הפעם הראשונה שאלוהים התגלם כבשר ודם הייתה באמצעות עיבור מרוח הקודש, ודבר זה התקשר לעבודה שהוא התכוון לעשות. עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. הפירוש של סיומו של עידן החוק של תקופת התנ"ך היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא במקום זאת הוא נקרא ישוע, ומאותו רגע ואילך, רוח הקודש החלה את עבודתה בעיקר תחת שמו של ישוע. על כן, בני האדם שעדיין אוכלים ושותים כיום את דברי יהוה ואשר עדיין עושים הכול בהתאם לעבודה של עידן החוק – האם אינכם דבקים בכללים בעיוורון? האין אתם מקובעים בעבר? אתם יודעים כעת שאחרית הימים הגיעה. האם ייתכן שכאשר ישוע יבוא, הוא עדיין ייקרא ישוע? יהוה אמר לעם ישראל שהמשיח יבוא, אך כשהוא הגיע, הוא לא נקרא משיח אלא ישוע. ישוע אמר שהוא ישוב, ושהוא יגיע כשם שהוא עזב. אלה היו דבריו של ישוע, אך האם ראית את האופן שבו ישוע עזב? ישוע עזב רכוב על גבי ענן לבן, אך האם ייתכן שהוא יחזור באופן אישי בין בני האדם על גבי ענן לבן? לו כך היה, הוא עדיין היה נקרא ישוע, הלא כן? כשישוע ישוב, העידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם ייתכן שאלוהים יכול להיקרא רק בשמו של ישוע? האם הוא אינו רשאי להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? השם ישוע נלקח למען עבודת הגאולה, ולכן האם אלוהים עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האין זה משום שהעידנים של עבודתם שונים? האם שם אחד יכול לייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו וכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שהשם צריך לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין ילבש את דמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחת שישוע היה רק צלמו של אדם מנצרת? האם שכחת שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים? ישוע עזב כשהוא רכוב על גבי ענן לבן – זו עובדה – אך איך ייתכן שהוא ישוב על ענן לבן בקרב בני האדם ועדיין ייקרא ישוע? אם הוא באמת היה בא על גבי ענן לבן, איך ייתכן שהאדם לא היה מזהה אותו? בני האדם בכל רחבי העולם היו מזהים אותו, הלא כן? במקרה הזה, רק ישוע יהיה אלוהים, הלא כן? במקרה הזה, צלמו של אלוהים יראה כמו יהודי, וגם יהיה זהה לנצח נצחים. ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב, אך האם אתה יודע את הפירוש האמיתי של דבריו? האם ייתכן שהוא אמר זאת לקבוצה זו שלכם? כל מה שאתה יודע הוא שהוא יגיע כשם שהוא עזב, על גבי ענן, אך האם אתה יודע בדיוק כיצד אלוהים עצמו עושה את עבודתו? לו באמת היית מסוגל להבין זאת, אזי כיצד יש להסביר את הדברים שישוע אמר? הוא אמר, "כשבר האנוש יבוא באחרית הימים, הוא עצמו לא יידע זאת, המלאכים לא יידעו, השליחים בשמיים לא יידעו, והאנושות כולה לא תדע. רק האב יידע, כלומר רק רוח הקודש תדע." אפילו בר האנוש עצמו אינו יודע, אבל אתה מסוגל להבין ולדעת זאת? לו היית מסוגל לדעת זאת ולראות זאת במו עיניך, הדברים האלה היו נאמרים לחינם, הלא כן? ומה ישוע אמר בזמנו? "אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ. כִּימֵי נֺנֹחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. ...לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם". כשיבוא היום, בר האנוש עצמו לא יידע זאת. הביטוי "בר האנוש" מתייחס להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, בן אנוש רגיל מן השורה. אפילו בר האנוש עצמו אינו יודע, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת? ישוע אמר שהוא יגיע כשם שהוא עזב. כשהוא מגיע, אפילו הוא עצמו אינו יודע זאת, אז איך ייתכן שהוא יודיע לך על כך מראש? האם אתה מסוגל לראות את בואו? האין זו בדיחה? בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא אינו חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישַן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע הפעם, כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה שוב זכר הפעם? כשהוא בא במהלך עידן החסד, עבודתו הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם לא ידעת שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן? יש כאלה שאומרים שאלוהים אינו ניתן לשינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לטבע ולמהות של אלוהים שאינם ניתנים לשינוי. שינויים בשמו ובעבודתו אינם מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתה אומר שעבודתו של אלוהים אינה משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתה יודע רק שאלוהים לעולם אינו משתנה, אך האם אתה יודע שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן? אם עבודתו של אלוהים אינה משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות לכל אורך הדרך עד היום הזה? אם אלוהים אינו ניתן לשינוי, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם אינה מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים משתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם. אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו לאדם, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד אינה יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם אינו ישַן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים אינו ניתן לשינוי" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן פנימי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים אינו פשטני כל כך כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו אינה יכולה להשתהות באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יהפוך לשטן. השטן הוא תמיד השטן, והוא לעולם לא יהפוך לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, מופלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לעולם לא ישתנו. מהותו ומה שהוא לעולם לא ישתנו. עם זאת, באשר לעבודתו, היא תמיד מתקדמת הלאה ותמיד מעמיקה, מכיוון שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישַן. בכל עידן אלוהים מאמץ שם חדש, בכל עידן הוא עושה עבודה חדשה, ובכל עידן הוא מתיר לברואי האל לראות את רצונו החדש ואת טבעו החדש. אם בני האדם בעידן חדש לא יצליחו לראות את הבעת טבעו החדש של אלוהים, הם יצלבו אותו לעד, הלא כן? ובעשותם כן, הם יגדירו את אלוהים, הלא כן? אילו אלוהים התגלם כבשר ודם רק כזכר, בני האדם היו מגדירים אותו כזכר, כאלוהי הגברים, ולא היו מאמינים לעולם שהוא אלוהי הנשים. הגברים היו סוברים אז שאלוהים הוא בן מינם של הגברים, שאלוהים הוא ראש הגברים – אך מה לגבי הנשים? אין זה הוגן. האין זה יחס מועדף? אילו כך היה, אלוהים היה מושיע רק גברים כמוהו, ואף אישה לא הייתה זוכה בישועה. כשאלוהים ברא את האנושות, הוא ברא את אדם וברא את חוה. הוא לא ברא רק את אדם, אלא ברא הן את הזכר והן את הנקבה בצלמו. אלוהים הוא לא רק אלוהי הגברים – הוא גם אלוהי הנשים. אלוהים נכנס לעידן חדש של עבודה באחרית הימים. הוא יגלה אפילו יותר מטבעו, ולא יהיו אלה החמלה והאהבה מתקופתו של ישוע. מכיוון שיש לאלוהים עבודה חדשה על הפרק, העבודה הזו תלווה בטבע חדש. על כן, אילו רוח האל הייתה עושה את העבודה הזו – אילו אלוהים לא היה מתגלם כבשר ודם, ובמקום זאת רוח האל הייתה מדברת ישירות באמצעות רעמים, כך שלא הייתה לאדם כל דרך לבוא איתה במגע – האם האדם היה מסוגל להכיר את טבעו של אלוהים? אילו רק רוח האל הייתה עושה את העבודה, הרי שלא הייתה לאדם כל דרך להכיר את טבעו של אלוהים. בני האדם יכולים לחזות בטבעו של אלוהים במו עיניהם רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, כשהדבר מופיע בבשר וכשהוא מבטא את כלל טבעו באמצעות הבשר והדם. אלוהים באמת ובתמים חי בקרב בני האדם. הוא מוחשי. האדם ממש יכול לבוא במגע עם טבעו, לבוא במגע עם מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. רק כך האדם יכול להכיר את אלוהים באמת. בו בזמן, אלוהים גם השלים את העבודה שבה "אלוהים הוא אלוהי הגברים ואלוהי הנשים", והשלים את כלל עבודתו כבשר ודם. הוא אינו משכפל את העבודה בעידן כלשהו. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את הטבע שלו בשלמותו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שלבטח יפקדו אתכם אסון, רעידות אדמה, רעב ומגיפות, דבר שיוכיח לכם שזהו עידן חדש, ושזה כבר איננו עידן החסד הקודם. אם נניח, כפי שבני האדם אומרים, שאלוהים לעולם אינו משתנה, שטבעו תמיד רחום ואוהב, שאלוהים אוהב את האדם כמו שהוא אוהב את עצמו ושאלוהים מציע לכל אדם ישועה ולעולם אינו שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה יכולה להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את סופה של הבריאה כולה. האדם חושף את פרצופו האמיתי רק כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, והאנושות כולה תמוין לסוגיה. באמצעות ייסורים ומשפט, יתגלה סופה של הבריאה כולה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יתוגמלו, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צדק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומשום שמרדנותו נעשתה חמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות של העידן, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען העבודה של כל עידן חדש. לא מדובר בכך שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שכאשר אלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, הוא עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צדק, אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב רך. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו והוא מביע אליהם אהבה ונוהג באיפוק כלפיהם, יהיו מי שיהיו. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

עבודתו של אלוהים לאורך כל הניהול שלו ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדלים ברורים בין העידנים השונים, מכיוון שבכל עידן אלוהים עושה עבודה שמייצגת את העידן הזה. כדי שהעבודה של אחרית הימים תיעשה, חייבים להתקיים שריפה, משפט, ייסורים, חרון אף והשמדה, כדי לסיים את העידן. השם 'אחרית הימים' מתייחס לעידן האחרון. במהלך העידן האחרון, האם אלוהים לא יסיים את העידן? על מנת לסיים את העידן, אלוהים חייב להביא איתו ייסורים ומשפט. רק כך הוא יכול לסיים את העידן. התכלית של ישוע הייתה שהאדם יוכל להמשיך לשרוד ולהמשיך בחייו, ושהוא יוכל להתקיים טוב יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יוכל לחדול לשקוע בשחיתות ולהפסיק לחיות בשאול ובגיהינום, ובכך שהוא הושיע את האדם מהשאול ומהגיהינום, הוא אפשר לו להמשיך לחיות. כעת הגיעה אחרית הימים. אלוהים ישמיד את האדם ויחסל לחלוטין את האנושות, כלומר הוא יחולל שינוי במרד של האנושות. משום כך, אלוהים לא יוכל לסיים את העידן או להגשים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים באמצעות הטבע הרחום והאוהב מהעבר. כל עידן כולל ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים וכל עידן מכיל עבודה שאלוהים צריך לעשות. על כן, העבודה שאלוהים עצמו עושה בכל עידן מכילה את הביטוי של טבעו האמיתי, והן שמו והן העבודה שהוא עושה מתחלפים עם העידנים – הם חדשים לגמרי. במהלך עידן החוק, העבודה של הכוונת האנושות נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון החל על פני האדמה. בשלב הזה, העבודה הייתה בניית בית המקדש והמזבח, ושימוש בחוק כדי לכוון את עם ישראל ולעבוד בקרבו. על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה כונן בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר, הוא החל מישראל והפיץ את עבודתו החוצה, כך שהדורות המאוחרים יותר התוודעו בהדרגה לכך שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל, החוצה מעבר לכך. ארץ ישראל הייתה המקום הקדוש הראשון שבו יהוה עבד על פני האדמה, וארץ ישראל הייתה המקום הראשון שבו אלוהים בא לעבוד על פני האדמה. זו הייתה העבודה של עידן החוק. במהלך עידן החסד, ישוע היה האל שהושיע את האדם. מה שהוא היה ומה שהיה שייך לו היו חסד, אהבה, חמלה, איפוק, סבלנות, צניעות, אכפתיות וסובלנות, וחלק ניכר מהעבודה שהוא עשה היה למען גאולת האדם. טבעו היה טבע של חמלה ואהבה, ומשום שהיה רחום ואוהב, היה עליו להיצלב למען האדם, על מנת להוכיח שאלוהים אוהב לאדם כמוהו, עד כדי כך שהוא העלה את כל כולו כקורבן מנחה. במהלך עידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, כלומר אלוהים היה אל שהושיע את האדם, והוא היה אל רחום ואוהב. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, החמלה שלו והישועה שלו ליוו כל אדם ואדם. רק על ידי קבלת שמו של ישוע ונוכחותו, האדם היה מסוגל לזכות בשלווה ואושר, לקבל את ברכתו, את חסדיו העצומים והרבים ואת הישועה שלו. באמצעות הצליבה של ישוע, כל חסידיו קיבלו ישועה וחטאיהם נמחלו להם. במהלך עידן החסד, ישוע היה שמו של אלוהים. במילים אחרות, העבודה של עידן החסד נעשתה בעיקרה תחת השם ישוע. במהלך עידן החסד, אלוהים נקרא ישוע. הוא ביצע שלב של עבודה חדשה מעבר לזו של התנ"ך, ועבודתו הסתיימה בצליבה. זו הייתה כל עבודתו. לפיכך, במהלך עידן החוק, שמו של אלוהים היה יהוה, ובעידן החסד, שמו של ישוע ייצג את אלוהים. באחרית הימים, שמו של אלוהים הוא האל הכול יכול – האל הכול יכול שמשתמש בעוצמתו לכוון את האדם, לכבוש את האדם, לזכות באדם, ובסופו של דבר, לסיים את העידן. טבעו של אלוהים ניכר בכל עידן ובכל שלב בעבודתו.