דבר אלוהים היומי: הכרת עבודתו של האל – מובאה 181

2023 ספטמבר 20

העבודה שמבצע אלוהים לא מייצגת את חוויית הבשר והדם שלו. העבודה שמבצע האדם מייצגת את חווייתו שלו. כולם מדברים על חווייתם האישית. אלוהים יכול לבטא את האמת ישירות ואילו האדם יכול רק לבטא את החוויה המקבילה לחוויית האמת שלו. לעבודתו של אלוהים אין כללים והיא אינה כפופה לאילוצי זמן או למגבלות גיאוגרפיות. אלוהים יכול לבטא את מהותו בכל עת ובכל מקום. אלוהים עובד כראות עיניו. עבודתו של האדם כפופה לתנאים ולהקשר. בלעדיהם, הוא לא יהיה מסוגל לעבוד ולהביע את הכרתו את אלוהים או את חווייתו את האמת. על מנת לדעת אם דבר מסוים הוא עבודתו של אלוהים עצמו או עבודתו של אדם עליכם רק להשוות את ההבדלים ביניהם. אם אין עבודה שאלוהים עשה בעצמו אלא רק עבודה של האדם, פשוט תדע שתורתם של בני האדם היא נעלה מעבר ליכולתו של כל אחד אחר. נימת הדיבור שלהם, העקרונות שלפיהם הם מטפלים בעניינים או אורח עבודתם היציב והמנוסה הם מעבר להישג ידם של אחרים. כולכם מעריצים אנשים כאלה שאיכותם טובה והידע שלהם נשגב, אבל אינך מסוגל לראות מתוך עבודתו של אלוהים ומתוך דבריו עד כמה נעלה אנושיותו. במקום זאת, אלוהים הוא רגיל וכשהוא עובד, הוא רגיל ואמיתי, אבל הוא גם לא ניתן להערכה מדויקת על ידי בני תמותה, ולכן בני האדם רוחשים כלפיו יראה כלשהי. ייתכן שחווייתו של בן אדם מסוים בעבודתו מתקדמת במיוחד או שדמיונו וההיגיון שלו מתקדמים במיוחד ואנושיותו טובה במיוחד – תכונות כאלה יכולות אמנם לזכות בהערצתם של בני אדם, אך הן לא יעוררו בהם מורא ופחד. כל בני האדם מעריצים את מי שמסוגל לעבוד היטב, את מי שניחן בחוויה עמוקה במיוחד ויכול להנהיג את האמת, אבל אנשים כאלה לא יכולים לעולם לעורר מורא – רק הערצה וקנאה. עם זאת, בני אדם שחוו את עבודתו של אלוהים לא מעריצים את אלוהים, אלא מרגישים שעבודתו נמצאת מעבר להישג ידו של האדם, שהיא נשגבה מבינתם ושהיא רעננה ונפלאה. כשבני אדם חווים את עבודתו של אלוהים, הדבר הראשון שהם יודעים לגביו הוא שהוא נשגב מבינתם, חכם ונפלא. הם יראים אותו באופן לא מודע וחשים את המסתורין בעבודה שהוא עושה, שהיא נשגבה מהבינה האנושית. בני אדם רק מעוניינים להיות מסוגלים לעמוד בדרישותיו ולהשביע את רצונותיו. הם לא שואפים להתעלות עליו, משום שהעבודה שאלוהים מבצע חורגת מגבולות חשיבתו ודמיונו של האדם, והאדם לא יכול לבצע אותה במקומו. אפילו האדם עצמו לא מכיר את מגרעותיו שלו, ואילו אלוהים עיצב נתיב חדש ובא כדי להכניס את האדם לעולם חדש ויפה יותר וכך האנושות תזכה להתקדמות חדשה ולהתחלה חדשה. מה שבני אדם חשים כלפי אלוהים אינו הערצה, או ליתר דיוק, אינו הערצה בלבד. חווייתם העמוקה ביותר היא מורא ואהבה וההרגשה שאלוהים אכן נפלא. הוא עושה עבודה שהאדם לא יכול לעשות ואומר דברים שהאדם לא יכול לומר. לבני אדם שחוו את עבודתו של אלוהים תמיד יש הרגשה שלא ניתן לתארה. בני אדם בעלי ניסיון מעמיק מספיק מסוגלים להבין את האהבה לאלוהים במיוחד. הם מסוגלים להרגיש את חביבותו, שעבודתו כה חכמה ונפלאה, ובכך נוצרת בקרבם עוצמה אינסופית. לא מדובר בפחד או באהבה וכבוד המתעוררים לפרקים, אלא בתחושה עמוקה של חמלתו של אלוהים ושל סובלנותו כלפי האדם. עם זאת, בני אדם שחוו את הייסורים והשיפוט בידי אלוהים חשים את רוממותו ואת העובדה שהוא אינו סובל שום עבירה. אפילו בני אדם שחוו חלק ניכר מעבודתו של אלוהים לא מסוגלים לתפוס אותו. כל בני האדם היראים אותו באמת יודעים שעבודתו לא עולה בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, אלא תמיד סותרת אותן. אלוהים לא זקוק להערצתם המלאה של בני אדם או להתמסרותם למראית עין, אלא עליהם להגיע ליראה אמיתית ולהתמסרות אמיתית. בחלק כה גדול מעבודתו, כל מי שיש לו חוויה אמיתית חש כלפי אלוהים יראה, הנעלית על הערצה. בני אדם ראו את טבעו של אלוהים עקב עבודת הייסורים והשיפוט שלו, ולפיכך הם יראים אותו בלבם. אלוהים נועד לעורר יראה וציות, משום שהווייתו וטבעו אינם זהים לאלה של יציר נברא, אלא מתעלים על הווייתו וטבעו של יציר נברא. אלוהים מתקיים בפני עצמו ונצחי. אלוהים הוא יציר שלא נברא ורק הוא ראוי ליראה ולציות; האדם אינו כשיר לכך. לכן כל בני האדם שחוו את עבודתו של אלוהים והכירו אותו באמת חשים כלפיו יראה. לעומת זאת, מי שלא מרפה מתפיסותיו על אלוהים, מי שפשוט לא רואה בו אל, שלא חש כלפיו יראה בכלל ושאף שהוא חסיד אל הוא לא נכבש – הוא מרדני מעצם אופייו. אלוהים מתכוון להשיג בעבודתו מצב שבו לכל יציר נברא יהיה לב מלא יראה כלפי הבורא, יעבוד אותו ויתמסר לריבונותו ללא תנאי. זו התוצאה הסופית שעבודתו בכללותה נועדה להשיג. אם בני אדם שחוו עבודה כזו לא יראים את אלוהים, אפילו במקצת, ואם מרדנותם משכבר לא משתנה כלל, הרי שבני האדם האלה יסולקו. אם גישתו של בן אדם כלפי אלוהים היא הערצה בלבד או כבוד מרוחק, אך כלל לא אהבה, הרי שזו תוצאה שבה בלבו של האדם אין אהבה לאלוהים ולאדם כזה אין את התנאים להפוך למושלם. אם לא די בכמות כזו של עבודה כדי לזכות באהבתו האמיתית של בן האדם, הרי שהאדם הזה לא זכה באלוהים והוא לא באמת עוסק בחיפוש האמת. בן אדם שלא אוהב את אלוהים לא אוהב את האמת ולכן הוא לא יכול לזכות באל, וקל וחומר שהוא לא יכול לזכות באישורו של אלוהים. אנשים שכאלו, ללא קשר לאופן שבו הם חווים את עבודת רוח הקודש וללא קשר לאופן שבו הם חווים את השיפוט, אינם יכולים לירוא את אלוהים. אלה הם אנשים שאופיים אינו ניתן לשינוי ושטבעם מרושע במידה קיצונית. כל בני האדם שאינם יראים את אלוהים יסולקו ויהיו מושא לענישה. הם ייענשו בדיוק כמו אלה שעושים מעשים מרושעים ויסבלו אפילו יותר מאלה שחטאו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

ראה עוד

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

השאר תגובה

שתף

בטל