התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מהותו של אלוהים, טבעו של אלוהים – כל אלה נודעו בזכות דבריו לאנושות. כשהאדם יחווה את דברי האל, במהלך הוצאתם לפועל, הוא יבין את מטרת דברי האל ואת המקור הבלתי נדלה של דברי האל ואת הרקע להם, ויבין ויעריך את ההשפעה הרצויה של דברי האל. עבור האנושות, כל אלה הם דברים שאדם חייב לחוות, לתפוס, ולגשת אליהם כדי לגשת לאמת ולחיים, לתפוס את כוונותיו של אלוהים, לשנות את טבעו ולהיות מסוגל להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו. באותה עת שהאדם חווה, תופס, וניגש לדברים האלה, הוא צובר בהדרגה הבנה של אלוהים ובשלב זה הוא גם צובר דרגות שונות של ידע על אודותיו. הבנה וידע אלה לא נובעים מתוך משהו שהאדם מדמיין או מחבר בעצמו, אלא ממה שהוא מעריך, חווה, מרגיש ומאשש בתוך עצמו. רק לאחר ההערכה, החוויה, ההרגשה, והאישוש של הדברים האלה, הכרתו של האדם את אלוהים רוכשת תוכן; רק הידע שהוא מקבל בשלב זה הוא ממשי, אמיתי ומדויק, ותהליך זה – של השגה אמיתית של הבנה והכרה של אלוהים דרך הערכה, חוויה, הרגשה, ואישוש דבריו – אינו אלא קשר אמיתי בין האדם לאלוהים. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם מבין את כוונות אלוהים ותופס אותן באמת, מבין ומכיר באמת את התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מבין ומכיר באמת את מהות אלוהים, מבין ומכיר בהדרגה את טבעו של אלוהים, זוכה לוודאות באשר לריבונות אלוהים על הבריאה כולה ולהגדרה הנכונה של ריבונות זו ומשיג חזקה מהותית על זהותו ועמדתו של אלוהים ומכיר אותם. בעיצומה של התקשרות כזו, צעד אחר צעד, משנה האדם את דעותיו על אלוהים והוא כבר לא מדמיין אותו יש מאין, או נותן דרור לחשדותיו לגביו, או אינו מבין אותו, או מגנה אותו, או מעביר עליו ביקורת, או מטיל בו ספק. כתוצאה מכך, לאדם יהיו פחות ויכוחים עם אלוהים, יהיו לו פחות עימותים עם אלוהים, ויהיו פחות הזדמנויות שבהן הוא ימרוד באלוהים. לעומת זאת, האכפתיות של האדם וציותו לאלוהים ילכו ויתעצמו, ויראת האל שלו תהפוך לאמיתית יותר, כמו גם עמוקה יותר. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יזכה לקבל את האמת ואת טבילת החיים, אלא גם יזכה בה בעת להכיר את אלוהים באמת. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יעבור שינוי בטבעו ויזכה בישועה, אלא גם יצבור בה בעת רחישת כבוד וסגידה אמיתית של יציר שנברא לאלוהים. משזכה בהתקשרות כזו, אמונתו של האדם באלוהים לא תהיה רק עוד דף נייר ריק מתוכן, או הבטחה שאינה אלא מס שפתיים, או רדיפה והערצה עיוורות. רק בהתקשרות כזו, חיי האדם יתבגרו מיום ליום, ורק כעת ובהדרגה יתחולל שינוי בטבעו, ושלב אחר שלב, תשתנה אמונתו באלוהים מאמונה מעורפלת שאינה ודאית, לציות ואכפתיות אמיתיות ולרחישת כבוד אמיתית. בחיפושו אחר אלוהים, האדם גם יתקדם בהדרגה מעמדה סבילה לעמדה פעילה, מאדם שפועלים עליו לאדם הנוקט פעולה חיובית. רק בהתקשרות כזו, האדם יבין ויתפוס את אלוהים באמת, ויזכה להכיר את אלוהים באמת. מכיוון שהרוב המכריע של בני האדם מעולם לא זכה בקשר אמיתי עם אלוהים, הידע של בני אדם אלה על אלוהים אינו אלא תיאורטי, ברמה של מכתבים ודוקטרינות. כלומר בכל הנוגע להכרתם את אלוהים, הרוב המכריע של בני אדם, ואין זה משנה כמה שנים הם האמינו באלוהים, עודנו בנקודת הפתיחה – בני אדם אלה עדיין תקועים ביסוד מחוות ההערכה המסורתיות, עם קישוטים בצבעים אגדיים ואמונות טפלות פיאודליות. העובדה שהכרתו של האדם את אלוהים תקועה בנקודת ההתחלה פירושה שמבחינה מעשית היא אינה קיימת. מלבד הכרזתו של אדם על הכרה בעמדתו ובזהותו של אלוהים, אמונתו של האדם באלוהים נמצאת עדיין במצב של חוסר ודאות מעורפל. לאור האמור לעיל, עד כמה יכול האדם להחזיק ביראה אמיתית לאלוהים?

אין זה משנה כמה אמונתכם בקיומו של אלוהים חזקה – היא אינה יכולה לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים ולא את יראתכם כלפי אלוהים. אין זה משנה כמה אתם נהנים מברכותיו ומחסדיו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם באלוהים. אין זה משנה עד כמה אתם מוכנים ולהוטים להקדיש ולהקריב את כל כולכם למענו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. אולי אתם בעצם מכירים כל כך טוב את דברי האל, עד שאתם יודעים אותם בעל פה ומסוגלים לדקלם אותם מהסוף להתחלה. אולם, דבר זה אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. ככל שירצה האדם להיות חסיד אלוהים, אם מעולם לא היה לו קשר אמיתי עם אלוהים, או אם לא חווה מעולם חוויה אמיתית של דברי האל, הרי שהכרתו את אלוהים תהיה ריקנית, או שתהיה הזיה אינסופית ותו לא. כל כמה ש"התחככתם" עם אלוהים במקרה או פגשתם בו פנים אל פנים, הכרתכם את אלוהים תהיה עדיין אפסית ויראתכם את אלוהים תהיה לא יותר מאמרת כנף ריקה או אידאל.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, הקדמה