אלוהים ברא את האנושות, אך כשהוא בא אל העולם האנושי, בני האדם שואפים להתנגד לו ולסלק אותו מהשטח שלהם, כאילו הוא איזה יתום תועה או אדם חסר מדינה. איש לא מרגיש קשור לאלוהים, איש לא אוהב אותו באמת, ואיש לא קיבל את בואו אי פעם בברכה. במקום זאת, כשבני האדם רואים את בואו של אלוהים, צל מעיב כהרף-עין על פניהם השמחים, כאילו הופיעה לפתע סערה, כאילו אלוהים ייקח את האושר ממשפחותיהם, כאילו אלוהים מעולם לא בירך את בני האדם, אלא רק הביא עליהם פורענות. לפיכך, בדעתם של בני האדם, אלוהים לא מביא להם תועלת, אלא תמיד מקלל אותם. לכן בני האדם לא מתייחסים אליו ולא מקבלים אותו בברכה. הם תמיד קרים כלפיו, כך זה היה מאז ומעולם. משום שיש לבני האדם דברים בלבם, אלוהים אומר שהאנושות חסרת היגיון ובלתי מוסרית, ושלא ניתן לזהות בבני האנוש אפילו את הרגשות שהם כביכול מצוידים בהם. בני האדם לא מגלים כל התחשבות ברגשותיו של אלוהים, ובמקום זאת משתמשים במה שהם מכנים "צדק" כדי לטפל באלוהים. הם שרויים במצב זה כבר שנים רבות, וזו הסיבה לכך שאלוהים אמר שטבעם לא השתנה. זה מוכיח שאין להם יותר מהות מחופן נוצות. אפשר לומר שבני האנוש הם חדלי אישים חסרי ערך, משום שהם לא נוצרים את עצמם בלבם. אם הם אפילו לא אוהבים את עצמם אלא רומסים את עצמם, האין זה מוכיח את חוסר הערך שלהם? האנושות היא כמו אישה לא מוסרית שמשחקת עם עצמה משחקים ואשר נותנת ברצון לאחרים לחלל אותה. אפילו כך, בני האדם עדיין לא יודעים כמה הם עלובים. הם מוצאים עונג בעבודה למען אחרים, או בדיבור עם אחרים, ונותנים לאחרים לשלוט בהם. האין זו בדיוק הטינופת של האנושות? על אף שלא חוויתי חיים בקרב האנושות, ולא חוויתי באמת את החיים האנושיים, הגעתי להבנה ברורה מאוד של כל מהלך, כל פעולה, כל מילה וכל מעשה שבני האדם עושים. אני אפילו מסוגל לחשוף את בני האדם לבושתם העמוקה ביותר, עד כדי כך שלא יעזו עוד להראות את התכסיסנות שלהם ולהיכנע לתאוותם. כמו חלזונות שנסוגים אל הקונכיות שלהם, הם כבר לא מעזים לחשוף את מצבם המכוער. משום שבני האדם לא מכירים את עצמם, הפגם הגדול ביותר שלהם הוא נכונותם להציג לאחרים את קסמם, להפגין את ארשת פניהם המכוערת. זה דבר שאלוהים מתעב יותר מכל. זה כך משום שהקשרים בין בני אדם אינם טבעיים ומשום שחסרים קשרים בין-אישיים רגילים בין בני אדם, על אחת כמה וכמה קשרים רגילים עם אלוהים. אלוהים אמר כל כך הרבה, ובעשותו זאת, מטרתו העיקרית הייתה לתפוס מקום בלבם של בני האדם כדי שיוכלו להיפטר מכל האלילים שהתנחלו שם. אז יוכל אלוהים להפעיל את כוחו על האנושות כולה ולהשיג את מטרת קיומו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 14