רק כשהאל בא אל השמיים והארץ החדשים,

הוא גילה את חלקה האחר של תפארתו.

הוא הראה אותה לראשונה בארץ כנען,

ואז זיק של אור זהר בעולם האפל.

על כולם לבוא אל האור ולשאוב כוח מעוצמתו,

כך גדלה תפארת האל ומוצגת שוב לכל האומות.

על אנשים לדעת שהאל בא מזמן אל העולם,

הביא תפארת מישראל לאומה שבמזרח.

כי תפארתו זוהרת-בוהקת במזרח,

היא הובאה אל היום הזה מעידן החסד.

מישראל אלוהים יצא,

ומשם הוא בא אל המזרח, שם נשאר.

כשהאור במזרח מלבין לאטו,

האפלה שבעולם תהפוך לאור.

אנשים ילמדו שאלוהים עזב את ישראל זה מכבר,

ושהפעם הוא עולה מחדש במזרח.

אלוהים ירד פעם לישראל, ואחר כך עזב את הארץ ההיא.

הוא לא יכול להיוולד שוב בישראל.

אך היות שעבודתו מובילה את כל היקום,

הברק מבזיק ישר ממזרח למערב.

אלוהים בא אל המזרח

והוא הביא את הארץ, ארץ כנען, לאנשי האומה שבמזרח.

אלוהים רוצה לקחת את כולם לכנען,

לכן הוא מדבר מכנען כדי למשול ביקום.

אין בעולם אור, אלא מכנען.

בני אדם שלא יבואו לשם ינחלו קור ורעב.

אלוהים רוצה לקחת את כולם לכנען,

לכן הוא מדבר מכנען כדי למשול ביקום.

אין בעולם אור, אלא מכנען.

בני אדם שלא יבואו לשם ינחלו קור ורעב.

בני אדם שלא יבואו לשם ינחלו קור ורעב.

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'