דבר אלוהים היומי - "מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו" - מובאה 102

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות; הוא השלים רק את השלב הראשון בעבודה שהיה צורך כי אלוהים יעשה כבשר ודם. וכך, כדי לסיים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב פעם נוספת להיות בשר ודם, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמציאות של הבשר, כלומר, מביא לידי ביטוי את דבר אלוהים בבשר ודם רגיל לחלוטין, וכך מסיים את העבודה שהוא הותיר, כבשר ודם. ההתגלמות השניה בבשר ודם דומה במהותה לראשונה, אך היא ממשית ורגילה עוד יותר מן הראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השניה בבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו כבשר ודם, והוא שונה מסבלו של אדם מושחת. הוא נובע גם מן הרגילות של בשרו. כיוון שהוא מבצע את כהונתו כבשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין, על הבשר ודם הזה לשאת קשיים רבים. ככל שגופו רגיל יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. אלוהים עובד כבשר ודם רגיל מאוד, שאינו על-טבעי כלל וכלל. כיוון שגופו רגיל ועליו לשאת על כתפיו גם את עבודת ישועת האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – כל הסבל הזה נובע מן המציאות והרגילות של גופו. מן הסבל שעברו שתי ההתגלמויות בבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות בבשר ודם. ככל שהבשר ודם הם רגילים יותר, כך עליו לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה; ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם ממשיים יותר, כך התפיסות שבני האדם מקבלים הן נוקשות יותר וכן עלולות לפקוד אותו סכנות רבות יותר. אולם, ככל שהבשר ודם הם ממשיים יותר, וככל שיש בהם צרכים והיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. היה זה גופו של ישוע שנצלב, בשרו שאותו הקריב כקורבן חטאת; באמצעות בשר ודם עם אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע באופן מלא את האדם מן הצלב. וכבשר ודם שלם, התגלמותו השניה של אלוהים מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק בשר ודם רגיל ומציאותי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, עבודת כיבושו של האדם מקבלת השפעה דרך המציאותיות והרגילות של אלוהים כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. כהונתה של התגלמות זו של אלוהים היא לדבר, וכך לכבוש את האדם ולהביאו לידי שלמות. במלים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר ודם, חובתו של הבשר ודם, היא לדבר וכך לכבוש, לגלות, להביא לידי שלמות ולהשמיד את האדם לחלוטין. לפיכך, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הגאולה ההתחלתית היתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; הבשר ודם שעושה את עבודת הכיבוש ישלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, האחת היא זכר והשניה היא נקבה; בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים. היא מפיגה את תפיסותיו השגויות של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה, ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו חסר מגדר. אלוהים יצר את הגבר והאשה כאחד, והוא אינו מבחין בין המגדרים. בשלב זה של העבודה, אלוהים אינו מראה אותו ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מלים. זאת ועוד, הפעם עבודתו של אלוהים בהתגלמותו אינה לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור, כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות זו של אלוהים בבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם ולא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה אינה לעשות נסים ולא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר, ולפיכך ההתגלמות השניה בבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מזו הראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם אינה שקר; אך התגלמות זו של אלוהים שונה מן ההתגלמות של ישוע, ועל אף ששניהם התגלמויות בבשר ודם, הם אינם זהים לחלוטין. לישוע היתה אנושיות רגילה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות זו של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים, לא ריפוי חולים ולא גירוש שדים, לא הליכה על המים ולא צום במשך ארבעים יום... הוא אינו עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שבשרו שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שאין זו כהונתו לרפא חולים ולגרש שדים. הוא אינו הורס את עבודתו שלו, אינו מפריע לעבודתו שלו. כיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו הממשיים, אין צורך להכניעו בעזרת נסים, וכך שלב זה הוא השלמת עבודת ההתגלמות. אלוהים בהתגלמותו, שאותו אתם רואים היום, הוא לחלוטין בשר ודם, ואין בו שום דבר על-טבעי. הוא נעשה חולה בדומה לאחרים, זקוק למזון וללבוש בדיוק כמו אחרים, בהיותו בשר ודם לחלוטין. אילו הפעם, היה אלוהים בהתגלמותו מראה אותות ומופתים על-טבעיים, אילו ריפא חולים, גירש שדים או יכול היה להרוג במלה אחת, כיצד ניתן היה לבצע את עבודת הכיבוש? כיצד ניתן היה להפיץ את העבודה בקרב אומות הגויים? ריפוי חולים וגירוש שדים היו עבודת עידן החסד, השלב הראשון בעבודת הגאולה, ועתה לאחר שאלוהים הושיע את האדם מן הצלב, הוא אינו מבצע עוד את העבודה הזו. אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע, שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שקל לאדם לקבלו, לא היה במהותו בשר ודם שעוטה רוח אלוהים, אלא רוח רעה. שכן עקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שכבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השניה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה. באחרית הימים, אלוהים מממש את עבודת הכיבוש בבשר ודם רגילים; הוא אינו מרפא חולים, לא ייצלב למען האדם, אלא הוא בפשטות אומר דברים כבשר ודם, כובש את האדם כבשר ודם. רק בשר ודם כזה הוא התגלמות אלוהים בבשר ודם; רק בשר ודם כזה יכול להשלים את עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה