בעבר, נאמר שיש הבדל בין קבלת נוכחותה של רוח הקודש לבין קבלת עבודתה של רוח הקודש. המצב הרגיל של קבלת נוכחותה של רוח הקודש מתבטא במחשבות רגילות, היגיון רגיל ואנושיות רגילה. אופיו של בן אדם נשאר כפי שהיה, אך הוא מתמלא בשלווה פנימית, וכלפי חוץ יש לו גינונים של קדוש. זה המצב כשרוח הקודש שורה עליו. כשרוח הקודש שורה על האדם, יש לו מחשבות רגילות. כשהוא רעב, הוא רוצה לאכול, כשהוא צמא, הוא רוצה לשתות מים... ביטויים כאלה של אנושיות רגילה אינם הנאורות של רוח הקודש. הם מחשבותיהם הרגילות של בני האדם ומצבם הרגיל כאשר רוח הקודש שורה עליהם. בני אדם אחדים סבורים בטעות שמי שרוח הקודש שורה עליו לא חש רעב כלל, שהוא אינו עייף כלל, ושהוא אינו מקדיש מחשבה כלשהי למשפחה, משום שהוא התנתק כמעט לגמרי מהבשר. למעשה, ככל שרוח הקודש שורה יותר על בני אדם, כך הם רגילים יותר. הם יודעים לסבול ולוותר על דברים למען אלוהים, להקדיש את עצמם לאלוהים ולהיות נאמנים לאלוהים. יתר על כן, הם מקדישים מחשבה למזון ולמלבושים. במילים אחרות, הם לא איבדו כלל את האנושיות הרגילה שאמורה להיות להם, ובמקום זאת, הם ניחנים באופן מיוחד בהיגיון. לפעמים, הם קוראים את דברי אלוהים ומהרהרים בעבודתו של אלוהים, יש אמונה בלבם, והם מוכנים לעסוק בחיפוש האמת. כמובן, עבודתה של רוח הקודש מבוססת על היסודות האלה. אם אין לבני האדם חשיבה רגילה, אזי אין להם כל היגיון, וזה איננו מצב רגיל. כשיש לבני האדם חשיבה רגילה ורוח הקודש שורה עליהם, באופן בלתי נמנע, יש להם היגיון של אדם רגיל, וכך הם ניחנים במצב רגיל. בהתנסות בעבודתו של אלוהים, עבודתה של רוח הקודש מתרחשת מפעם לפעם. לעומת זאת, נוכחותה של רוח הקודש קיימת כמעט דרך קבע. כל עוד ההיגיון והחשיבה של בני האדם רגילים וכל עוד מצבם רגיל, אין ספק שרוח הקודש שורה עליהם. כשההיגיון והמחשבות של בני האדם אינם רגילים, אזי האנושיות שלהם אינה רגילה. אם עבודתה של רוח הקודש מצויה בקרבך כעת, אין ספק שרוח הקודש גם תשרה עליך. אולם אם רוח הקודש שורה עליך, עבודתה של רוח הקודש לא בהכרח מצויה בקרבך, משום שרוח הקודש עובדת בזמנים מיוחדים. השגת נוכחותה של רוח הקודש יכולה רק לשמר את הקיום הרגיל של בני האדם, אך רוח הקודש עובדת רק בזמנים מסוימים. לדוגמה, אם אתה מנהיג או פועל, כאשר אתה משקה ומזין את הכנסייה, רוח הקודש תהפוך אותך לנאור במילים מסוימות שמעשירות את האחרים ועשויות לפתור מקצת מהבעיות המעשיות של אחיך ואחיותיך, וזה הרגע שבו רוח הקודש עובדת. לפעמים, כשאתה אוכל ושותה את דברי האל, רוח הקודש מעניקה לך נאורות במילים מסוימות, רלוונטיות במיוחד לחוויות שלך, אשר מאפשרות לך לרכוש ידע מעמיק יותר אודות המצבים שלך. גם זו עבודתה של רוח הקודש. לפעמים, כשאני מדבר, אתם מקשיבים ואתם מסוגלים להשוות את המצבים שלכם לדבריי, ולפעמים אתם מתרגשים או שואבים השראה. כל זו היא עבודתה של רוח הקודש. יש כאלה שאומרים שרוח הקודש עובדת בתוכם כל הזמן. זה בלתי אפשרי. לו הם אמרו שרוח הקודש תמיד שורה עליהם, זה היה מציאותי. לו הם אמרו שהחשיבה וההיגיון שלהם תמיד רגילים, זה היה מציאותי, וזה היה מראה שרוח הקודש שורה עליהם. אם הם אומרים שרוח הקודש תמיד עובדת בהם, שאלוהים הופך אותם לנאורים, שרוח הקודש מרגשת אותם בכל רגע ושהם זוכים בידע חדש כל הזמן, אזי אין זה מצב רגיל כלל ועיקר! זה מצב על-טבעי לחלוטין! אין צל של ספק, בני אדם כאלה הם רוחות רעות! אפילו כשרוח האל מתגלמת כבשר ודם, יש רגעים שבהם היא חייבת לאכול ולנוח – קל וחומר שכך הדבר לגבי בני אנוש. דומה שלבני האדם שרוחות רעות שולטות בהם אין חולשות של הבשר. הם מסוגלים לזנוח הכול ולוותר על הכול, הם נטולי רגשות, הם מסוגלים לסבול עינויים, והם אינם חשים כל תשישות, כאילו שהם התעלו מעל הבשר. האין זה על-טבעי עד מאוד? עבודתן של הרוחות הרעות היא על-טבעית. שום בן אנוש אינו יכול להשיג את הדברים האלה! אנשים חסרי חוש אבחנה מקנאים מאוד כשהם רואים בני אדם כאלה: הם אומרים שאמונתם באלוהים עזה כל כך, שאמונתם עצומה כל כך ושהם לעולם אינם מפגינים חולשה כלשהי! למעשה, כל אלה הנן ראיות לעבודתה של רוח רעה. זאת משום שלבני אדם רגילים יש באופן בלתי נמנע חולשות אנושיות. זה המצב הרגיל של בני האדם שרוח הקודש שורה עליהם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (4)