חלק 3

כעת, בואו נדון בסיפור של נח ובאופן שבו הוא נוגע לנושא של עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו.

מה אתם רואים שאלוהים עושה לנח בקטע הזה מכתבי הקודש? אולי כל היושבים כאן יודעים על כך דבר מה מקריאת כתבי הקודש: אלוהים דרש מנח לבנות את התיבה, ואז אלוהים השתמש במבול כדי להשמיד את העולם. אלוהים הרשה לנח לבנות את התיבה כדי להציל את משפחתו בת שמונה הנפשות ולאפשר לה לשרוד כדי להפוך לאבות הדור הבא של האנושות. כעת, בואו נקרא את כתבי הקודש.

ב. נח

1. אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה

(בראשית ו' 9-14) אלה תולדת נח: נח איש צדיק תמים היה בדרתיו. את־האלהים התהלך־נח. ויולד נח שלשה בנים: את־שם את־חם ואת יפת. ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס. וירא אלהים את־הארץ, והנה נשחתה, כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ. ויאמר אלהים לנח: "קץ כל־בשר בא לפני, כי־מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את־הארץ. עשה לך תבת עצי־גֹפר. קנים תעשה את־התבה, וכפרת אֹתה מבית ומחוץ בכפר."

(בראשית ו' 18-22) הקמתי את־בריתי אתך, ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך. ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך, זכר ונקבה יהיו. מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שְנַים מכל יבֹאו אליך להחיות. ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל, ואספת אליך, והיה לך ולהם לאכלה. ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה.

האם כעת אתם מבינים באופן כללי מיהו נח, לאחר שקראתם את הפסוקים האלה? איזה מין אדם הוא נח? בטקסט המקורי נכתב: "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו." לפי הבנתם של בני ימינו, איזה מין אדם היה איש צדיק באותה תקופה? איש צדיק אמור להיות איש תמים, כלומר מושלם. האם אתם יודעים אם האיש המושלם הזה מושלם בעיני האדם או מושלם בעיני אלוהים? אין ספק שהאיש הזה מושלם בעיני אלוהים ולא בעיני בני האדם. זו עובדה ודאית! זאת מפני שהאדם עיוור והוא לא יכול לראות ורק אלוהים מביט על כל העולם ועל כל אדם, ורק אלוהים יודע שנח הוא איש מושלם. לפיכך, תוכניתו של אלוהים להשמיד את העולם במבול החלה ברגע שבו הוא קרא לנח.

בעידן ההוא, אלוהים התכוון לקרוא לנח לעשות דבר חשוב מאוד. מדוע היה על אלוהים לעשות זאת? מפני שלאלוהים הייתה תוכנית בלבו באותו רגע. תוכניתו הייתה להשמיד את העולם במבול. מדוע להשמיד את העולם? כתוב כאן: "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס." מה אתם מבינים מהאמירה "ותמלא הארץ חמס"? זו תופעה בארץ שהעולם ואנשיו מושחתים באופן קיצוני, והיא: "ותמלא הארץ חמס." בשפה עכשווית, "נמלאה חמס" פירושו שיש אי-סדר גדול. עבור האדם, פירוש הדבר הוא שאין סדר בקרב אף קבוצה ומעמד ושכל פרוע וקשה להתמודדות. בעיני אלוהים, פירוש הדבר הוא שאנשי העולם מושחתים מדי. מושחתים באיזו מידה? מושחתים עד כדי כך שאלוהים לא יכול עוד לעמוד מנגד ולא יכול עוד להיות סבלן בנוגע לכך. מושחתים עד כדי כך שאלוהים מחליט להשמיד את העולם. כשאלוהים גמר בדעתו להרוס את העולם, הוא תכנן למצוא מישהו שיבנה תיבה. לאחר מכן, אלוהים בחר בנח לעשות זאת, כלומר, הוא אפשר לנח לבנות תיבה. למה הוא בחר בנח? בעיני אלוהים, נח הוא איש צדיק, ויהיו אשר יהיו הנחיותיו של אלוהים, הוא יעשה כדברו. פירוש הדבר הוא שהוא יעשה כל מה שאלוהים יאמר לו לעשות. אלוהים רצה למצוא אדם כזה כדי לעבוד איתו, כדי לבצע את המשימה שהוא הפקיד בידו, כדי להשלים את עבודת האל על פני האדמה. באותה תקופה, האם היה אדם נוסף מלבד נח שיכול היה להשלים משימה כזו? בשום אופן לא! נח היה המועמד היחיד, האדם היחיד שהיה יכול להשלים את המשימה שאלוהים הפקיד בידו. לכן אלוהים בחר בו. אך האם ההיקף ואמות המידה שאלוהים הציב להושעת בני אדם באותה עת היו כפי שהם היום? התשובה היא שבהחלט יש הבדל! מדוע אני שואל? נח היה האיש הצדיק היחיד בעיני אלוהים באותה תקופה, ומשתמע מכך שבניו ואשתו וכלותיו לא היו בני אדם צדיקים, אך אלוהים בכל זאת שמר על בני האדם האלה בגלל נח. אלוהים לא ציפה מהם לדברים שהוא מצפה מבני אדם כעת. במקום זאת, הוא שמר על כל שמונת בני משפחתו של נח בחיים. הם קיבלו את ברכת האל משום צדיקותו של נח. אלמלא נח, איש מהם לא יכול היה להשלים את המשימה שאלוהים הפקיד בידו. לפיכך, נח היה בן האדם היחיד שאמור היה לשרוד את השמדת העולם באותה תקופה והאחרים רק הרוויחו מההפקר. הדבר מראה שבתקופה שקדמה לזמן שבו נפתחה עבודת הניהול של אלוהים באופן רשמי, העקרונות ואמות המידה שלפיהם אלוהים נהג בבני האדם ובא אליהם בדרישות היו קלים יחסית. בעיני בני ימינו, נראה שהאופן שבו אלוהים נהג במשפחתו של נח בת שמונה הנפשות הוא לא לגמרי הוגן. אולם בהשוואה לנפח העבודה שהוא עושה כעת על בני אדם ולכמות שהוא מעביר מדברו, האופן שבו הוא נהג במשפחתו של נח בת שמונה הנפשות היה רק עקרון עבודה, בהתחשב ברקע לעבודתו באותה תקופה. בהשוואה לכך, האם משפחתו של נח בת שמונה הנפשות קיבלה יותר מאלוהים, או שמא בני ימינו מקבלים יותר?

העובדה שנח נקרא לדגל היא עובדה פשוטה, אך הנקודה המרכזית של מה שאנו דנים בו – טבעו של אלוהים, רצונו ומהותו בתיעוד זה – היא לא פשוטה. כדי להבין את מספר ההיבטים הללו של אלוהים, עלינו קודם להבין את סוג האדם שאלוהים מעוניין לקרוא לו לדגל, ובאמצעות כך להבין את טבעו, רצונו ומהותו. זהו דבר חיוני. אם כך, בעיני האל, איזה מין אדם הוא האדם הזה שהוא קורא לו לדגל? הוא חייב להיות אדם שיכול להקשיב לדבריו ושיכול לציית להוראותיו. לצד זאת, צריכה להיות לו תחושת אחריות – עליו לבצע את דבר האל בכך שהוא יתייחס אליו כאל האחריות והחובה שהוא מחויב למלא. אם כן, האם האדם הזה חייב להיות מישהו שמכיר את אלוהים? לא. בתקופה ההיא, נח לא שמע הרבה ממשנתו של אלוהים ולא חווה כלל את עבודתו של אלוהים. לפיכך, המידה שבה נח הכיר את אלוהים הייתה מעטה מאוד. על אף שמתועד כאן שנח הלך עם אלוהים, האם הוא אי-פעם ראה את גופו של אלוהים? התשובה היא בשום אופן לא! זאת משום שבימים ההם, רק שליחיו של אלוהים הופיעו בפני בני אדם. הם אמנם יכלו לייצג את אלוהים בדיבור ובעשייה, אך הם רק מסרו את רצונו וכוונותיו של אלוהים. גופו של אלוהים לא נגלה לאדם פנים אל פנים. בחלק הזה של כתבי הקודש, כל מה שאנחנו למעשה רואים הוא מה האיש הזה, נח, נדרש לעשות ומה אלוהים הורה לו לעשות. אם כן, מהי המהות שאלוהים הביע כאן. כל מה שאלוהים עושה מתוכנן בקפידה. כשהוא רואה דבר מה מתרחש או מצב מתרחש, תהיה אמת מידה למדוד אותו בעיניו, ואמת המידה הזו תקבע אם הוא יפתח בתוכנית כדי לטפל בכך או תקבע את אופן הטיפול בדבר הזה או במצב הזה. הוא לא אדיש או חסר רגשות כלפי הכל. נהפוך הוא. ישנו פסוק כאן שבו אלוהים אמר לנח: "קץ כל־בשר בא לפני, כי־מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את־הארץ." הפעם, בדברי האל, האם הוא אמר שהוא ישמיד בני אדם בלבד? לא! אלוהים אמר שהוא ישמיד כל יצור חי העשוי בשר ודם. מדוע אלוהים רצה השמדה? יש כאן גילוי נוסף של טבעו של אלוהים: בעיני אלוהים, יש גבול לסבלנותו כלפי שחיתות האדם, כלפי הזוהמה, האלימות והמרדנות של כל בשר. מהו הגבול שלו? כפי שאלוהים אמר: "וירא אלהים את־הארץ, והנה נשחתה, כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ." מה פירוש האמירה "כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ"? פירוש הדבר הוא שכל יצור חי, לרבות חסידי האל, אלה שקוראים בשם אלוהים, אלה שפעם העלו קורבנות מנחה לאלוהים, אלה שהכירו באלוהים בקול ואף שיבחו אותו – ברגע שהתנהגותם נתמלאה בשחיתות והגיעה לעיני אלוהים, הוא נאלץ להרוס אותם. זה היה הגבול של אלוהים. אם כן, עד מתי נותר אלוהים סבלני כלפי האדם ולשחיתות כל בשר? עד שכל בני האדם, חסידי אל ולא מאמינים כאחד, לא הלכו בדרך הישר. עד שהאדם היה לא רק מושחת מוסרית ומלא רוע, אלא שלא נותר אף אדם המאמין בקיומו של אלוהים, וקל וחומר שלא נותר אדם המאמין שאלוהים מושל בעולם ושאלוהים יכול להביא לבני אדם אור ואת דרך הישר. עד שהאדם תיעב את קיומו של אלוהים ולא התיר לאלוהים להתקיים. ברגע ששחיתות האדם מגיעה לנקודה הזו, סבלנותו של אלוהים פוקעת. מה בא במקומה? חרון אפו ועונשו של אלוהים. האם זה לא היה גילוי חלקי של טבעו של אלוהים? בעידן הנוכחי, האם עדיין יש איש צדיק בעיני אלוהים? האם עדיין יש איש תמים, כלומר מושלם, בעיני אלוהים? האם זהו עידן שבו התנהגות כל בשר על הארץ מושחתת בעיני אלוהים? בימינו, מלבד בני האדם שאלוהים רוצה להשלים, בני האדם שיכולים להיות חסידי האל ולקבל את ישועת האל, הרשי שכל בני האדם הבשר והדם בוחנים את גבולות סבלנותו של אלוהים, הלא כן? הרי שכל מה שקורה מלבדכם, כל מה שאתם רואים בעיניכם, ושומעים באוזניכם וחווים בעצמכם בכל יום בעולם הזה מלא אלימות, הלא כן? בעיני אלוהים, הרי שעולם כזה, עידן כזה, צריכים להגיע לקצם, הלא כן? על אף שהרקע לעידן הנוכחי שונה לחלוטין מהרקע לתקופתו של נח, הרגשות וחרון האף שיש לאלוהים כלפי שחיתות האדם הם בדיוק כמו שהיו בתקופה ההיא. אלוהים מסוגל להיות סבלני בזכות עבודתו, אך על פי כל מיני נסיבות ותנאים, העולם הזה אמור היה להיהרס מזמן בעיני אלוהים. המצב הרבה יותר חמור מכפי שהוא היה כשהעולם הושמד במבול. אך מה ההבדל? זהו גם הדבר שמעציב את לבו של אלוהים יותר מכל, ואולי זה דבר שאיש מכם לא יכול להבין.

כשאלוהים השמיד את העולם במבול, הוא יכול היה לקרוא לנח לבנות תיבה ולעשות את חלק מעבודת ההכנה. אלוהים יכול היה לקרוא לאיש אחד – נח – לעשות את סדרת הדברים האלה עבורו. אך בעידן הנוכחי, לאלוהים אין למי לקרוא. מדוע? כל אחד מהיושבים כאן היום ודאי מבין ויודע היטב את הסיבה. האם אתם צריכים שאפרט? אם אומר את זה בקול אולי אגרום לכם לבושה ואעציב את כולם. אולי יש כאלה שיאמרו: "על אף שאנחנו לא בני אדם צדיקים ואנחנו לא בני אדם מושלמים בעיני אלוהים, אם אלוהים מורה לנו לעשות דבר מה, אנחנו עדיין מסוגלים לעשות אותו. בעבר, כשאלוהים אמר שאסון גדול בפתח, התחלנו להכין מזון ופריטים שנזדקק להם באסון. האם לא עשינו את כל זה על פי דרישותיו של אלוהים? האם לא שיתפנו פעולה באמת עם עבודתו של אלוהים? האם הדברים האלה שעשינו לא משתווים למעשיו של נח? האם מעשינו הם לא צייתנות אמיתית? האם לא צייתנו להוראותיו של אלוהים? האם לא עשינו כדבריו של אלוהים מפני שיש לנו אמונה בדברי האל? אם כן, מדוע אלוהים עדיין עצוב? מדוע אלוהים אומר שאין לו למי לקרוא?" האם יש הבדל בין המעשים שלכם לבין מעשיו של נח? מה ההבדל? (הכנת מזון היום לקראת האסון הייתה כוונתנו שלנו.) (מעשינו לא יכולים להגיע ל"צדיקות", ואילו נח היה איש צדיק בעיני אלוהים.) מה שאמרתם לא רחוק מן האמת. מה שנח עשה שונה בתכלית ממה שבני אדם עושים כיום. כשנח ציית להוראותיו של אלוהים, הוא לא ידע מה הן כוונותיו של אלוהים. הוא לא ידע מה אלוהים רוצה להשיג. אלוהים רק נתן לו פקודה, הורה לו לעשות דבר מה, אך ללא הסברים רבים, והוא עשה זאת. הוא לא ניסה להבין את כוונות האל בפרטיות, הוא לא התנגד לאלוהים והוא לא היה דו-פרצופי בלבו. הוא רק עשה זאת על פי ההוראות בלב טהור ופשוט. הוא עשה את כל מה שאלוהים אפשר לו לעשות, ועשייתו ההחלטית נבעה מצייתנות וקשב לדבר האל. האופן שבו הוא התמודד עם המשימה שאלוהים הפקיד בידו היה עד כדי כך ישיר ופשוט. מהותו, המהות של מעשיו, הייתה צייתנות, לא פקפוק, לא התנגדות, ועל אחת כמה וכמה, לא מחשבה על ענייניו, רווחיו והפסדיו האישיים. יתרה מזאת, כשאלוהים אמר שהוא ישמיד את העולם במבול, הוא לא שאל מתי או ניסה לרדת לסוף דעתו, וקל וחומר שהוא לא שאל את אלוהים באיזה אופן הוא ישמיד את העולם. הוא פשוט עשה את מה שאלוהים הורה לו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים רצה שהדבר ייעשה או באילו אמצעים הוא רצה שהדבר ייעשה, הוא עשה בדיוק את מה שאלוהים ביקש וגם התחיל בעבודה באופן מיידי. הוא עשה זאת בגישה של רצון לְרַצות את אלוהים. האם הוא עשה זאת כדי לעזור לעצמו להימנע מהאסון? לא. האם הוא שאל את אלוהים כמה זמן נותר עד שהעולם יושמד? לא. האם הוא שאל את אלוהים או שמא הוא ידע כמה זמן ייקח לבנות את התיבה? גם את זה הוא לא ידע. הוא פשוט שמע לו, הקשיב לו ופעל בהתאם. בני ימינו אינם כאלה: ברגע שמעט מידע מודלף באמצעות דבר האל, ברגע שבני אדם חשים סימן להפרעה או לצרה, הם מיד מתחילים לפעול, יהיה אשר יהיה ובלי קשר למחיר, כדי להכין את מה שהם יאכלו, ישתו וישתמשו בו לאחר מכן, והם אפילו מתכננים נתיבי הימלטות לקראת האסון. אפילו יותר מעניין שברגע החשוב הזה, מוחות אנושיים הם "מועילים" מאוד. בנסיבות שבהן אלוהים לא נותן הוראות, האדם יכול לתכנן היטב לכל מצב באופן הולם מאוד. אפשר להשתמש במילה "מושלם" כדי לתאר זאת. באשר למה שאלוהים אומר, למה שאלוהים מתכוון, או למה שאלוהים רוצה, לאיש לא אכפת ואיש לא מנסה להבין את הדברים האלה. זה ההבדל המשמעותי ביותר בין בני ימינו לבין נח, הלא כן?

בתיעוד הזה של הסיפור של נח, האם אתם רואים חלק מטבעו של אלוהים? יש גבול לסבלנות של אלוהים כלפי השחיתו, הזוהמה והאלימות של האדם. כשהוא יגיע לגבול הזה, הוא יפסיק להיות סבלני ובמקום זאת, הוא יתחיל בניהולו החדש ובתוכניתו החדשה, יתחיל לעשות את מה שעליו לעשות, יגלה את מעשיו ואת הצד השני של טבעו. המעשה הזה שלו לא נועד להדגים שלאדם אסור לעולם לפגוע בו או שאלוהים מלא סמכות וחרון אף, והיא לא נועדה להראות שהוא יכול להשמיד את האנושות. הסיבה למעשה הזה היא שטבעו ומהותו הקדושה לא יכולים עוד לאפשר לאנושיות כזו לחיות בפניו ולחיות תחת ריבונותו והם לא יכולים עוד לסבול זאת. כלומר, כשהאנושות כולה תפעל נגדו, כשלא יהיה אף אדם על פני האדמה כולה שהוא יוכל להושיע, לא תהיה לו עוד סבלנות לאנושות כזו והוא יוציא לפועל את תוכניתו ללא היסוס – להשמיד את האנושות הזו. מעשה כזה מצד אלוהים נקבע על ידי טבעו. זוהי השלכה הכרחית וזוהי השלכה שכל ברוא תחת ריבונותו של אלוהים חייב לשאת. הדבר מוכיח שבעידן הנוכחי, אלוהים לא יכול לחכות להשלים את תוכניתו ולהושיע את בני האדם שהוא רוצה להושיע, הלא כן? בנסיבות האלה, ממה אכפת לאלוהים יותר מכל? לא מהאופן שבו בני האדם שהם לא חסידיו או שמתנגדים אליו בכל מקרה מתנהגים אליו או מתנגדים אליו, ולא מהאופן שבו האנושות משמיצה אותו. אכפת לו רק אם הוא השלים את חסידיו, מושאי ישועתו בתוכנית הניהול שלו, ואם הם זכו בסיפוקו. באשר לבני האדם שהם לא חסידיו, הוא רק מעניש אותם קצת מדי פעם כדי להביע את חרון אפו. לדוגמה: גלי צונאמי, רעידות אדמה, התפרצויות של הרי געש וכן הלאה. במקביל לכך, הוא גם מגן בעוז על חסידיו שאותם הוא עומד להושיע והוא משגיח עליהם. טבעו של אלוהים הוא כזה: מצד אחד, הוא יכול להפגין סבלנות וסובלנות אינסופיות כלפי בני אדם שהוא מתכוון להשלים, ולהמתין להם עד כמה שרק יוכל. מצד שני, אלוהים שונא מאוד ומתעב את טיפוסי השטן שהם לא חסידיו ואשר מתנגדים לו. על אף שלא אכפת לו אם טיפוסי השטן האלה הם חסידים שלו ולא אכפת לו אם הם עובדים אותו, הוא בכל זאת מתעב אותם. לעומת זאת, יש לו סבלנות אליהם בלבו, ובמקביל לקביעת סופם של טיפוסי השטן האלה, הוא גם ממתין להגעת השלבים של תוכנית הניהול שלו.

בואו נביט בקטע הבא:

2. ברכת האל לנח אחרי המבול

(בראשית ט' 1-6) ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם: "פרו ורבו ומלאו את־הארץ, ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה, ובכל־דגי הים בידכם נתנו. כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את־כל. אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו. ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש. מיד כל־חיה אדרשנו, ומיד האדם, מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם. שפֵך דם האדם באדם – דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את־האדם."

מה אתם מבינים מהקטע הזה? למה בחרתי בפסוקים האלה? מדוע לא בחרתי במובאה מחיי נח ובני משפחתו בתיבה? מפני שהמידע הזה לא נוגע במיוחד לנושא שאנחנו מתקשרים עליו היום. מה שאנחנו שמים אליו לב הוא טבעו של אלוהים. אם אתם רוצים לדעת את הפרטים האלה, אתם יכולים לפתוח את כתבי הקודש ולקרוא בעצמכם. לא נדון בזה כאן. הדבר העיקרי שאנחנו דנים בו היום הוא האופן שבו ניתן להכיר את מעשיו של אלוהים.

לאחר שנח קיבל את הוראות האל ובנה את התיבה, ולאחר שהוא שרד את הימים שבהם אלוהים השמיד את העולם במבול, כל משפחתו בת שמונה הנפשות שרדה. מלבד משפחתו של נח בת שמונה הנפשות, כל האנושות הושמדה, וכל היצורים החיים על פני האדמה הושמדו. לנח אלוהים נתן ברכות ואלוהים אמר כמה דברים לו ולבניו. הדברים האלה הם מה שאלוהים העניק לו והם גם ברכתו של אלוהים לנח. זו הברכה וההבטחה שאלוהים נותן לבן אדם שיכול להקשיב לו ולקבל את הוראותיו וזה גם האופן שבו אלוהים גומל לבני אדם. כלומר, גם אם נח לא היה איש מושלם או איש צדיק בעיני אלוהים, וגם אם הוא לא הכיר את אלוהים היטב, נח ושלושת בניו שמעו בדברי אלוהים, תיאמו את מעשיהם עם עבודתו של אלוהים ועשו את מה שהם היו אמורים לעשות בהתאם להוראותיו של אלוהים. כתוצאה מכך, הם עזרו לאלוהים לשמר בני אנוש וסוגים שונים של יצורים חיים לאחר השמדת העולם במבול, ובכך הם תרמו רבות לשלב הבא בתוכנית הניהול של אלוהים. על כל מה שהוא עשה, אלוהים ברך אותו. אולי בעיני בני ימינו, מה שנח עשה אפילו לא ראוי לציון. יש כאלה שאפילו יחשבו: נח לא עשה דבר. אלוהים החליט לשמור אותו, ולכן הוא היה נשמר באופן ודאי. הישרדותו היא לא דבר שראוי לשבח אותו עליו. זה מה שאלוהים רצה שיקרה, מפני שהאדם פסיבי. אולם זה לא מה שאלוהים חשב. בעיני אלוהים, בין שבן אדם הוא דגול או חסר חשיבות, כל עוד הוא יכול להקשיב לאלוהים, להישמע להוראותיו ולמשימה שהוא מפקיד בידו ויכול לשתף פעולה עם עבודתו, רצונו ותוכניתו של אלוהים, כדי שרצונו ותוכניתו של אלוהים יוכלו להתבצע באופן חלק, הרי שההתנהלות הזו ראויה להנצחתו וראויה לברכתו. אלוהים נוצר בני אדם כאלה והוא מוקיר את מעשיהם ואת אהבתם וחיבתם כלפיו. זו גישתו של אלוהים. אם כן, מדוע אלוהים ברך את נח? מפני שזה האופן שבו הוא מתייחס למעשים כאלה ולצייתנות כזו מצד האדם.

בנוגע לברכתו של אלוהים לנח, יש כאלה שיאמרו: "אם האדם מקשיב לאלוהים ומרצה את אלוהים, אלוהים צריך לברך את האדם. האין זה מובן מאליו?" האם אנחנו יכולים להגיד את זה? יש כאלה שאומרים: "לא." מדוע אנחנו לא יכולים לומר את זה? יש כאלה שאומרים: "האדם לא ראוי ליהנות מברכות האל." זה לא לגמרי נכון. זאת משום שכאשר בן אדם מקבל את מה שאלוהים מפקיד בידו, לאלוהים יש אמת מידה שלפיה הוא שופט אם מעשיו של אותו בן אדם טובים או רעים, אם אותו בן אדם שמע לו, אם אותו בן אדם מילא את רצונו של אלוהים ואם מעשיו עומדים בדרישות. לאלוהים אכפת מלבו של האדם, לא ממעשיו על פני השטח. אלוהים לא צריך לברך מישהו רק משום שהוא עשה דבר מה בלי קשר לאופן שבו הוא עושה זאת. זה האופן שבו בני האדם לא מבינים את אלוהים. אלוהים מביט לא רק בתוצאה הסופית של הדברים, אלא שם דגש רב יותר ללבו של בן אדם ולגישתו במהלך התגלגלות העניינים, ובודק אם יש בלבו צייתנות, התחשבות ורצון לספק את אלוהים. כמה נח ידע על אלוהים באותה עת? האם הוא ידע את אותה כמות הדוקטרינות שאתם יודעים עכשיו? מבחינת היבטים של האמת, כגון תפיסות והכרה של אלוהים, האם הוא זכה להשקיה ורעייה כמותכם? לא! אך ישנה עובדה אחת שאין עליה ספק: בתודעתם, דעתם ואפילו בעמקי לבם של בני ימינו, תפיסותיהם לגבי אלוהים וגישתם כלפיו מטושטשות ומעורפלות. אפשר אפילו לומר שלחלק מבני האדם יש גישה שלילית כלפי קיומו של אלוהים. אולם בלבו ובתודעתו של נח, קיומו של אלוהים היה מוחלט וללא ספק, ולכן צייתנותו לאלוהים הייתה טהורה והייתה יכולה לעמוד במבחן. לבו היה טהור ופתוח לאלוהים. הוא לא נזקק לידע רב של דוקטרינות כדי להשתכנע להישמע לכל מילה מדבר האל, והוא לא נזקק לעובדות רבות שיוכיחו את קיומו של אלוהים כדי שהוא יוכל לקבל את המשימה שאלוהים הפקיד בידיו ולהיות מסוגל לעשות את כל מה שאלוהים אפשר לו לעשות. זה ההבדל המהותי בין נח לבין בני ימינו, והוא גם בדיוק ההגדרה האמיתית של מיהו איש מושלם בעיני אלוהים. מה שאלוהים רוצה הוא בני אדם כמו נח. הוא שייך לסוג בני האדם שאלוהים משבח ושייך גם בדיוק לסוג בני האדם שאלוהים מברך. האם קיבלתם נאורות כלשהי מכך? בני אדם מביטים בבני אדם מבחוץ, ואילו מה שאלוהים מביט בו הוא לבם ומהותם של בני האדם. אלוהים לא מאפשר לאף אחד להיות בעל לב חצוי או להחזיק בספקות לגביו, וגם לא מתיר לבני אדם לחשוד בו או לבחון אותו בכל דרך שהיא. לפיכך, על אף שבני ימינו ניצבים פנים אל פנים עם דבר האל, או אפילו פנים אל פנים עם אלוהים, בגלל דבר מה עמוק בלבם, בגלל קיומה של מהותם המושחתת ובגלל גישתם העוינת כלפיו, הם נכשלים בדרך לאמונתם האמיתית באלוהים, וצייתנותם אליו נחסמת. משום כך, קשה להם מאוד לזכות באותה ברכה שאלוהים העניק לנח.