גיבור הסרט חושב שמנהיג כנסיה הוא כמו מנהל שנמצא בדרג גבוה יותר מהאחרים, אדם שמסוגל לטפל בכל מיני בעיות בלי שום פגמים או חולשות. כשהוא מונע על ידי רעיונות שגויים אלה, הוא תמיד משוויץ, מבטא דוקטרינה נשגבת אך חלולה, ומספר כמה הוא סבל במילוי חובתו. הוא גם מסתיר את החסרונות שלו-עצמו. כתוצאה מכך, כל האחים והאחיות נושאים אליו את עיניהם ומעריצים אותו. ואז הוא צופה בסרטון עדות וקורא כמה מדברי האל, שעוזרים לו להבין את התפיסות המוטעות שלו, והוא מבין שהוא הולך בנתיב של צורר משיח. מאותו רגע ואילך, הוא מתמקד בלהיות אדם כן ולא להציג את עצמו באופן שקרי. כך הוא נעשה מסוגל לפתח מערכות יחסים רגילות עם האחים והאחיות. הטבע היהיר שלו משתנה בהדרגה.