כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, המקור של כולם היה זהה. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה יכלה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע, כשהוא כיוון את העידן. אם אתה אומר שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי ישוע לא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק. אילו הדבר היה כפי שאתה אומר, אזי ישוע לא יכול היה לפתוח עידן ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש חייבת באופן עקרוני לעשות את עבודתה דרך יהוה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, או שמא הוא היה אחד הנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות עידן חסד וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לפרוץ את מסגרת את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם אינו מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן וסיום עידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה לאחר בואו, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא אינו מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק משום שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה ויתר על כן, ביצע את עבודתו שלו, עבודה חדשה – זו הוכחה לכך שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו שני שלבי עבודה שונים לחלוטין. שלב אחד בוצע בבית המקדש והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הנחיית חייו של האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. דבר זה מפריד בין העידן החדש לבין העידן הישן, ונכון לגמרי לומר שאלו שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה שונה, תוכן עבודתם היה שונה ומטרת עבודתם הייתה שונה. משום כך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, דבר שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים. הוא לא נכנס לבית המקדש משום שעבודתו של יהוה בבית המקדש הסתיימה ולא היה צורך לחזור עליה – הפירוש של חזרה עליה היה לעשות אותה שוב. רק על ידי כך שישוע עזב את בית המקדש, התחיל עבודה חדשה ופתח נתיב חדש מחוץ לבית המקדש, הוא היה מסוגל להביא את עבודתו של אלוהים לשיאה. אילולא הוא יצא מבית המקדש כדי לעשות את עבודתו, עבודתו של אלוהים הייתה קופאת על שמריה על יסודותיו של בית המקדש, ולעולם לא היה כל שינוי חדש. על כן, כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש והוא גם לא עשה את עבודתו בבית המקדש. הוא עשה את עבודתו מחוץ לבית המקדש, הוביל את תלמידיו ועשה את עבודתו באופן חופשי. עזיבתו של אלוהים את בית המקדש כדי לעשות את עבודתו פירושה שהייתה לאלוהים תוכנית חדשה. עבודתו הייתה עתידה להתבצע מחוץ לבית המקדש והיא הייתה עתידה להיות עבודה חדשה שהיישום שלה איננו מוגבל. ברגע שישוע הגיע, הוא שם קץ לעבודתו של יהוה במהלך עידן התנ"ך. על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ותוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה הגיע, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע הגיע, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים מגיע, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן, ושעבודתו לעולם אינה מפסיקה להתקדם. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)