הדמות הראשית מבצעת את חובת המנהיגות שלה בכנסייה. כשהיא רואה שהשיתופים של האחות האן טובים, ואפילו טובים יותר משלה, היא מפחדת שמעמדה בסכנה ומתחילה לפעול נגד האחות האן. ואז, באמצעות קריאת דברי האל הכול יכול, היא מבינה שהיא כל הזמן מנסה להשוויץ בתפקידה כדי שאחרים יעריצו אותה, ושההדרה והדיכוי של האחרים לטובת מעמדה וכוחה שלה הם ביטוי לטבע של צורר משיח. זה דבר מגעיל ונתעב בעיני האל. היא מתמלאת בחרטה, מתפללת וחוזרת בתשובה בפני האל. לאחר מכן, באינטראקציות שלה עם אחים ואחיות, היא מצליחה לקבל ולהסכים עם ההצעות המועילות שלהם, ומפסיקה להיאבק על המוניטין שלה ועל טובתה האישית. היא מבינה שביצוע חובתה מבלי שמעמדה יגביל אותה משחרר ומרגיע אותה מאוד.