דבר אלוהים היומי: חשיפת שחיתותה של האנושות – מובאה 372

2024 מרץ 2

בני האדם חוו את חמימותי, הם שירתו אותי בכנות, והם נשמעו לי בכנות ועשו הכל למעני בנוכחותי. אולם בני האדם כיום לא יכולים להגיע לדרך קיום זו משום מה, והדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא להתאבל על אובדן רוחם כאילו לכד אותם זאב משחר לטרף. הם יכולים רק להביט בי בעיניים ממתינות בדאגה, ויתרה מזאת, הם כל הזמן קוראים אליי לעזרה. אולם מראשית ועד תכלית, הם לא יכולים להיחלץ מצרות. אני נזכר בהבטחות שבני האדם הבטיחו בנוכחותי בעבר, בשבועות העולם שהם נשבעו בנוכחותי שהם יכירו לי תודה על חסדי בגילוי חיבה. הם בכו בצער בפניי, וקול בכיים היה שובר לב וקשה מנשוא. לעתים קרובות תמכתי בהם הודות לרצונם. בני האדם התייצבו בפניי אינספור פעמים כדי להישמע לי, ונימוסיהם שובי הלב היו בלתי נשכחים. אינספור פעמים הם פיתחו אהבה כלפיי, באמונה איתנה, ורגשותיהם הכנים היו ראויים להערכה. הם סיכנו את חייהם אינספור פעמים כדי לאהוב אותי, כדי לאהוב אותי יותר מאשר הם אוהבים את עצמם, ולנוכח הכנות שלהם, קיבלתי את אהבתם. הם העלו את עצמם כקורבן מנחה בנוכחותי אינספור פעמים, ללא חשש מהמוות למעני, ואני מחיתי את הדאגה בפניהם ובחנתי את פרצופם בזהירות. היו אינספור פעמים שבהן אהבתי אותם כבבת עיני, והיו אינספור פעמים שבהן שנאתי אותם כאויביי. כזה אני – הם לעולם לא יוכלו לנחש מה אני חושב. כשבני האדם עצובים, אני בא לנחם אותם, וכשהם חלשים אני בא לעזור להם. כשהם אובדים בדרך, אני מכוון אותם, כשהם בוכים, אני מוחה את הדמעות. עם זאת, כשאני עצוב, מי יכול לנחם אותי בלבו? כשאני מודאג מאוד, מי מתחשב ברגשותיי? כשאני עגמומי, מי יכול לנחם אותי על הכאב שאני מרגיש? כשאני זקוק למישהו, מי מציע לשתף איתי פעולה? איך ייתכן שהיחס שהיה להם כלפיי בעבר נמחק כלא היה? מדוע בקושי נותר דבר בזיכרונם? כיצד בני האדם שכחו את כל זה? זה קרה משום שאויבי האנושות השחיתו אותה, נכון?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 27

ראה עוד

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

שתף

בטל