את כמות הזרימה שבו בשל סיבוב כדור הארץ או חלוף הזמן. כל הדברים האלה הם בהישג ידו של אלוהים, במסגרת שלטונו. כלומר, לכל הישויות שאלוהים ברא בקרב האנושות, יש מקום, שטח והיקף משלהם. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הישויות, גבולותיהן נקבעו ולא ניתן לשנותם, לחדשם או להחליפם באופן אקראי. למה מתייחס הביטוי "באופן אקראי"? פירושו הוא שהן לא יזוזו, יתרחבו או ישנו את צורתן המקורית באופן שרירותי בשל מזג האוויר, הטמפרטורה או מהירות סיבוב כדור הארץ. לדוגמה, להר יש גובה מסוים, לבסיסו יש שטח מסוים, יש לו רום מסוים, ויש עליו כמות מסוימת של צמחייה. כל הדברים האלה תוכננו וחושבו על ידי אלוהים, וגובהו או שטחו לא ישתנו סתם, באופן אקראי. באשר למישורים, רוב בני האדם מתגוררים במישורים, ושום שינויים באקלים לא ישפיעו על שטחיהם או על ערך קיומם. אפילו הדברים הכלולים בסביבות גיאוגרפיות ושטחים שונים אלה, שנבראו על ידי אלוהים, לא ישתנו באופן אקראי. לדוגמה, מרכיבי המדבר, מרבצי המינרלים שיש מתחת לפני הקרקע, כמות החול וצבע החול ועוביו – הדברים האלה לא ישתנו באופן אקראי. מדוע הם לא ישתנו באופן אקראי? בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בתוך כל הסביבות הגיאוגרפיות והשטחים השונים האלה, שנבראו על ידי אלוהים, הוא מנהל הכול בדרך מתוכננת ומסודרת. לכן, כל הסביבות הגיאוגרפיות האלה עדיין קיימות מזה אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, לאחר שנבראו על ידי אלוהים. כל אחת מהן עדיין ממלאת את תפקידה. על אף שבתקופות מסוימות הרי געש מתפרצים, בתקופות מסוימות מתרחשות רעידות אדמה, ויש תזוזות גדולות של הקרקע, אלוהים בהחלט לא יאפשר לשטח מסוג כלשהו לאבד את תפקידו המקורי. רק בזכות ניהול זה של אלוהים, שליטתו בחוקים אלה ואחיזתו בהם, כל הדברים האלה – שמהם האנושות נהנית ושאותם היא רואה – יכולים לשרוד על פני האדמה בצורה מסודרת. אם כן, מדוע מנהל אלוהים בצורה זו את כל השטחים השונים האלה שמתקיימים על פני האדמה? המטרה היא לספק סביבה יציבה ליצורים החיים אשר שורדים בסביבות גיאוגרפיות שונות, כך שיוכלו להמשיך לחיות ולהתרבות בסביבה יציבה זו. כל הישויות האלה – הניידות ושאינן ניידות, שנושמות דרך נחיריים ושאינן נושמות – מרכיבות סביבה ייחודית להישרדותה של האנושות. רק סביבה מסוג זה יכולה לטפח דור אחר דור של בני אדם, ורק סביבה מסוג זה יכולה לאפשר לבני האדם להמשיך לשרוד בשלום דור אחר דור.

מה הבנתם מתוך הדברים שזה עתה דיברתי עליהם? שחוקיו של אלוהים בריבונותו על כל הדברים חשובים מאוד – חשובים מאוד! מהו התנאי המוקדם לכל הישויות הצומחות במסגרת החוקים האלה? זה בזכות שלטונו של אלוהים. בזכות שלטונו, מבצעות כל הישויות את תפקידיהן במסגרת שלטונו. לדוגמה, ההרים מזינים את היערות, היערות בתורם מזינים את העופות ובעלי החיים השונים שחיים בהם, ומגינים עליהם. המישורים הם במה שהוכנה למען בני האדם כדי שישתלו בה יבולים, וכן לעופות ולחיות שונים. הם מאפשרים לרוב האנושות לחיות על אדמה מישורית ומספקים נוחות לחייהם של בני אדם. והמישורים כוללים גם ערבות – משטחים עצומים של ערבות. הערבות הן הצמחייה של העולם. הן מגינות על הקרקע ומזינות את הבקר, הצאן והסוסים שחיים בערבות. גם המדבר מבצע תפקיד משלו. אין זה מקום מחייה עבור בני אדם, תפקידו הוא לגרום לסוגי אקלים לחים להיות יבשים יותר. זרמי הנהרות והאגמים נוחים למי השתייה של בני האדם ולצורכי המים של כל היצורים. בכל מקום שבו הם זורמים, יהיו לבני האדם מים לשתייה. אלה הם הגבולות שקבע אלוהים לפני השטח השונים.

בזכות הגבולות האלה שקבע אלוהים, שטחים שונים יצרו סביבות הישרדות שונות, וסביבות הישרדות אלה היו נוחות לסוגים שונים של עופות וחיות, וכן יצרו מרחב להישרדות. מתוך כך התפתחו הגבולות לסביבות ההישרדות של היצורים החיים השונים. זהו בדיוק הדבר הבא שעליו נדבר. דבר שני, בתוך איזו מין סביבה חיים העופות, בעלי החיים והחרקים? מלבד קביעת הגבולות לסביבות הגיאוגרפיות השונות, אלוהים קבע גבולות גם לעופות ולבעלי החיים השונים, לדגים, לחרקים ולכל הצמחים. הוא אף קבע חוקים. בזכות ההבדלים בין הסביבות הגיאוגרפיות השונות ובזכות קיומן של סביבות גיאוגרפיות שונות, לסוגים שונים של עופות וחיות, דגים, חרקים וצמחים, יש סביבות הישרדות שונות. העופות, החיות והחרקים חיים בין הצמחים השונים, הדגים חיים במים והצמחים גדלים באדמה. מה כוללת האדמה? אזורים שונים, כגון הרים, מישורים וגבעות. כך, לעופות ולחיות יש בתי גידול קבועים משלהם והם אינם משוטטים בכל מקום. בתי הגידול שלהם הם היערות וההרים. אם באחד הימים בתי הגידול שלהם יהרסו, הסדר הזה יהפוך לתוהו ובוהו. מיד לאחר שהסדר הזה הופך לתוהו ובוהו, מהן ההשלכות? מיהם הראשונים שנפגעים? (בני האדם.) אלה הם בני האדם! האם ראיתם תופעות משונות כלשהן במסגרת החוקים והגבולות האלה שאלוהים קבע? לדוגמה, פילים המשוטטים להם סתם במדבר. האם ראיתם זאת? אילו כך היה, זו הייתה תופעה מוזרה מאוד. הסיבה לכך היא, שהסביבה שבה חיים פילים היא היער, והיער הוא סביבת החיים וההישרדות שאלוהים הכין להם. לפיל יש סביבת הישרדות משלו ובית קבוע משלו, מדוע אם כן שיתרוצץ במרחב? האם מישהו ראה אריות או טיגריסים משוטטים על שפת האוקיינוס? בית הגידול של האריות והטיגריסים הוא היער וההרים. האם מישהו ראה לווייתנים או כרישים מן האוקיינוס מסתובבים במדבר? ביתם של לווייתנים וכרישים הוא באוקיינוס והם אינם יכולים לחיות ביבשה. בסביבת החיים של בני האדם, האם יש בני אדם שחיים לצד דובים חומים? האם יש בני אדם המוקפים תמיד בטווסים ועופות אחרים, בתוך בתיהם ומחוץ לבתיהם? האם מישהו ראה בקר וצאן בתוך יערות? האם מישהו ראה עיטים או אווזי בר משחקים עם קופים? אם כך היה, כל התופעות האלה היו משונות מאוד. זוהי הסיבה לכך שאני מדבר על הדברים האלה שנתפשים בעיניכם כתופעות משונות. הסיבה היא כדי שתבינו שכל הישויות שאלוהים ברא – בין אם הן מקובעות למקום אחד או שיש להן נשימה והן יכולות ללכת – לכולן יש חוקים להישרדותן. זמן רב בטרם ברא אלוהים את היצורים החיים האלה, הוא ברא להם את בתי הגידול שלהם, את סביבות ההישרדות שלהם. ליצורים החיים האלה יש סביבות הישרדות קבועות משלהם, מזון משלהם, בתי גידול קבועים משלהם, מקומות משלהם המתאימים להישרדותם, מקומות עם טמפרטורות המתאימות להישרדותם. בצורה זו הם לא ישוטטו לכל עבר ולא יערערו את הישרדותה של האנושות או ישפיעו על חייהם של בני האדם. כך מנהל אלוהים את כל היצורים. מטרתו היא לספק לאנושות את סביבת ההישרדות הטובה ביותר. לכל אחד מן היצורים החיים יש מזון המקיים את חייו בתוך סביבת ההישרדות שלו. המזון הזה הוא שמקבע אותם בתוך סביבת ההישרדות שבה נולדו. הם מקובעים לסביבתם. בסביבה מסוג זה, הם עדיין שורדים, מתרבים וממשיכים הלאה בהתאם לחוקים שקבע להם אלוהים. בזכות החוקים הללו, בזכות הגזרה הקדומה של אלוהים, כל הישויות מקיימות יחסי גומלין הרמוניים עם האנושות, והאנושות וכל הישויות תלויים זה בזה.

אלוהים ברא את כל הישויות, קבע להן גבולות, וטיפח בקרבן את כל מיני היצורים החיים. בזמן שכל הישויות טיפחו כל מיני יצורים חיים, הוא אף הכין שיטות הישרדות שונות לבני האדם, ומכאן ניתן לראות שלבני אדם אין דרך הישרדות אחת בלבד. כמו כן, אין להם סוג אחד בלבד של סביבת הישרדות. דיברנו קודם לכן על כך שאלוהים ברא סוגים שונים של מקורות מזון ומים לבני האדם, דבר בעל חשיבות מכרעת ביחס לאפשרות הימשכותם של חיי האנושות כבשר ודם. אולם, בקרב האנושות הזו, לא כל בני האדם מתקיימים על דגנים. לבני אדם יש שיטות הישרדות שונות בשל הבדלים בסביבות גיאוגרפיות ובפני השטח. את כל שיטות ההישרדות האלה הכין אלוהים. לכן לא כל בני האדם עוסקים בעיקר בחקלאות. כלומר, לא כל בני האדם מקבלים את מזונם מגידול יבולים. זהו הדבר השלישי שעליו נדבר: גבולות פותחו מתוך אורחות חייהם השונים של בני האדם. אם כן, אילו סוגים נוספים של אורחות חיים יש לבני אדם? אילו סוגים נוספים של מקורות מזון יש לבני אדם? יש כמה סוגים עיקריים:

הראשון הוא אורח חייו של הצייד. הוא ידוע לכל. מה אוכלים בני אדם החיים מציד? (בשר ציד.) הם אוכלים את עופות וחיות היער. "בשר ציד" הוא ביטוי מודרני. ציידים אינם חושבים עליו כעל בשר מיוחד, אלא כעל מזונם הרגיל והיום-יומי. לדוגמה, הם ישמחו אם יתפסו אייל. "נהדר, האייל הזה יספק די מזון למשפחה לכמה ימים." כשהם תופסים אייל, הדבר דומה בדיוק לחקלאי המוציא יבול מן האדמה. חקלאי מוציא יבולים מן האדמה, וכשהוא רואה את יבולו הוא שמח ומרגיש רגוע. "לעת עתה, יש משהו לאכול, איננו צריכים לחשוש שנרעב". המשפחה לא תרעב כשיש לה יבול לאכול. לבו רגוע והוא חש סיפוק. וגם צייד חש רוגע וסיפוק, כשהוא מביט במה שלכד, מפני שהוא אינו מוכרח לדאוג עוד בקשר למזון. יש משהו לאכול בארוחה הבאה, אין צורך לרעוב. זהו אדם אשר צד למחייתו. באילו סוגי סביבות בדרך כלל חיים בני אדם המתקיימים מציד? הם חיים ביערות שבהרים. רובם אינם מעבדים את האדמה ואינם שותלים יבולים. הם חיים ביערות שבהרים. האם יש קרקע הניתנת לעיבוד ביערות שבהרים? לא קל למצוא שם קרקע הניתנת לעיבוד, ולכן הם שורדים מיצורים חיים שונים, סוגים שונים של טרף. זהו אורח החיים הראשון, השונה מזה של בני אדם רגילים.

הסוג השני הוא אורח חייו של הרועה. מי שרועה לפרנסתו, אינו מעבד את האדמה. מה הוא עושה אם כן? רק רועה? אם יש כאן מישהו ממוצא מונגולי, תוכלו לדבר מעט על אורח חייכם כנוודים. (לרוב, אנו רועים בקר וצאן למחייתנו, אין חקלאות, ובחורף אנו שוחטים ואוכלים את המקנה שלנו. מזוננו העיקרי מורכב מבשר בקר וכבש, אנו שותים תה חלב, אוכלים אורז קלוי ומעט מאוד ירקות. כיום, כל סוגי התחבורה נוחים ויש לנו כל מיני ירקות ודגנים. המונגולים שותים תה חלב, והטיבטים שותים תה חמאה. אף שהרועים עסוקים בכל ארבע העונות, הם אוכלים היטב. לא חסר להם חלב, מוצרי חלב או בשר. בעבר הם חיו באוהלי יורט, אך כיום הם בונים בתים.) המונגולים אוכלים בעיקר בשר בקר וכבש, שותים חלב ורוכבים על סוסים כדי לרעות את הצאן שלהם. זהו אורח חייו של הרועה. אורח חייו של הרועה אינו רע – הם רוכבים בשדות על פרים וסוסים כשהרוח בשיערם, השמש על פניהם, ואין להם לחצים כפי שיש בחיים המודרניים. במשך כל היום, הם רואים רק את מרחבי השמיים הכחולים ומישורי העשב. בני אדם המטפלים בעדרים למחייתם, חיים כולם בערבות ויכולים להמשיך באורח חייהם כנוודים דור אחר דור. אף שהחיים בערבות הם חיי בדידות במידה מסוימת, אלה הם גם חיים מאושרים מאוד. אין זה אורח חיים רע!

הסוג השלישי הוא אורח חייו של הדייג. יש מעט בני אדם החיים על חוף האוקיינוס או על איים קטנים. הם מוקפים מים, כשפניהם אל האוקיינוס. אנשים מסוג זה דגים למחייתם. על מה מסתמכים אנשים אלה שדגים למחייתם כעל מזון? מהו מקור המזון שלהם? מזונם הוא כל סוגי הדגים ופירות הים. כשהונג קונג הייתה רק כפר דייגים קטן, האנשים שחיו שם דגו למחייתם. הם לא עיבדו את האדמה – הם יצאו לדוג מדי יום. מזונם העיקרי היה סוגים שונים של דגים, בשר ופירות ים. מדי פעם הם גם סחרו בדגים תמורת אורז, קמח ומוצרים בסיסיים של יום יום. בני אדם המתקיימים על דייג חיים כולם על חוף האוקיינוס, וחלקם חיים על סירות. זהו אורח חיים שונה של בני אדם החיים לצד המים. מי שחי לצד המים, נשען על דיג. זהו מקור פרנסתו וכן מקור מזונו.

פרט למי שמעבד את האדמה למחייתו, יש בעיקר את שלושת אורחות החיים שהוזכרו לעיל. פרט למי שמתקיים מרעייה, דיג וציד, רוב בני האדם מעבדים את האדמה למחייתם. ולמה זקוקים בני אדם המעבדים את האדמה למחייתם? הם זקוקים לקרקע. אלה שנשענים על חקלאות לפרנסתם, מגדלים בעיקר יבולים במשך דורות. הם מקבלים את מזונם מן האדמה. בין אם הם שותלים ירקות, פירות או דגנים, כל האנשים האלה מקבלים את צורכיהם הבסיסיים והיום-יומיים מן האדמה.

מהם תנאי היסוד לאורחות החיים האנושיים השונים האלה? האין הם דורשים לשם הישרדות תחזוקה בסיסית של סביבתם? כלומר, אילו הציידים היו מאבדים את היערות שבהרים או את העופות והחיות, לא הייתה להם עוד פרנסה. מכאן שאם בני אדם המתקיימים על ציד יאבדו את היערות שבהרים ולא יהיו להם עוד עופות וחיות, אזי לא יהיה להם עוד מקור פרנסה. לאיזה כיוון היה פונה עם כזה, לאן היו הולכים בני אדם מסוג זה? האפשרות שישרדו או שלא ישרדו היא ערך לא ידוע, והם יכולים פשוט להיעלם. ואלה הרועים לפרנסתם – הם נשענים על הערבות. הדבר שבו הם תלויים באמת אינו המקנה שלהם, אלא הסביבה שבה המקנה שלהם שורד – הערבות. לולא היו ערבות, היכן הם היו רועים את עדריהם? מה היו אוכלים הבקר והצאן? ללא מקנה, איזו פרנסה יכולה הייתה להיות לעמים הנוודים? לא הייתה להם פרנסה. ללא מקור מחיה, לאן היה העם הולך? המשך ההישרדות היה נעשה קשה מאוד, לא היה להם עתיד. ללא מקורות מים, נהרות ואגמים היו מתייבשים. האם כל הדגים הזקוקים למים כדי לחיות היו עדיין קיימים? הדגים האלה לא היו קיימים. האם אותם בני אדם הנשענים על המים והדגים למחייתם היו ממשיכים לשרוד? לולא היה להם מזון, לולא היה להם מקור פרנסה, העמים האלה לא היו יכולים להמשיך לשרוד. מיד כשהייתה מתעוררת בעיה בפרנסתם או בהישרדותם, הגזעים האלה היו נכחדים. הם לא היו יכולים לשרוד – הם היו יכולים להיעלם, להימחק מעל פני האדמה. ואילו אלה המעבדים את האדמה למחייתם היו מאבדים את הקרקע שלהם, מה הייתה התוצאה? הם לא היו יכולים לשתול דברים, הם לא היו יכולים לקבל את מזונם מצמחים שונים. מה הייתה התוצאה? ללא מזון, האם בני אדם לא היו גוועים ברעב? אילו בני אדם גוועו ברעב, האם סוג זה של בני אדם לא היה נכחד? זוהי אם כן מטרתו של אלוהים בשמירה על סביבות אקולוגיות שונות. יש לו מטרה אחת בלבד בשמירה על סביבות ומערכות אקולוגיות שונות, בשמירה על היצורים החיים השונים בתוך כל סביבה, והיא לטפח את כל סוגי בני האדם, לטפח בני אדם החיים בסביבות גיאוגרפיות שונות.