דבר אלוהים היומי - "מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים" - מובאה 302

המקור לגילוי טבעו המושחת של האדם אינו אלא מצפונו שהוקהה, טבעו הזדוני וההיגיון הרעוע שלו. אם מצפונו של האדם וההיגיון שלו יוכלו לשוב לעצמם, הוא יהיה ראוי לשימושו של אלוהים. בפשטות, מפני שמצפונו של האדם היה תמיד אדיש, ומפני שההיגיון של האדם מעולם לא היה יציב ורק הלך והתקהה, האדם מורד באלוהים יותר ויותר, עד כדי כך שהוא אף צלב את ישוע וסירב להכניס לביתו את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. מסיבה זו הוא מגנה את בשרו של אלוהים, ורואה בבשרו של אלוהים דבר שפל ונחות. אילו הייתה באדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה כה "אסיר תודה" להתגלמות אלוהים כבשר ודם, בדרך זו. האדם חי בתקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, אבל הוא לא מסוגל להודות לאלוהים על שנתן לו הזדמנות טובה שכזו, ובמקום זאת הוא מקלל את בואו של אלוהים או מתעלם לגמרי מעובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ונדמה שהוא מתנגד לה ועייף ממנה. בלי קשר לאופן שבו האדם מתייחס לבואו של אלוהים, בקיצור, אלוהים תמיד המשיך בעבודתו למרות הכל – על אף שהאדם לא קיבל אותו בברכה כלל, ועל אף שהאדם בא אליו בדרישות בעיוורון. טבע האדם נעשה אכזרי מאוד, ההיגיון שלו נעשה קהה מאוד, ומצפונו נרמס לגמרי על ידי השטן, והוא חדל מזמן להיות מצפונו המקורי של האדם. לא זו בלבד שהאדם כפוי טובה כלפי אלוהים המתגלם כבשר ודם, על כך שהעניק לאנושות כל כך הרבה חיים וחסד, אלא שהוא אף נוטר טינה כלפי אלוהים, על שהעניק לו את האמת. האדם נוטר טינה לאלוהים מפני שאין לו שום עניין באמת. לא זו בלבד שהאדם לא יכול להקריב את חייו למען אלוהים המתגלם כבשר ודם, אלא שהוא אף מנסה לסחוט ממנו טובות הנאה, ודורש עניין גדול בעשרות מונים מזה שהאדם נתן לאלוהים. בני אדם עם מצפון והיגיון כאלה מתייחסים לכל זאת כאל מובן מאליו ובכל זאת מאמינים שהם ויתרו על הרבה כל כך למען אלוהים, ושאלוהים נתן להם מעט מדי. יש כאלה שנתנו לי קערת מים, אך הושיטו את ידיהם ודרשו סכום שווה ערך לשתי קערות חלב, או שנתנו לי חדר ללילה אחד אך ניסו לגבות עליו מחיר גבוה פי כמה בתעריפי לינה. עם אנושות שכזו, ומצפון שכזה, כיצד אתם עדיין מעזים לבקש לזכות בחיים? כמה אתם נקלים ובזויים! בגלל האנושות הזו והמצפון הזה, אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נודד במרחבים מבלי למצוא מקום מקלט. מי שבאמת יש לו מצפון ואנושיות צריך לעבוד ולשרת בלב שלם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, לא בזכות עבודתו הרבה, אלא גם לולא היה עובד כלל. זה הדבר שצריכים לעשות בעלי ההיגיון היציב, וזוהי חובת האדם. רוב בני האדם אף מדברים על תנאים לשירותם את אלוהים: לא אכפת להם אם הוא אלוהים או אדם. הם רק מדברים על התנאים שלהם, ועוסקים רק בהגשמת רצונותיהם. כשאתם מבשלים למעני, אתם דורשים שכר שף; כשאתם עושים למעני שליחויות, אתם מבקשים שכר שליחים; כשאתם עובדים למעני אתם דורשים שכר עבודה; כשאתם מכבסים את בגדיי אתם דורשים שכר כביסה; כשאתם תורמים לכנסייה אתם דורשים החזר עלויות; כשאתם נושאים דברים אתם דורשים שכר נואמים; כשאתם מפיצים ספרים אתם דורשים דמי הפצה, וכשאתם כותבים אתם דורשים תשלום על הכתיבה. אלו שטיפלתי בהם אף דרשו ממני פיצויים, בשעה שאלו שנשלחו הביתה דורשים פיצויים על הנזק לשמם הטוב. מי שלא נשוי דורש נדוניה, או פיצוי על נעוריו האבודים; מי שהורג תרנגולת דורש דמי שחיטה; מי שמטגן מזון דורש דמי טיגון; ומי שמבשל מרק דורש תשלום גם על זה... זוהי אנושיותכם הנשגבת ורבת העוצמה ואלה הם המעשים שמכתיב מצפונכם הטוב. היכן ההיגיון שלכם? היכן האנושיות שלכם? אני רוצה לומר לכם: אם תמשיכו כך, אפסיק לעבוד בקרבכם. לא אעבוד בקרב עדר של חיות בדמות אדם; לא אסבול כך למען קבוצה כזו של בני אדם שפניהם התמימות מסתירות לב סורר; לא אסבול למען להקת חיות שכזו, שאין לה ולו אפשרות קלושה לגאולה. היום שבו אפנה לכם את גבי הוא היום שבו תמותו, היום שבו יבוא עליכם החושך והיום שבו האור ינטוש אתכם! אני רוצה לומר לכם: לעולם לא אהיה נדיב כלפי קבוצה כמו שלכם, קבוצה הנחותה אפילו מחיות! יש גבולות לדבריי ולמעשיי, וכפי שהאנושיות והמצפון שלכם כיום, לא אעבוד עוד, מפני שמצפונכם יותר מדי לוקה בחסר, מפני שגרמתם לי כאב רב מדי ומפני שהתנהגותכם הנבזית מגעילה אותי מדי! לבני אדם שאנושיותם ומצפונם כל כך לוקים בחסר לעולם לא יהיה סיכוי לישועה; לעולם לא אושיע בני אדם כה חסרי לב וכפויי טובה. בבוא יומי, אמטיר לנצח את להבותיי על בני המרדות שעוררו את חרון אפי העז, ואטיל את עונשי הנצחי על החיות האלה שהטיחו בי גידופים ונטשו אותי, אשרוף לנצח בלהבות זעמי את בני המרדות שאכלו וחיו יחד עמי אך לא האמינו בי אלא העליבו אותי ובגדו בי. אטיל את עונשי על כל אלו שעוררו את זעמי, אמטיר את כל זעמי על החיות האלה, שפעם רצו לעמוד לצדי שכם אל שכם אך לא עבדו אותי ולא שמעו לי. המטה שבו אכה את בני האדם ייפול על החיות האלו שפעם נהנו מיחסי הטוב ומדברי המסתורין שלי, ושניסו לקחת ממני הנאות חומריות. לא אסלח לאף אדם שינסה לתפוס את מקומי. לא אחוס על איש מאלה שמנסים לקחת ממני בכוח מזון ובגדים. לעת עתה, אתם מוגנים מפגיעה ואתם ממשיכים לצאת מגדרכם בדרישות שאתם מציבים לי. בבוא יום חרון אפי, לא תציבו לי עוד דרישות. ביום ההוא, אניח לכם "ליהנות" כאוות נפשכם, אדחוף את פניכם בכוח לתוך האדמה, ולעולם לא תוכלו לקום שוב! במוקדם או במאוחר, "אשלם" לכם את החוב הזה – ואני מקווה שאתם מחכים בסבלנות לבוא היום הזה.

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה