אלוהים עצמו, הייחודי ח'

אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ב') חלק 1

הבה נמשיך בנושא התקשורת מן הפעם הקודמת. האם אתם זוכרים באיזה נושא עסקנו בפעם הקודמת? (אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים.) האם אתם מרגישים שהנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים" רחוק מכם? האם מישהו יכול לומר לי מה היה הטיעון העיקרי של נושא זה שבו עסקנו בפעם הקודמת? (דרך בריאתם של כול הדברים על ידי אלוהים, אני רואה כי אלוהים מטפח את כול הדברים ומטפח את האנושות. בעבר, חשבתי תמיד שכאשר אלוהים מספק לאדם את צרכיו, הוא מספק רק את דבריו לעמו הנבחר, אך מעולם לא הבנתי, דרך חוקי כול הדברים, שאלוהים מטפח את האנושות. רק דרך התקשורת של אלוהים בנוגע להיבט הזה של האמת, אני מבין כעת שאלוהים תומך בחייהם של כול הדברים, שאלוהים מתמרן את החוקים האלה, ושהוא מטפח את כול הדברים. מהעובדה שהוא ברא את כול הדברים, אני רואה את אהבתו של אלוהים ומרגיש כי אלוהים הוא המקור לכול הדברים.) הממ, בפעם הקודמת, עסקנו בעיקר בכך שאלוהים ברא את כול הדברים, וכן בדרך שבה הוא קבע להם חוקים ועקרונות. על פי חוקים ועקרונות אלה, כול הדברים חיים ומתים עם האדם ומתקיימים יחד עם האדם תחת ריבונותו של אלוהים ותחת מבטו. מהו הדבר הראשון שעליו דיברנו? אלוהים ברא את כול הדברים והשתמש בשיטות שלו כדי לקבוע את חוקי הצמיחה לכול הדברים, כמו כן את מסלול ודפוסי צמיחתם, והוא אף קבע את אופן קיומם של כול הדברים על פני האדמה כך שיוכלו לחיות ברציפות ולהיות תלויים זה בזה. עם שיטות וחוקים כאלה, כול הדברים מסוגלים להתקיים ולצמוח בהצלחה ובשלווה על פני האדמה. רק בזכות כך שיש לו סביבה כזו, יכול האדם לקבל בית יציב וסביבת מחיה, ובהנחייתו של אלוהים, להמשיך להתפתח ולהתקדם, להתפתח ולהתקדם.

בפעם הקודמת דנו במושג היסוד הגורס שאלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים. אלוהים מספק קודם כול את צורכיהם של כול הדברים בדרך זו כדי שכול הדברים יתקיימו ויחיו למען האנושות. סביבה כזו קיימת בזכות החוקים שקבע אלוהים. רק תודות לכך שאלוהים מקיים ומנהל חוקים אלה, יש לאנושות סביבת המחיה הנוכחית שלה. הדבר שעליו דיברנו בפעם הקודמת הוא זינוק גדול יחסית להכרת אלוהים שעליה דיברנו קודם לכן. מדוע קיים זינוק כזה? מפני שכאשר דיברנו על הכרת אלוהים בעבר, הדיון שלנו היה במסגרת ישועת האנושות וניהולה על ידי אלוהים – כלומר, ישועת עמו הנבחר של אלוהים וניהולו – ועסק בהכרת אלוהים, במעשי אלוהים, בטבעו, במה שיש לו ומה שהינו, בכוונותיו ובאופן שבו הוא מספק לאדם את האמת והחיים. אך הנושא שעליו דיברנו בפעם הקודמת לא היה עוד מוגבל רק לכתבי הקודש ובמסגרת הישועה שאלוהים מעניק לעמו הנבחר, אלא הוא חרג מן המסגרת הזו, מכתבי הקודש, וממגבלות שלושת שלבי העבודה שאלוהים מבצע על עמו הנבחר, וזאת כדי לדון באלוהים עצמו. אם כן, כשאתם שומעים חלק זה מן התקשורת שלי, אל לכם להגביל את הידע שלכם על אלוהים לכתבי הקודש ולשלושת שלבי עבודתו של אלוהים. במקום זאת, עליכם לשמור על פתיחות ולראות את מעשיו של אלוהים, את אשר לו ואת אשר הינו בין כול הדברים, ואת האופן שבו אלוהים שולט בכול הדברים ומנהל אותם. בעזרת שיטה זו ועל יסוד זה, תוכלו לראות כיצד אלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים. דבר זה מאפשר לאנושות להבין שאלוהים הוא מקור החיים האמיתי של כול הדברים ושזו זהותו האמיתית של אלוהים עצמו. כלומר, זהותו, מעמדו וסמכותו של אלוהים, וכול דבר שלו, אינם מיועדים רק לחסידיו הנוכחיים – כלומר לא מכוונים רק אליכם – אלא לכול הדברים. מהו אם כן היקפם של כול הדברים? היקפם של כול הדברים רחב מאוד. אני משתמש בביטוי "כול הדברים" כדי לתאר את היקף שליטתו של אלוהים על הכול, מפני שברצוני לספר לכם שהדברים שבהם שולט אלוהים אינם רק הדברים שאתם יכולים לראות בעיניכם, אלא הם כוללים את העולם החומרי שכול בני האדם יכולים לראות, וכן עולם אחר שעיני אדם אינן יכולות לראות מחוץ לעולם החומרי, ויתרה מכך, הם כוללים גם את החלל וכוכבי הלכת שמחוץ למקום שבו מתקיימת כעת האנושות. זהו היקף ריבונותו של אלוהים על כול הדברים, והמושג שאלוהים שולט בכל. היקף ריבונותו של אלוהים על כול הדברים רחב מאוד. באשר לכם, מה שעליכם להבין, מה שעליכם לראות והדברים שמהם עליכם לקבל ידע – אלה הם דברים שכול אחד מכם, היושב כאן, צריך וחייב להבין ולראות בבירור. על אף שהיקפם של "כול הדברים" רחב מאוד, לא אספר לכם על התחום שאין ביכולתכם לראות בכלל או לבוא עמו במגע. אספר לכם רק על התחום שבני אדם יכולים לבוא עמו במגע, יכולים להבינו ולתפוש אותו, כך שכולכם תוכלו לחוש במשמעות האמיתית של הביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים". בצורה זו, כול הדברים שאני מעביר לכם, לא יהיו מילים ריקות מתוכן.

בפעם הקודמת, נעזרנו בשיטות של סיפור סיפורים כדי לתת סקירה פשוטה על הנושא "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", וזאת על מנת שתוכלו לקבל הבנה בסיסית על האופן שבו אלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים. מהי מטרת החדרתו של מושג יסוד זה בכם? המטרה היא שתדעו, כי מלבד כתבי הקודש ושלושת שלבי עבודתו, אלוהים עושה עוד עבודה נוספת שבני אדם לא יכולים לראות ולא לבוא עמה במגע. עבודה זו מתבצעת על ידי אלוהים באופן אישי. אילו אלוהים היה רק מוביל את עמו הנבחר קדימה, ללא עבודה זו שמחוץ לעבודת הניהול שלו, היה קשה מאוד לאנושות הזו, הכוללת את כולכם, להמשיך להתקדם, והאנושות הזו והעולם הזה לא היו מסוגלים להמשיך להתפתח. זוהי חשיבות הביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", שעליו אני מתקשר עמכם היום.

סביבת המחיה הבסיסית שאלוהים בורא למען האנושות

דנו בנושאים ותכנים רבים הקשורים לביטוי "אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים", אך האם אתם יודעים בתוך לבכם, אילו דברים מעניק אלוהים לאנושות, פרט לכך שהוא מספק לכם את דבריו ומבצע עליכם את עבודת הייסור והשיפוט שלו? יש שעשויים לומר, "אלוהים מעניק לי חסד וברכות, משמעת, נחמה, דאגה והגנה בכול דרך אפשרית". אחרים יאמרו, "אלוהים מעניק לי מזון ושתייה, יום יום", ואילו אחרים יאמרו אפילו, "אלוהים מעניק לי הכול". ביחס לדברים האלה, שעמם יכולים בני אדם לבוא במגע בחיי היום יום שלהם, ייתכן שלכולכם יש תשובות הקשורות לחוויות חייכם הגשמיות. אלוהים מעניק דברים רבים לכול אדם ואדם, אך הדברים שבהם אנו דנים כאן אינם מוגבלים רק לתחום צורכי היום יום של בני האדם, אלא הם מאפשרים לכול אחד מכם להביט רחוק יותר. מנקודת מבט ברמת המאקרו, מכיוון שאלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים, כיצד הוא שומר על חייהם של כול הדברים? כדי שכול הדברים יוכלו להמשיך להתקיים, מה מביא אלוהים לכול הדברים כדי לשמור על קיומם ולשמור על חוקי קיומם? זהו עיקר הדיון שלנו היום. האם אתם מבינים את מה שאמרתי? ייתכן שנושא זה מאוד לא מוכר לכם, אך לא אדבר על דוקטרינות עמוקות מדי. אשאף לגרום לכולכם להבין לאחר שתקשיבו. אינכם צריכים להרגיש בנטל כלשהו – כול שעליכם לעשות הוא להקשיב היטב. אולם, בכול זאת עליי להדגיש זאת מעט יותר: מהו הנושא שעליו אני מדבר? אימרו לי. (אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים.) אם כן, כיצד אלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים? מה מספק אלוהים לכול הדברים? מדוע ניתן לומר ש"אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים"? האם יש לכם רעיונות ומחשבות על כך? נדמה שהנושא שעליו אני מדבר למעשה אינו מעורר כול הד בלבכם ובמחשבותיכם. אך אני מקווה שתוכלו לקשר את הנושא ואת הדברים שעליהם אני עומד לדבר למעשי אלוהים, ולא לקשר אותם לידע כלשהו או לקשור אותם לתרבות אנושית כלשהי או למחקר. אני מדבר רק על אלוהים ואלוהים עצמו. זוהי הצעתי לכם. האם אתם מבינים? (כן.)

אלוהים העניק לאנושות דברים רבים. אתחיל בכך שאדבר על הדברים שבני אדם יכולים לראות, כלומר, הדברים שהם יכולים להרגיש. אלה הם דברים שבני אדם יכולים להבין בתוך תוכם ולקבלם. הבה נתחיל אם כן בעולם החומרי ונדון במה שאלוהים סיפק לאנושות.

(1) אוויר

דבר ראשון, אלוהים ברא את האוויר כדי שהאדם יוכול לנשום. האם "האוויר" הזה אינו האוויר של חיי היום יום, שעמו בני אדם באים במגע תמידי? האם האוויר הזה אינו הדבר שעליו סומכים בני האדם בכול רגע, גם כשהם ישנים? האוויר שאלוהים ברא חשוב לאין שיעור לאנושות: זהו המרכיב הבסיסי בכול נשימה שלהם ושל החיים עצמם. חומר זה, שניתן לחוש בו אך לא ניתן לראותו, היה מתנתו הראשונה של אלוהים לכול הדברים. לאחר שברא את האוויר, האם אלוהים פשוט "סגר את הבסטה"? יש לכך היבטים שבני אדם אינם מסוגלים לדמיין. לאחר שברא את האוויר, היה צורך לדאוג באופן ספציפי לדחיסות המדוייקת ולכמות המדוייקת של האוויר לשם הישרדותה של האנושות. ביחס לדחיסות, העניין הראשון הוא תכולת החמצן. זוהי שאלה בפיסיקה. על מה אלוהים חשב כשהוא ברא את האוויר? מדוע אלוהים ברא את האוויר ומאילו סיבות? בני אדם זקוקים לאוויר, ועליהם לנשום. קודם כל, על דחיסות האוויר להתאים לריאה האנושית. האם מישהו יודע מהי דחיסות האוויר? אין זה דבר שעל בני האדם לדעת. אין צורך לדעת זאת. די בכך שיהיה לנו מושג כללי – איננו זקוקים למספר המדויק בכול הקשור לדחיסות האוויר. קודם כל, אלוהים ברא את האוויר בדחיסות שתתאים יותר מכול לריאותיהם של בני האדם, לנשימה – הוא מותאם לנשימה האנושית. כלומר, כאשר שואפים אותו, האוויר הוא בדחיסות שאינה מזיקה לגוף. זהו הרעיון שמאחורי דחיסות האוויר. בעיקר, תכולת האוויר אינה רעילה לבני אדם, ולפיכך היא לא מזיקה לריאות ולגוף. היה על אלוהים לתת את דעתו לכול זה. היה עליו לתת את דעתו לכך שהאוויר שבני האדם נושמים ייכנס וייצא בצורה חלקה, ושלאחר שנשאף, תכולת האוויר וכמותו יהיו כאלה שיאפשרו לדם ולאוויר הנושא חומרי פסולת, שבריאות ובגוף, לעבור תהליכי מטבוליזם תקינים, וכן שהאוויר לא יכיל רכיבים רעילים כלשהם. ביחס לשני התקנים האלה, אין ברצוני להלעיט אתכם בידע, אלא ליידע אתכם שלאלוהים היה תהליך מחשבתי מסויים כשהוא ברא כול דבר ודבר – את הטוב ביותר. באשר לכמות האבק שבאוויר, כמות האבק, החול והאדמה שעל הארץ, וכן האבק שיורד מן השמיים, לאלוהים הייתה תוכנית גם לדברים האלה – דרך לפנות או לפתור את הדברים האלה. בשעה שיש כמות מסוימת של אבק, אלוהים גרם לכך שהאבק לא יזיק לגוף ולנשימתו של האדם, ושחלקיקי האבק יהיו בגודל שלא יגרום נזק לגוף. האם בריאת האוויר על ידי אלוהים לא הייתה מסתורית? (כן.) האם היא הייתה פשוטה כמו נשיפת אוויר מפיו? (לא.) גם בבריאת הדברים הפשוטים ביותר ניכרים המסתורין של אלוהים, דעותיו, מחשבותיו וחוכמתו. האם אלוהים מציאותי? (כן.) כלומר, גם כשברא דבר-מה פשוט, אלוהים חשב על האנושות. קודם כל, האוויר שבני האדם נושמים נקי, תכולתו מתאימה לנשימה אנושית, אינה רעילה ואינה גורמת נזק לבני אדם, והדחיסות מכויילת לנשימה אנושית. האוויר הזה שבני אדם שואפים ונושפים חיוני לגופם ולבשרם. כך יכולים בני האדם לנשום בחופשיות, ללא מגבלה וללא דאגה. הם יכולים לנשום כרגיל. האוויר הוא הדבר שאלוהים ברא בהתחלה ואשר הכרחי לנשימה האנושית.

(2) טמפרטורה

הדבר השני הוא טמפרטורה. הכול יודעים מהי טמפרטורה. טמפרטורה היא דבר שסביבה המתאימה להישרדות אנושית צריכה להיות מצויידת בו. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, למשל, אם הטמפרטורה גבוהה מ-40 מעלות צלסיוס, חייהם של בני האדם יהיו אומללים מאוד. האם הדבר לא יהיה מתיש מאוד? ומה אם הטמפרטורה נמוכה מדי, ומגיעה למינוס 40 מעלות צלסיוס? בני אדם לא יוכלו לשאת גם את זה. לפיכך, אלוהים למעשה הקפיד מאוד לקבוע את טווח הטמפרטורות הזה. טווח הטמפרטורות שגוף האדם יכול להסתגל אליו הוא, ביסודו של דבר, מינוס 30 מעלות צלסיוס עד 40 מעלות צלסיוס. זהו טווח הטמפרטורות הבסיסי מצפון לדרום. באיזורים קרים, הטמפרטורות יכולים להגיע לסביבות מינוס 50 מעלות צלסיוס. איזור כזה אינו מקום שבו אלוהים מרשה לאדם לחיות. מדוע יש איזורים כה קרים? בתשובה טמונות חוכמתו וכוונותיו של אלוהים. הוא אינו מרשה לכם להתקרב למקומות האלה. אלוהים מגן על מקומות חמים וקרים מדי, כלומר, הוא אינו מוכן לאפשר לאדם לחיות בהם. הם לא נועדו לאנושות. מדוע הוא מאפשר למקומות כאלה להתקיים על פני האדמה? אם אלוהים אינו מרשה לאדם לחיות או להתקיים שם, מדוע הוא ברא אותם? בכך טמונה חוכמתו של אלוהים. כלומר, הטמפרטורה הבסיסית של הסביבה המתאימה להישרדות האנושית הותאמה אף היא במידה סבירה על ידי אלוהים. גם כאן יש חוק. אלוהים ברא דברים מסוימים כדי לסייע בשמירה על טמפרטורה כזו, כדי לבקר את הטמפרטורה הזו. אילו דברים משמשים לשמירה על הטמפרטורה הזו? בראש ובראשונה, השמש יכולה לספק לבני האדם חום, אך בני האדם לא יוכלו לשאת אותו אם הוא יהיה חם מדי. האם יש כלי כלשהו על פני האדמה שיכול להתקרב לשמש? (לא.) מדוע לא? היא חמה מדי. הוא יותך. לפיכך, אלוהים אף הציב את השמש במרחק ספציפי מהאנושות. לאלוהים יש תקן למרחק הזה. בנוסף, לכדור הארץ יש קוטב דרומי וקוטב צפוני. מה יש בקוטב הדרומי ובקוטב הצפוני? הכול שם קרחונים. האם האנושות יכולה לחיות על קרחונים? האם זה מקום מתאים לחיים אנושיים? (לא.) לא, ולכן לא תלכו לשם. מכיוון שלא תלכו לקוטב הדרומי ולקוטב הצפוני, הקרחונים יישמרו ויוכלו למלא את תפקידם, שהוא לבקר את הטמפרטורה. מבינים? אם הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני לא היו קיימים, והשמש תמיד הייתה זורחת על כדור הארץ, כל בני האדם על פני האדמה היו מתים מהחום. האם אלוהים משתמש רק בשני הדברים האלה כדי לבקר את הטמפרטורה? לא, הוא אינו משתמש רק בשני הדברים האלה כדי לבקר את הטמפרטורה המתאימה להישרדות אנושית. יש גם כול מיני יצורים חיים, כגון עשב בשדות, סוגי העצים השונים וכול מיני צמחים ביערות. הם קולטים את חום השמש ומסנתזים את אנרגיית החום של השמש כדי לווסת את הטמפרטורה שבה חיים בני האדם. יש גם מקורות מים, כגון נהרות ואגמים. שטח הפנים של הנהרות והאגמים אינו דבר שמישהו יכול להחליט עליו. האם מישהו יכול לשלוט בכמות המים שיש על כדור הארץ, במקום שבו זורמים המים, בכיוון שאליו הם זורמים, בנפח המים או במהירות הזרימה? איש אינו יכול לשלוט בכך. רק אלוהים יודע. מקורות מים שונים אלה, כולל מי תהום והנהרות והאגמים שמעל פני האדמה אותם יכולים לראות בני אדם, אף הם יכולים לווסת את הטמפרטורה שבני האדם חיים בה. פרט לכך, יש כול מיני תצורות גיאוגרפיות, כגון הרים, מישורים, קניונים וביצות. שטח הפנים והגודל של תצורות גיאוגרפיות אלה יכולים לווסת את הטמפרטורה. לדוגמה, אם להר הזה יש רדיוס של 100 קילומטרים, ל-100 הקילומטרים האלה תהיה השפעה בטווח של 100 קילומטרים. באשר למספר רכסי ההרים והקניונים האלה שברא אלוהים על פני האדמה, הרי שזה דבר שעליו אלוהים חשב עד הסוף. במילים אחרות, מאחורי קיומו של כול דבר ודבר שנברא על ידי אלוהים, יש סיפור, והוא כולל גם את חוכמתו ותוכניותיו של אלוהים. ניקח לדוגמה את היערות והצמחים למיניהם – שום אדם אינו יכול לשלוט בשטח הפנים ובגודל המרחב שבו הם גדלים, ואין לשום אדם יכולת לומר את המילה האחרונה בנוגע לדברים האלה. גם דברים כמו כמות המים שהם קולטים וכמות אנרגיית החום שהם קולטים מן השמש, אינם ניתנים לשליטה בידי שום אדם. כול אלה הם דברים שנמצאים במסגרת מה שתכנן אלוהים כאשר הוא ברא את כול הדברים.

רק תודות לתכנונו הקפדני של אלוהים, שיקולו והסדריו מכול הבחינות, יכול האדם לחיות בסביבה עם טמפרטורה כה מתאימה. לפיכך, כול דבר ודבר שהאדם רואה בעיניו, כגון השמש, הקוטב הדרומי והצפוני שעליהם בני אדם שומעים לעתים קרובות, היצורים החיים השונים שעל פני האדמה, מתחת לפני האדמה ובתוך המים, שטחי הפנים של היערות ושל סוגים אחרים של צמחייה, מקורות מים, מקווי מים שונים, הכמות של מי הים והמים המתוקים, ובנוסף סביבות גיאוגרפיות שונות – אלוהים נעזר בדברים האלה כדי לשמור על טמפרטורה רגילה להישרדות האדם. זהו דבר מוחלט. רק מפני שלאלוהים יש שיקולים כאלה, האדם יכול לחיות בסביבה עם טמפרטורות כה מתאימות. היא אינה יכולה להיות קרה או חמה מדי: מקומות חמים מדי, שבהם הטמפרטורות עולות על הטווח שגוף האדם יכול להסתגל אליו, בהחלט לא הוכנו למענכם על ידי אלוהים. מקומות קרים מדי, שבהם הטמפרטורות נמוכות מדי, מקומות שיקפיאו את בני האדם המגיעים אליהם בתוך דקות ספורות עד כדי כך שהם לא יוכול לדבר, מוחם יקפא, הם לא יוכלו לחשוב ובמהרה ייחנקו – מקומות כאלה אף הם לא הוכנו למען האנושות על ידי אלוהים. יהיה אשר יהיה סוג המחקר שבני אדם מעוניינים לערוך או אם ברצונם לחדש או לפרוץ את המגבלות האלה – יהיו אשר יהיו הדברים שבני אדם חושבים עליהם, הם לעולם לא יוכלו לחרוג מגבולות התנאים שגוף האדם יכול להסתגל אליהם. הם לעולם לא יוכלו להיפטר מן המגבלות האלה שאלוהים ברא לאדם. זאת משום שאלוהים ברא את בני האדם, ואלוהים יודע טוב יותר מכל לאילו טמפרטורות יכול גוף האדם להסתגל. האם בני האדם עצמם יודעים זאת? (לא.) מדוע אתם אומרים שבני האדם אינם יודעים? אילו דברים מטופשים עשו בני האדם? האם לא היו די הרבה אנשים שתמיד רצו לקרוא תיגר על הקוטב הצפוני והדרומי? הם רוצים תמיד להגיע לשם כדי לכבוש את הארץ, כך שיוכלו להכות בה שורש ולפתחה. האין זה מעשה של הרס עצמי? (כן.) נניח שחקרתם באופן יסודי את הקוטב הדרומי והצפוני. אך גם אם תוכלו להסתגל לטמפרטורות כאלה, האם שינוי סביבת המחיה וסביבת ההישרדות של הקוטב הדרומי והצפוני יביא לאנושות תועלת כלשהי? האם תהיו מאושרים אם כול הקרח בקוטב הדרומי והצפוני יימס? הדבר הזה לא ייאמן. זהו מעשה מגוחך. לאנושות יש סביבה שבה היא יכולה לשרוד, אך היא פשוט אינה יכולה להישאר בה בשקט ובאופן מצפוני, אלא היא מוכרחה להגיע למקומות שבהם היא אינה יכולה לשרוד. מדוע? בני האדם משועממים מן החיים בטמפרטורה המתאימה הזו. הם נהנו מברכות רבות מדי. פרט לכך, האנושות הרסה, פחות או יותר, את סביבת המחיה הרגילה הזו, ולפיכך מדוע שבני אדם לא יגיעו לקוטב הדרומי ולקוטב הצפוני כדי לגרום לעוד נזק או לחתור ל"מטרה" כלשהי, כך שיוכלו להיות מעין "חלוצים". האין זה מטופש? תחת מנהיגותו של השטן, אביהם הקדמון, ממשיכה האנושות הזו לעשות דברים מגוחכים, בזה אחר זה, כשהיא הורסת בפזיזות ובחוסר אחריות את הבית היפהפה שברא אלוהים למען האנושות. זהו מעשה השטן. זאת ועוד, כשהם רואים כי הישרדותה של האנושות על פני האדמה נמצאת בסכנה מסוימת, בני אדם לא מעטים שואפים למצוא דרכים לשהות על הירח, לחפש דרך מוצא בכך שיבדקו אם הם יכולים לחיות שם. בסופו של דבר, מה חסר שם? (חמצן.) האם בני אדם יכולים לשרוד ללא חמצן? (לא.) מכיוון שעל הירח אין חמצן, אין זה מקום שהאדם יכול לשהות בו, ובכול זאת האדם אינו חדל לשאוף להגיע לשם. מהו הדבר הזה? (זהו הרס עצמי וחיפוש צרות.) זהו הרס עצמי, נכון? זהו מקום ללא אוויר שהטמפרטורה בו אינה מתאימה להישרדות אנושית, ולפיכך אלוהים לא הכין אותו לאדם.

הטמפרטורה שזה עתה דיברנו עליה, היא דבר-מה שבני אדם יכולים לבוא עמו במגע בחיי היום יום שלהם. טמפרטורה היא דבר-מה שגופו של כול אדם יכול לחוש בו, אך איש אינו חושב על האופן שבו נוצרה הטמפרטורה הזו או על מי שאחראי על הטמפרטורה הזו המתאימה לחיים אנושיים ושולט בה. את זה אנו לומדים להכיר כעת. האם טמונה בזה חוכמתו של אלוהים? האם זהו מעשה של אלוהים? (כן.) לנוכח העובדה שאלוהים ברא סביבה עם טמפרטורה המתאימה לחיים אנושיים, האם זוהי אחת הדרכים שבהן אלוהים מספק את צורכיהם של כול הדברים? למעשה, כן.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.