לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם,

ולאחר שחווה באופן אישי את החיים בקרב האנושות,

את חיי האדם,

ולאחר שהוא ראה את השחיתות של האנושות ואת מצב חיי האדם,

אלוהים בהתגלמותו חש בצורה עמוקה יותר

כמה חסרת אונים, מעציבה ומעוררת רחמים היא האנושות.

אלוהים רכש חמלה רבה יותר למצב האנושי

משום אנושיותו במהלך חייו כבשר ודם,

משום חושיו הטבעיים כבשר ודם.

הדבר גרם לו לדאוג יותר לחסידיו.

הדבר גרם לו לדאוג יותר לחסידיו.

בלבו, האנושות שהוא רוצה לנהל ולהושיע היא החשובה ביותר,

והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל.

על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה,

ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב,

הוא לעולם אינו מתייאש ממנה,

והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות.

זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר,

בני האדם יתעוררו לקריאתו

ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה

וישובו אליו...

זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר,

בני האדם יתעוררו לקריאתו

ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה

וישובו אליו... וישובו אליו...

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'