איזה חלק מתוך עבודתו של האדם הוא עבודתה של רוח הקודש, ואיזה חלק הוא חווייתו של האדם? גם כיום, אפשר לומר שבני האדם עדיין לא מבינים את השאלות האלה, וזאת משום שהם לא מבינים את העקרונות של עבודתה של רוח הקודש. כשאני מדבר על "עבודתו של האדם", אני מתייחס כמובן לעבודתם של מי שמצויד בעבודתה של רוח הקודש או למי שרוח הקודש משתמשת בו. אני לא מתייחס לעבודה הנובעת מרצונו של האדם, אלא לעבודת השליחים, העובדים או האחים והאחיות הרגילים הכלולה במסגרת עבודתה של רוח הקודש. כאן, "עבודתו של האדם" לא מתייחסת לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא להיקף ולעקרונות של העבודה שרוח הקודש מבצעת על בני האדם. אף על פי שהעקרונות האלה הם העקרונות וההיקף של עבודת רוח הקודש, הם אינם זהים לעקרונות ולהיקף של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. לעבודתו של האדם ישנם העקרונות והמהות של האדם ולעבודתו של אלוהים ישנם העקרונות והמהות של אלוהים.

העבודה בזרם של רוח הקודש, בין שזו עבודתו של אלוהים עצמו או עבודתם של בני האדם שבהם נעשה שימוש, היא עבודתה של רוח הקודש. מהותו של אלוהים עצמו היא הרוח שניתן לקרוא לה רוח הקודש, או הרוח המועצמת שבעתיים. על כל פנים, זוהי רוחו של אלוהים. אולם רוחו של אלוהים נקראה בשמות שונים בתקופות שונות. מהותם היא אחת בלבד. לפיכך, עבודתו של אלוהים עצמו היא עבודתה של רוח הקודש ואילו עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היא לא אחרת מאשר עבודתה של רוח הקודש. עבודתם של בני אדם שנעשה בהם שימוש גם היא עבודתה של רוח הקודש. אולם עבודתו של אלוהים היא הביטוי המלא של רוח הקודש והיא אמיתית לחלוטין. לעומת זאת, עבודת בני האדם שנעשה בהם שימוש מתערבבת בדברים אנושיים רבים והיא לא הביטוי הישיר לרוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שהיא לא הביטוי המלא שלה. העבודה של רוח הקודש היא מגוונת ואף תנאי לא מגביל אותה. העבודה של רוח הקודש שונה אצל בני אדם שונים. היא מציגה מהויות שונות ומשתנית לפי התקופות, כמו גם לפי המדינות. כמובן, אף שרוח הקודש עובדת בדרכים רבות ושונות ועל פי עקרונות רבים, בלי קשר לאופן בו נעשית העבודה או לסוג בני האדם, המהות שלה שונה תמיד. לכל העבודה שנעשית על בני אדם שונים יש עקרונות משלה וכולה מייצגת את המהות של מושאיה. זאת מפני שעבודתה של רוח הקודש ספציפית למדי בהיקפה ומחושבת למדי. העבודה שנעשית כבשר ודם לא זהה לעבודה שנעשית על בני אדם והעבודה משתנה גם בהתאם לאיכות האדם שעליו היא נעשית. עבודה שנעשית כבשר ודם לא נעשית על בני אדם והיא איננה אותה עבודה הנעשית על בני אדם. בקיצור, בלי קשר לאופן שבו העבודה נעשית, העבודה על מושאים שונים תמיד שונה והעקרונות שלפיהם רוח הקודש עובדת שונים בהתאם למצבים ולאופי של בני האדם השונים שעליהם היא עובדת. רוח הקודש עובדת על בני אדם שונים בהתבסס על מהותם הטבעית והיא לא באה אליהם בדרישות החורגות מאותה מהות או מנסה לעבוד עליהם מעבר לאיכותם הטבעית. לפיכך, עבודתה של רוח הקודש על האדם מאפשרת לבני האדם לראות את מהותו של מושא העבודה. מהותו הטבעית של האדם לא משתנה ואיכותו הטבעית של האדם מוגבלת. רוח הקודש משתמשת בבני אדם או עובדת עליהם בהתאם למגבלות איכותם כדי שהעבודה תוכל להועיל להם. כשרוח הקודש עובדת על בני אדם שנעשה בהם שימוש, כישרונותיהם ואיכותם הטבעית פורצים החוצה ולא נותרים עצורים. איכותו הטבעית של האדם מוקדשת לשירות העבודה. אפשר לומר שרוח הקודש משתמשת בחלקים של האדם השמישים לעבודה על מנת להגיע לתוצאות באותה עבודה. לעומת זאת, העבודה שנעשית כבשר ודם מבטאת באופן ישיר את עבודתה של רוח הקודש ואינה מוכתמת בתודעה ובמחשבות האנושיות. כישרונותיו וחוויותיו של האדם או מצבו המולד אינם יכולים להשיגה. העבודה המגוונת של רוח הקודש נועדה כולה להיטיב עם האדם ולחנך אותו. אולם יש בני אדם שניתן להופכם למושלמים ואילו באחרים לא קיימים התנאים להיעשות מושלמים. כלומר, אי-אפשר להפוך אותם למושלמים ובקושי ניתן להושיעם. אף על פי שהם אולי קיבלו את עבודתה של רוח הקודש, בסופו של דבר הם מסולקים. כלומר, גם אם עבודתה של רוח הקודש היא לחנך את בני האדם, לא ניתן לומר שכל מי שנעשתה עליו עבודתה של רוח הקודש יהפוך למושלם לגמרי, משום שהנתיב שבני אדם רבים פוסעים בו בעיסוקם אינו הנתיב להפיכתם למושלמים. יש ברשותם רק את העבודה החד-צדדית של רוח הקודש, ללא שיתוף פעולה אנושי סובייקטיבי או עיסוק אנושי ראוי. כך, עבודתה של רוח הקודש על בני האדם האלה באה לשרת את בני האדם שיהפכו למושלמים. בני אדם לא יכולים לראות את עבודתה של רוח הקודש ישירות או לגעת בה ישירות. ניתן לבטא אותה רק על ידי בני אדם בעלי כישרון לעבודה. כלומר, עבודתה של רוח הקודש מוגשת לחסידים באמצעות הביטויים שמבטאים בני אדם.

עבודתה של רוח הקודש מתגשמת ומושלמת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ובמצבים רבים ושונים. אף על פי שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו יכולה לייצג עבודה של תקופה שלמה ולייצג את היווכחותם של בני האדם במשך תקופה שלמה, עדיין צריכה להתבצע עבודה שמטרתה היווכחות מפורטת של בני האדם בידי בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם ולא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. אם כן, עבודתו של אלוהים או כהונתו של אלוהים הן עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם אינו יכול לעשותה במקומו. עבודתה של רוח הקודש מסתיימת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ושונים ואף בן אדם אחד אינו מסוגל לבצעה בשלמותה ואף אדם אחד אינו מסוגל להביעה בשלמותה. מנהיגי הכנסיות לא יכולים לייצג באופן מלא את עבודתה של רוח הקודש, אלא רק לבצע עבודת הנהגה מסוימת. כך ניתן לחלק את עבודתה של רוח הקודש לשלושה חלקים: עבודתו של אלוהים עצמו, עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש והעבודה על כל מי שנמצא בזרם של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עצמו היא להוביל את התקופה כולה. עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש היא להנהיג את כל חסידי האל ואת אלה שמשתפים פעולה עם עבודתו של אלוהים בשליחות או בקבלת תפקידים אחרי שאלוהים עשה את עבודתו. העבודה שעושה רוח הקודש על אלו שנמצאים בזרם היא לשמר את כל עבודתו של אלוהים, כלומר לשמר את הניהול כולו ואת עדותו של אלוהים, ובבת אחת להפוך למושלם את מי שיכול להפוך למושלם. שלושת החלקים האלה יחדיו מהווים את מלוא עבודתה של רוח הקודש, אך ללא עבודתו של אלוהים עצמו, עבודת הניהול כולה תקפא על שמריה. עבודתו של אלוהים עצמו כרוכה בעבודתה של האנושות כולה והיא גם מייצגת את העבודה של התקופה כולה. כלומר, עבודתו של אלוהים מייצגת את הדינמיקה ואת המגמה של כל עבודתה של רוח הקודש, ואילו עבודתם של השליחים באה בעקבות עבודתו של אלוהים עצמו ומגיעה בעקבות התקופה, לא מובילה אותה ולא מייצגת את מגמות עבודתה של רוח הקודש בתקופה כולה. הם עושים רק את העבודה שהאדם אמור לעשות, שאין לכך כל קשר לעבודת הניהול. העבודה שאלוהים עושה בעצמו היא פרויקט במסגרת עבודת הניהול. עבודתו של האדם היא רק החובה שבני האדם שעדיין נעשה בהם שימוש ממלאים ואין לה קשר לעבודת הניהול. למרות העובדה ששתיהן הן עבודתה של רוח הקודש, בגלל זהויות שונות וייצוגים שונים של העבודה, יש הבדלים ברורים ומהותיים בין עבודתו של אלוהים לבין עבודתו של האדם. יתרה מזאת, היקף העבודה שעושה רוח הקודש משתנה על מושאים בעלי זהויות שונות. אלה הם העקרונות וההיקף של עבודתה של רוח הקודש.

עבודתו של האדם מציינת את חווייתו ואת אנושיותו. הדברים שהאדם מספק והעבודה שהוא מבצע מייצגים אותו. ראייתו של האדם, שיקוליו של האדם, ההיגיון של האדם וכן דמיונו העשיר כלולים כולם בעבודתו. חווייתו של האדם יכולה בייחוד לציין טוב יותר את עבודתו והדברים שהאדם חווה יהיו למרכיבי עבודתו. עבודתו של האדם יכולה לבטא את חווייתו. כשבני אדם מסוימים חווים דברים בצורה שלילית, מרבית השפה של השיתוף שלהם תהיה מורכבת מרכיבים שליליים. אם חווייתם חיובית לפרק זמן מסוים ובייחוד אם יש להם נתיב בהיבט החיובי, שיתופם מעודד מאוד ובני אדם יכולים לקבל מהם אספקה חיובית. אם עובד נעשה שלילי לפרק זמן מסוים, שיתופו תמיד יישא רכיבים שליליים. שיתוף כזה מדכא, ואחרים ייעשו מדוכאים באופן לא מודע בעקבות השיתוף שלו. מצבם של החסידים משתנה על פי מצבו של המנהיג. תהא מהותו הפנימית של עובד אשר תהא, זה מה שהוא מבטא ועבודתה של רוח הקודש משתנה תכופות יחד עם מצבו של האדם. אלוהים עובד על פי חווייתו של האדם והוא אינו כופה דברים על האדם, אלא בא אל האדם בדרישות על פי המסלול הרגיל של חווייתו. פירוש הדבר הוא ששיתופו של האדם נבדל מדבר האל. שיתופו של האדם מבטא את התובנות והחוויות האישיות שלו ומביע את תובנותיו וחוויותיו על בסיס עבודת האל. לאחר שאלוהים עובד או מדבר, בני האדם אחראים לגלות מה מתוך זה עליהם להנהיג או להיווכח בו ואז למסור זאת לחסידים. לפיכך, עבודתו של האדם מייצגת את היווכחותו ואת נוהגו. כמובן, עבודה זאת מתערבבת בלקחים ובחוויות אנושיים או במחשבות אנושיות מסוימות. בלי קשר לאופן שבו עובדת רוח הקודש, בין שהיא עובדת על בני אדם או על האל בהתגלמותו כבשר ודם, העובדים תמיד מבטאים את זהותם. אף על פי שרוח הקודש היא זו שעובדת, העבודה מושתתת על מהותו הטבעית של האדם, משום שרוח הקודש אינה עובדת ללא תשתית. במילים אחרות, העבודה לא מתבצעת יש מאין אלא נעשית תמיד בהתאם לנסיבות בפועל ולמצבים אמיתיים. רק כך ניתן לחולל שינוי בטבעו של האדם ורק כך ניתן לשנות את תפיסותיו הישנות ואת רעיונותיו הישנים. האדם מבטא את מה שהוא רואה וחווה ומסוגל לדמיין ואת מה שנתפס במחשבה האנושית, אפילו אם מדובר בדוקטרינות או בתפיסות. עבודת האדם אינה יכולה לחרוג מהיקפה של חוויית האדם וכך גם מה שהאדם רואה או מה שהאדם יכול לדמיין או לתפוס. בלי קשר לגודל העבודה, כל מה שאלוהים מבטא הם מהותו של אלוהים עצמו והם מחוץ להישג ידו של האדם. כלומר, הם מחוץ להישג ידה של חשיבת האדם. אלוהים מבטא את עבודתו, שהיא הנהגת האנושות כולה ואין לכך קשר לפרטי החוויה האנושית, אלא היא נוגעת לתוכנית הניהול של אלוהים. האדם מבטא את חווייתו ואילו אלוהים מבטא את הווייתו, שהיא טבעו הפנימי הקיים מחוץ להישג ידו של האדם. חווייתו של האדם היא התובנה שלו והידע שצבר בהתבסס על ביטוי האל את הווייתו. התובנה והידע האלה קרויים הווייתו של האדם ובסיס הביטוי שלהם הוא טבעו ואיכותו הפנימיים של האדם, ולכן הם קרויים הווייתו של האדם. האדם מסוגל לשתף את מה שהוא חווה ורואה. איש אינו מסוגל לשתף דברים שלא חווה, לא ראה או שנשגבים מבינתו, כלומר, דברים שאינם מצויים בתוכו. אם הדברים שהאדם מבטא אינם דברים שחווה, מדובר בדמיונו או בדוקטרינה. במילים פשוטות, אין כל מציאות בדבריו. אם מעולם לא באתם במגע עם דברים של החברה, לא תוכלו לשתף בבירור את קשרי הגומלין המורכבים של החברה. אם לא הייתה לכם משפחה אבל אחרים היו מדברים על ענייני משפחה, לא הייתם יכולים להבין את רוב דבריהם. לכן, מה שאדם משתף והעבודה שהוא עושה מייצגים את הווייתו הפנימית. אם מישהו שיתף את מה שהוא מבין באשר לייסורים ומשפט, אבל אתה לא חווית זאת, לא תעז להכחיש את ידיעותיו ועל אחת כמה וכמה לא תעז להיות בטוח בכך במאת האחוזים. הסיבה לכך היא שהשיתוף שלו הוא דבר שמעולם לא חווית, דבר שמעולם לא ידעת, ואינך יכול לדמיין זאת. אתה רק יכול לשאוב מהידע שלו נתיב הנוגע להתנסות בייסורים ובמשפט בעתיד. אך הנתיב הזה יכול להיות רק על סמך ידע של דוקטרינה, הוא לא יכול להחליף את ההבנה שלך וקל וחומר לא את חווייתך. יכול להיות שתחשוב שדבריו נכונים למדי, אך כשתחווה זאת על בשרך, תגלה שהם לא מעשיים מבחינות רבות. אולי אתה מרגיש שחלק ממה שאתה שומע לא מעשי כלל ותחזיק בתפיסות על כך באותה עת ולמרות שתקבל זאת, תעשה כן רק על כורחך. אך כאשר החוויה האישית שלך, הידע שממנו הסקת תפיסות שונות, יהפוך לאופן שבו אתה נוהג וככל שתרבה להנהיג, כך תבין יותר את הערך והפירוש האמיתיים של הדברים ששמעת. לאחר שחווית זאת באופן אישי, תוכל לדבר על הידע שאמור להיות לך על מה שחווית. בנוסף, תוכל גם להבחין בין אלה שהידע שלהם אמיתי ומעשי לבין אלה שהידע שלהם מבוסס על דוקטרינה והוא חסר ערך. אם כן, השאלה אם הידע שאתה מבטא עולה בקנה אחד עם האמת תלויה מאוד בשאלה אם חווית אותו בפועל. כשיש אמת בחווייתך, הידע שלך יהיה מעשי ובעל ערך. באמצעות החוויה, תוכל לזכות בהבחנה ובתובנה, להעמיק את הידע שלך ולהעצים את החוכמה וההיגיון הבריא באופן שבו עליך להתנהל. הידע שמפגינים בני האדם שהאמת אינה בידם הוא דוקטרינה, רם ונישא ככל שיהיה. אמנם ייתכן שבן האדם מהסוג הזה חכם מאוד בכל הנוגע לעניינים גשמיים, אך הוא אינו מסוגל לבצע הבחנות בענייני הרוח. זאת משום שאין לו כל ניסיון בעניינים רוחניים. אלו הם בני אדם שאינם נאורים בענייני הרוח ואשר אינם מבינים עניינים רוחניים. יהיה אשר יהיה סוג הידע שאתה מבטא, כל עוד מדובר בהווייתך, אזי זו חווייתך האישית והידע האמיתי שלך. הדברים שעליהם דנים בני אדם שכל דבריהם הם דוקטרינה, כלומר אלה שהאמת והמציאות אינן בידיהם, יכולים להיקרא גם ההוויה שלהם, משום שהם הגיעו לדוקטרינה שלהם באמצעות הגות עמוקה. אך זוהי בכל זאת דוקטרינה בלבד והיא אינה אלא פרי דמיונם! חוויותיהם של בני אדם מסוגים שונים מייצגות את הדברים הטמונים בקרבם. כל מי שאין לו חוויה רוחנית אינו יכול לדבר על ידיעת האמת או על ידע נכון בנוגע לדברים רוחניים שונים. מה שאדם מבטא הוא מהותו הפנימית – בזאת אין ספק. מי שמעוניין בידע לגבי דברים רוחניים ובידע לגבי האמת זקוק לחוויה אמיתית. אם אינך יכול לדבר בבירור על היגיון בריא בחיים האנושיים, כמה גרועה תהיה יכולתך לדבר על עניינים של רוח? למי שיכול להוביל כנסייה, לספק חיים לבני אדם ולהיות שליח לבני האדם חייבת להיות חוויה בפועל וחייבות להיות הבנה נכונה של עניינים של הרוח והערכה נכונה וחוויה נכונה של האמת. רק אנשים כאלה כשירים להיות העובדים או השליחים המובילים את הכנסיות. אחרת, הם יכולים רק להיות חסידים כפחותים בבני האדם ואינם יכולים להיות מנהיגים, קל וחומר שאינם יכולים להיות שליחים המסוגלים לספק חיים לבני אדם. זאת מפני שתפקידם של שליחים הוא לא להיחפז או להילחם, אלא לעשות את העבודה של כהונת החיים ולהנהיג אחרים לשינוי בטבעם. על אלה שממלאים תפקיד זה מוטל לשאת באחריות כבדה, כזו שלא כל אחד יכול לשאת. רק בני אדם בעלי הוויה של חיים יכולים לקחת על עצמם עבודה כזו, כלומר בני אדם שחוו את האמת. לא כל מי שיכול לוותר או להיחפז או מוכן להשקיע את עצמו יכול לקחת על עצמו עבודה כזו. אנשים שלא חוו את האמת כלל, שלא נגזמו או נשפטו, אינם מסוגלים לבצע עבודה כזו. אנשים שלא חוו דבר, אנשים ללא מציאות, אינם מסוגלים לראות את המציאות בבירור משום שלהם עצמם אין הוויה מסוג זה. לכן לא זאת בלבד שאדם כזה לא מסוגל לבצע את עבודת ההנהגה, אלא שאם הוא נותר ללא האמת במשך זמן רב, הוא יהיה מושא לסילוק. התובנה שאתה מבטא יכולה לשמש הוכחה לקשיים שחווית בחייך, לדברים שבגינם יוסרת ולנושאים שבגינם נשפטת. הדבר נכון גם ביחס לניסיונות: המקום שבו האדם מזוכך, שבו הוא חלש, הוא התחומים שהאדם חווה, שבהם יש לו נתיב. למשל, אם אדם סובל מתסכול בנישואיו, לעיתים קרובות הוא ישתף, "תודה לאל, השבח לאל, עליי להשביע את רצון לבו של אלוהים ולהגיש את כל חיי כקורבן מנחה ועליי להפקיד את נישואיי בידיו של אלוהים. אני מוכן להקדיש את כל חיי לאלוהים." כל הדברים המצויים באדם מדגימים את מהותו באמצעות השיתוף. קצב הדיבור של האדם, עוצמת קול גבוהה או נמוכה, עניינים כאלה שאינם קשורים בחוויה ואינם יכולים לייצג את מה שיש לו ואת מה שהוא. עניינים אלה רק יכולים ללמד אם אופיו טוב או רע או אם טבעו טוב או רע, אך לא ניתן להסיק מכך אם יש לו חוויות. יכולת ההתבטאות של האדם, מיומנות הדיבור שלו וקצב הדיבור שלו הם רק עניינים של תרגול והם לא יכולים להחליף את החוויה שלו. כשאתה מדבר על חוויותיך האישיות, אתה משתף את הדברים שאתה מייחס להם חשיבות ואת כל הדברים שבך. הדיבור שלי מייצג את הווייתי, אך מה שאני אומר הוא מחוץ להישג ידו של האדם. מה שאני אומר אינו הדבר שהאדם חווה וגם אינו דבר שהאדם יכול לראות. הוא גם לא דבר שהאדם יכול לגעת בו, אבל הוא מי שאני. יש כאלה שרק מכירים בכך שאני משתף את מה שחוויתי, אבל לא מבינים שזהו ביטוי ישיר של רוח האל. כמובן שמה שאני אומר הוא מה שחוויתי. אני הוא זה שמבצע את עבודת הניהול למעלה מששת אלפים שנה. חוויתי הכול מראשית בריאת האנושות ועד היום. איך ייתכן שלא אוכל לדון בכך? בכל הנוגע לאופיו של האדם, ראיתי אותו בבירור, צפיתי בו מזמן. איך ייתכן שלא אוכל לדבר על כך בבירור? מכיוון שראיתי בבירור את מהותו של האדם, אני כשיר לייסר את האדם ולשפוט אותו, מפני שכל בני האדם באו ממני, אך הושחתו בידי השטן. כמובן שאני כשיר גם להעריך את העבודה שעשיתי. גם אם לא התגלמותי כבשר ודם היא שמבצעת את העבודה הזאת, זהו הביטוי הישיר של רוח האל וזה מה ששייך לי ומה שאני. לפיכך, אני כשיר לבטא זאת ולבצע את העבודה שעליי לבצע. הדברים שהאדם אומר הם הדברים שהוא חווה. אלה הדברים שהוא ראה, הדברים שדעתו יכולה להבין ושחושיו יכולים לאתר. אלה הדברים שהאדם יכול לשתף. הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם הם הביטוי הישיר של רוח האל והם מבטאים את העבודה שביצעה רוח האל ואשר הבשר לא חווה או ראה, אך הם עדיין מבטאים את הווייתו של אלוהים, משום שמהותו של הבשר היא רוח האל, והיא מבטאת את עבודתה של רוח האל. זו עבודה שרוח האל כבר ביצעה, אף שהיא מחוץ להישג ידו של הבשר. לאחר ההתגלמות, באמצעות הביטוי של הבשר והדם, אלוהים מאפשר לבני האדם להכיר את הווייתו של אלוהים ומתיר לבני האדם לראות את טבעו של אלוהים ואת העבודה שעשה. עבודתו של האדם מבהירה טוב יותר לבני האדם במה עליהם להיווכח ומה עליהם להבין. עבודתו כוללת את הנהגת בני אדם לכדי הבנה וחוויה של האמת. עבודתו של האדם היא לתמוך בבני אדם ואילו עבודתו של אלוהים היא לפלס נתיבים חדשים ותקופות חדשות עבור האנושות ולגלות לבני אדם את מה שבני תמותה אינם יודעים ובכך לאפשר להם להכיר את טבעו של אלוהים. עבודתו של אלוהים היא להנהיג את כלל האנושות.

כל עבודתה של רוח הקודש מתבצעת כדי להועיל לבני האדם. מטרתה לחנך את בני האדם. אין עבודה שלא מועילה לבני אדם. בלי קשר לעומקה או לשטחיותה של האמת ובלי קשר לאיכותו של מי שמקבל את האמת, כל מה שעושה רוח הקודש מועיל לבני האדם. אך עבודתה של רוח הקודש לא יכולה להיעשות ישירות – עליה להתבטא באמצעות בני האדם שמשתפים פעולה עם אלוהים. רק כך ניתן להשיג את תוצאות עבודתה של רוח הקודש. כמובן, כאשר רוח הקודש עובדת ישירות, היא אינה מוכתמת כלל, אך כאשר היא עוברת דרך האדם, היא מוכתמת מאוד וזו אינה עוד עבודתה המקורית של רוח הקודש. כיוון שכך, האמת משתנה בדרגות שונות. חסידים אינם מקבלים את הכוונה המקורית של רוח הקודש, אלא שילוב בין עבודתה של רוח הקודש לבין החוויה והידע של האדם. החלק של מה שמקבלים החסידים מעבודתה של רוח הקודש הוא נכון, ואילו החוויה והידע של האדם שהם מקבלים משתנים. עובדים בעלי נאורות והכוונה של רוח הקודש ימשיכו לחוות חוויות על סמך אותן נאורות והכוונה. בחוויות האלה משולבות דעתו של האדם וחווייתו וכן ההוויה האנושית, ואחר כך הם זוכים בידע או בתובנה שצריכים להיות להם. זו דרך הנוהג של האדם לאחר שחווה את האמת. דרך הנוהג הזו אינה תמיד זהה משום שבני אדם חווים דברים בצורה שונה והדברים שהם חווים הם שונים. כך, אותה נאורות של רוח הקודש מביאה לידע שונה ולנוהג שונה מפני שמי שזוכה בנאורות הוא אדם שונה. יש כאלה שעושים טעויות קלות במהלך הנוהל שלהם ואילו אחרים עושים טעויות משמעותיות, ויש כאלה שעושים רק טעויות. הסיבה לכך היא שלבני אדם יש יכולת הבנה שונה ומפני שאיכותם הטבעית שונה. לאנשים אחדים יש הבנה מסוג אחד לאחר ששמעו מסר ויש אנשים עם הבנה אחרת לאחר ששמעו אמת. יש כאלה שחורגים מעט ואילו אחרים לא מבינים כלל את הפירוש האמיתי של האמת. לפיכך, הבנתו של האדם מכתיבה את האופן שבו הוא ינהיג אחרים. זוהי האמת לאמיתה, מפני שעבודתו של האדם היא רק ביטוי של הווייתו. בני האדם שמונהגים בידי אלה שמבינים את האמת כראוי יזכו גם הם להבין את האמת כראוי. אפילו אם יש בני אדם שהבנתם שגויה, הם מעטים מאוד ולא כל בני האדם ישגו. אם האדם שוגה בהבנתו את האמת, חסידיו ישגו ללא ספק גם כן ואנשים אלה ישגו במלוא מובן המילה. רמת הבנת האמת של החסידים תלויה במידה רבה בעובדים. כמובן שהאמת מאלוהים נכונה וחסרת שגיאות והיא ודאית לחלוטין. עם זאת, העובדים אינם צודקים לחלוטין ואי-אפשר לומר שהם מהימנים לגמרי. אם לעובדים ישנה דרך מאוד מעשית להנהיג את האמת, אזי גם לחסידים תהיה דרך להנהיג. אם לעובדים אין דרך להנהיג את האמת אלא רק דוקטרינה, אזי לחסידים לא תהיה מציאות כלל. איכותם ואופיים של החסידים קבועים מלידה ואינם קשורים לעובדים, אך המידה שבה חסידים מבינים את האמת ומכירים את אלוהים תלויה בעובדים (זה המצב רק עבור אנשים מסוימים). אופיו של עובד יהיה גם אופיים של החסידים שהוא מנהיגם. העובד מבטא את הווייתו שלו, ללא סייגים. הדרישות שהוא מציב לחסידיו הן הדברים שהוא עצמו מוכן או יכול להשיג. רוב העובדים משתמשים במעשים שלהם כבסיס לדרישות מחסידיהם, אף על פי שהחסידים אינם מסוגלים כלל להשיג הרבה מאוד מתוך זה והדברים שבני האדם אינם יכולים להשיג הופכים למכשול בדרך להיווכחותם.

ישנן הרבה פחות חריגות בעבודתו של מי שעבר גיזום, טיפול, משפט וייסורים והביטוי של עבודתו הרבה יותר מדויק. מי שמסתמך בעבודתו על טבעיותו עושה טעויות משמעותיות למדי. עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים מבטאת יותר מדי מהטבעיות שלהם, וזהו מכשול משמעותי בפני עבודתה של רוח הקודש. יהיה שיעור קומתו של האדם טוב ככל שיהיה, הוא חייב גם כן לעבור גיזום, טיפול ומשפט בטרם יוכל לבצע את העבודה שאלוהים הטיל עליו. אם הוא לא יעבור משפט כזה, גם אם עבודתו תיעשה היטב, היא לא תוכל לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמת ותהיה תמיד רק תוצר של הטבעיות והטוב האנושי שלהם. עבודתם של אלה שעברו גיזום, טיפול ומשפט מדויקת הרבה יותר מעבודתו של מי שלא נגזם, טופל ונשפט. מי שלא עבר משפט מבטא רק את הבשר והדם האנושיים ואת המחשבות האנושיות, יחד עם הרבה בינה אנושית וכישרונות אנושיים מולדים. זהו לא ביטוי מדויק של עבודת האל מצד האדם. בני אדם שיצעדו בעקבות אנשים כאלה יעשו זאת משום איכותם המולדת. משום שאדם כזה מבטא יותר מדי מהתובנות ומהחוויות של האדם, שהן כמעט מנותקות מכוונתו המקורית של אלוהים ויותר מדי חורגות ממנה, עבודתו של אדם כזה לא יכולה להביא בני אדם בפני אלוהים, אלא רק להביאם בפני האדם. לכן, מי שלא עבר שיפוט וייסורים אינו כשיר לבצע את העבודה שאלוהים הטיל עליו. עבודתו של עובד כשיר יכולה להעלות בני אדם על דרך הישר ולהעניק להם היווכחות גדולה יותר באמת. העבודה שהוא עושה יכולה להביא בני אדם בפני אלוהים. בנוסף, העבודה שהוא עושה יכולה להשתנות מאדם לאדם ואינה כפופה לכללים ולכן היא מאפשרת לאנשים חופש וחירות ויכולת לצמוח בהדרגה בחייהם ולהיווכח באמת באופן מעמיק יותר. עבודתו של עובד בלתי כשיר לוקה בחסר. עבודתו טיפשית. הוא יכול רק לגרום לבני אדם לציית לכללים ודרישותיו שונות מאדם לאדם. הוא לא עובד על פי צרכיהם המעשיים של בני האדם. בעבודה כזו יש יותר מדי כללים ודוקטרינות והיא לא יכולה להקנות לבני אדם מציאות או נוהג רגיל של צמיחה בחיים. עבודה כזו יכולה רק לאפשר לבני אדם לקיים כמה כללים חסרי ערך. כוונה כזו יכולה רק להוליך בני אדם שולל. אדם כזה מנהיג אותך להיות כמוהו. הוא יכול להקנות בך את מה ששייך לו ואת מה שהוא. כדי לזהות אם מי שמנהיג אותם כשיר, על החסידים להתבונן בנתיב ההנהגה ובתוצאות עבודתו ולבדוק אם חסידיו מקבלים עקרונות העולים בקנה אחד עם האמת ואם הם מקבלים דרכי נוהג המתאימות לשינוי שלהם. עליך להבחין בין סוגי העבודה השונים של בני אדם שונים ולא להיות חסיד טיפש. יש לדבר השלכות על ההיווכחות של בני האדם. אם אינך מסוגל לזהות לאיזו מנהיגות יש נתיב ולאיזו אין, אזי תלך שולל בקלות. לכל הדברים הללו יש השלכה ישירה על חייך. יש יותר מדי טבעיות בעבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים. היא מעורבת ביותר מדי רצון אנושי. הווייתם היא טבעיות, תכונותיהם המולדות, לא החיים לאחר שטופלו או המציאות לאחר שעברו שינוי. איך אדם כזה יכול לתמוך במי שעוסק בחיפוש אחר חיים? החיים המקוריים של האדם הם הבינה או הכישרון המולדים שלו. בינה כזו או כישרון כזה רחוקים למדי מדרישותיו המדויקות של אלוהים מן האדם. אם בן אדם לא הפך למושלם וטבעו המושחת לא נגזם ולא טופל, יהיה פער רחב בין מה שהוא מבטא לבין האמת. בדברים שהוא יבטא יתערבבו דברים מעורפלים, כגון דמיונו וחווייתו החד-צדדית. יתרה מזאת, בלי קשר לאופן שבו הוא עובד, בני האדם מרגישים שאין מטרה כללית ואמת המתאימות להיווכחותם של כל בני האדם. רוב הדברים שנדרשים מבני האדם הם מעבר ליכולתם, כאילו היו דגים מחוץ למים. כך עובד הרצון האנושי. טבעו המושחת של האדם, מחשבותיו ותפיסותיו מחלחלים לכל חלקי גופו. האדם לא נולד עם אינסטינקט להנהיג את האמת וגם אין לו אינסטינקט להבין את האמת. כשמביאים בחשבון גם את טבעו המושחת של האדם, כשאדם טבעי כזה עובד, האין זה גורם להפרעה? אך לבן אדם שהפך למושלם יש חוויה של האמת שבני האדם צריכים להבינה וידיעה של טבעם המושחת, כך שהדברים המעורפלים והבלתי מציאותיים בעבודתו פוחתים בהדרגה. ההכתמה האנושית פוחתת ועבודתו ושירותו של האדם מתקרבים יותר לסטנדרטים הנדרשים על-ידי אלוהים. באופן זה, עבודתו נוכחת במציאות האמת וגם נעשית מציאותית יותר. בפרט, המחשבות בדעתו של האדם חוסמות את עבודתה של רוח הקודש. לאדם יש דמיון עשיר והיגיון סביר והתנסות ארוכה בהתמודדות עם דברים. אם היבטים אלה של האדם לא עוברים גיזום ותיקון, הם כולם מכשולים בפני העבודה. לפיכך עבודתו של אדם לא יכולה להשיג את הרמה המדויקת ביותר, בייחוד עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים.