אפשר לראות מהניסיון שאחד העניינים החשובים ביותר הוא השקטת הלב בפני אלוהים. זה עניין שנוגע לחייהם הרוחניים של בני האדם ולצמיחה בחייהם. רק אם לבך יהיה שלו בפני אלוהים, עיסוקך בחיפוש האמת והשינויים בטבע שלך יישאו פרי. משום שבאת בפני אלוהים נושא עול, ומשום שאתה חש תמיד שחסר לך הרבה כל כך, שיש אמיתות רבות שעליך לדעת, שיש מציאות רבה שעליך לחוות, ושעליך להקדיש את כל תשומת לבך לרצונו של אלוהים – הדברים האלה תמיד מעסיקים את מחשבתך, נדמה שהם דוחקים אותך מטה בכוח רב כל כך עד שאינך מסוגל לנשום, ולכן אתה חש שלבך כבד עליך (למרות שאינך שרוי במצב שלילי). רק בני אדם כאלה כשירים לקבל את הנאורות של דברי האל, ולהתרגש מרוח האל. משום העול שלהם, משום שלבם כבד עליהם, וניתן לומר גם שמשום המחיר שהם שילמו והעינוי שהם עברו בפני אלוהים, הם מקבלים את הנאורות וההארה שלו. מכיוון שאלוהים אינו נותן לאיש יחס מועדף. הוא תמיד הוגן ביחסו כלפי בני האדם, אך הוא גם אינו מעניק לבני האדם באופן שרירותי או ללא תנאי. זה היבט אחד של טבעו הצודק. בחיים האמיתיים, רוב בני האדם עדיין לא הגיעו למישור הזה. לכל הפחות, לבם טרם פנה לגמרי אל אלוהים, ולכן טרם חל שינוי משמעותי בטבע חייהם. זאת משום שהם רק חיים בחסדו של אלוהים, אך הם טרם זכו בעבודתה של רוח הקודש. הקריטריונים שעל בני האדם לעמוד בהם על מנת שאלוהים ישתמש בהם הם כדלקמן: לבם פונה אל אלוהים, הם נושאים את עול דבריו של אלוהים, לבם מלא כמיהה, והם גמרו בדעתם לחפש את האמת. רק בני אדם כאלה יכולים לזכות בעבודתה של רוח הקודש, והם זוכים לעתים תכופות בנאורות ובהארה. כלפי חוץ, נדמה שבני האדם שאלוהים משתמש בהם חסרי הגיון ושאין להם קשרים הולמים עם הזולת, על אף שהם מדברים בנימוס, אינם מדברים בחוסר מחשבה ותמיד שומרים על לב שקט בפני אלוהים. אלה בדיוק בני האדם שמתאימים לשימושה של רוח הקודש. דומה שלבני האדם "חסרי ההיגיון" האלה, שאלוהים מדבר עליהם, אין קשרים הולמים עם הזולת, ושהם אינם מייחסים חשיבות מספקת לאהבה מוחצנת או לנהגים חיצוניים. אך כאשר הם מתקשרים עניינים רוחניים, הם מסוגלים לפתוח את לבם ולהעניק לאחרים באופן בלתי אנוכי את הנאורות וההארה שקיבלו מהחוויה הממשית שלהם בפני אלוהים. כך הם מבטאים את אהבתם לאלוהים ומשביעים את רצונו של אלוהים. בזמן שכל האחרים משמיצים אותם ושמים אותם ללעג, הם מסוגלים לא להניח לבני אדם אחרים, ולעניינים או לדברים חיצוניים לשלוט בהם, ולהישאר שקטים בפני אלוהים. נדמה שיש לבני אדם כאלה תובנות ייחודיות משלהם. בלי קשר למעשיהם של בני אדם אחרים, לבם לעולם אינו עוזב את אלוהים. כשאחרים משוחחים בצהלה ובהומור, לבם נותר בפני אלוהים, הם ממשיכים להרהר בדברי האל או להתפלל בדממה לאל שבלבם ולבקש את כוונותיו של אלוהים. הם לעולם אינם מייחסים חשיבות לשמירה על קשרים הולמים עם בני אדם אחרים. נדמה שאין לבני אדם כאלה שום פילוסופיית חיים. כלפי חוץ, בני האדם האלה מלאי חיים, מקסימים ותמימים, אך הם ניחנים גם בשלוות נפש. זו דמותו של אדם שאלוהים משתמש בו. דברים כגון פילוסופיית חיים או "היגיון בריא" פשוט אינם עובדים על טיפוס כזה. זהו טיפוס שהקדיש את כל לבו לדברי האל, ונדמה שרק אלוהים מצוי בלבו. זהו טיפוס שאלוהים מכנה אדם "חסר היגיון", וזה בדיוק הטיפוס שאלוהים משתמש בו. סימן ההיכר לאדם שמשמש את אלוהים הוא: בכל זמן או מקום, לבו תמיד נמצא בפני אלוהים, ואין זה משנה עד כמה האחרים מופקרים ועד כמה הם מתענגים על תשוקתם ועל בשרם, לבו של אדם זה לעולם אינו עוזב את אלוהים והוא אינו נוהה אחר ההמון. רק טיפוס כזה מתאים לשימושו של אלוהים, ורק טיפוס כזה הופך למושלם בידי רוח הקודש. אם אינך מסוגל להשיג את הדברים האלה, הרי שאינך כשיר ליפול בנחלתו של אלוהים ולהפוך למושלם בידי רוח הקודש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים