יש בהם שמתקשטים מאוד, אבל רק באופן שטחי: האחיות מתקשטות כפרחים מלאי חן והאחים מתלבשים כנסיכים או כגברברים צעירים ועשירים. כל דאגתם נתונה לדברים חיצוניים, כמו מאכליהם ולבושם. בתוכם, הם חסרי כול ואין להם אפילו שמץ של ידע אודות האל. איזו משמעות יכולה להיות לכך? יש גם כאלה שמתלבשים כמו קבצנים חסרי כול – הם באמת נראים כמו עבדים ממזרח אסיה! האם באמת אינכם מבינים את בקשתי מכם? שתפו ביניכם: במה באמת זכיתם? כל השנים האלו אתם מאמינים באלוהים, ורק זו התנובה שקצרתם – האינכם נבוכים? האינכם מתביישים? כל השנים האלו אתם מבקשים את דרך האמת, ולמרות זאת שיעור קומתכם כיום אינו עולה על זה של זרזיר! ראו את הגבירות הצעירות שביניכם, יפות כמו ציור בבגדיכן ובאיפור שלכן, משוות את עצמכן זו לזו – מה אתן משוות? את תענוגותיכן? את דרישותיכן? האם אתן חושבות שבאתי כדי לגייס דוגמניות? אין לכן בושה! איפה החיים שלכן? האין זה נכון שאתן רק מבקשות את התשוקות המופרזות שלכן? את מחשיבה את עצמך ליפה כל כך, אבל למרות שאת עוטה בגדי פאר, האם אינך אלא תולעת מתפתלת שנולדה בערימת גללים? כיום, שפר מזלך ואת נהנית מברכות שמימיות אלו, לא בגלל פנייך היפים, אלא בגלל שאלוהים מרומם אותך באופן יוצא דופן. האם עדיין לא ברור לך מאין באת? כאשר מוזכרים החיים, את סוכרת את פיך ואינך אומרת דבר, אילמת כמו פסל, אך עדיין את מעזה בחוצפתך להתלבש בבגדי פאר! ואת עדיין נוטה לשים סומק על פנייך ולפדר אותם! וראו את הגנדרנים שביניכם, גברים סוררים המבלים את זמנם בשוטטות חסרת תוחלת, חסרי משמעת, כשהבעה זחוחה על פניהם. האם כך אמור בן אדם להתנהג? אל מה מופנית תשומת הלב של כל אחד ואחת מכם כל היום? האם אתם יודעים במי אתם תלויים כדי שיזין אתכם? ראה את בגדיך, ראה את שקצרת בידיך, טפח על בטנך – מה הרווחת ממחיר הדם והזיעה ששילמת במשך כל שנות אמונתך? אתה עדיין חושב לנסוע לטיולים, עדיין חושב איך לקשט את בשרך המצחין – עיסוקים חסרי ערך! אתה מתבקש להיות אדם רגיל, אבל כעת לא רק שאינך רגיל, אתה סוטה. איך יש לאדם כמוך החוצפה לבוא לפניי? עם אנושיות כזו, כשאתה מפגין את קסמיך ומציג לראווה את בשרך, חי תמיד בתוך תשוקות הבשר – האם אינך צאצא של שדים מזוהמים ושל רוחות רעות? לא ארשה לשד מטונף כזה להמשיך לשרוד עוד זמן רב! אל תניח שאיני יודע מה אתה חושב בלבך. אתה יכול אולי לרסן את תאוותך ואת בשרך, אבל איך לא אדע את המחשבות המקננות בלבך? איך לא אדע את כל תאוות עיניך? גבירות צעירות, האם אינכן מייפות את עצמכן כדי להציג לראווה את בשרכן? מה תועלת יביאו לכן הגברים? האם הם באמת יכולים להושיע אתכן מים הסבל? ובנוגע לגנדרנים שביניכם, כולם מתלבשים כדי להראות כג'נטלמנים מכובדים, אבל האין זו תחבולה שמטרתה למשוך תשומת לב ליפי תוארכם? למען מי אתם עושים זאת? מה תועלת יביאו לכם הנשים? האם אינן מקור חטאכם? דברים רבים אמרתי לכם, גברים ונשים, אך אתם צייתם רק למעטים מתוכם. אוזניכם קשות שמיעה, עיניכם קהו מראות ולבותיכם התקשחו עד כדי כך שאין בגופכם דבר מלבד תשוקה, תשוקה שאתם לכודים בה ללא יכולת להיחלץ ממנה. מי רוצה להתקרב אל תולעים שכמותכם המתפלשות בטינופת ובזוהמה? אל תשכחו שאינכם אלא אלה שהרמתי מאשפתות ושבמקור לא הייתה בכם אנושיות רגילה. כל שאני מבקש מכם הוא אנושיות רגילה, שבמקור לא הייתה בכם, לא שתציגו לראווה את תשוקתכם או שתתנו דרור לבשרכם הרקוב, שאוּלף במשך שנים כה רבות בידי השטן. כאשר אתם מתלבשים בצורה כזו, האינכם פוחדים שתיפלו עמוק עוד יותר למלכודת? האינכם יודעים שמקורכם בחטא? האינכם יודעים שגופכם מלא וגדוש בתשוקה, עד כדי כך שהיא נוטפת מבגדיכם וחושפת את מצבכם כשדים מכוערים ומטונפים להחריד? האין זה נכון שאתם יודעים זאת טוב יותר מכל אדם? לבותיכם, עיניכם, שפתותיכם – האם הם לא טומאו כולם על-ידי שדים מטונפים? האם חלקים אלו שלכם אינם מטונפים? האם אתם סבורים שכל עוד אינכם עושים דבר, אתם הקדושים מכולם? האם אתם סבורים שבגדי פאר יכולים להסתיר את נשמותיכם השפלות? זה לא יילך! אני מציע לכם להיות יותר מציאותיים: אל תהיו נוכלים ומזויפים ואל תציגו לראווה את עצמכם. אתם מנופפים בתשוקתכם זה לזה, אבל כל שתקבלו בתמורה הוא סבל ללא קץ ותוכחה חסרת פשרות! לשם מה אתם מפלרטטים זה עם זה ומשחקים משחקי אהבים? האם זו מידת ההגינות ומידת היושרה שלכם? אני מתעב את אלו מביניכם שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים. אני מתעב את הגברים והנשים הצעירים ביניכם שאוהבים את בשרם. מוטב שתרסנו את עצמכם, מפני שכעת נדרש מכם להיות בעלי אנושיות רגילה, ואינכם רשאים להציג לראווה את תשוקתכם – ולמרות זאת אתם מנצלים כל הזדמנות שנקרית בדרככם, כי בשרכם שופע ותשוקתכם גדולה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נוהג (7)