עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'

חלק 1

היום נתקשר על נושא חשוב. זהו נושא שנידון מאז תחילת עבודתו של אלוהים ועד היום והוא בעל משמעות חיונית לכל אדם. במילים אחרות, זה נושא שכולם יבואו איתו במגע לאורך תהליך האמונה שלהם באלוהים וזה נושא שיש להתייחס אליו. זהו נושא חיוני ובלתי נמנע שהאנושות לא יכולה להתנתק ממנו. ואם כבר מדברים על חשיבות, מהו הדבר החשוב ביותר עבור כל מי שמאמין באלוהים? יש כאלה שחושבים שהדבר החשוב ביותר הוא להבין את רצונו של אלוהים; יש כאלה שמאמינים שהדבר החשוב ביותר הוא לאכול ולשתות יותר מדברי האל; יש כאלה שמרגישים שהדבר החשוב ביותר הוא להכיר את עצמם; אחרים חושבים שהדבר החשוב ביותר לדעת הוא כיצד למצוא ישועה דרך אלוהים, כיצד להיות חסידים של אלוהים וכיצד למלא את רצון האל. היום נניח את כל הנושאים הללו בצד. אם כן, במה אנחנו דנים? אנחנו דנים בנושא הנוגע לאלוהים. האם זה הנושא החשוב ביותר עבור כל אדם? מהו התוכן של נושא הנוגע לאלוהים. כמובן, לא ניתן כלל לנתק את הנושא הזה מטבעו של אלוהים, מהותו של אלוהים ועבודתו של אלוהים. לכן היום, בואו נדון ב"עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו."

מרגע שהאדם החל להאמין באלוהים, הוא בא במגע עם נושאים כגון עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו. בכל הנוגע לעבודתו של אלוהים, יש כאלה שיאמרו: "עבודת האל נעשית עלינו. אנחנו חווים אותה בכל יום, ולכן היא לא זרה לנו." כשאנחנו מדברים על טבעו של אלוהים, יש כאלה שיאמרו: "טבעו של אלוהים הוא נושא שאנחנו לומדים, חוקרים ומתמקדים בו כל חיינו, ולכן אנחנו ודאי מכירים אותו." ובאשר לאלוהים עצמו, יש כאלה שיאמרו: "אלוהים עצמו הוא זה שאנחנו חסידים שלו, זה שאנחנו מאמינים בו וזה שאנחנו עוסקים בחיפוש אחריו, ולכן יש לנו ידע עליו." אלוהים מעולם לא חדל מעבודתו מאז הבריאה, ולכל אורך עבודתו הוא המשיך להביע את טבעו והשתמש במגוון דרכים להביע את דברו. במקביל, הוא מעולם לא חדל מלהביע את עצמו ואת מהותו לאנושות, ולא חדל מלהביע את רצונו למען האדם ואת כל מה שהוא דורש מהאדם. לכן, מבחינה מילולית, הנושאים האלה לא אמורים להיות זרים לאיש. אולם, חסידיו של אלוהים כיום לא מכירים כלל את עבודתו של אלוהים, את טבעו של אלוהים ואת אלוהים עצמו. מדוע זה המצב? כשהאדם חווה את עבודתו של אלוהים, הוא גם בא במגע עם אלוהים, מה שגורם לו להרגיש שהוא מבין את טבעו של אלוהים או מכיר חלק ממנו. בהתאם לכך, האדם לא חושב שעבודתו וטבעו של אלוהים זרים לו. במקום זאת, האדם חושב שהוא מכיר את אלוהים היטב ומבין את אלוהים היטב. אך על סמך המצב הנוכחי, האופן שבו בני אדם רבים מבינים את אלוהים מוגבל למה שהם קראו בספרים, מצומצם לטווח חוויותיהם האישיות, מרוסן על ידי דמיונם ומעל לכל, תחום לעובדות שהם יכולים לראות במו עיניהם. כל זה רחוק מאוד מאלוהים האמיתי עצמו. עד כמה "רחוק"? אולי האדם עצמו לא בטוח, או שאולי לאדם יש תחושה כלשהי, שמץ של מושג – אך בכל הנוגע לאלוהים עצמו, האופן שבו האדם מבין אותו יותר מדי רחוק ממהותו של אלוהים האמיתי עצמו. זו הסיבה שעלינו להשתמש בנושא כמו "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו" כדי לתקשר את המידע הזה באופן שיטתי וספציפי.

למעשה, טבעו של אלוהים פתוח לכולם ולא נסתר, מפני שאלוהים מעולם לא נמנע באופן מודע מאדם כלשהו ומעולם לא רצה להסתיר את עצמו באופן מודע כדי שבני האדם לא יוכלו להכיר אותו או להבין אותו. טבעו של אלוהים תמיד היה פתוח ותמיד פנה אל כל אדם בכנות. במהלך ניהולו של אלוהים, אלוהים עושה את עבודתו עם פניו כלפי כל, ועבודתו נעשית על כל אדם. כשהוא עושה את העבודה הזו, הוא מגלה את טבעו ללא-הרף ומשתמש ללא-הרף במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כדי לכוון ולקיים כל אדם. בכל עידן ובכל שלב, בין שהנסיבות טובות או רעות, טבעו של אלוהים תמיד פתוח לכל אדם, ורכושו והווייתו פתוחים תמיד לכל אדם, באותו האופן שבו מהות חייו היא לקיים את האנושות ולתמוך באנושות ללא-הרף וללא-הפסק. חרף כל זאת, טבעו של אלוהים עדיין נסתר מעיניהם של בני אדם מסוימים. מדוע זה המצב? משום שעל אף שבני האדם האלה חיים בתוך עבודתו של אלוהים ועל אף שהם חסידים של אלוהים, הם מעולם לא שאפו להבין את אלוהים או להכיר אותו, וקל וחומר שהם לא שאפו להתקרב אליו. עבור בני האדם האלה, הבנת טבעו של אלוהים פירושה שסופם קרב – פירושה שטבעו של אלוהים עומד לשפוט אותם ולגזור את דינם. לפיכך, בני האדם האלה מעולם לא רצו להבין את אלוהים או את טבעו, והם לא חומדים הבנה עמוקה יותר או הכרה של רצון האל. אין בכוונתם לתפוס את רצון האל בשיתוף פעולה מודע – הם פשוט נהנים תמיד ולעולם לא נמאס להם לעשות את הדברים שהם רוצים לעשות, להאמין באלוהים שבו הם רוצים להאמין, להאמין באלוהים שקיים רק בדמיונם ולהאמין באלוהים שאי-אפשר לנתק מהם בחיי היום-יום שלהם. בכל הנוגע לאלוהים האמיתי עצמו, הם נוהגים בביטול מוחלט, ללא כל רצון להבין אותו, להתייחס אליו ועל אחת כמה וכמה להתקרב אליו. הם רק משתמשים בדברים שאלוהים מבטא כדי לייפות את עצמם ולעטוף את עצמם. עבורם, הדבר הזה לבדו הופך אותם למאמינים מוצלחים ולבני אדם המאמינים באלוהים בלבם. בלבם, דמיונם, תפיסותיהם ואפילו הגדרותיהם האישיות את אלוהים הם שמנחים אותם. מצד שני, לאלוהים האמיתי עצמו אין כל קשר אליהם. זאת משום שברגע שהם יבינו את אלוהים האמיתי עצמו, את טבעו האמיתי של אלוהים ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, פירוש הדבר יהיה שמעשיהם, אמונתם ועיסוקיהם יגונו. זו הסיבה שהם לא מוכנים להבין את מהותו של אלוהים ומסתייגים מחיפוש או התפללות פעילים בהתחקות אחר הבנה טובה יותר של אלוהים, הכרה טובה יותר של רצונו והבנה טובה יותר של טבעו של אלוהים, והם לא מוכנים לעשות זאת. הם היו מעדיפים שאלוהים יהיה משהו מומצא, נבוב וחמקמק. הם היו מעדיפים שאלוהים יהיה מישהו שהוא בדיוק כפי שהם דמיינו אותו, מישהו שיכול לעמוד לשירותם, תמיד זמין ובעל מאגר בלתי נלאה. כשהם רוצים ליהנות מחסדו של אלוהים, הם דורשים מאלוהים להיות החסד הזה. כשהם זקוקים לברכתו של אלוהים, הם דורשים מאלוהים להיות הברכה הזו. כשהם במצוקה, הם דורשים מאלוהים לחזק אותם ולהיות להם רשת ביטחון. האופן שבו בני האדם האלה מכירים אלוהים תקוע בתחום של חסד וברכה. האופן שבו הם מבינים את עבודתו של אלוהים, את טבעו של אלוהים ואת אלוהים עצמו מוגבל גם הוא לגבולות דמיונם ולמכתבים ודוקטרינות. אולם יש בני אדם מסוימים שלהוטים להבין את טבעו של אלוהים, רוצים לראות את אלוהים עצמו באמת ובתמים ולהבין באמת את טבעו של אלוהים ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. בני האדם האלה עוסקים בחיפוש המציאות של האמת ושל ישועת האל והם שואפים לזכות בכיבוש האל ובישועת האל ולהפוך למושלמים בידיו. בני האדם האלה משתמשים בלבם כדי לקרוא את דבר האל, משתמשים בלבם כדי להעריך כל מצב וכל אדם, אירוע או דבר שאלוהים הסדיר עבורם, ומתפללים ומחפשים בכנות. מה שהם רוצים יותר מכל הוא להכיר את רצון האל ולהבין את טבעו ומהותו האמיתיים של אלוהים. זאת כדי שהם יפסיקו לפגוע באלוהים וכדי שהם יוכלו לראות עוד מחביבותו של אלוהים ואת הצד האמיתי שלו באמצעות חוויותיהם. זאת גם כדי שיתקיים בלבם אלוהים אמיתי באמת וכדי שיהיה להם מקום בלבם לאלוהים, על מנת שהם יפסיקו לשגות בדמיונות, תפיסות או חמקמקות. עבור בני האדם האלה, הסיבה שיש להם רצון עז להבין את טבעו ומהותו של אלוהים היא שטבעו ומהותו של אלוהים הם דברים שהאנושות עשויה להזדקק להם בכל רגע בחוויותיה, דברים שמספקים חיים לאורך כל משך חייה. ברגע שהם יבינו את טבעו של אלוהים, הם יוכלו לירוא את אלוהים טוב יותר, לשתף פעולה טוב יותר עם עבודתו של אלוהים ולהתחשב יותר ברצון האל ולמלא את חובתם על הצד הטוב ביותר. אלה שני סוגי בני האדם בכל הנוגע לגישתם לטבעו של אלוהים. הסוג הראשון לא רוצה להבין את טבעו של אלוהים. על אף שבני האדם האלה אומרים שהם רוצים להבין את טבעו של אלוהים, להכיר את אלוהים עצמו, לראות את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ולהעריך באמת את רצון האל, עמוק בפנים הם היו מעדיפים שאלוהים לא היה קיים. הסיבה לכך היא שבני אדם מהסוג הזה מתנגדים לאלוהים וממרים את פיו באופן עקבי. הם נלחמים באלוהים על המקום בלבם והם לעתים קרובות מפקפקים בקיומו של אלוהים או אפילו מתכחשים לקיומו. הם לא רוצים לאפשר לטבעו של אלוהים או לאלוהים האמיתי עצמו לתפוס מקום בלבם. הם רק רוצים לספק את רצונותיהם, דמיונותיהם ושאיפותיהם. לכן בני האדם האלה אולי מאמינים באלוהים, הם אולי חסידים של אלוהים, והם אולי אפילו ויתרו על משפחותיהם ומשרותיהם למענו, אך הם לא שמים קץ לחטאיהם. יש כאלה שאפילו גונבים או מבזבזים מנחות, או מקללים את אלוהים בפרטיות, וייתכן שאחרים משתמשים בעמדותיהם כדי להעיד על עצמם שוב ושוב, לפאר את עצמם ולהתחרות באלוהים על בני אדם ומעמד. הם משתמשים במגוון שיטות ומדדים שונים כדי לגרום לבני אדם להעריץ אותם, והם מנסים ללא-הרף לכבוש את לבבות בני האדם ולשלוט בהם. יש אפילו כאלה שמטעים בני אדם בכוונה וגורמים להם לחשוב שהם אלוהים כדי שהם יוכלו לזכות ביחס שאלוהים זוכה בו. הם לעולם לא יאמרו לבני אדם שהם הושחתו, שגם הם מושחתים ויהירים, ושהם לא צריכים להעריץ אותם, ושלא משנה כמה הם מצליחים, הכל הודות להתעלותו של אלוהים ולמה שהם אמורים לעשות בכל מקרה. מדוע הם לא אומרים את הדברים האלה? משום שהם מפחדים עמוקות מאובדן מקומם בלבבות בני האדם. זו הסיבה שבני אדם כאלה לעולם לא מפארים את אלוהים ולעולם לא נושאים עדות על אלוהים, משום שהם מעולם לא ניסו להבין את אלוהים. האם הם יכולים להכיר את אלוהים מבלי להבין אותו? בלתי אפשרי! לפיכך, אף שיכול להיות שהמילים המרכיבות את הנושא "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו" הן פשוטות, פירושן שונה עבור כל אדם. עבור אדם שמרבה להמרות את פיו של אלוהים, להתנגד לאלוהים ולהיות עוין כלפי אלוהים, פירוש הדבר גינוי. לעומת זאת, עבור מי שמחפש את המציאות של האמת ומרבה להתייצב בפני אלוהים כדי לחפש את רצונו של אלוהים, אין ספק שפירוש הדבר מובן לו כמו שהמים מובנים לדג. לכן כשחלק מכם שומעים התייחסות לטבעו של אלוהים ולעבודתו של אלוהים, הם מקבלים כאב ראש, לבם נמלא בהתנגדות והם מרגישים חוסר נוחות עז. אולם ישנם ביניכם אחרים שחושבים: "הנושא הזה הוא בדיוק מה שנחוץ לי משום שהוא כל כך מועיל לי. זהו חלק שאסור שיחסר מחוויית חיי – זהו העיקר של העיקר, יסוד האמונה באלוהים ודבר מה שהאנושות לא יכולה להרשות לעצמה לזנוח." עבור כולכם, הנושא הזה אולי נראה גם קרוב וגם רחוק, גם בלתי ידוע וגם מוכר. אולם יהיה אשר יהיה, זה נושא שכל מי שיושב כאן חייב להקשיב לו, חייב להכיר וחייב להבין. בלי קשר לאופן שבו אתם מתמודדים איתו ובלי קשר לאופן שבו אתם תופסים אותו או מקבלים אותו, אסור להתעלם מחשיבותו של הנושא הזה.

אלוהים עשה את עבודתו מאז שהוא ברא את האנושות. בתחילה, העבודה הייתה פשוטה מאוד, אך היא בכל זאת כללה ביטויים של מהותו וטבעו של אלוהים. אף על פי שעבודת האל עלתה מדרגה כעת, ואף על פי שהוא משקיע כעת כמות אדירה של עבודה מוחשית בכל חסיד שלו ומבטא כמות משמעותית מדברו, גופו של אלוהים נסתר מעיני האנושות מהראשית ועד היום. על אף שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם, מאז תקופת הסיפורים בכתבי הקודש ועד ימינו, מי ראה אי-פעם את גופו האמיתי של אלוהים? על פי הבנתכם, האם מישהו אי-פעם ראה את גופו האמיתי של אלוהים? לא. איש לא ראה את גופו האמיתי של אלוהים, כלומר איש לא ראה את העצמי האמיתי של אלוהים. זה דבר שכולם מסכימים עליו. כלומר, גופו האמיתי של אלוהים, או רוחו של אלוהים, נסתרים מכל האנושות, לרבות אדם וחווה שאותם הוא ברא ולרבות איוב הצדיק שאותו הוא קיבל. אפילו הם לא ראו את גופו האמיתי של אלוהים. אך מדוע אלוהים מסתיר ביודעין את גופו האמיתי? יש כאלה שאומרים: "אלוהים חושש להפחיד בני אדם." אחרים אומרים: "אלוהים מסתיר את גופו האמיתי מפני שהאדם קטן מדי ואלוהים גדול מדי. בני אנוש לא מורשים לראות אותו, פן ימותו." יש גם כאלה שאומרים: "אלוהים עסוק בניהול עבודתו בכל יום. אולי אין לו זמן להופיע ולאפשר לבני אדם לראות אותו." תהיה אשר תהיה אמונתכם, יש לי מסקנה פה. מה המסקנה הזו? המסקנה היא שאלוהים אפילו לא רוצה שבני אדם יראו את גופו האמיתי. אלוהים נסתר מהאנושות במכוון. במילים אחרות, אלוהים מתכוון שבני אדם לא יראו את גופו האמיתי. זה כבר צריך להיות ברור לכולם. אם אלוהים מעולם לא הראה את גופו לאיש, האם אתם חושבים שגופו של אלוהים קיים? (הוא קיים.) מובן שהוא קיים. קיום גופו של אלוהים הוא מעבר לכל ספק. אולם באשר לגודלו ומראהו של גופו של אלוהים, האם אלה שאלות שעל האנושות לחקור? לא. התשובה שלילית. אם גופו של אלוהים הוא לא נושא שעלינו לחקור, מהי שאלה שעלינו לבחון? (טבעו של אלוהים.) (עבודתו של אלוהים.) עם זאת, לפני שנתחיל לתקשר בנושא הרשמי, בואו נחזור למה שדנו בו זה עתה: מדוע אלוהים מעולם לא הראה את גופו לאנושות? מדוע אלוהים מסתיר את גופו מהאנושות במכוון? יש רק סיבה אחת: על אף שהאדם שהוא ברא עבר אלפי שנים של עבודתו של אלוהים, אין אף אדם שמכיר את עבודתו של אלוהים, את טבעו של אלוהים ואת מהותו של אלוהים. בעיני אלוהים, בני אדם כאלה מתנגדים לו, ואלוהים לא יראה את עצמו לבני אדם שעוינים כלפיו. זו הסיבה היחידה שאלוהים מעולם לא הראה לאנושות את גופו ושהוא מעלים ממנה את גופו במכוון. האם עכשיו ברורה לכם החשיבות של הכרת טבעו של אלוהים?

מאז קיום ניהולו של אלוהים, הוא תמיד היה מסור לגמרי לביצוע עבודתו. על אף שהוא מחביא את גופו מהאדם, הוא תמיד היה לצדו. הוא תמיד עשה עליו את עבודתו, הביע את טבעו, כיוון את כל האנושות במהותו ועשה את עבודתו על כל אדם באמצעות עוצמתו, חוכמתו וסמכותו, ובכך הוא הביא את עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. על אף שאלוהים מסווה את גופו מהאדם, טבעו, הווייתו ורכושו ורצונו עבור האנושות נחשפים לאדם ללא-רסן, כדי שהאדם יראה ויחווה אותם. במילים אחרות, על אף שבני אדם לא יכולים לראות את אלוהים או לגעת בו, טבעו ומהותו של אלוהים שהאנושות באה איתם במגע הם הבעות של אלוהים עצמו, ללא צל של ספק. האין זו האמת? יהיו אשר יהיו השיטה שאלוהים נוקט או הזווית שממנה הוא עושה את עבודתו, הוא תמיד מגלה לבני האדם את זהותו האמיתית, עושה את מה שהוא אמור לעשות ואומר את מה שהוא אמור להגיד. תהיה אשר תהיה העמדה שאלוהים מדבר ממנה – בין שהוא ברקיע השלישי ובין שהוא מתגלם כבשר ודם, או שהוא אפילו אדם רגיל – הוא תמיד מדבר אל האדם מכל לבו ומכל דעתו, ללא כל הונאה או הסתרה. כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא מבטא את דברו ואת טבעו ומבטא את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, ללא כל הסתייגות. הוא מכוון את האנושות באמצעות חייו והווייתו ורכושו. זה האופן שבו האדם צלח את עידן החוק – התקופה שהיא ערש האנושות – תחת הכוונתו של אלוהים שלא ניתן לראות או לגעת בו.

אלוהים הפך לבשר ודם לראשונה לאחר עידן החוק, התגלמות שנמשכה שלושים ושלוש שנים וחצי. עבור בן אנוש, האם שלושים ושלוש שנים וחצי הן זמן רב? (לא רב.) מכיוון שתוחלת חייו של בן אנוש היא בדרך כלל ארוכה בהרבה משלושים ומשהו שנים, זהו לא זמן רב עבור האדם. אך עבור האל בהתגלמותו, שלושים ושלוש השנים וחצי הללו הן זמן רב מאוד. הוא הפך לבן אדם – בן אדם רגיל שנשא על כתפיו את עבודתו של אלוהים ואת התפקיד שאלוהים הטיל עליו. פירוש הדבר היה שהיה עליו לקחת על עצמו עבודה שבן אדם רגיל לא יכול לעמוד בה, תוך שהוא סבל ייסורים שבני אדם רגילים לא יכולים לשאת. כמות הייסורים שהאדון ישוע סבל במהלך עידן החסד, מתחילת עבודתו ועד צליבתו, היא אולי לא דבר שבני ימינו יכולים היו לראות במו עיניהם, אך האם אתם לפחות יכולים להעריך מעט מכך באמצעות הסיפורים שבכתבי הקודש? ללא קשר לשאלה כמה מפורטות העובדות המתועדות האלה, עבודתו של אלוהים במהלך התקופה הזו הייתה מלאה במצוקה וייסורים באופן כללי. עבור בן אנוש מושחת, שלושים ושלוש שנים וחצי הן לא זמן רב – מעט סבל הוא לא כזה גרוע. אולם עבור אלוהים הקדוש, המושלם, שעליו לשאת את כל חטאי האנושות, ולאכול, לישון ולחיות עם חוטאים, הכאב הזה עז מדי. הוא הבורא, אדון הכל והמושל בכל, אך כשהוא בא אל העולם, היה עליו לעמוד בדיכוי ובאכזריות של בני אנוש מושחתים. על מנת להשלים את עבודתו ולהציל את האנושות מאומללות, היה עליו לסבול את גינוי האדם ולשאת את חטאי כל האנושות. בני אדם רגילים לעולם לא יוכלו להעלות בדעתם או להעריך את עוצמת הייסורים שהוא עבר. מה מייצגים הייסורים האלה? הם מייצגים את מסירותו של אלוהים לאנושות. הם מסמלים את ההשפלה שהוא סבל ואת המחיר ששהוא שילם כדי להושיע את האדם, לגאול אותו מחטאיו ולהשלים את השלב הזה בעבודתו. פירוש הדבר הוא גם שאלוהים יגאול את האדם מהצלב. זה מחיר המשולם בדם ובחיים – מחיר כבד מדי ליצירים נבראים. משום שאלוהים ניחן במהותו של אלוהים ומשום שהוא מצויד במה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, הוא יכול לשאת ייסורים כאלה ועבודה כזו. זה דבר שאף יציר נברא לא יוכל לעשות זאת במקומו. זו עבודת האל במהלך עידן החסד וזה גילוי של טבעו. האם עבודת האל מגלה דבר מה על מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו? האם כדאי לאנושות להכיר אותו?

בעידן ההוא, על אף שהאנושות לא ראתה את גופו של אלוהים, היא קיבלה את מנחת החטא של אלוהים ואלוהים גאל אותה מהצלב. האנושות אולי מכירה את העבודה שאלוהים עשה במהלך עידן החסד, אך האם מישהו מכיר את הטבע והרצון שאלוהים הביע במהלך התקופה הזו? האדם רק מכיר כמה תכנים של עבודת האל במהלך עידנים שונים שהוא למד ממקורות שונים, או מכיר סיפורים הקשורים לאלוהים שהתרחשו במהלך הזמן שבו אלוהים ביצע את עבודתו. הפרטים והסיפורים האלה הם לכל היותר מידע כלשהו או אגדות כלשהן על אלוהים והם לא נוגעים כהוא זה לטבעו ומהותו של אלוהים. אם כן, בלי קשר לשאלה כמה סיפורים בני אדם מכירים על אלוהים, אין פירוש הדבר שהם מבינים לעומק או מכירים לעומק את טבעו או מהותו של אלוהים. כפי שהיה בעידן החוק, על אף שבני אדם מעידן החסד חוו מגע קרוב ואינטימי עם אלוהים כבשר ודם, הכרתם את טבעו ומהותו של אלוהים הייתה כמעט אפסית.

בעידן המלכות, אלוהים הפך שוב לבשר ודם באותו אופן כמו בפעם הראשונה. במהלך תקופת העבודה הזו, אלוהים עדיין מביע את דברו ללא ריסון, עושה את העבודה שעליו לעשות ומביע את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. במקביל לכך, הוא ממשיך לשאת ולסבול את מרדנותו ובורותו של האדם. האם אלוהים לא מגלה ללא-הרף את טבעו ומביע ללא-הרף את רצונו גם במהלך תקופת העבודה הזו? לפיכך, מאז בריאת האדם ועד היום, טבעו של אלוהים, הווייתו ורכושו וכן רצונו, היו תמיד פתוחים לכל אדם. אלוהים מעולם לא הסתיר במכוון את מהותו, טבעו או רצונו. לאנושות פשוט לא אכפת ממה שאלוהים עושה, וממה שהוא רוצה – זו הסיבה שהאנושות מבינה את אלוהים באופן כה עלוב. במילים אחרות, אלוהים אמנם מסתיר את גופו, אך הוא גם עומד לצד האנושות בכל רגע ומקרין בפתיחות את רצונו, טבעו ומהותו בכל עת. במידה מסוימת, גופו של אלוהים גם הוא פתוח לבני אדם, אך משום שהאדם עיוור ומרדן, הוא אף-פעם לא מסוגל לראות את הופעתו של אלוהים. לכן אם זה המצב, הרי שאמור להיות קל לכולם להבין את טבעו של אלוהים ואת אלוהים עצמו, הלא כן? זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה, נכון? אפשר לומר שקל לענות עליה, אך על אף שבני אדם מסוימים רוצים להכיר את אלוהים, הם לא יכולים באמת להכיר אותו או להבין אותו כראוי – הבנתם תמיד מעורפלת ועמומה. אך אם נגיד שקל לענות על השאלה, גם זה לא נכון. לאחר שכולם היו מושא עבודתו של אלוהים כל כך הרבה זמן, הם היו אמורים לבוא במגע עם אלוהים באמת בחוויותיהם. לכל הפחות, הם היו אמורים להרגיש את אלוהים במידת מה בלבם או להיתקל בו במישור רוחני, ועל כן הם אמורים לכל הפחות, להיות מודעים באופן רגשי לטבעו של אלוהים או להבין אותו. מאז שהאדם הפך לחסיד האל ועד היום, האנושות קיבלה הרבה יותר מדי, אבל מסיבות רבות ושונות – איכותו העלובה של האדם, בורותו, מרדנותו וכוונותיו השונות – האנושות גם איבדה הרבה יותר מדי מהדברים האלה. האם אלוהים לא נתן לאנושות כבר מספיק? על אף שאלוהים מסתיר את גופו מבני אנוש, הוא מספק להם את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ואפילו את חייו. המידה שבה האנושות מכירה את אלוהים אמורה להיות יותר ממה שהיא כעת. זו הסיבה שאני חושב שיש הכרח להמשיך לשתף אתכם בנושא עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו. המטרה היא שאלפי שנות הטיפול ומחשבה שאלוהים השקיע באדם לא יהיו לשווא, ושהאנושות תוכל באמת ובתמים להבין ולהעריך את מה שאלוהים רוצה עבורם. המטרה היא שבני אדם יוכלו להתקדם לשלב חדש בהכרתם את אלוהים. כך אלוהים גם ישוב למקומו הראוי בלבבות בני האדם, כלומר שהוא יקבל את מה שמגיע לו.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.