כבר מזמן דחקתם לנבכי מחשבתכם את דברי תורתי, שעליהם אני חוזר שוב ושוב. אתם אפילו מתייחסים אליהם כאל שעשוע לזמנכם החופשי, ותמיד חושבים עליהם כעל "קמע המזל" האישי שלכם. כאשר השטן מאשים אתכם, אתם מתפללים; כאשר אתם שליליים, אתם ישנים; כאשר אתם שמחים, אתם מתרוצצים סביב; כאשר אני נוזף בכם, אתם כופפים קומתכם ונאנחים; וכאשר אתם עוזבים אותי, אתם צוחקים כמטורפים. בקרב ההמון אתם מתנשאים מעל כולם, אבל על היותכם יהירים מכולם אינכם חושבים אף פעם. תמיד אתם גאים, מרוצים מעצמכם ויהירים מעבר לכל תיאור. איך יכולים "גבירים צעירים" ו"גבירות צעירות," "אדונים" ו"אדוניות" מכובדים כאלה, שאינם לומדים דבר ונותרים בורים, להוקיר את דבריי כאוצר יקר-ערך? אמשיך לשאול אתכם: מה בדיוק למדתם מדבריי ומעבודתי לאורך תקופה כה ארוכה? האם לא השתפרתם ביכולת הרמייה שלכם? האם לא השתכללתם בבשרכם? האם יחסכם כלפיי לא נעשה אגבי יותר? אומר לכם ישירות: עשיתי כה הרבה עבודה, אך היא הגבירה את תעוזתכם, שהייתה פעם כמו זו של עכבר. פחדכם ממני פוחת מדי יום, כי אני נדיב מדי ולעולם איני משתמש באלימות כדי להעניש את בשרכם. אולי, בעיניכם, אני רק מדבר בבוטות – אבל לעתים קרובות יותר אני מחייך אליכם, וכמעט אף פעם איני מבקר אתכם בפניכם. בנוסף לכך, אני סלחני לאין-קץ לחולשותיכם, ורק בגלל זה אתם מתייחסים אליי כמו שהנחש מתייחס לאיכר הטוב. אני מלא הערצה ליכולת המופלאה ולחדוּת ההתבוננות של המין האנושי! אומר לכם את האמת, כיום אין זה משנה אם לבכם הוא לב חסר יראה או לא. אינני מוטרד או מודאג מכך. אבל אני חייב לומר לכם: "בעלי כישרון" שכמותכם, שאינם מוכנים ללמוד ונותרים בורים, אתם תוכרעו בסופו של דבר על-ידי פיקחותכם הקטנונית ומלאת ההערצה העצמית – אתם תהיו אלו שיסבלו ויעברו ייסורים. איני טיפש עד כדי כך שאלווה אתכם בעת שתסבלו בגיהינום, כי איני שייך לסוגכם. אל תשכחו שאתם יצורים נבראים אשר אני מקלל, ועם זאת מלמד ומושיע. אין לכם דבר שאיני מוכן לוותר עליו. בזמן שאני עובד, איני מוגבל על ידי בני אדם, אירועים או דברים כלשהם. יחסי לאנושות ודעתי עליה נותרו תמיד כשהיו: איני נוטה לחבב אתכם במיוחד, כי אתם רק נספחים לעבודת הניהול שלי, ודבר לא מייחד אתכם מכל ישות אחרת. זו עצתי לכם: בכל עת, זכרו כי אינכם אלא יצירי האל! אתם רשאים לחיות איתי, אבל עליכם לדעת מי אתם; אל תעריכו את עצמכם יותר מדי. גם אם איני נוזף בכם, או מטפל בכם, ופונה אליכם בחיוך, אין זו הוכחה לכך שאתם מאותו סוג כמוני. עליכם לדעת שאתם מאלה שעוסקים בחיפוש אחר האמת, ואינכם האמת עצמה! לעולם אל תפסיקו להשתנות בהתאם לדבריי. אין לכם מנוס מכך. אני מייעץ לכם לנסות ללמוד משהו בזמן המופלא הזה, כאשר ההזדמנות הנדירה הזו מופיעה בפניכם. אל תשטו בי. איני צריך שתחניפו לי בניסיון להוליך אותי שולל. כאשר אתם מחפשים אותי, אין זה למעני אלא למענכם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלו שאינם לומדים ונותרים בורים: האינם בהמות?