בראשית, הכוונת האדם במהלך עידן החוק של התנ"ך הייתה כמו הכוונת חייו של ילד. האנושות הקדומה הייתה התולדה הטרייה של יהוה – אלה היו בני ישראל. הם לא הבינו כלל כיצד יש לירוא את אלוהים או כיצד יש לחיות על פני האדמה. במילים אחרות, יהוה ברא את האנושות, כלומר הוא ברא את אדם ואת חוה, אך הוא לא העניק להם את יכולות המחשבה כדי להבין כיצד לירוא את יהוה או כיצד לציית לחוקי יהוה על פני האדמה. ללא ההכוונה הישירה של יהוה, איש לא היה מסוגל לדעת זאת באופן ישיר, מכיוון שבראשית, לא היו לאדם יכולות מחשבה כאלה. האדם ידע רק שיהוה הוא אלוהים, אך לא היה לאדם שום מושג כיצד עליו לירוא אותו, איזו התנהגות יכולה להיחשב ליראת אל, באיזו תודעה עליו לירוא אותו, או מה עליו להעלות כקורבן מנחה כאדם ירא אל. האדם ידע רק כיצד ליהנות ממה שניתן ליהנות ממנו מבין כל הדברים שיהוה ברא, אך לא היה לו שמץ של מושג מהם החיים הראויים לברוא אל. ללא הוראות מאף אחד וללא הכוונה אישית של אף אחד, בני האדם האלה לעולם לא היו מקיימים חיים ההולמים באמת אנושות, אלא היו רק נלכדים בערמומיות בידי השטן. יהוה ברא את בני האדם, כלומר הוא ברא את אבותיהם הקדמונים של בני האדם, אדם וחוה, אך הוא לא העניק להם שום תבונה או חוכמה מעבר לכך. על אף שהם כבר חיו על פני האדמה, הם לא הבינו כמעט שום דבר. על כן, עבודתו של יהוה לברוא אנושות הושלמה רק במחציתה, והיא הייתה רחוקה משלמות. הוא רק בנה דגם של אדם מחומר והפיח בו רוח חיים אלוהית, אך בלי להעניק לאדם נכונות מספקת לירוא את אלוהים. בראשית, האדם לא רצה לירוא את אלוהים או לפחד ממנו. האדם ידע רק כיצד להאזין לדבריו של אלוהים, אך לא היה לו הידע הבסיסי לחיים על פני האדמה ולכללים הראויים לחיי אנוש. על כן, אף על פי שיהוה ברא את האיש והאישה והשלים את מיזם שבעת הימים, הוא בשום אופן לא השלים את בריאת האדם, משום שהאדם היה רק קליפה ריקה ולא הייתה בו המציאות של ההוויה האנושית. האדם רק ידע שיהוה ברא את האנושות, אך לא היה לו מושג כיצד לציית לדבריו או לחוקיו של יהוה. על כן, לאחר שנוצרה האנושות, עבודתו של יהוה הייתה רחוקה מסיום. עדיין היה עליו לכוון את בני האדם באופן מוחלט כדי שיתייצבו בפניו, על מנת שיהיו מסוגלים לחיות יחדיו על פני האדמה ולירוא אותו, ועל מנת שיהיו מסוגלים, בהכוונתו, לעלות על דרך הישר של חיים אנושיים רגילים על פני האדמה. רק כך הייתה העבודה שנעשתה בעיקרה תחת שמו של יהוה מושלמת לגמרי. כלומר רק כך הייתה העבודה של בריאת העולם בידי יהוה מסתיימת לגמרי. על כן, לאחר שיהוה ברא את האנושות, היה עליו לכוון את חיי האנושות על פני האדמה במשך כמה אלפי שנים, כדי שהאנושות תהיה מסוגלת לציית לצווים והחוקים שלו ולקחת חלק בכל הפעילויות של חיים אנושיים רגילים על פני האדמה. רק אז הייתה עבודתו של יהוה מושלמת לחלוטין. הוא ביצע את העבודה הזו לאחר בריאת האנושות, והוא המשיך אותה עד לתקופה של יעקב, שבה הוא הפך את שנים עשר בניו של יעקב לשנים עשר שבטי ישראל. מאותו רגע ואילך, כל בני ישראל הפכו לאנושות, שיהוה מוביל על פני האדמה באופן רשמי, וישראל הפכה למקום המסוים על פני האדמה, שבו הוא עשה את עבודתו. יהוה הפך את בני האדם האלה לקבוצה הראשונה של בני אדם שהוא עשה עליהם את עבודתו באופן רשמי על פני האדמה, והוא הפך את ארץ ישראל כולה לנקודת המוצא של עבודתו. הוא השתמש בהם כראשיתה של עבודה גדולה אף יותר, כדי שכל בני האדם שייוולדו מאלוהים על פני האדמה יידעו כיצד יש לירוא אותו וכיצד לחיות על פני האדמה. על כן, מעשיהם של בני ישראל הפכו לדוגמה שבני אומות הגויים צריכים ללמוד ממנה, ומה שנאמר בקרב עם ישראל הפך לדברים שבני אומות הגויים צריכים להאזין להם. זאת מכיוון שעם ישראל היה הראשון שקיבל את חוקיו ודברותיו של יהוה, ולכן הוא גם היה הראשון שידע כיצד לירוא את דרכי יהוה. בני ישראל היו אבותיה הקדמונים של האנושות, אשר ידעו את דרכי יהוה, והם היו גם הנציגים של האנושות שיהוה בחר בה. כשהגיע עידן החסד, יהוה כבר לא כיוון כך את האדם. האדם חטא והידרדר לחטא, ולכן אלוהים החל לחלץ את האדם מהחטא. כך, הוא הוכיח את האדם עד שהאדם נגאל מחטא באופן יסודי. באחרית הימים, האדם הידרדר לרמה כזו של שחיתות עד שהעבודה של העידן הזה יכולה להתבצע רק באמצעות משפט וייסורים. רק כך ניתן לבצע את העבודה. זו הייתה העבודה של כמה עידנים. במילים אחרות, אלוהים השתמש בשמו, בעבודתו ובצלמים השונים של אלוהים כדי להפריד בין העידנים ולעבור ביניהם. שמו של אלוהים ועבודתו מייצגים את העידן שלו ואת עבודתו בכל עידן. אילו עבודתו של אלוהים בכל עידן תמיד הייתה זהה והוא תמיד היה נקרא באותו שם, כיצד היה האדם מכיר אותו? אלוהים חייב להיקרא יהוה, ומלבד האל שנקרא יהוה, כל מי שנקרא בשם אחר אינו אלוהים. לחילופין, אלוהים רק יכול להיקרא ישוע, ומלבד השם ישוע, אין לקרוא לו בשום שם אחר. מלבד ישוע, יהוה אינו אלוהים, וגם האל הכול יכול אינו אלוהים. האדם מאמין שאלוהים אכן כול יכול, אך אלוהים הוא אל שנמצא עם האדם, והוא חייב להיקרא ישוע, מפני שאלוהים נמצא עם האדם. מעשה כזה מהווה היצמדות לדוקטרינה והגבלה של אלוהים למרחב מסוים. על כן, בכל עידן, העבודה שאלוהים עושה, השם שבו הוא נקרא והצלם שהוא מאמץ – העבודה שהוא עושה בכל שלב עד עצם היום הזה – הדברים האלה אינם צמודים לתקנה אחת ואינם כפופים לשום מגבלה שהיא. הוא יהוה, אך הוא גם ישוע, גם המשיח וגם האל הכול יכול. עבודתו יכולה לעבור שינוי הדרגתי, לצד שינויים תואמים בשמו. אף שם אחד אינו יכול לייצג אותו בשלמותו, אלא כל השמות שהוא נקרא בהם מסוגלים לייצג אותו, והעבודה שהוא עושה בכל עידן מייצגת את טבעו. נניח שכאשר אחרית הימים הייתה מגיעה, האל שהיית רואה היה עדיין ישוע, ויותר מכך, הוא גם היה רכוב על גבי ענן לבן, וצלמו עדיין היה של ישוע, ודבריו היו עדיין דבריו של ישוע: "עליך לאהוב את רעך כמוך, עליך לצום ולהתפלל, לאהוב את אויבך כפי שאתה מוקיר את חייך, להיות מאופק עם הזולת ולהיות סבלני וצנוע. עליכם לעשות את כל הדברים האלה בטרם תוכלו להפוך לתלמידים שלי. ועל ידי עשיית הדברים האלה, תוכלו להיכנס למלכות שלי." זה היה שייך לעבודה של עידן החסד, הלא כן? דבריו היו הדרך של עידן החסד, הלא כן? איך הייתם מרגישים לו שמעתם את הדברים האלה? הייתם מרגישים שזו עדיין עבודתו של ישוע, הלא כן? האם זה לא יהיה שכפול שלה? האם האדם היה יכול להפיק מכך הנאה? הייתם מרגישים שעבודתו של אלוהים יכולה רק להישאר כפי שהיא כעת ולא להתקדם מעבר לכך. כוחו של אלוהים מוגבל, אין עוד עבודה חדשה לעשות והוא הגיע לקצה גבול כוחו. לפני אלפיים שנה היה עידן החסד, ואלפיים שנה לאחר מכן הוא עדיין מטיף את הדרך של עידן החסד ועדיין גורם לבני האדם להכות על חטא. בני האדם היו אומרים, "אלוהים, כוחך מוגבל. אני מאמין שאתה חכם מאוד, אך אתה יודע רק להפגין איפוק ועוסק רק בסבלנות. אתה יודע רק כיצד לאהוב את אויבך, ותו לא." במחשבתו של האדם, אלוהים תמיד היה נשאר כפי שהוא היה בעידן החסד, והאדם תמיד היה מאמין שאלוהים אהוב ורחום. האם אתה חושב שעבודתו של אלוהים תמיד תדשדש במקום? על כן, בשלב הזה בעבודתו הוא לא ייצלב, וכל מה שתראו וכל מה שתגעו בו יהיה שונה ממה שדמיינתם או שמעתם עליו. כיום, אלוהים לא בא במגע עם הפרושים ואינו מניח לעולם להכיר אותו, והיחידים שמכירים אותו הם חסידיו, מכיוון שהוא לא ייצלב שוב. במהלך עידן החסד, ישוע הטיף בגלוי ברחבי הארץ למען עבודת הבשורה שלו. הוא בא במגע עם הפרושים למען עבודת הצליבה. אילו הוא לא היה בא במגע עם הפרושים, ואילו בעלי הסמכות לעולם לא היו מודעים אליו, איך הוא היה יכול להיות מורשע, ואחר כך לחוות בגידה ולהיצלב? על כן, הוא בא במגע עם הפרושים למען הצליבה. כיום הוא עושה את עבודתו בסתר על מנת להימנע מפיתוי. בשתי ההתגלמויות של אלוהים כבשר ודם, העבודה והחשיבות שונים, והרקע שונה אף הוא. לכן איך ייתכן שהעבודה שהוא עושה תהיה זהה?

האם ייתכן שהשם ישוע – "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים אינו יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתה מאמין שהשמות ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדם את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף שם אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף שם אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה אינם יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד שהוא עולה על יכולתו של האדם להכיר אותו. אין שום דרך שבה האדם יכול לתמצת את אלוהים לגמרי בעזרת השפה האנושית. יש לאנושות אוצר מילים מוגבל בלבד לתמצת את כל מה שבני האדם יודעים על טבעו של אלוהים: גדול, מכובד, מופלא, בלתי נתפס, עליון, צודק, חכם וכן הלאה. מילים רבות כל כך! אוצר המילים המוגבל הזה לא מסוגל לתאר את המעט שהאדם היה עד לו מתוך טבעו של אלוהים. עם הזמן, רבים אחרים הוסיפו מילים שהם חשבו שמסוגלות לתאר טוב יותר את הלהט שבלבם: אלוהים דגול כל כך! אלוהים קדוש כל כך! אלוהים חביב כל כך! כיום, אמירות אנושיות כאלה הגיעו לשיאן, אך האדם עדיין אינו מסוגל לבטא את עצמו בבירור. על כן, עבור האדם, יש לאלוהים שמות רבים, אך אין לו שם אחד, זאת משום שהווייתו של אלוהים שופעת מדי ושפת האדם דלה מדי. מילה מסוימת אחת או שם מסוים אחד אינם מסוגלים לייצג את אלוהים במלואו. אם כן, האם אתה חושב ששמו יכול להיות קבוע? אלוהים כה גדול וכה קדוש, אך אתה מסרב להתיר לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? לפיכך, בכל עידן שבו אלוהים עושה את העבודה שלו באופן אישי, הוא משתמש בשם שמתאים לעידן, כדי לתמצת את העבודה שהוא מתכוון לעשות. הוא משתמש בשם המסוים הזה, שם בעל משמעות בהתאם לתקופה, כדי לייצג את טבעו באותו עידן. כך אלוהים משתמש בשפה האנושית כדי לייצג את טבעו שלו. אף על פי כן, בני אדם רבים שעברו חוויות רוחניות ואשר ראו את אלוהים באופן אישי מרגישים שהשם האחד הזה אינו יכול לייצג את אלוהים בכללותו – למרבה הצער, אי-אפשר למנוע זאת – לכן, האדם אינו פונה יותר לאלוהים בשם כלשהו, אלא פשוט קורא לו "אלוהים". נדמה שלבו של האדם מלא באהבה, אך שהוא גם מלא סתירות, מכיוון שהאדם אינו יודע להסביר את אלוהים. מה שאלוהים הינו שופע כל כך, עד שפשוט אין שום דרך לתאר זאת. אין שם בודד שיכול לסכם את טבעו של אלוהים, ואין שם יחיד שיכול לתאר את כל מה ששייך לאלוהים ואת כל מה שאלוהים הינו. אם מישהו ישאל אותי, "באיזה שם בדיוק אתה משתמש?" אענה לו, "אלוהים הוא אלוהים!" האין זה השם הטוב ביותר לאלוהים? האין זה התמצות הטוב ביותר של טבעו של אלוהים? מכיוון שכך, מדוע אתם משקיעים מאמץ רב כל כך בחיפוש אחר שמו של אלוהים? למה לכם לייגע את מוחכם ולהתקיים ללא מזון ושינה, והכול למען שם? יום יבוא שבו אלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא פשוט יהיה הבורא. באותה עת, כל השמות שהוא אימץ על פני האדמה יסתיימו, מכיוון שעבודתו על פני האדמה תסתיים, ואחרי כן שמותיו לא יתקיימו עוד. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, איזה צורך יהיה לו בשם הולם ביותר אך בלתי שלם? האם אתה עדיין מחפש אחר שמו של אלוהים כעת? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים נקרא רק יהוה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע? האם אתה מסוגל לשאת את חטא חילול הקודש נגד אלוהים? עליך לדעת שבמקור לא היה לאלוהים שם. הוא רק אימץ שם אחד, או שניים או שמות רבים מפני שהייתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה אשר יהיה השם שהוא נקרא בו, הוא בחר בו בעצמו באופן חופשי, הלא כן? האם הוא יזדקק לך – אחד מברואיו – כדי לבחור אותו? השם שבו אלוהים נקרא הוא שם שתואם את יכולתו של האדם לתפוס בשפה האנושית, אך השם הזה אינו דבר שהאדם יכול להכיל. אתה יכול רק לומר שיש אל בשמיים, שהוא נקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, בעל עוצמה אדירה, שהוא חכם כל כך, נשגב כל כך, מופלא כל כך, מסתורי כל כך וכול יכול כל כך, ואז אינך יכול להוסיף עוד. המעט הזה הוא כל מה שאתה יכול לדעת. מכיוון שכך, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים תגיע, אפילו שאלוהים הוא עדיין זה שיעשה את עבודתו, שמו חייב להשתנות, מכיוון שזה עידן שונה.

בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו. באשר למראה של אפו, פיו, עיניו ושיערו, אלה דברים שהם מעבר ליכולתך להכיל. כשההתגלות הופיעה בפני יוחנן, הוא חזה בצלמו של בר האנוש: מפיו יצאה חרב פיפיות חדה, עיניו היו כשלהבת אש, ראשו ושיערו היו לבנים כצמר, כפות רגליו היו כמו נחושת מלוטשת, והוא חגר אבנט זהב סביב חזהו. על אף שדבריו היו מלאי חיים, צלם האל שהוא תיאר לא היה צלמו של יציר נברא. מה שהוא ראה היה רק חיזיון, ולא את צלמו של אדם מהעולם החומרי. יוחנן ראה חיזיון, אך הוא לא היה עד למראהו האמיתי של אלוהים. צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, בהיותו צלם של יציר נברא, אינו יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו. כשיהוה ברא את האנושות, הוא אמר שהוא עשה זאת בצלמו ובדמותו וברא זכר ונקבה. באותה עת, הוא אמר שהוא ברא זכר ונקבה בצלמו של אלוהים. על אף שצלמו של האדם דומה לצלמו של אלוהים, אי-אפשר להבין מכך שמראהו של האדם הוא צלמו של אלוהים. בנוסף לכך, לא ניתן להשתמש בשפה האנושית כדי לתמצת באופן מלא את צלמו של אלוהים, מכיוון שאלוהים נשגב מדי, גדול מדי, מופלא מדי ובלתי נתפס.

כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, המקור של כולם היה זהה. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה יכלה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע, כשהוא כיוון את העידן. אם אתה אומר שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי ישוע לא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק. אילו הדבר היה כפי שאתה אומר, אזי ישוע לא יכול היה לפתוח עידן ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש חייבת באופן עקרוני לעשות את עבודתה דרך יהוה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, אזי האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, או שמא הוא היה אחד הנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות עידן חסד וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לפרוץ את מסגרת את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם אינו מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן וסיום עידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה לאחר בואו, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא אינו מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק משום שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה ויתר על כן, ביצע את עבודתו שלו, עבודה חדשה – זו הוכחה לכך שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו שני שלבי עבודה שונים לחלוטין. שלב אחד בוצע בבית המקדש והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הנחיית חייו של האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. דבר זה מפריד בין העידן החדש לבין העידן הישן, ונכון לגמרי לומר שאלו שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה שונה, תוכן עבודתם היה שונה ומטרת עבודתם הייתה שונה. משום כך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, דבר שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים. הוא לא נכנס לבית המקדש משום שעבודתו של יהוה בבית המקדש הסתיימה ולא היה צורך לחזור עליה – הפירוש של חזרה עליה היה לעשות אותה שוב. רק על ידי כך שישוע עזב את בית המקדש, התחיל עבודה חדשה ופתח נתיב חדש מחוץ לבית המקדש, הוא היה מסוגל להביא את עבודתו של אלוהים לשיאה. אילולא הוא יצא מבית המקדש כדי לעשות את עבודתו, עבודתו של אלוהים הייתה קופאת על שמריה על יסודותיו של בית המקדש, ולעולם לא היה כל שינוי חדש. על כן, כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש והוא גם לא עשה את עבודתו בבית המקדש. הוא עשה את עבודתו מחוץ לבית המקדש, הוביל את תלמידיו ועשה את עבודתו באופן חופשי. עזיבתו של אלוהים את בית המקדש כדי לעשות את עבודתו פירושה שהייתה לאלוהים תוכנית חדשה. עבודתו הייתה עתידה להתבצע מחוץ לבית המקדש והיא הייתה עתידה להיות עבודה חדשה שהיישום שלה איננו מוגבל. ברגע שישוע הגיע, הוא שם קץ לעבודתו של יהוה במהלך עידן התנ"ך. על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ותוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה הגיע, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע הגיע, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים מגיע, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן, ושעבודתו לעולם אינה מפסיקה להתקדם. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך להתקדם. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה, בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה. מרגע לרגע, רוח האל עושה עבודה חדשה ולעולם אינה דבקה בדרכים הישנות ובתקנות. עבודתה גם מעולם לא נפסקה, אלא היא מתממשת בכל רגע שחולף. אם תאמר שעבודתה של רוח הקודש אינה ניתנת לשינוי, מדוע יהוה דרש מהכוהנים לשרת אותו בבית המקדש, אך ישוע לא נכנס לבית המקדש, על אף שכאשר הוא הגיע, בני האדם אמרו שהוא הכוהן הגדול, ושהוא מבית דוד, וגם הכוהן הגדול והמלך הדגול? מדוע הוא לא העלה קורבנות? כניסה או אי כניסה לבית המקדש, האין כל זאת עבודתו של אלוהים עצמו? אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים הוא עדיין ייקרא ישוע ועדיין יבוא על גבי ענן לבן ויירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישַן? אמונתו של האדם היא כולה תפיסות, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש ואינם תואמים את כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש כל כך, ועבודתו אינה כה פשוטה כפי שאתה מדמיין. על סמך כל מה שהאדם מדמיין, ישוע יגיע רכוב על גבי ענן ויירד אל ביניכם. אתם תחזו בו, ובעודו רכוב על ענן, הוא יאמר לכם שהוא ישוע. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב ויהיה אלוהיכם האדיר. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את האדם לגמרי, הלא כן? לו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה משתייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שהשטן כבר השחית את ברואי האל עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, לו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה חובר אז לשטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם ולעולם לא יעבוד כפי שאתה מדמיין. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אינך יודע שאף אדם אינו יכול להסביר את דברי האל? האם אתה בטוח מעבר לכל צל של ספק שרוח הקודש האירה אותך והפכה אותך לנאור? ודאי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה זאת לך באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אותך, או שמא התפיסות שלך גרמו לך לחשוב כך? אמרת, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם איננו יכולים להשתמש בתפיסות שלנו ובמחשבתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתה יכול להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתה מעז להסביר את דבריו? מאחר שאינך מעז להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתה מעז להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר נשגב, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתה מסביר את הדברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לך מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, אפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתה תדע זאת? האדם יותר מדי לוקה בחסר. הדבר החיוני עבורכם כעת הוא להכיר את שלושת שלבי העבודה. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לעידן הנוכחי – שלושת שלבי העבודה האלה מכסים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עבד בניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליך להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד ימינו היא עבודתו של אל אחד, עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות כל ספק בכך.